מיכאלה – פיגוע בזמר העברי
נבחר השיר שייצג את ישראל באירוויזיון:
מישל: זמר נועם בתן
מילים: צליל קליפי, נדב אהרוני ויובל רפאל
לחן: צליל קליפי ונדב אהרוני
Michelle
(Mmm-mmm-mmm-mmm)
(Mmm-mmm-mmm-mmm)
מישל זו אהבה רעילה
אני באפלה
איך השארת אותי בצל
כוכבת בלי תהילה
משוגעת גדולה
אני קם ונופל
Oh Michelle,
Je ne sais plus quoi faire
Tu étais ma lumière
Dieu j’t’en supplie réveille-moi
J’ai plongé dans le noir
Ramène-moi de l’espoir
Et ma mademoiselle
Alors je danse, danse avec les maux
Tu me verras rire, rire à nouveau
T’es ma douleur, j’n’étais qu’un décor
J’ai crié
crié
crié
crié
https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=19936&wrkid=65796
בעולם תהו: האם השיר ״מייצג את צרפת?" יוצרי תוכן וחובבי אירוויזיון מיהרו להגיב ל"מישל", שמעורר מחלוקת בסרטוני תגובה ברשת. בעוד חלק הכריזו על "שיר חזק" עם פוטנציאל הצלחה גבוה, היללו את הקול של בתן ("מאוד מוכשר, מחוספס") וחשבו שנוכחות צרפתית של 63 אחוז בשיר היא אסטרטגיה טובה - אחרים טענו שזאת טעות ("אני רוצה לשמוע את 'ישראל', לא צרפתית") וכי הבחירה בגבר כנציג מנבאת רעות לישראל לאור ניסיון העבר: "חסר בזה משהו מיוחד, אין בזה ניצוץ".
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bkcpmzufbl
מדוע בכלל השיר נקרא בעברית "מישל" בצרפתית ולא בשם העברי המקורי מיכאלה, או לפחות "מישלה?" (בדומה לעברית גם הצרפתים מבדילים בין מישל (מיכאל) שם של גבר, לבין מישלה (מיכאלה) שם של אישה ע"י הוספת והטעמת האות E בסוף). בארץ מבוטא "מישל" כגבר.
בכל מקרה השיר הוא פיגוע בשפה העברית, ונזק לתרבות העברית, ולכן אני מקווה שלא יזכה.
אכזבה
ב- 5 במרץ הוזעקנו ב-4 בבוקר למקלט אחרי אזעקה ב-2 בבוקר.
במקלט אני גולש לערוצים שונים בישראל ובעולם. והנה נכנסתי לעיתון לה מונד. והנה כתוב בו עדכון מהרגע האחרון:
02:47
Partager
Les frappes iraniennes sur Israël ne font pas de victime
L’Iran a lancé une nouvelle salve de missiles contre Israël, ont fait savoir l’armée israélienne et les médias d’État iraniens, déclenchant des alertes dans plusieurs régions, dont celle de Tel-Aviv.
Aucune victime n’a été signalée à la suite de ces tirs, et l’alerte a été rapidement levée,
תקיפות איראניות על ישראל לא גרמו לנפגעים. איראן שיגרה מטח טילים נוסף לעבר ישראל, כך דיווחו הצבא הישראלי וכלי התקשורת הממלכתיים האיראניים, מה שהפעיל התראות במספר אזורים, כולל תל אביב. לא דווח על נפגעים בעקבות התקיפות, והכוננות הוסרה במהירות.
https://www.lemonde.fr/international/live/2026/03/05/en-direct-guerre-en-iran-des-explosions-entendues-a-teheran-l-iran-affirme-avoir-vise-les-quartiers-generaux-de-groupes-kurdes-en-irak_6668663_3210.html
אי אפשר היה שלא לחוש את אכזבת הצרפתים מכך שישראל מכה באיראן ואין לה שום נפגעים.
מקרון כטרטיף
צביעותו של עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מַקְרוֹן, נשיא צרפת, עולה על זו של טרטיף של מולייר.
מקרון מכיר בזכות ישראל להתגונן נגד חיזבאללה, אך קורא לה לא לתקוף את לבנון.
בספטמבר 2020 מקרון סגר דיל עם חיזבאללה – הוא יעלים עין מהנשקים והחימושים, וחברה צרפתית (בבעלות איש תקשורת צרפתי חשוב) – תשקם את נמל ביירות אחרי הפיצוץ באוגוסט 2020.
העיתונאי הצרפתי ז׳ורז׳ מלברונו, (מומחה למזה״ת) פרסם דף מספר שכתב בנושא – הספר קרוי ״החשיפה הצרפתית [של ה] אליזה, קה ד׳אורסה [משרד החוץ הצרפתי] דה.ג׳ה.אס.אה [ה״מוסד״ הצרפתי]: סודות מלחמת ההשפעה האסטרטגית. (יצא לאור– ב-2022).
עמוד 23 (מתוך הפרק ״בסוד המשימות של עמנואל מקרון בלבנון״).
מוחמד ראעד [יו״ר סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני: "עמנואל מקרון מכיר בקיומו של חיזבאללה באזור ובחשיבותו, וזה בשבילנו מאוד חשוב [...]. מאז שבחרנו להיענות בחיוב להזמנה למעון האורנים [משכנו המפואר של שגריר צרפת בבירות - א.ס], קיבלנו החלטה לשתף פעולה ולהיות חיוביים כלפי היוזמה הצרפתית. כי באמת האמנו שהצרפתים יכולים לעשות משהו. המדינות הערביות ישנות, העולם בכלל עסוק בבעיותיו ובמגפה [הכוונה למגפת הקורונה ב2020 – א.ס]. צרפת הגיעה ברגע הנכון."
הפגישה הוכנה בקפידה. שגרירות צרפת העבירה מספר מסרים לעאמר מוסאווי, נציג חזבאללה ליחסים בינלאומיים. "הצרפתים הבהירו לנו שעמנואל מקרון לא יעלה את נושא הנשקים שלנו," מגלה מוחמד ראעד. בתמורה, חזבאללה לא יתנגד לכך שצרפת תזכה – דרך חברת הספנות CMA CGM - בחוזה לשיקום נמל ביירות, מגלה מקור המקורב לתנועה השיעית. כמובן שלא היה זה במקרה שאחד מהאורחים במטוס של הנשיא היה רודולף סעדה, מנכ"ל GMA CGM.
"הנמל הוא נושא פוליטי, הוא שייך לצרפתים," יאשר שנה לאחר מכן לדיפלומט לבנוני נג'יב מיקאתי*, במהלך ביקורו הראשון באליזה כראש הממשלה המיועד של לבנון.
*נג'יב מיקאתי, שהפך לראש ממשלה ביולי 2021, הוא איש עסקים (ה-26 בעשירי העולם) שהצליח בתעשיית הטלקומוניקציה. הוא הפך ראש ממשלה לאחר ההתנקשות ברפיק חרירי ב-2005. נג'יב מיקאתי מקורב ללורן פביוס, שר החוץ לשעבר, ששלח לו ברכת מזל טוב עם מינויו [לראשות הממשלה].
(איתי סליאר)
https://x.com/ItaiCellier/status/1848691958564188419
עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מַקְרוֹן מטיף לישראל בעודו עושה עסקים עם חיזבאללה. לכן צרפת מתנגדת להכרזת ארגון החיזבאללה כארגון טרור. אלא רק את הארגון הצבאי שלו. כאילו שיש הבדל.
יש להכריז על עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מַקְרוֹן כקולברוטור פעיל של חיזבאללה.
פרופסור משה כהן אליה ועידית סילמן בתפקיד האחים החשמונאים
בגיליון "חדשות בן עזר" 2137 מ-26.2.26 כתבתי על יוזמתו של פרופסור משה כהן-אליה לחתום על עצומה המבקשת מטראמפ להטיל סנקציות על על גלי בהרב-מיארה ויצחק גולדפריינד-עמית:
"דומה שמאז פנו אריסטובלוס השני, והורקנוס השני בניו של אלכסנדר ינאי ושלומציון לפומפיוס שיבוא ויכריע ביניהם וישלוט על יהודה, טרם היתה פנייה בוטה כזו של ישראלי להתערבות גורם זר בריבונות הישראלית.
"אל תחתמו! גם אם צריך רפורמה משפטית, אפילו על חסידיה הקנאים ביותר לא יעלה על הדעת למסור את מערכת המשפט הישראלית לריבונות אמריקאית."
והנה שוב בעיצומה של המלחמה קפצה גם השרה הפיליסטינית להגנת הסביבה – עידית סילמן, וקוראת לנשיא ארה"ב להתערב בנעשה בישראל. בציוץ שהפנתה לטראמפ, כתבה כי הלחץ בעניין החנינה לראש הממשלה נתניהו "מבורך". היא ביקשה להפנות אותו ל"מי שמונעת את הדיון בבקשה - ומי שמגבה אותה", וקראה ל"סנקציות אישיות חמורות".
(מורן אזולאי)
https://www.ynet.co.il/news/article/r1emqpdfzx#google_vignette
היזהרו ממעשה בגידה של מתן ריבונות ישראלית למדינות זרות.
ביטול לימודי היסטוריה של עם ישראל וציונות בלחץ סטודנטים ערבים
(בגיליון "חדשות בן עזר" 2136 מיום 23.2.2026 פרסמתי את מכתבי לנשיא אוניברסיטת חיפה, פרופסור גור בלינדמן-אלראי שמקצועו היסטוריה של עם ישראל, שיפעל לביטול החלטת האוניברסיטה לביטול לימודי ההיסטוריה של עם ישראל במכינה האוניברסיטאית בעקבות לחץ של סטודנטים ערבים.
לצערי הנשיא לא ענה לי, אבל קיבלתי תשובה מהראש האקדמי של המכינה:
8.3.26
נעמן שלום,
מודים לך על פנייתך ועל ההתעניינותך בתכנים הנלמדים במכינה גם שנים אחרי סיום הוראה במכינה. שמחים לעדכן שבשנים האחרונות המכינה פורחת ועברה ריענון והתעדכנות ברבים מהתחומים הנלמדים. אנו מנסים לעשות שיפור מתמיד כדי שהמכינה תהיה אטרקטיבית לסטודנטים ותעודד את המסיימים להמשך לימודים באוניברסיטת חיפה בתחומים שלמדו. כל השינויים שנעשו ויעשו (השינוי שאתה מציין לגבי קורסי הרוח הוא חלק קטן מהשינויים) נועדו להפוך את המכינה למעניינת ומגרה אקדמית. אנו עושים גיוון בתכנים שלא חובה שילמדו לפי מל"ג ויש לגביהם חופש החלטה למכינה. תכנים אלו השתנו וימשיכו להשתנות ואין לזה קשר לסטודנטים ממגזר זה או אחר; הכל במגמה לחשוף את הסטודנטים למגוון של תכנים. חשוב לציין שאין גם קשר לחשיבות של נושא זה או אחר, במדעי הרוח יש הרבה נושאים וכולם חשובים באותה מידה, ולכן אנו רוצים לגוון ולתת מקום לעוד תחומים ונושאים מתחום מדעי הרוח העשיר, חשיפה שהיא חשובה על אחת כמה וכמה בשלב של המכינה , בטרם בוחרים תחום לימוד לתואר הראשון. אין פה החלטה ערכית לגבי איזה תחום חשוב יותר מהאחר (אנו לא מקדמים נושא מסוים או תחום מסוים על פני אחרים). ואנו מצטערים אם נושאים מסוימים שלימדת לפני שנים או אתה חושב שחשובים בשנים מסוימות לא ילמדו. החדשות הטובות שבגיוון ובשיפור מתמשך ייתכן שחלקם יעלו וילמדו שוב בעתיד.
מקווים לימים שקטים ורגועים יותר,
הנהלת המכינה
פרופ' גיל לוריא, ראש אקדמי
איריס פסלר, ראש מנהל
הנה המכתב שעניתי:
10 מרץ 20026
פרופ' גיל לוריא, ראש אקדמי המכינה האוניברסיטאית חיפה
איריס פסלר, ראש מנהל
שלום רב.
הנדון: ביטול לימודי היסטוריה של עם ישראל במכינה האוניברסיטאית
תודה על מכתבכם.
דא עקא לצערי לא יכולתי להבין מדבריכם כיצד לביטול לימודי ההיסטוריה של עם ישראל והמבוא לתרבות המערב ("מושגי יסוד במדעי הרוח" שבוטל כבר לפני שנתיים), אתם קוראים "שיפור", והפיכת המכינה ל"מעניינת יותר ומגרה אקדמית"? ועוד מסבירים ש"לכן אנו רוצים לגוון ולתת מקום לעוד תחומים ונושאים מתחום מדעי הרוח העשיר", הרי לא הוספתם כלל תכנים ממדעי הרוח, אלא רק ביטלתם. ובכלל מדוע לדעתכם המקצוע שביטלתם "לא מעניין ומגרה אקדמית"?
אתם כותבים: "אנו מצטערים אם נושאים מסוימים שלימדת לפני שנים או אתה חושב שחשובים בשנים מסוימות לא ילמדו." השאלה אינה אישית שלי. השאלה היא, מדוע אתם, פרופסור גיל לוריא ואיריס פרסלר, אינכם מצטערים על ביטול לימודי ההיסטוריה של עם ישראל והציונות. האם זה מפני שאינכם חושבים שיש בהם עוד חשיבות בימינו?
אתם כותבים: "אין פה החלטה ערכית לגבי איזה תחום חשוב יותר מהאחר (אנו לא מקדמים נושא מסוים או תחום מסוים על פני אחרים). ואין לזה קשר לסטודנטים ממגזר זה או אחר."
האם להחלטה על ביטול לימודי ההיסטוריה של עם ישראל והציונות באוניברסיטה ישראלית-ציונית, אינה החלטה ערכית?
נשאלת השאלה אם כן, מהו עולם הערכים שלכם, או יותר נכון מהו עולם הערכים של אוניברסיטת חיפה?
בכבוד רב.
ובתקווה לימים שקטים וטובים יותר וניצחון הציונות.
נעמן כהן
את תשובתי זו שלחתי גם לנשיא האוניברסיטה, פרופסור גור בלינדמן-אלראי, ואני עדיין מחכה לתשובתו.
מכתבי לשר החינוך יואב קיש בנדון גם הוא לא נענה.
אם יבוטל המקצוע, או יבוטל הביטול אפרסם זאת בתקווה שפרסום הדברים הפעם יועיל לאי ביטולו.
נעמן כהן
נעמן כהן
[המשך הטור מהגיליון הקודם]
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר