פרופסור אודי מנור, מנסה במאמרו המעניין "ושוב עולה השאלה ציונות מהי ומה היא לא?" ("חדשות בן עזר", 2130) להגדיר מהו העם היהודי, ומהי הציונות?
נתחיל מהגדרת העם היהודי.
מנור: "העם היהודי"? נו, טוב, כל מה שמוכחש קיומו על ידי קואליציית המופתי-סטאלין-אש"ף-שוקן-BBC– וכן הלאה, כולל ליצנים ממוצא יהודי היושבים בכנסת. לא להרצל ולא לבלפור, לא להיטלר ולא לחומסקי אין ספקות לגבי מהותו וקיומו של עם יהודי.
לא מדויק. הנה סקירה מדויקת:
מכחישי העם היהודי:
סטלין: שקיבל אחרי המהפכה את תפקיד הקומיסר לענייני לאומים בברית המועצות קבע שהיהודים אינם עם, כיוון שאין להם שפה משותפת, טריטוריה משותפת, ויחסי ייצור משותפים. (לכן יש לשלוח את הבונד, והמפלגות הציוניות לסיביר).
היטלר: קבע שהיהודים הם לא עם, אלא גזע. יש גזע ארי, וגזע יהודי נחות שיש להשמידו. (ודוק: היטלר לא דיבר ב"מיין קמפ" על הגזע הארי מול הגזע השמי, אלא על הגזע היהודי. הערבים השמיים קיבלו אצלו הכשר).
ערפאת: קבע באמנה הפלשתינאית שיהדות היא רק דת, ואין עם יהודי. לכן אין ליהודים זכות למדינה ריבונית. (בזה מזדהה איתו ההיסטוריון האוסטרי-פולני האנטישמי שלמה זנד "מכחיש העם היהודי").
סארטר: קבע ב-1946 לאחר השואה בספרו "הרהורים על השאלה היהודית", שאין "מהות יהודית". יהודי הוא יהודי מפני שהחברה מגדירה אותו כך – לעיתים בניגוד לרצונו. כלומר אין עם יהודי בעל קיום משל עצמו אלא כל קיומו בא משנאת עמים אחרים.
לסיכום: אין הגדרה אמפירית לעם. לכל היותר ניתן להגדיר טאוטולוגיה. "עם זו קבוצת אנשים שמגדירה את עצמה כעם." ויש מבחינה אמפירית קבוצת אנשים המגדירה את עצמה "עם יהודי", והכרה זו ברורה לה בלי קשר לדעות אחרים השוללים, או מתנגדים לה. בתוך העם היהודי יש קבוצת אנשים הרוצה לחיות שלא תחת שלטון עמים אחרים. אלו הם הציונים.
וכאן אנו מגיעים לציונות.
"ציונות," מגדיר מנור: "המאמץ המתמשך להקים ולקיים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל במשפט העמים." עליית החסידים, מקווה ישראל, רוטשילד, המושבות, קובע מנור, אינן ציונות "כי נעדר מהם המימד המדיני-לאומי-אקטיביסטי." (אהוד בן עזר מגדיר זאת "שטויות").
יש לדייק. גם יהודה ראב שאף להקים בית לאומי לעם היהודי כאשר עלה לארץ והקים את פתח תקווה.
אגב לא רק יהודה ראב נעלב מרוטשילד ("חדשות בן עזר" גיליון 1086) גם הרצל מאד נעלב ממנו על היחס המזלזל שקיבל ממנו ועל הסירוב לתמוך פיננסית בתנועה הציונית.
"בעוד חמישים שנה עתידים הבריות לירוק על קבריהם!" כתב הרצל, "כמעט סיכמתי עם השולטן, אבל לא יכולתי להשיג את הכסף המזוהם." (עמוס אילון: "הרצל", עמ' 373).
(המלצה: סעו לזיכרון יעקב ורקקו ג' פעמים על קברו של רוטשילד).
גם זאב וולף ולדימיר דובנוב, הבילו"י – אחיו של ההיסטוריון שמעון דובנוב (שירד אמנם מהארץ), פרש את חזונו להשתלט על הארץ ולהקים בה מדינה יהודית.
מה זה בית לאומי? גם אשר צבי (הירש) גינצבורג "אחד העם", היה בעד הקמת בית לאומי בארץ ישראל, אבל רק כמרכז רוחני, לא כמדינה יהודית, ולכן היה אנטי ציוני (שתסלח לי פרופסור זיווה גרבורג-שמיר).
מכאן שאני מעדיף את ההגדרה של פרופסור ליבוביץ לציונות:
ליבוביץ הגדיר עצמו ציוני מילדותו. בגלל הציונות עלה לארץ והשתתף בפעילות ציבורית וצבאית שהביאה להקמת מדינת ישראל. את הציונות הגדיר ליבוביץ במשפט קצר אחד:
"We are fed up with being ruled by goyim."
וההגדרה שלי: ציונות: תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי שמטרתה להקים מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל.
זו ההגדרה הממצה ביותר. כל יהודי הרוצה לחיות בארץ ישראל, ולא תחת שלטון עם אחר הוא ציוני.

על יהדות וציונות במשנתו של גרשון גרהארד שולם
ראשית תודה רבה לאהוד בן עזר על הריאיון המרתק עם גרשון גרהארד שולם שהביא. ("חדשות בן עזר", 2129).
אני סבור שהספר שלו "אין שאננים בציון" הוא ספר בסיס שחייב להילמד בכל בית ספר עברי.
אני אישית מאד מזדהה עם תפיסתו היהודית של שולם המגדיר עצמו אנארכיסט דתי. והרואה את היהדות כמשהו מתמשך ומשתנה בכל דור סביב מסורת האבות.
ברצוני רק שתי הערות קטנות על הנאמר בראיון:
הערה קטנה של ראיית שולם את בן גוריון:
דוד יוסף גרין-בן-גוריון, לא היה אתאיסט. הוא היה דתי שהאמין באלוהים בילדותו, והאמין באלוהים בזקנתו. ודוק: האמין באלוהי ישראל:
בן גוריון: אין דבר עולם בלי אלוהים:
https://www.youtube.com/watch?v=NO7JYkdzDdI
דומה שאת הסרטון הזה שולם לא הכיר.
אכן, בין לבין כציוני סוציאליסט חילוני האמין בן גוריון במשיחיות ציונית. הנובעת מהאמונה באלוהי ישראל שלכאורה נטש.
הערה קטנה על הנאמר בראיון על הכנענים:
שולם שלל לחלוטין את יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית שהפנו עורף ליהדות, ונהפכו לכנענים. מן הסתם הוא לא היה מודע כלל לערבים המגדירים עצמם כנענים ורואים עצמם יורשיהם כדי לקבל קדימות על היהודים בבעלות על ארץ ארץ ישראל. מעניין מה היה יחסו להם אם היה מודע לזרם זה?

ציונות באוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה הוקמה ע"י אבא שנלר-חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה כאוניברסיטה ישראלית עברית ציונית. לאחרונה עוברת אוניברסיטת חיפה שינוי דמוגרפי. למעלה ממחצית התלמידים באוניברסיטה הם ערבים.
במכינה האוניברסיטאית שקמה בשנות השבעים כדי להכשיר ללימודים תלמידים מבתי הספר הקיבוציים (שלא למדו אז מבחינה אידיאולוגית לבגרות), תלמידים מעיירות הפיתוח, ועולים חדשים ללא בגרות, חל גם כן שינוי דמוגרפי כאשר היום למעלה משמונים אחוז מהתלמידים באים מהמגזר הערבי.
https://mechina.haifa.ac.il/
לאחרונה בעקבות טענות תלמידים ערבים נגד נושאי לימודי ההיסטוריה הישראלית (וגם הכללית) ומוריהם שהם מעליבים אותם. הוחלט לבטל את לימודי ההיסטוריה הישראלית במכינה. כמובן שבנימוק של חסכון בתקציב וקיצוצים.
כבר לפני שנים הציבו בכניסה הראשית לאוניברסיטה פסל-מיצג לזכר "הנכסה" (אסון הערבים במלחמת ששת הימים, ובכניסה עצמה שני ציורי קיר גדולים של אברהם אלג'ם-אופק "החלום ושברו: על שברו של החלום הציוני."
https://en.wikipedia.org/wiki/Avraham_Ofek#/media/File:Avraham_Ofek_Haifa_Uni_3.JPG
האם אוניברסיטת חיפה תיהפך לאוניברסיטה ערבית בה ילמדו ויילמדו את ההיסטוריה הערבית?

לא כל רע בא להזיק
מעשהו הרע של מרדכי דוד עשוי להועיל
הביטוי "לא כל רע בא להזיק" הוא פתגם עממי בעל שורשים עמוקים במחשבה היהודית והמוסרית, והוא משקף גישה אופטימית ובוטחת כלפי קשיים בחיים.
המקור הרעיוני: "גם זו לטובה."
אמנם המילים המדוייקות "לא כל רע בא להזיק" הן גלגול מודרני יותר, אך השורש שלו נטוע בסיפורו של התנא נחום איש גמזו (מסכת תענית, כ"א). על כל צרה שפקדה אותו, נהג לומר: "גם זו לטובה." התפיסה היא שהאירוע שנראה כרגע כ"רע" (עיכוב, אובדן, כישלון), עשוי להיות הדרך שבה נמנע רע גדול יותר, או שהוא צעד הכרחי בדרך לטוב עתידי.
סיפור רבי עקיבא והחמור.
דוגמה קלאסית שממחישה את הביטוי היא הסיפור על רבי עקיבא (מסכת ברכות, ס'):
רבי עקיבא נתקע מחוץ לעיר ללא לינה, נר שלו כבה, תרנגולו נטרף וחמורו נטרף.
הוא אמר: "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא – לטובה הוא עושה."
התברר שבאותו לילה פשטו שודדים על העיר, ואם הנר היה דולק, או החמור היה נוער, הוא היה מתגלה ונתפס. כאן ממש רואים שהרע (אובדן הרכוש) לא בא להזיק, אלא להציל.
הקושי הוא לאו דווקא "עונש" או "נזק", אלא הזדמנות לצמיחה או שינוי מסלול. ההבנה שאין לנו תמונה מלאה של המציאות, ולכן מה שנראה כרגע כאסון עשוי להתגלות כברכה בטווח הארוך.
בשורה התחתונה: הביטוי הוא ניסוח עממי-מודרני לתפיסת עולם עתיקה שאומרת: אל תשפוט את המציאות לפי הרגע הנוכחי בלבד.
ובמה דברים אמורים? במעשה הרע של מרדכי דוד.
מרדכי דוד, העבריין שחוסם רכבים של מפגינים נגד הממשלה, ולאחרונה גם של עיתונאים, חסם את רכבו של נשיא העליון לשעבר אהרון בריק-ברק בסיום אירוע שבו השתתף. "אתה חסום יא אפס! דיקטטור," "חמינאי של דורנו," צעק דוד כשדלת הרכב פתוחה.
https://www.ynet.co.il/news/article/r1dzw1dizl

אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה –
כל זה מגונה. וכמובן מגונה כל אלימות מכל צד פוליטי.
הנה ראו שרשור של אלימות מצד הפרוטסטנטים כלפי נבחרי ציבור מהימין:
https://x.com/NizkeyHamehaa/status/1855704748160114702
יש לשלול מכל וכל את טענת הפרוטסטנטים שאימצו דווקא את עיקרון היישועים במלחמתם בקונטרה-רפורמציה שהאמצעים מצדיקים את המטרה. האלימות שלהם אינה מוצדקת גם אם היא נגד השלטון. במשטר דמוקרטי כל אלימות אינה מוצדקת.

מן הארכיון
גיליון 1519 – 2.3.2020
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01519.php
גולדה זלטה שניפצקי זהבה גלאון כמאפיונרית
בתגובה לציוץ של יואב יצחק ש"האיראנים השיגו בפריצה סרטונים בהם נראה גנץ מעורטל ומענג עצמו * נמשכו על-ידי האיראנים בפריצה למכשיר הנייד בתקופת היותו רמטכ"ל * שיגר סרטונים אלה לידידתו בארה"ב עימה ניהל קשר ממושך * מידע רב נמשך כולל התכתבויות רגישות * משמעות הדבר: גנץ סחיט."
איימה עליו גולדה-זלטה שניפיצקי, זהבה גלאון, הגאונית מווילנה, כי תשלח אליו את ברק כהן... שיטפל בו...
https://twitter.com/zehavagalon/status/1232686277130059778
ברק כהן, שהתגאה באיחולי מוות לאדם מבוגר וחולה כשלדון אדלסון.
ועוד לפני כן תמכה שניפיצקי-גלאון בעזרא נאווי האקטיביסט הפרו-איסלמי שהורשע במעשה סדום בקטין ותועד מסגיר פלסטינים למרתפי העינויים של הרשות, שיעשו להם כדבריו "זובור וגזנגה" כי העזו למכור אדמות ליהודים.
אין מה לומר גולדה זלטה שניפיצקי – היא "מאפיה פרוי" – "יידישע גאנגסטער".
נעמן כהן

מסתבר שגולדה זלטה שניפיצקי-זהב גלאון ממשיכה בדרכה גם היום, ונגד מרדכי דוד היא משסה שוב את ברק כהן: "מול הבסיג׳ שלוין ושלוחיו מנסים להקים לנו – קם ברק כהן ומפרק את זה בגופו ובמצלמתו. כל הכבוד ברק, כולנו איתך."
https://x.com/zehavagalon/status/2017182069961400410

לסיכום: את קביעתה של גלי בהרב מיארה היועמ״שית ש׳אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי׳:
https://www.youtube.com/watch?v=QNE1IcA6ms4
צריך לבטל, ולהגדיר ברורות שכל חסימת כבישים או היטפלות לאדם פרטי תוגדר כעבירה שעל המשטרה לטפל בה ולהביא את העבריינים לדין. אין הבדל בין יאיר גולדנר-גולן החוסם אישה במספרה, לבין מרדכי דוד החוסם את השופט בריק-ברק, ואת ראש הממשלה לשעבר ברוג-ברק שניהם עבריינים (גם ברוג-ברק המטיף לחסימות במרי אזרחי ובגופות בירקון).
נקווה שמעשהו הרע של מרדכי דוד (שעליו להיענש) יביא לתיקון החברה הישראלית.
לא כל רע בא להזיק.

ניצני פשיזם ב"דמוקרטים"
לאחר שיאיר גולדנר-גולן, ראש "הדמוקרטים" הכריז כי כשיעלה לשלטון הוא יטיל צנזורה על חופש הדיבור ויסגור את ערוץ 14, ויערוך טיהור בשרות המדינה ויפטר עובדים בדעה שונה משלו, הוא הכריז שלא יממן יותר את תושבי ההתנחלויות ביו"ש (הזוי שמרוב מחשבות גדלות הוא חושב שהוא יקים ממשלה בלי בנט וליברמן), והנה גם מועמדת למפלגת העבודה מכריזה שהיא תחליף את פרעה:
לי הופמן אדיב: להפסיק את הילודה החרדית!
https://x.com/moshepargod/status/2017681871262335427
ניצני הפשיזם במפלגת "הדמוקרטים" הליברלים" בהחלט מדאיגים.

יהונתן הלוי: בכיר בחמאס במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם: השפענו על הפגנות קפלן בעזרת סרטוני חטופים בשבתות
ב-3 בינואר 2026, פרסם האתר הרשמי של גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מאמר פרי עטו של רָאפַת מַרָּה, פעיל בכיר בחמאס, חבר ההתאחדות הכללית של הסופרים והעיתונאים הפלסטינים, וחבר מייסד של אגודת העיתונות האיסלאמית. העוסק בדובר הרשמי של גדודי אל-קסאם שהיה מוכר בכינוי אבו עוביידה – שמו המלא היה חד'יפה סמיר עבדאללה אל-כחלות – אשר חוסל בתקיפת חיל האוויר הישראלי ב-30 באוגוסט 2025.

רעול הפנים אבו עוביידה: חלוץ המלחמה הפסיכולוגית
המפקד השהיד אבו עוביידה הוא תמונה יפה ומרהיבה, הדומה לתמונת העם הפלסטיני עם ההיסטוריה, התרבות, הציביליזציה והפתיחות שלו.
העם הפלסטיני, תנועת חמאס וגדודי אל-קסאם זכאים להתגאות בכך שהציגו לעולם דמות גדולה בשם אבו עוביידה, שמילאה את העולם והעסיקה את האנשים, והפכה לאייקון של ההתנגדות ברמה עולמית.
אבו עוביידה העניק לפרויקט ההתנגדות תמיכה עצומה ופופולריות גדולה, ותרם תרומה גדולה להצגת גבורת הלוחמים ומבצעי גדודי אל-קסאם, ולהפצת תיעוד מצולם של פיצוץ טנקים, ירי רקטות, התקפה על כוחות הכיבוש, עלייה על הנגמ"שים , הטמנת מטענים, התקפה וצליפה על חיילי הכיבוש, מבצעי פשיטה, או גרירת כלי רכב הרוסים של הכיבוש.
בזכות אבו עוביידה נחשף החייל הישראלי כפי שהוא באמת: מוג לב, מפוחד, מובס, בורח מהקרב, קורס, מותש, מפנה את הגב.
אבו עוביידה פגע בעמודי התווך של הפרויקט הציוני, ניתץ את הנרטיב התקשורתי ההיסטורי של הכיבוש, חשף את הרעיון הציוני, הוכיח את שקר התעמולה הישראלית, ביטל את השפעות הנרטיב הישראלי, ומוטט את האסטרטגיות התקשורתיות של ממשלת נתניהו.
בסגנונו העמוק, הפשוט, הכן והמקצועי, התעלה אבו עוביידה על מכונת התעמולה הישראלית, והצליח להתעלות על מנגנוני התקשורת הישראליים במשרד ראש הממשלה, משרדי החוץ והביטחון, הצבא הישראלי, מנגנוני הביטחון, ואמצעי התקשורת הישראליים השונים שלהם תקציבים עצומים, קשרים בינלאומיים רחבים ובריתות רחבות היקף בתחום התקשורת.
אבו עוביידה התעלה בהרבה על הדוברים בשם צבא הכיבוש הישראלי, כמו דניאל הגרי, אביחי אדרעי, אבי דפרין ואחרים.
לאבו עוביידה היתה השפעה עצומה על החברה הישראלית, שכן הוא פירסם מידע שתרם להחלשת המורל שלה, להחלשת אמונה בממשלה ובצבא שלה, סייע לקביעת סדר יום של תנועות עממיות שמחלישות את העמדה הישראלית, ומציגות את מצב הפילוג בחברה הציונית, וכן מראות את ירידת המורל של צבא הכיבוש, ומציגות ראיות לאבדותיו ולכישלונותיו.
אבו עוביידה השתמש פעמים רבות בסוגיית האסירים הישראלים אצל ההתנגדות כדי להשפיע על החברה הישראלית, ולהפוך שאלה זו לראש סדר היום של הציבור, ולמתוח את העצבים של התנועות המתנגדות לממשלת נתניהו, במיוחד בעת שגדודי אל-קסאם בכוונת מכוון פירסמו אותם בימי שישי או שבת, שהיו המועדים ההפגנות.
אבו עוביידה נעדר בגוף, אך נוכח בגישה שהביע אותה האח אבו עוביידה החדש בהצלחה ובכישרון.
https://x.com/jdhalevi/status/2018468155933265974?t=tdBlhhaI1N9ThlM3lniDnQ&s=19
אכן התעמולה של החמאס שהפיץ אבו עוביידה השפיעה רבות על החברה הישראלית כאשר הפרוטסטנטים הגיבו עליה מדי יום שבת. דומה שמעולם לא היתה השפעה כל כך גדולה לתעמולה הערבית. הצלחה שעיכבה (זו היתה מטרתה) את הנציחון על החמאס, ואת שחרור החטופים.

המלצות ועדת שמגר מחכות 14 שנים, ובישראל מאותתים: הן עלולות להזיק לשחרור החטופים הבאים
מאז הוגשו ב-2012 ההמלצות הנוקשות לאופן ניהול מגעים לשחרור חטופים, הממשלה טרם דנה בשאלה אם לאמץ או לדחות אותן.
ועדת שמגר:
https://he.wikipedia.org/wiki/ועדת_שמגר_(פדיון_שבויים_ונעדרים)

ערב הבאת אחרון החטופים רן גואילי לקבורה, התקשה בנימין נתניהו להעריך אם יקדם את אימוץ מסקנות ועדת שמגר לאופן ניהול המגעים העתידיים לשחרור חטופים. 255 ישראלים וזרים נחטפו לעזה למטרות מיקוח מאז הניחה הוועדה את המלצותיה לפני 14 שנים, ועד היום לא דנו ממשלות ישראל בשאלה אם יש לאמץ את ההנחיות או לדחותן.
במסיבת העיתונאים הבהיר נתניהו כי אין לו עמדה ברורה בעניין. "זאת שאלה מאוד מורכבת, מאוד קשה ולא מובנת מאליה," אמר, ורמז שהמלצות הוועדה לגיבוש קווי יסוד נוקשים למו"מ, ולצמצום ניכר במספר האסירים הביטחוניים שישוחררו תמורת כל חטוף חי, היו מגבילות במידה רבה את חופש התמרון של הממשלה בעסקאות האחרונות מול חמאס. "החוק צריך לשרת את החיים ולא החיים את החוק," אמר נתניהו על ההמלצות, והוסיף: "אנחנו צריכים לחשוב מה הן המגבלות האמיתיות שאנחנו רוצים לקחת על עצמנו כדי שלא נעבור עליהן. אין טעם סתם לקבוע ואחר כך לא לבצע."
לכתב שלמה ריזל מרדיו קול חי, שתהה אם כעת יאמץ את הדו"ח, השיב: "נטיית הלב המיידית היא לומר לך כן, אבל אני מנסה לחשוב על זה בהיבטים השונים באופן מאוד ריאלי ואחראי. דנו באפשרות להביא את זה לקבינט, אבל אני אוהב לבוא לקבינט, ככל הניתן, עם תזה אחת או שתיים שאפשר לבחור ביניהן."
(יהונתן ליס, "המלצות ועדת שמגר מחכות 14 שנים, ובישראל מאותתים: הן עלולות להזיק לשחרור החטופים הבאים", "אל-ארצ'", 29.1.26).
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2026-01-29/ty-article/0000019c-0585-dea8-a1fd-77d7f9480000
בנימין מיליקובסקי-נתניהו צודק לחלוטין. אין טעם לחוקק חוק שלא ניתן יהיה לקיימו, לעומת זאת זו שערורייה שכבר לפני שנים לא התקבל חוק שכל מחבל ששוחרר בעיסקת מיקוח יוחזר מיידית לרצות את עונשו כשייפול בידי כוחות הביטחון. חוק כזה יפחית את המוטיבציה לחטיפות. יש לחוקק חוק כזה בדחיפות.

הבה לא נלך שנית כצאן לטבח!
הטייקון איל וַולדמן, מייסד חברת מלאנוקס, המיליארדר שמימן מכיסו את התנועה הפרוטסטנטית, ושבתו דניאלה נרצחה במסיבת הנובה, מכה על חטא. "מחאת קפלן: היתה טעות לשחק עם הצבא, בהחלט יש קשר בין הסרבנות לשבעה באוקטובר." ואסור לתת לזה לקרות עוד פעם.
https://rotter.net/forum/scoops1/930706.shtml
מודה ועוזב ירוחם, הבעיה שישנם עדיין פרוטסטנטים הממשיכים במדיניות הישנה של "הבה נלך כצאן לטבח!" (ובלבד שנתניהו יינזק).

אלוף בומשטיין-בן הוא אחד מאבות מחדל ה-7 באוקטובר
אלוף בומשטיין-בן עורך עיתון "הארץ" אינו מפסיק לבקר את הממשלה (לא את גלנט) על מחדל ה-7 באוקטובר. אכן מחדל איום, אבל הוא עצמו היה חלק מהמחדל ביחסו לחמאס ובתעמולה השקרית עליו שהפיץ בעיתונו:

מן הארכיון
גיליון "חדשות בן עזר", 1441. 9.5.2019.
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01441.php
הכר בישראל, סינוואר, מה יש לך להפסיד?
"הֶר היטלר, הכר ביהודים כבעלי זכות קיום לגיטימית, כדאי לך מבחינה כלכלית." כך ודאי היה אלוף בומשטיין-בן, עורך "הארץ", מראיין את היטלר, לו היה יכול.
היטלר היה משיב לו שהוא אידיאליסט ובעד כבוד האדם (יהודי אינו אדם) בניגוד למטריאליזם היהודי (שסימל מרקס) חסר הכבוד. (היטלר, "מאבקי", י-ם, תשנ"ב, עמ' 120-121) – "היהודים כפי שאמר יהודי אחר (מרקס) חושבים רק על כסף." (מרקס: אלוהים של היהודים זה הממון).
במילים דומות פונה אלוף בומשטיין-בן למנהיג החמאס:  "הכר בישראל, סינוואר, מה יש לך להפסיד?" "נסו משהו אחר: להכיר בישראל." (אלוף בן, "הכר בישראל סינוואר מה יש לך להפסיד?" "הארץ", 6.5.19)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7208149
הפיליסטיניות (במובן של בורות) של אלוף בומשטיין-בן בהבנת האידיאולוגיה האיסלמו-נאצית ממש מדאיגה. כסף ושגשוג כלכלי אינה לדידה העיקר.
הנה מנהיג החמאס, הוגה הדעות המוסלמי-סוני הגזען, ישמעאל הנייה, מכריז כי אנחנו ננצח כי "אנחנו המוסלמים אוהבים את המוות כפי שישראל אוהבת את החיים!"
http://palwatch.org.il/site/modules/videos/pal/videos.aspx?fld_id=latest&doc_id=12243
אלוף בומשטיין-בן, מתי תבין שההיגיון שלהם אינו ההיגיון שלנו? מטרת הפשיזם האיסלמו-נאצי אינה שלום ושגשוג כלכלי. מתי תהיה מסוגל להבין את "האחר"?
נעמן כהן.

אלו הדברים שכתבתי ב-2019 – מאז המשיך בומשטיין-בן בקונספציה שהחמאס מעוניין רק בהטבות כלכליות למען עמו, ולא בהשמדת היהודים. הטעה את הציבור, ואת התוצאות ראינו.
ממש לפני ה-7 באוקטובר עוד יצא בומשטיין-בן במסע תעמולה להפריד "יהודית מדמוקרטית" כלומר למחוק מהגדרת המדינה את התואר יהודית ולהשאיר רק את התואר "דמוקרטית". קרי דמוקרטיה ערבית-מוסלמית ר"ל.
ועדיין ממשיך בומשטיין-בן באותה דרך במאמריו לעוור את עיני הציבור.

לפרז את עזה לא רק את החמאס
בנימין מיליקובסקי-נתניהו מדבר ללא הפסקה על אי המשך שיקום עזה לפני פירוק החמאס מנשקו. זו טעות אסטרטגית. יש להפסיק לדבר על פירוק החמאס מנשקו,
יש לדבר על פירוק כל תושבי עזה מנשקם, ופירוז מלא של עזה. יש לפרק מנשקם את כל ארגוני הטרור בעזה. החמאס, הג'יהאד האיסלמי, הפת"ח, ו"ארגון השהידים של אל-אקצה" של אש"פ, וכל שאר ארגוני הטרור.
הרי לא יעלה על הדעת שרק החמאס יפורק מנשקו ולא עזה כולה.
נעמן כהן