כשגורשנו מפרומושיקה, אבא לא היה איתנו, הוא נאסר קודם ונשלח לטארגו-ז'יו, כי היה קומוניסט, קומוניסט ממש. רוב "הקומוניסטים" שנשלחו למחנה המעצר טארגו ז'יו היו יהודים – אלפי יהודים! למה? כי ידוע שהיהודים מאותתים לבולשביקים להפציץ את רומניה. מחנה המעצר בטארו ז'יו נוסד ב-1941 לפי פקודתו של המרשל ("המנהיג") יון אנטונסקו. יהודים הובלו לשם בקרונות של בהמות, לחוצים וצפופים כמו מליחים בחבית. כשהגיעו לשם הם הסריחו כמו מחראה, כי את הצרכים הם עשו בתוך הבגדים בעמידה.
לאבא היה מזל – הוא היה סנדלר, וזה הציל אותו מעבודות הכפייה הקשות שהוטלו על האסירים. היה לו כוך קטן, שם תיקן את נעליהם של השוטרים והסוהרים, וכך זכה להיות במקום חם בחורף, ובמקום מוצל בקיץ. שאר האסירים היו יוצאים השכם בבוקר "לנקות את העיר," במילים אחרות – לגרוף את האשפה ולפנות את תעלות הביוב הסתומות.
בלילה אבא ישן ליד מיטתו של ניקולאי צ'אושסקו, שלימים היה השליט הכול יכול של רומניה. אבא היה מגניב לו מדי ערב פרוסת לחם, תפוח אדמה אפוי או חצי ראש בצל. תוספות קטנות אלו של מזון הצילו את צ'אושסקו מהתמוטטות בעטיים של העבודה קשה והמזון הדל שסיפקו לאסירים. לימים, כאשר רומניה שוחררה על ידי הרוסים באוגוסט 1944, כאשר המחנה הנורא הזה נסגר, פנה צ'אושסקו לאבא:
"לייזר צ'יזמרו, זכור מה שניקולאי צ'אושסקו אומר לך – אני לא כפוי טובה, שישה חודשים ביליתי לידך בחור הזה. לולא אתה, הייתי מתפגר באיזו תעלת ביוב, כפי שהתפגרו רבים מחבריי. עוד יבוא יום ואשלם לך."
צ'אושסקו לא שכח – ב-1945, שנה לאחר השחרור מטארגו ז'יו הוא מונה למזכיר הנוער הקומוניסטי, וכשעלו הקומוניסטים לשלטון ב-1947 הוא מונה לשר החקלאות. בארץ היתה דלות נוראה גם בגלל המלחמה שלא השאירה אבן על אבן, וגם בגלל שתי שנים שחונות. וכן, רומניה נדרשה לשלם פיצויים לברית המועצות על כך שפלשה לשטחה עם הגרמנים. אבל צ'אושסקו ישב על ערימה של כסף, ויום אחד אבא מקבל בדואר חבילה, ובתוכה 5000 לאי במזומן – הון! הכסף הזה הגיע בדיוק בזמן, כי כשחזרנו לפרומושיקה, לא היה לנו איפה לגור – הבית שלנו נהרס כליל בהפגזות, ומהבית של סבא נותרו רק שלושה קירות, בלי דלתות, בלי משקופים, ואפילו בלי רצפת פרקט.
שנתיים אחר כך קיבל אבא מברק מצ'אושסקו:
"לייזר צ'ישמרו, בשְטֶפְאנֶשְטי התפנתה משרת ראש העיר. הקודם ברח לשווייץ. אם אתה מעוניין – המשרה שלך – חברך ניקו."
אבא היה באמת קומוניסט בהכרה, וייחל לבואם של הרוסים, אך לא נעלמה ממנו עובדה פשוטה אחת – לא חשוב אם השלטון הוא ירוק או אדום – פאשיסטי או קומוניסטי – האשם בכל הצרות הוא תמיד היהודי. יהודי חכם שומר על פרופיל נמוך, דואג למחייה של בני ביתו, ומשאיר את הפוליטיקה לאחרים. אבא מצא איזה תירוץ על מחלה שתקפה אותו בגלל המחנה הנורא ההוא, והעניין נגנז. שוב לא יצר עימנו צ'אושסקו כל קשר.
משה גרנות
השכן של אבא במחנה המעצר
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר