* מפלטו של הברחן – ה"דיפ-סטייט"-שמיפסטייט, הוא המצאה של הבורחים מאחריות. הם המציאו את הקונספירציה המטורללת הזאת, כדי שיהיה על מי להפיל את כישלונותיהם וחטאיהם.
קונספירציות הדיפ-סטייט היא מפלטו של הברחן. נתיב הימלטות של האפס במנהיגות, מוג הלב.
* לתוך הרקמות של החברה – שלא יהיו לכם ספקות. נתניהו יודע ידוע היטב, שכל קונספירציית ה"דיפ-סטייט" שמיפסטייט היא שקר אחד גדול, מתחילתה ועד סופה. הוא יודע היטב שהדיפסטייט המומצא לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה.
אבל נתניהו שקרן, ואם הרעלת החברה הישראלית בשקרים הללו משרתת את תאוות השלטון שלו ואולי אף תציל אותו מאימת הדין, אין לו בעייה להרעיל בלי למצמץ.
אלא שהרעל הזה חודר לתוך הרקמות של החברה ויפעפע בה עוד שנים אחרי שהוא יירד מבמת ההיסטוריה.
אולי רק אם יקום מנהיג גדול וכריזמטי בליכוד ובימין, שיהיה ישר-דרך ואמיץ, הוא יכנס את "הוועידה העשרים" ויחשוף את השקר הגדול ויוביל תהליך היטהרות מתרבות השקר, השנאה והפלגנות, ודה-ביביזציה של החברה הישראלית.
[אהוד: נתניהו לא יירד מבמת ההיסטוריה של ישראל, כבר עכשיו ההיסטוריה הזו לא תתואר בלעדיו. מי שיישכחו הם דעותיהם עליו של מגלומנים כמוך!]
* התפרצות אנרכיסטית – ח"כ אוחנה, עבד כי ימלוך, בעוד התפרצות אנרכיסטית, לא הזמין את נשיא בית המשפט העליון לאירוע השנתי של יום הולדת לכנסת.
טוב שהנשיא והאופוזיציה החרימו את האירוע.
* בין אדלשטיין ללוין – רוני קובן הטיח ביולי אדלשטיין את הטענה, שהוא לא קיים את החלטת בג"ץ ובכך פרץ את הדרך ללוין, קרעי ושות' שמצהירים שהחלטות בג"ץ אינן תקפות.
אין לכך שחר.
עמדתו של אדלשטיין באשר לאותה פסיקה צודקת. היתה זו התערבות בוטה ושערורייתית של הרשות השופטת בהתנהלות הרשות המחוקקת. אך לא בכך עסקינן, אלא באופן שבו הרשות מבצעת את פסיקת בג"ץ כשאינה מסכימה לה.
אדלשטיין בשום אופן לא הפר את החלטת בג"ץ, אלא התפטר כדי לא לבצע אותה בעצמו. כך ראוי שינהגו אחרים במצבו. כלומר, אילו צעדו של אדלשטיין היה תקדים, היה על לוין, קרעי, בן גביר ושות' להתפטר.
כדי להבין את ההבדל, כדאי לזכור שלוין תקף בחריפות את אדלשטיין על התפטרותו. לטענתו, היה עליו לצפצף על הפסיקה. "מה אסתר חיות תעשה? תשלח את משמר בתי המשפט? משמר הכנסת יעמוד מולו." כבר אז לוין פינטז על משבר חוקתי וחירחר מלחמת אחים.
* נפלה עטרת ראשם – חקירת משטרה מקצועית, אף שהיתה ללא הנחיה של היועמ"שית והפרקליטות, קבעה חד משמעית שאין שום מעורבות, ולו קלה שבקלות, של בהרב מיארה בפרשת הפצ"רית. למה היועמ"שית לא הוזמנה לחקירה ואפילו לא נגבתה ממנה עדות? כי בחקירה מקצועית מזמינים לגביית עדות מי שיש סיבה מקצועית לגבות ממנו עדות. עדות וחקירה אינם כלי לריצוי פוליטרוקים.
כל אזרח בישראל אמור לשמוח, משהתברר שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מעורבת, חלילה, בפרשה פלילית. אך אצל עוכר המשפטים יריב לוין, ראש הכנופייה בן גביר (השקרן הזה אמר שהוא יודע (!) מתוך חומר החקירה שהיועמ"שית אשמה!) – נפלה עטרת ראשם.
אסור שפוליטיקאים יהיו מעורבים בחקירות בכלל, קל וחומר כשמדובר בפוליטיקאי מן הזן של יריב לוין. הרי הוא לא חיפש את האמת, אלא רצה לשלוט בחקירה כדי לתפור תיק ליועמ"שית.
ברור שבעיניו זה לא סוף פסוק. הם ימשיכו לנשוך, ויספרו לנו משהו על איזה "דיפ-סטייט" שמיפסטייט מומצא. חבל שבג"ץ לא אישר לשופט אשר קולה להנחות את החקירה. התוצאה היתה, כמובן, אותה תוצאה, אבל היה להם קצת יותר קשה להגדיר את קולה כחלק מהדיפ-סטייט (אם כי הם היו מנסים לעשות לו מה שעשו למנדלבליט ואלשייך).
* כופר בחלוקה – על פי החלוקה השבטית האוטומטית לטובים ורעים, מצופה ממני להגדיר את גל הירש כמי ששייך ל"רעים".
אלא שאני כופר בחלוקה הזאת ובז לה.
השבט שלי הוא עם ישראל, ואני מעריך מאוד את גל הירש. ואת ניצן אלון. ומי שרואה בכך סתירה – הוא הבעייה.
* בכיינים – הביביריון החוליגן מרדכי דוד זומן לחקירה, ומיד החלה מקהלת הבכיינות על "אכיפה בררנית"; הדיפ-סטייט מאפשר ל"קפלניסטים" להשתולל ולא מתערב. והנה, רק מרדכי דוד הציב בפניהם מראה וכבר נעצר.
באמת?
מתחילת המאבק נגד המהפכה המשטרית נעצרו 2,605 מפגינים.
בכיינים, כבר אמרנו?
* המתאים ביותר – לדעתי, מרדכי דוד הוא האיש המתאים ביותר לעמוד בראש ועדת ה"חקירה" ה"לאומית".
* המנצח – אם הישראלי המכוער, הביביריון העבריין מרדכי דוד יתמודד בפריימריז במפלגת ביבי (שקמה על חורבות הליכוד ז"ל), הוא ינצח אפילו את ח"כית ה[---]ת גוטליב.
* תוכנית הריאליטי – בתחרות הפרועה בתוכנית הריאליטי: רשע וטוב לו, או בשמה השני – הפריימריז בליכוד, סילמן מנסה לעקוף את גוטליב. היציאה התורנית שלה, היא שיש להכריז על אחים לנשק כעל ארגון טרור, לא פחות.
אלמלא היתה שרה בישראל, אפשר היה לפטור זאת בכך שמדובר באהבלה. אבל למרבה הבושה היא שרה בישראל.
מי שאשם בכך הוא בנט. ההחלטה הגרועה ביותר שקיבל בחייו, המזיקה ביותר, היתה להכניס את האהבלה הזאת לפוליטיקה. קצת טרור אישי הופעל עליה, והיא התפוררה, ומכרה את נשמתה לשרלטן, תמורת אתנן כפול – שריון בליכוד ותפקיד בממשלה.
אגב, להערכתי היא לא תיבחר בפריימריז. הם אמנם אוהבים רשעים, מושחתים וצווחנים, אבל הם לא אוהבים טיפשים.
* 38%! – על פי סקר שהופיע ב"מעריב", 53% מהציבור סבורים שעל נתניהו לסיים את תפקידו. 38% סבורים שהוא צריך להמשיך בתפקידו.
זו תוצאה נוראית. לפי הסקר הזה, 38% מהציבור חושבים שמר מחדל, האיש שהמיט על העם היהודי את האסון הגדול ביותר מאז השואה, ומאז עסוק בהימלטות מוגת לב ובהסתה, קונספירציות ועלילות דם נגד צה"ל והשב"כ כדי למלט את ישבנו, יכול להמשיך בתפקידו. מה קרה לנו? בחברה מתוקנת, אחרי 7 באוקטובר לא אמור היה להיות אזרח אחד בישראל שיתמוך במר מחדל.
* הוא לא ידע – נתניהו לא ידע שטורקיה וקטאר תהיינה בוועדה המנהלת את עזה מטעם מועצת השלום. הוא לא ידע. זה לא תואם איתו. אז הוא איים על האמריקאים שהוא ישלח אליהם את גדעון סער. וסימן וי. מה אתם רוצים ממני, זה גדעון סער, ההוא מ-2014, זה מממשלת האחים המוסלמים. זה לא אני.
נתניהו לא ידע שסמל הרשות הפלשתינאית יופיע על הלוגו של ממשלת הטכנוקרטים שתנהל את עזה. הוא לא ידע. זה לא תואם אתו.
זה לא הוא. זה הדיפ-סטייט. זו היועמ"שית. זה בג"ץ. זה קפלן. זה ביידן.
בעצם, אולי באמת יש כאן דיפ-סטייט שמנהל את המדינה במקום המוסדות הנבחרים. והוא יושב בקריית גת.
* ראש מדיני קטן – הבעייה הגדולה אינה הסמל של הרש"פ בלוגו, אלא של שאר המדינות שמנהלות את עזה. כלקח מ-7 באוקטובר, העיקרון מס' 1 של היום שאחרי, חייב להיות חופש פעולה מלא לצה"ל ולכוחות הביטחון בכל רחבי רצועת עזה. הפתרון ליום שאחרי צריך להיות זה שיאפשר זאת בצורה היעילה ביותר.
כבר בשבוע הראשון אחרי 7 באוקטובר כתבתי את תפיסתי ליום שאחרי, והצעתי שציר פילדלפי, פרימטר לאורך הגבול והתוחמת הצפונית יהיו בשלטון ישראלי מלא, ועל רוב רצועת עזה תהיה שליטה אזרחית של רש"פ ושליטה צבאית של ישראל, כמו בשטחי הרש"פ ביהודה ושומרון. לא כיוון שאני מאמין ברש"פ, ולא כיוון שיש לי ספקות שמדובר באוייב מר של ישראל ששולל את עצם זכות קיומה, אלא כיוון שהוכח שזה עובד. אם מצרים, האמירויות, אינדונזיה, ירדן, אירופה, ולא כל שכן האוייב הטורקי והאוייב הקטארי ישלטו אזרחית בעזה, ובוודאי אם יהיו שותפים בכוח רב לאומי, לא נהנה מחופש פעולה.
אבל מתוך קוצר ראות מדינית, ראש קטן והנטייה של נתניהו לדחיינות, לשקט תעשייתי, הממשלה כלל לא דנה ביום שאחרי, לאורך כל המלחמה. וכשאנחנו לא מעצבים את עתידנו, אחרים עושים זאת במקומנו. וכך, קיבלנו גם ניהול של מדינות ובהן מדינות אוייב מובהקות וגם את הרש"פ.
מחדל מדיני.
* משענת קנה רצוץ – הבעייה אינה בכך שמעבר רפיח פתוח, אלא בכך שישראל אינה שולטת בו. מי ששולטת במעבר רפיח, זו מצרים, ששליטתה במעבר רפיח ובציר פילדלפי הפכה אותם לאוטוסטרדת הטרור שחימשה את חמאס ואיפשרה את הטבח. במקרה הטוב היא העלימה עין. עליה נסמוך? זה לקח 7 באוקטובר? האם 7 באוקטובר לא לימד אותנו שעלינו לסמוך רק על עצמנו?
כבר התנ"ך מזהיר אותנו לבל נסמוך על מצרים: "הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ."
* שגיאה חמורה – חמאס לא מילא את חלקו בעסקה. הוא השאיר בידיו כקלף מיקוח את רן גואילי. העובדה שצה"ל חילץ את גופתו, אינה משנה את העובדה הזאת.
פתיחת מעבר רפיח, בטרם חמאס פורק מנשקו ובלי שהוא החזיר את כל החטופים, היא שגיאה חמורה. אני מקווה שאין זה סימן להמשך התהליך.
* הפרס של בן גביר – יאיר גולן: "אם נגיע לשלטון לא נעביר אף אגורה להתנחלויות."
אם נתניהו ובן גביר יישארו בשלטון, חלילה, זה יהיה בגלל הצהרות כאלו.
הוא כמובן לעולם לא יגיע לשלטון, אך הוא עלול למנוע את השלטון מבנט.
אין פרס גדול יותר לבן גביר מאשר יאיר גולן.
* יחבור לביבי? – הסיכוי היחיד של יאיר גולן להיות שר בממשלה, הוא רק בממשלה בראשות בנט. בנט תומך מובהק בהתיישבות ביו"ש. הוא היה מנכ"ל מועצת יש"ע. ודעתו בנדון רק התחזקה, בעקבות אירועי המציאות ובראשם 7 באוקטובר. זו עמדת כל מפלגות הגוש, כולל יש עתיד, שאת כנס היסוד שלה ערכה באריאל. ממשלת בנט תחזק ותפתח את ההתיישבות ביו"ש. אז מה יאיר גולן יעשה? יפיל את הממשלה? יחבור לביבי?
איש מופקר וחסר אחריות.
* מלחמת נתניהו וסמוטריץ' בהתיישבות – מעתה, מלחמת החורמה של סמוטריץ' ברפתנים, בחקלאים, בהתיישבות בגבול עזה, בגבול לבנון, בגבול סוריה ולאורך הגבולות, המכונה בכיבוסית "הרפורמה במשק החלב", היא מלחמתם המשותפת של נתניהו וסמוטריץ'.
לנוכח כישלונה החרוץ של הממשלה במאבק ביוקר המחייה, ולקראת הבחירות הקרבות, היא חוזרת לשיטה הפופוליסטית הבדוקה, של האשמת החקלאים ביוקר המחייה. אמנם ה"רפורמות" הקודמות ברוח זו הוכיחו, שהחשיפה בחקלאות לייבוא לא הוזילה את המחירים, אך הרסה מפעל חיים של חקלאים רבים, הם חוזרים לשיטה הישנה והרעה של הכו בחקלאים והצלתם את הכלכלה.
וכך, הרפתנים בנגב המערבי, שכבר ב-8 באוקטובר, תחת אש, חזרו לחלוב, נאלצים לעמוד מול ממשלת 7 באוקטובר שהכריזה עליהם מלחמה.
אני מעריך את אבי דיכטר, שבניגוד לקודמו עודד פורר, מבין את חשיבות החקלאות וביטחון המזון, ומתנגד בתוקף ל"רפורמה". אני מקווה מאוד שהוא יעמוד איתן ואתו עוד חברי קואליציה אמיצים, שיסכלו אותה.
השביתה בענף החלב, היא שגיאה טקטית, ומתן תחמושת לנתניהו וסמוטריץ'. איני רוצה להכניס להם מילים לפה, אבל הם ישתמשו בשביתה הזאת כהוכחה להכרח ב"רפורמה" הזאת. זה גול עצמי.
* פרלמנטר שמבין את תפקידו – את דרכו הפרלמנטרית החל דוד ביטן כנער השליחויות של נתניהו, אולם הוא גדל והיום אחד הוא הפרלמנטרים היחידים בכנסת. הוא אולי יו"ר הוועדה היחיד מטעם הקואליציה, שמבין את תפקידו ומבצע את תפקידו. תפקידו אינו להיות פיון של הרשות המבצעת, אלא איש הרשות המחוקקת, שאינה חותמת גומי ותפקידה גם לבקר את הרשות המבצעת ולפקח עליה.
כיו"ר ועדת הכלכלה, הוא מסרב להיות חותמת גומי של קרעי, עוכר התקשורת, ושל החקיקה נגד התקשורת החופשית שהוא מוביל, ולא חותמת גומי של סמוטריץ' במלחמתו נגד החקלאים והחקלאות בישראל. אז ראש הממשלה, שהוא יו"ר הכנסת האמיתי (ומנסה להיות גם נשיא בית המשפט העליון האמיתי) החליט להקים ועדה מיוחדת לחוק קרעי, בראשות חותמת הגומי דיסטל אטבריאן, ולהעביר את רפורמת סמוטריץ' לוועדה שכלל אינה קשורה לנושא, רק כי עומד בראשה חבר סיעתו של סמוטריץ'.
תהליך שיקום המדינה אחרי עידן ביבי, לאחר הבחירות הקרובות, יחייב שינוי דרמטי במעמדה ובעצמאותה של הכנסת, שיעוגן בחוק יסוד הכנסת. היום הכנסת היא אסקופה נדרסת של הממשלה, וככזו היא גוף חסר משמעות, והדמוקרטיה הישראלית היא גוף מדולדל.
* פשע חמור – הברחת סיגריות לרצועת עזה תמורת בצע כסף היא פשע ומעשה בלתי מוסרי. מי שיורשעו בפרשה הזאת ראויים לעונש חמור.
אם ידה של דמות ציבורית בישראל היתה במעל, היה זה דבר חמור ביותר. במקרה כזה, האיש לא יכול היה להישאר יום אחד בתפקידו. אין שום עניין ציבורי בכך שאחד מ-14 החשודים הוא אחיו של ראש השב"כ, זולת רכילות. הניסיון למנף את הפרשה למלחמה הדוסופובית נגד ראש השב"כ היא לא רק נבזות לשמה, אלא פגיעה בביטחון המדינה.
* טיעון הסרק התורן – ועדת גרוניס בחנה לעומק את שלל הטענות המופרכות של האינקוויזציה הדוסופובית נגד מינוי זיני לראש השב"כ, וכיוון שאין בהן כלום אישרה פה אחד את המינוי. האמסטפים הדוסופובים לא מרפים. כעת הם נתלים בחשד שאחיו היה מעורב בפשע של הברחת סיגריות לרצועת עזה, כתירוץ נבוב להדחתו, למרות שאין אדם אחד שטוען שיש צל צלו של חשד למעורבות כלשהי של ראש השב"כ בפרשה או של ידיעת הדבר.
המנוולים נתלים במשפט מסוים של ועדת גרוניס, שעל פיו אם יהיה מידע על קרוב משפחה קרוב של זיני על "מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו." במה הדברים אמורים? האובססיביים הללו טענו שכיוון שהוא משתייך לזרם החרד"לי, יכול להיות שבן שלו יהיה שותף לפעילות טרור נגד פלשתינאים. הוועדה היתה צריכה לנפנף אותם, על עצם החוצפה של הצגת פירכה על ביצה שלא נולדה, כאשר אין להם שום טיעון אמיתי נגד מינויו, ובחודשים של חיפוש אובססיבי הם לא מצאו רבב כלשהו בעברו. אבל הוועדה הכניסה את הסעיף הזה. אין שום קשר בין הסעיף הזה לבין הברחת סיגריות על ידי אחיו. הוא לא אמור לחנך את אחיו, הוא לא אחראי עליו, ובכל מקרה זה ממש לא סוג העבירה שבהקשר שלה נכתבו הדברים.
יאללה, נודניקים, חפשו טיעון יותר אינטליגנטי.
* מצאו את האשם בהתפרצות האנטישמית – ב-7 באוקטובר, במקביל לטבח, החלה מתקפת תעמולה אנטישמית פרועה, שהיא הזרוע התעמולתית של הטבח. כמובן שהאנטישמיות לא החלה אז, אבל באותו יום החלה התפרצות חסרת תקדים מאז השואה, שקדמה לה הכשרת השטח במשך שנים, בעיקר בהובלה ומימון של האוייב הקטארי.
הגל הזה מתבטא בין השאר ברדיפת ישראלים ויהודים – אמנים, מרצים וכו'. פעולה לחרם עליהם והפרעה להם כאשר הם מופיעים. הצלחתו הגדולה של דני אבדיה, הכדורסלן הישראלי, שחקן נבחרת ישראל בכדורסל, שנבחר לשחק באולסטר, הביאה לגל אנטישמי נגדו.
הסיקור בוויינט של הגל העכור הזה מאשים בכך את... נתניהו. נתניהו בירך את אבדיה, ובצדק בירך אותו, כפי שהרצוג ואחרים עשו. נכון שגל התגובות האנטישמיות הועצם בעקבות ברכת נתניהו. אז מה? ראש ממשלת ישראל לא יברך ישראלי שהשיג הישג גדול, מפחד האנטישמים? והוא יואשם באחריות להתפרצות אנטישמית?
התבלבלתם קצת.
* לחבריי במפלגת המילואימניקים – לחבריי המתפקדים למפלגת המילואימניקים – אני ממליץ לכם בחום על חברתי, תושבת מושב יונתן שבגולן, עמליה קינן, בבחירות להנהגת המפלגה.
עמליה היא מנהיגה אמיתית, ערכית, חכמה ומסורה. היא תייצג היטב את ערכי הציונות וההתיישבות בספר.
גילוי נאות – לא התפקדתי למפלגת המילואימניקים. אילו התפקדתי, הייתי בוחר בה ללא היסוס.
* מקלט או ייעוד – הנושא השבועי במכינה הקדם צבאית הגליל העליון הוא: זכותנו על ארצנו. הוזמנתי להרצות שם. אגב, המרצה שקדם לי היה אהוד ברק. בהמשך השבוע ירצו שם בין השאר גם אורית סטרוק, עינת וילף ומזכ"ל שלום עכשיו.
הנושא שבחרתי להרצאה היה: הציונות – מקלט או יעוד? עסקנו בשאלה האם ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל היא הקטסטרופה שבגלות – האנטישמיות, הפוגרומים והשואה או זכותנו על ארץ ישראל וזכותנו לריבונות במולדתנו. המסר שלי הוא שאין די ב"ציונות הקטסטרופלית", אין די בהישרדות וטיעונים ביטחוניים, ובלי אמונה בצדקת הציונות ובזכותנו על הארץ, לא יהיה לנו קיום. למדנו טקסטים מתוך מגילת העצמאות, ושל בן גוריון, אלתרמן, ברל כצנלסון, טבנקין, יגאל אלון ועמוס עוז. סיימנו בהאזנה לחוה אלברשטיין בשירו של דן אלמגור: "לפתח הר געש".
אין ציבור שאני נהנה ללמד ולהרצות בו יותר מהמכינות הקדם צבאיות.
* ביד הלשון: שבוז – רחוק מהעין, רחוק מהלב / שכחת אותי וזה כואב / חושב עלייך המון / חייל שבוז, בלבנון.
זה הפזמון של שיר הנושא של הסרט "שתי אצבעות מצידון". כותב המילים – אלי מדורסקי.
רוביק רוזנטל הוא בר סמכא לעברית הישראלית המדוברת בכלל, ולסלנג הצה"לי בפרט. אולם בראיון לגל"צ הוא טעה באשר למקור המונח שבוז. לטענתו, המקור הוא השיר הזה.
אולם הסרט עלה לאקרנים ב-1986. אני התגייסתי לצה"ל בתחילת 1982, והמונחים שבוז ושביזות כבר היו נוכחים ונפוצים ומוכרים בכל צה"ל. אני זוכר זאת בוודאות.
על פי "מילוג", המילון העברי החופשי ברשת, פירוש המושג שביזות הוא: א. עייפות, תשישות. ב. עצב, דיכאון.
מקור הביטוי הוא הסלנג הצה"לי. שבוז הוא קיצור של שבור-זין.
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com
אורי הייטנר
2. צרור הערות 4.2.26
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר