מחזור י"ד, 25.6.26
לפני שבועות אחדים, בטקס חגיגי ורב רושם בבית הנשיא, זכתה מדרשת השילוב בפרס ירושלים לאחדות ישראל, בקטגוריית החינוך. לוועדת הבחירה הוצגו מועמדויות של למעלה מ-250 ארגונים, לחמש הקטגוריות השונות. היה זה כבוד גדול וגאווה גדולה לקבל את הפרס, לצד ארבעה ארגונים נוספים, התורמים אף הם תרומה משמעותית לאחדות ישראל.
בחברה הישראלית פועלים כוחות צנטריפוגליים, שמושכים אותה בכוח לקצוות ומאיימים לקרוע אותה לגזרים. ויש כוחות אחראיים, הדבקים ברוח הציונות הממלכתית, הדמוקרטית, שפועלים בכל מאודם כדי לשמור על שלמותה של החברה הישראלית ועל שלמותו של העם היהודי. השלמות הזאת אינה שואפת לאחידות, ואינה חותרת לטיח וטשטוש עמדות. זו שאיפה לאחדות, מתוך הבנה שיש ביחד הישראלי מקום של כבוד לדעות השונות ולקבוצות השונות, ויש לחזק את המיינסטרים המחויב לערכי הליבה של העם והמדינה.
דרך נוספת לתאר את שני הכוחות הללו, הוא כמאבק בין רוח 6 באוקטובר לרוח 8 באוקטובר.
תמונת החברה הישראלית ב-6 באוקטובר, היתה של שני מחנות זהותיים שבטיים, לעומתיים זה לזה, שונאים זה את זה, נלחמים זה בזה, כאשר כל מחנה נגרר אחרי הקיצונים ביותר בתוכו, והופך לבייס שמשסע את מנהיגיו להקצנה, למלחמה במחנה השני שכבר אינו יריב אלא אוייב, לחוסר נכונות להתפשר. אותם מנהיגים הם שיצרו את הבייס, כי הם נבנו מהשנאה הזאת, אבל איבדו שליטה והפכו למשרתיו. הגולם קם על יוצרו.
וכך, כשהחברה הישראלית שסועה ומדממת, בשיא חולשתה, עט עליה האויב החמאסי, אלפי הרוצחים, האנסים, המציתים והבוזזים, וביצע בה את זממו.
ב-8 באוקטובר, יצאנו כולנו, כאיש אחד בלב אחד, למלחמת עמנו, מלחמת דורנו. המלחמה על קיומנו. מלחמת הטוב ברע. מלחמת הטוב למיגור הרע המוחלט. מלחמת הציונות. מלחמת העולם החופשי.
עם ישראל התעורר כארי להגן על חייו ועל קיומו. גילויי גבורה בלתי נתפסים הפעימו את לב החברה. שיעור ההתגייסות למילואים הגיע ל-150%, כלומר כשליש ממאות אלפי המילואימניקים הם בעלי פטור, שהתעקשו לחזור ולהתנדב ולחרף את נפשם על הגנת המולדת. ישראלים מכל העולם עזבו הכול ועלו על הטיסה הראשונה לישראל כדי לזנק אל תוך התופת. דור הלוחמים, שכונה בלעג דור הטיקטוק, ונתפס כדור שטחי ורדוד, שכל עולמו נמצא במכשיר הנייד בכיסו, התגלה כדור מופתי, העולה על קודמיו באחריות הלאומית, במסירות, בנחישות ובהקרבה. אנשים שתמול שלשום עמדו משני צדי המתרס – יד איש באחיו, לחמו ברעות זה לצד זה, נכונים להקריב את חייהם ללא היסוס למען מי שאך אתמול נתפס כאוייב. גילויי ההתנדבות האזרחית של המוני ישראלים, שעזבו הכול כדי לעזור לחיילים, למפונים, למשפחות החטופים, שהתנדבו להסברה ולחקלאות, הרקיעו שחקים. החברה האזרחית התגלתה במלוא הדרה וחיוניותה, והחליפה את המדינה שכל מערכותיה קרסו.
"יחד ננצח" – זו היתה רוח העם. רוח של אחדות. רוח של אהבת אחים. רוח של "אנחנו עם של גיבורי-על." רוח של "עם ישראל חי." רוח של "לא מנצחים אותי כל כך מהר." אשרי העם!
הרוח הישראלית במלוא תפארתה. רוח 8 באוקטובר.
אבל רוח 6 באוקטובר לא נעלמה. וככל שהתרחקנו מיום הטבח, היא חזרה והיכתה בנו. והיום, דומה שהיא שוב מושלת בכיפה ושבה ומאיימת לרסק אותנו, והיא איום חמור יותר מכל איום חיצוני.
הארגונים שהתכנסו בבית הנשיא, הם התגלמות רוח 8 באוקטובר. מדרשת השילוב נמנית עמהם, ובבית הנשיא קיבלנו הכרה ממלכתית בכך. ההכרה הזו מחייבת אותנו להתמיד בדרך ולהצדיק את ההכרה שקיבלנו.
מדרשת השילוב היא התגלמות התיקון של החברה הישראלית והתקווה למה שהיא עשויה להיות. מדרשת השילוב מייצגת את אחדות עם ישראל, שאינה אחידות, אלא היא מכילה דרכים שונות, דעות שונות, השקפות עולם שונות, זרמים שונים ביהדות, שיוצרים מתוך המחלוקות סינרגיה גדולה. מדרשת השילוב מבוססת על התשתית שעליה ניתן לבסס בניין יהודי ישראלי חסון, שעשוי להיות בניין עדי עד – היהדות שלנו, מורשתנו התרבותית והרוחנית, על כל שכבותיה, מכמניה ומטמוניה. תורת ישראל. תורת ישראל, כפי שאנו תופסים אותה במדרשת השילוב ומגשימים אותה הלכה למעשה, היא תורה ששבעים פנים לה, ויש מקום לכולם, ואיש אינו מודר, ולאיש אין מונופול עליה או על הפרשנות הנאותה לה. תורת ישראל, כפי שאנו תופסים אותה, כוללת גם את היצירה היהודית העברית על כל גווניה, כולל פילוסופיה יהודית, הגות ציונית, מורשת חלוצית, ספרות ושירה; היצירה היהודית כולה, מהיום שבו עלינו על במת ההיסטוריה ועד ימינו אלה. תורת ישראל פתוחה לתרבויות וחוכמות אחרות, ומקיימת דיאלוג פורה עם תרבות המערב ועם תרבות המזרח; אנו חזקים ביהדותנו ולכן איננו חרדים מפני השפעות זרות רחמנא ליצלן, אלא רואים בחיוב וכברכה את יפהפיותו של יפת באוהלי שם. התורה שלנו היא תורת חיים, תלמוד המביא לידי מעשה – לא תורה שבשמהּ ותוך חילולהּ אנשים מרשים לעצמם להשתמט מההגנה על מדינת ישראל ועל שלומם של אזרחיה. ההיפך הוא הנכון, בוגרי מדרשת השילוב מביאים אתם את רוח המדרשה לכל מקום, והם הטובים שבטובים בשירותם הצבאי, ולאחר מכן בתרומה אזרחית לחברה הישראלית. כך, בדרך הזאת, אנו בונים את היחד שלנו. היחד שלנו הינו הוכחה שחילונים, מסורתיים ודתיים יכולים לא רק לחיות בשלום זה לצד זה, אלא יכולים לחיות יחד, אלה עם אלה, וליצור יחד יצירה יהודית, ציונית, ישראלית מתחדשת, שהיא התקווה לעתידו של עמנו, לעתידה של מדינת ישראל.
בוגרי מחזור י"ד! זכיתם להיות המחזור האחרון של מדרשת השילוב במשכנה הנוכחי בנטור. המעבר לקמפוס הקבע, אינו רק גיאוגרפי, אלא הוא התשתית להתפתחותה והתפרסותה של מדרשת השילוב לתכנים נוספים, למטרות נוספות ולציבורים נוספים, כדי להגדיל את מוטת השפעתנו על החברה הישראלית.
סיימתם שנה אינטנסיבית מאוד של לימוד ויצירה, של עשייה למען הקהילה, וגם השנה, כמו בשנים הקודמות, היא התנהלה תחת זעזועים של מלחמה, גיוס למילואים של הצוות ומגבלות פיקוד העורף. כל מי שצופה בכם ומכיר את הנעשה כאן בין כותלי המדרשה, משתאה לנוכח המעשה מעורר ההשראה של המדרשה. אני משוכנע שקיבלתם כאן צידה לדרך שתמשיכו להיבנות ממנה בהמשך דרככם, מי בשנה ב' במדרשה, מי בשירות משמעותי בצה"ל וכולכם – בהמשך חייכם. ולכם ההורים – אנו מודים על האמון והתמיכה ובעיקר על התשתית החינוכית האיתנה שעליה בניתם את בנותיכם ובניכם וציידתם אותם בערכים, שבאים לידי ביטוי כאן, במדרשה.
בפרשת השבוע, פרשת "בלק", אנו קוראים את דברי ההתפעלות של בלעם מעם ישראל, כאשר הוא צופה בו: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים... כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי, וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר."
אני מאמין בעם ישראל, אני מאמין ביכולתו ליצור חברת מופת, אני מאמין ביכולתו להיות אור לגויים, שיתברכו בו כל משפחות האדמה; אני מאמין ביכולתו להיות מקור השראה לכל הצופים בו. זה ידרוש מאתנו שינוי משמעותי. אני מאמין שמדרשת השילוב מסמנת את הכיוון לתיקון הדרוש.
* אני מצטרף לכל הברכות של הרב אביה לאנשי הצוות, ורוצה להוסיף כאן ברכה ותודה לאביה, איש החזון והמעש, מי שחלם, יזם ומוביל את מדרשת השילוב לא רק ב-14 שנות קיומה אלא שנים אחורה, שנות ההכנה, והוא מצעיד את המדרשה קדימה, לשלב הבא.
אורי הייטנר
1. ברכה לסיום שנת הלימודים תשפ"ו,
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר