* מסיבת סיום – מסיבת הסיום של ממשלת 7 באוקטובר – בליץ של חקיקה אנטי ציונית, נגד ביטחון המדינה, נגד לוחמי צה"ל, נגד המילואימניקים, נגד פצועי צה"ל, נגד המשפחות השכולות.
דיל ההשתמטות המושחת – תמורת העברת חוקי ההשתמטות מפלגות המשתמטים תתמוכנה בחוקים נגד הדמוקרטיה, שבלאו הכי הן תומכות בהם.
המסר של הממשלה לאזרחי ישראל: תמותו ולא נתגייס.
* עדכון – ועידת הליכוד תשנה את מילות שיר בית"ר. במקום "למות או לכבוש את ההר" – "תמותו ולא נתגייס."
* מאז חטא העגל – מאז חטא העגל עם ישראל לא ביזה את התורה כמו בחוק יסוד ההשתמטות.
* מעוגן בחוק – האם אפליית מזרחים ואי קבלת ילדים מזרחיים למוסדות חינוך תורניים יוקרתיים, היא חלק מערך "לימוד התורה" שעוגן בחוק היסוד?
* בהסכמה רחבה – מדינת ישראל חייבת לחולל שינוי כיוון דרמטי בכל נושא הגיוס לצה"ל. זה הכרח ביטחוני, חברתי וכלכלי, שאי אפשר להמשיך לדחות אותו.
מדובר בשינוי גדול מאוד ועמוק מאוד, כולל שינוי קיצוני באורח חייהם של האזרחים בחברה החרדית ובחברה הערבית (שם הכיוון צריך להיות שירות אזרחי). ואף שאין לי ספק שהשינוי הזה הוא לטובתן של שתי האוכלוסיות הללו, והוא יבריא את שתי החברות החולות הללו, ברור שהוא כרוך בהתנגדות עזה מצדן.
אם מישהו חושב שניתן לחולל שינוי כזה בהצבעה בכנסת ברוב של 61 ח"כים, על חודו של קול או של קולות ספורים, הוא משלה את עצמו. רפורמה משמעותית כל כך, ניתן לבצע רק בהסכמה רחבה.
אפשרות אחת להסכמה כזו היא ממשלת אחדות ציונית, שבה תשתתפנה כל המפלגות הציוניות, מהדמוקרטים עד הציונות הדתית, והיא תעביר את המהלך ההיסטורי. ברור שממשלה כזו תיתכן רק אם גוש נתניהו יפסיד בבחירות. בשום אופן איני תומך בממשלת אחדות שלא תהיה סביב הרפורמה הזאת. אני בספק רב האם יש סיכוי לממשלת אחדות כזו, שכרוכה בוויתור של הליכוד על הגוש עם החרדים. אבל חובה לעשות מאמץ כן ואמיתי כדי להקים אותה.
אפשרות שנייה, היא לנסות לנטרל את הסוגייה הזאת מהמחלוקת ממשלה-אופוזיציה ולקדם את הרפורמה הזאת בשיתוף פעולה של הממשלה הבאה עם המפלגות הציוניות באופוזיציה.
אם שתי האפשרויות הללו לא תתקיימנה, הפתרון האפשרי הנוסף הוא משאל עם. להעביר את הרפורמה על חודו של קול או על חודם של קולות אחדים, אך לאחר שתעבור בכנסת, להביא אותה להכרעת העם במשאל עם. אין לי ספק, שגם אם הרוב בכנסת יהיה דחוק, הרוב בעם יהיה גדול מאוד.
* חובתו של הרמטכ"ל – ח"כית ה[---]ת טלי גוטליב, במתקפת פריימריטיס אופיינית, קוראת לפטר לאלתר, עוד היום, את הרמטכ"ל, כיוון שהעז להזהיר מריסוק צה"ל בחוקי ההשתמטות המושחתים. וכך היא התפרעה: "...העזת לרדת למגרש הפוליטי ולהחליש תוך כך את מורל חיילינו ואזרחי ישראל כאחרון חברי הכנסת מהאופוזיציה. אני הייתי מפטרת אותך ללא היסוס. ויפה שעת אחת קודם." אגב, לפי מעמדה בסקרי הפריימריז, היא עוד עלולה להיות בעמדה שתאפשר לה לפטר את הרמטכ"ל ולמנות תחתיו קומיסר.
לפני 7 באוקטובר, רמטכ"לים כנועים לא איתגרו את תפיסת הביטחון של ראש הממשלה, שקרסה ב-7 באוקטובר והמיטה על עמנו את האסון הגדול ביותר מאז השואה. הם היו פודלים נאמנים. אחד מלקחי 7 באוקטובר הוא שאמנם צה"ל, השב"כ וכל אותם גורמים חייבים למלא אחר הנחיות הדרג המדיני, כי אחרת זו לא תהיה דמוקרטיה, אך עליהם להתריע, להזהיר, לא לשתוק, לא להיסחף בזרם כמו דגים מתים.
לפני 7 באוקטובר ראשי מערכת הביטחון לא איתגרו את הדרג המדיני, ובכך אחריותם לאסון, אבל אחרי הטבח קובעי מדיניות ההתמכרות לשקט שהמיטה עלינו את הפורענות הטילו עליהם, על הדרג המבצע, את כל האשמה, ובעצמם התנערו מאחריות.
הרמטכ"ל, שבמכתב לראש הממשלה ולח"כים הזהיר מפני הפגיעה החמורה בצה"ל ובביטחון ישראל בחוקי ההשתמטות המושחתים, מילא את חובתו. אלמלא עשה כן, לא היה ראוי להיות רמטכ"ל.
אבל בעיני ח"כית ה[---]ת, מי שמערער את מוראל חיילי צה"ל אינם הח"כים שתקעו סכין רעילה בגבו של כל לוחם ולוחם, אלא מי שהתריע נגד המהלך.
* מי לה' – אבי אבות הטומאה, "הרב" כהנא שר"י, מורו ורבו של ראש הכנופייה, נהג לומר שהחילונים הם המתייוונים של ימינו.
מי היה מאמין שאת דברי הבלע והשנאה הנתעבים הללו יאמר שר(!) מהליכוד (!) מעל במת הכנסת? אבל מה לקרעי ולערכים המקוריים של הליכוד?
שיא האבסורד, הוא שאת הדברים הללו על חנוכה הוא אמר במסגרת דחיפת חוקי ההשתמטות הממארת.
בחנוכה אנו חוגגים את המרד, המלחמה, של יהודים בני תורה שיצאו למלחמה. מתתיהו, שקרא "מי לה' אליי", לא דיבר על מי לה' להשתמטות, אלא מי לה' לצבא, למלחמה.
המשתמטים מתרצים את עריקתם ביומרה שהם שבט לוי. מי שמם? אבל מתתיהו ומשפחת החשמונאים לא היו רק בני שבט לוי, אלא כוהנים. והם יצאו בראש העם למלחמה.
ההשתמטות היא כפירה בעיקר.
* התגלמות הקקיסטוקרטיה – יו"ר ועדת ההשתמטות של הכנסת ביסמוט, לקלקלן עלוב של נתניהו, ממלא את תפקידו בביביריונות וסתימת פיות.
הוא התגלמות הקקיסטוקרטיה. עבד כי ימלוך.
* מיטת סדום – יש לנתק לחלוטין את המגזר החרדי המשתמט מעטיני תקציב המדינה. אף אגורה שחוקה לא תזרום לישיבות ההשתמטות, לחינוך להשתמטות, למעונות ההשתמטות. זה הכרח לאומי. ובראש ובראשונה – זה צעד ראשון להבראת החברה החרדית החולה.
אבל את המהלך הזה יש להשלים בצעדים כדוגמת הקמת מסגרות צבאיות מותאמות לחרדים, גם ובעיקר במערכת החינוך. יש להעצים בצורה דרמטית את מערכת החינוך החרדית ממלכתית, כך שבכל מקום בארץ תהיה מערכת כזו, שבה התלמידים החרדים ילמדו לימודי ליבה – מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, אזרחות, לשון עברית, תנ"ך וכן הלאה, ויחונכו להשתלבות במדינת ישראל ולשירות משמעותי בצה"ל. לכל הורה חרדי תעמוד הברירה – לשלוח את ילדיו על חשבונו לחינוך העצמאי, ללא כל סיוע מהמדינה, או לשלוח אותו לחינוך הממלכתי חרדי, בלי להוציא על כך אגורה.
יש להבין שהחרדים הם תינוקות שנישבו. מגיל אפס הם הוסללו להשתמטות. מוחם נשטף. הציפיה שהם יחזרו בתשובה ללא שינוי עומק חינוכי, אינה ריאלית. אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
אבל אם הילדים במערכת החינוך הממלכתית חרדית ילמדו את לימודי הליבה, במה היא שונה ממערכת חינוך חילונית? בכך שכל ילד יקבל הרבה מאוד שעות לימוד תורה, בשיטה החרדית. פירוש הדבר, הרבה יותר שעות לימוד מאשר ילד חילוני.
ומה יהיה אז? האם תוגשנה עתירות לבג"ץ נגד האפלייה התקציבית, שילד הלומד בחינוך הממלכתי החרדי מקבל יותר מילד בחינוך הממלכתי הכללי? ליאור שליין יוציא סרטונים דמגוגיים על כך שמפלים לרעה את הילדים החילוניים? זה מה שהם עושים היום בנוגע לפער בתקציבי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
מה הם רוצים? שבחינוך הממלכתי דתי לא יינתן חינוך תורני? או לחלופין שהילדים בחינוך הממלכתי דתי יקבל פחות מתמטיקה, אנגלית ואזרחות מאשר בחינוך הממלכתי?
אם ליאור שליין היה מוציא סרטון על האפלייה, ותובע שגם בבתי הספר הממלכתי החילוני יוסיפו שעות לימודי יהדות כמו בחינוך הממלכתי דתי, ברוח ההתחדשות היהודית הפלורליסטית, היה צדק בדבריו. הייתי תומך בכך. אבל הוא אינו דורש זאת. הוא דורש מיטת סדום, בשם השוויון. שכולם יקבלו אותן שעות. זה מה שהוא דורש, אבל מה שהוא רוצה, זה להסית ולהפיץ שנאה.
* מכחיש הטבח – מיקי (שלושת הכ"פים) זוהר, הוא מכחיש טבח 7 באוקטובר. כבר לפני כשנה הוא התעקש לצאת נגד המושג טבח. היה שם "אירוע". כן, צוות הפקות הפיק איזה אירוע, מה אתם עושים מזה עניין?
שלשום הוא פוצץ בזעם ראיון לאסתי פרז ברשת ב', בטענה שהיא מתעסקת בשטויות. והוא צודק. היא הזכירה את טבח 7 באוקטובר, וזה שטויות.
הוא עמד על כך שטבח 7 באוקטובר אינו האירוע החמור בתולדות המדינה. היו עוד אירועים חמורים, כמו למשל מלחמת ששת הימים. לשמוע, ולא להאמין. אך הוא מתעקש, שבשני המקרים היתה מלחמה ובשני המקרים נהרגו ישראלים.
כלומר גדול ניצחונותיה של מדינת ישראל הוא בעיני זוהר אירוע לא פחות חמור, ואם הוא לא פחות חמור, אולי הוא יותר חמור, מטבח 7 באוקטובר, התבוסה הקשה ביותר של ישראל. נפילת לוחמים ישראלים בשדה הקרב שבו ישראל ניצחה חמור בעיניו לא פחות, ואם לא פחות – אז אולי יותר, מטבח המוני של אזרחים, של נשים וילדים, זקנים ותינוקות, של אונס המוני, של חטיפת מאות אזרחים ממיטותיהם.
כיוון שמכחיש הטבח ידוע כבעל חושים פוליטיים חדים, ייתכן שהוא צודק בהערכתו, שהכחשת טבח 7 באוקטובר תחזק אותו בפריימריז, כלומר היא פופולרית בבייס.
* אם האירוע לא נורא כל כך – אם נקבל את הגישה של מיקי זוהר ש-7 באוקטובר לא היה אירוע כל כך נורא, הרי נצדיק בכך את הפניית האצבע המאשימה כלפי ישראל על מלחמתה בחמאס ברצועת עזה, כאילו מדובר בתוקפנות ובפעולה בלתי מידתית ובלתי מוצדקת.
אם נקבל את גישתו, הרי באמת לא כל כך נורא שחמאס עדין שולט ביד רמה בעיר עזה ועל כ-40% משטח הרצועה. אם מדובר פשוט במלחמה, אז בהתחלה הם כבשו לנו שטח אח"כ אנחנו כבשנו להם שטח וזה בסדר שהם שולטים בשטחים שלא כבשנו, כמו שאנחנו שולטים בשטחים שכבשנו. הרי הם אוייב לגיטימי.
כנראה שאין טיעון, עלוב, טיפשי ונאלח ככל שיהיה, שהפריימריז לא יכשיר אותו.
* להגן על ירושלים – תופעה יפה. בשבת האחרונה הלכו ירושלמים דתיים לאומיים, בתום תפילת השבת, ברגל, אל בית הקפה הפתוח בשבת במרכז העיר, שבשבת שעברה הותקף בידי פורעים חרדים. אותם ירושלמים לא ישבו בבית הקפה, כי הם שומרי שבת, אלא עמדו בחוץ וחצצו בין בית הקפה לבין הפורעים החרדים והפגינו נגד האלימות החרדית.
הם לא באו להזדהות עם חילול השבת, אלא עם עירם, ירושלים, בירת ישראל, שהם רוצים שתהיה בית לכל היהודים, מכל הזרמים.
* הזייה – כאשר קראתי במהלך מבצע "שאגת הארי" ידיעה שהתפרסמה, לפיה ישראל וארה"ב רצו להשליט על איראן את אחמדיניג'אד, התייחסתי לכך כאל בדיחה. כתבתי, שאם זה נכון זה הזוי, אבל אני מתקשה להאמין שזה נכון.
מסתבר שזה נכון. אחמדיניג'אד הוא אחד הקנאים הג'יהאדיסטים הקיצוניים ביותר במשטר האייתולות, בוודאי בהסתה להשמדת ישראל ובהכחשת השואה. לא היה נשיא אנטי ישראלי ואנטישמי קיצוני ממנו. צריך להיות הזוי לגמרי כדי לחשוב, שבשל סכסוך אישי עם חמינאי הוא יהפוך לעושה דברן של ארה"ב וישראל, ולחובב ציון. נהפוך הוא, אילו עלה לשלטון בעזרתנו, הוא היה מקצין עוד יותר, כדי להוכיח שאינו משת"פ.
איך דדי ברנע, שנחשב אדם רציני ורמס"ד רציני, נפל כך? איך נתניהו, עם כל ניסיונו, נפל כך? איך טראמפ... טוב, עליו דווקא איני מתפלא. האם את מבצע "שאגת הארי" הם בנו מתוך הסתמכות על משענת הקנה הרצוץ הזה?
* האויב הקטארי – החלה העונה החדשה של סדרת התעודה המעולה ב"כאן 11" "אויבים", המציגה פרופילים של אויבי ישראל. הפרק הראשון הוקדש לשייח'ה מוזה, האישה החזקה בקטאר ואימו של השליט הנוכחי. מעבר לסיפור האישי המרתק שלה, חשובה במיוחד הבנת מהותה של קטאר כאויבת מרה של ישראל, כמדינת טרור, כספונסרית של חמאס, כספונסרית של הטבח, כמניעת ומממנת המתקפה האנטישמית באוניברסיטאות בארה"ב שפרצה ב-7 באוקטובר כחזית שניה של הטבח, ואיך היא מובילה השפעה אנטישמית ואנטי ישראלית קיצונית במערב.
הסדרה מעוררת שאלות רבות וקשות בתוכנו. איך הסכמנו לכך שקטאר תהיה "מתווכת" במו"מ על עסקת השבויים, כשהיה ברור שהמטרה היחידה שלה היא להציל את חמאס? איך ישראל איפשרה ועודדה את מימון חמאס במזומנים קטאריים? ואיך קטאר קנתה את לשכת רוה"מ ועובדי הלשכה הובילו קמפיין השפעה קטארי בישראל ובמערב בעיצומה של המלחמה הקשה עם הפרוקסי של קטאר?
שאלות קשות מאוד, שתתבררנה בוועדת החקירה הממלכתית.
* את מי צריך לחקור – האם יש לחקור את ההדלפה לערוץ 12? אולי. אך אין זו חקירה של ערוץ 12. האם אנשי ערוץ 12 עברו עבירה כלשהי? לא.
האם הם עברו עבירת צנזורה? לא.
האם הם פירסמו את המידע על התקיפה בטרם החלה? לא.
הטענה נגד ערוץ 12 היא שברגע שהחלה המתקפה השדרנים כבר היו מוכנים באולפן ומאופרים. האם הם עברו בכך עבירה כלשהי? לא. נהפוך הוא. המידע היה בידיהם והם שמרו על חשאיות.
עובר העבירה הוא מי שהדליף להם.
סביר להניח שמדובר בשר בקבינט. לא אומר במי אני חושד.
ואם המדליף אינו שר, אולי אלה אנשיו.
אני הייתי מתחיל את החקירה אצל המדליפים ל"בילד".
אנשי ערוץ 12 אינם צריכים להיחקר, כי יש חיסיון על מקורות המידע.
אגב, בקבוצת הווטסאפ של עוצמה כהניסטית נכתב ערב המתקפה: "תהיו מוכנים שארוחת השבת תהיה בממ"ד." יכול להיות שיש להם נציג בקבינט?
* האלכימאים – בתקופת ממשלת החירום הלאומית, תעשיית השקרים וההסתה הפיצה בדותה, שלפיה גנץ ואיזנקוט הם המדליפים מישיבות הקבינט.
מה שמעניין, זה שלמעלה משנתיים אחרי שהם התפטרו, הם עדיין מדליפים מכל ישיבות הקבינט והממשלה.
* הכהניסט המסוכן ביותר – האם יש לאסור על ברוך מרזל ומיכאל בן ארי להתמודד לכנסת?
מצד אחד, ודאי שיש לאסור. מדובר בכנופייה גזענית, פשיסטית, כהניסטית, והחוק נגד גזענות נועד בדיוק כדי לסכל את ריצתם.
מצד שני, מגוחך לאסור על ריצתם של שני עוברי בטל כהניסטים אלה, כאשר הדוצ'ה הנוכחי, הכהניסט המסוכן ביותר, מכהן כשר ל"ביטחון" לאומני והוא האיש החזק בממשלה.
* לנקות אחריו – בכל מוצאי שבת, נהג הרב עובדיה יוסף לתת שיעור לציבור הרחב בבית הכנסת היזדי בירושלים. מדי פעם הוא נסחף בשיעורו לגידופים וקללות על יריבים פוליטיים. כיוון שהשיעור הועבר בשידור חי, ההקלטות פורסמו ופרצה סערה ציבורית.
למחרת – דרעי, אלי ישי, בניזרי וחבריהם רצו מאולפן לאולפן להבהיר ולהסביר, ו"אתם לא מבינים את השפה," והדברים הוצאו מהקשרם, ואם רק שמעתם את כל השיעור ולא רק הדלפה מרושעת הייתם מבינים וכו' וכו'.
נזכרתי זאת למקרא רשומה המופצת ברחבי הרשת, שמסבירה בדיעבד את דברי הבלע של יאיר גולן בזמן המלחמה, על מדינה שהורגת תינוקות כתחביב. ההסבר הוא ברוח הש"סניקים שהלכו אחרי רבם לנקות אחריו. כן... לא הובן... הוצא מהקשרו... ובעצם הוא אמר ההיפך, הוא לא אמר שישראל הורגת תינוקות כתחביב, להיפך, הוא אמר שמדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב וכו' וכו'.
בהמשך הרשומה הובאו ציטוטים רבים של רוה"מ ושרים שלדברי הכותב הם אלה שגרמו נזק וכו' וכו', כמיטב הווטאבאוטיזם. כלומר, אם במוצאי הטבח ראש הממשלה אמר שלא נשכח את מה שעשה לנו עמלק, זה ממעיט מחומרת דבריו של יאיר גולן?
אז הבה נביט נכוחה לדברים. גולן אמר שמדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב. הוא גם אמר שנחזיר את ישראל להיות שפויה. מה לא ברור פה?
ולמה כותב הרשומה מסביר זאת בעברית? הרי דברי סגן הרמטכ"ל הישראלי לשעבר צוטטו בחדווה בפי כל אויבינו ושונאינו, בערבית, באנגלית ובכל השפות. הרי אם סגן הרמטכ"ל הישראלי אומר... נו, שיסביר להם שהוא לא התכוון לחיילי צה"ל. ודאי שדבריו הוסיפו שמן למדורת עלילות הדם על ישראל במלחמה.
ברשומה נכתב ש"בכל המתקפות של הימין, הביביסטים ומכונת הרעל עליו, זה הדבר הראשון שהם מטיחים תמיד." אז אולי מן הראוי לנסות דרך אחרת. למשל, שיאיר גולן יודה ששגה, יבהיר שהוא מעד בלשונו, יחזור בו ויתנצל. זה יהיה רק לכבודו, ואני מאמין שהוא גם עשוי להרוויח מכך אלקטורלית. אבל האגו... האגו...
אגב, למיטב ידיעתי אינינו הורגים תינוקות כתחביב, אלא כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות בפסח.
* המוסרי ביותר – אחד המרכיבים המכריעים בהצלחה בְּמלחמה, הוא מומנט ההפתעה.
למדנו זאת היטב על בשרנו ב-7 באוקטובר. חיזבאללה למד זאת ב"עיד אל-ביפר". איראן למדה זאת במכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא". אנו מכירים זאת גם מן העבר – במתקפת הפתע על ישראל במלחמת יום הכיפורים ובמבצע "מוקד", שבו השמדנו את חילות האוויר של האוייב במכת הפתיחה של מלחמת ששת הימים. וכך גם בהיסטוריית המלחמות בעולם, ע"ע פרל הארבור ומבצע "ברברוסה" במלחמת העולם השנייה.
ל הרקע הזה אני מבקש לבחון את פעולת צה"ל במלחמת "חרבות ברזל". ספק אם היתה עוד מלחמה בהיסטוריה, שבה צבא הודיע ימים מראש שהוא עומד לתקוף שכונה מסוימת, עיר מסוימת, בית מסוים, כפי שצה"ל הזהיר לפני כל התקפה לאורך המלחמה. צה"ל ויתר מראש, ביודעין, על אפקט ההפתעה, כדי להגן על האזרחים בעזה ולאפשר להם לעזוב את האזור המותקף. זאת, למרות שרבים מה"בלתי מעורבים" השתתפו בגל האחרון של הביזה ב-7 באוקטובר ובמעשי הלינץ' בחטופים באותו יום. כאשר אנו מודיעים לאוייב היכן נתקוף, אנו מאפשרים לו להיערך בהתאם. בדרך זו אנו מחבלים במודע בהישגינו במלחמה ואף משלמים על כך במחיר דמים.
לכן, כל כך מרושעת ומסולפת עלילת הדם על פשעי המלחמה שלנו, על "ג'נוסייד" וכו', במכונת התעמולה האנטי ישראלית ב"הארץ" ובעולם. זו פשוט תעמולת כזב גבלסית טיפוסית.
כאשר ישראל תיכננה להקים עיר הומניטרית ברצועת עזה כדי לאפשר לאזרחים לצאת מאזור הקרבות ולהציל את חייהם, היא הואשמה בהקמת "מחנות ריכוז". אין תעמולה אנטישמית נתעבת יותר מהשוואתנו לנאצים. אם רוצים לעשות השוואה היסטורית הוגנת, יש להשוות אותנו לבעלות הברית שלחמו בנאצים. אדרבא, האם אפשר להשוות בין הפצצות השטיח על דרזדן וברלין, ובין ההתקפות על הירושימה ונגסקי לאופן המוסרי שבו אנו נלחמים בממשיכי דרכם של הנאצים?
נכון, אזרחים רבים וילדים רבים נהרגו בעזה במלחמה. הם נהרגו בשל פשע נגד האנושות של חמאס, שהפך אותם למגן אנושי. דמו של כל ילד ואזרח עזתי, שנהרג במלחמה, בראשו של חמאס. וכי מה עלינו לעשות? לתת חסינות למחבלים שהפכו אזרחים למגן אנושי? אם ניצב מולך מחבל, שתופס מחסה מאחורי ילדה, ומכוון את הנשק שלו לעבר הילדה שלך, לא תירה בו?
כן, צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ובהיסטוריה של המלחמות. מי שטוען אחרת – שקרן. וחבל שההסברה הישראלית משותקת.
* גם מוסר וגם לחימה – במאמרי "שבחי הגם וגם", שבו יצאתי נגד התפיסה הדיכוטומית של "גם זה וגם זה, זה לא זה ולא זה," והגדרתי אותה – פרימיטיבית, המתעלמת ממורכבות, כלומר מן החיים האמיתיים, הצגתי שורה של שילובים שאנשי ה"או-או" אינם מסוגלים להכיל, כמו מדינה יהודית ודמוקרטית, לאומיות ואוניברסליות, מסורת וקידמה, שוק חופשי ומדינת רווחה ועוד.
לרשימה הזאת ראוי לצרף את המונחים טוהר הנשק ומוסר לחימה. הדיכוטומים אינם מסוגלים לחיות עם המונחים הללו, שבהם הם רואים אוקסימורון.
כפי שרעיון המדינה היהודית דמוקרטית פסול הן בידי פשיסטים, לאומנים, גזענים וכהניסטים והן בידי השמאל הרדיקלי האנטי ציוני, כך גם מוסר הלחימה. מצד אחד ניצבים פשיסטים ובןגביריסטים שבעיניהם "במלחמה כמו במלחמה" הכול מותר, אין עכבות, אין חוקים, הנשק צריך להיות נקי – לא טהור, אין מוסר, ומצד שני פציפיסטים למיניהם, תבוסתנים ואיסטניסטים, השוללים את עצם המלחמה, רואים בה מעשה לא מוסרי (בפרט כאשר יהודים נלחמים), שוללים את הנשק, שאינו יכול להיות טהור כי הוא הורג (ובפרט כאשר יהודים אוחזים בו). אלה ואלה מתעבים את תרבות ה"יורים ובוכים", שמבטאת בעיניהם צביעות.
האם מלחמתם של מורדי גטו ורשה אינה מוסרית? האם נשקם אינו טהור? האם המלחמה של בעלות הברית בנאצים אינה מוסרית? האם מלחמת השחרור שלנו נגד צבאות ערב שפלשו לישראל בת יומה על מנת להטביע אותה בדם אינה צודקת ("אין מלחמות צודקות", מכירים?) האם הנשק של כיתות הכוננות שירו בנוח'בות ברחובות שדרות ובשבילי בארי וניר עוז ב-7 באוקטובר אינו טהור? והאם כאשר העברנו את המלחמה לשטח האוייב, במלחמת חורמה נגד חמאס, היא חדלה להיות מוסרית?
אני מאמין בערכי טוהר הנשק ומוסר לחימה. מהו מוסר לחימה? כשזו מלחמה צודקת למען רעיון צודק והיא נעשית בדרכים מוסריות. גם המלחמה הצודקת ביותר צריכה להיעשות בדרכים צודקות. אין צודקת מהמלחמה בחמאס בעזה, אך לא הכול מותר בה. אני גאה בכך שצה"ל נהג כפי שאף צבא לא נהג מעולם, ועל אף אובדן אפקט ההפתעה הודיע מראש על כל תקיפה, כדי לאפשר לנשים וילדים ובלתי מעורבים לעזוב את היעד בעוד מועד.
הדיכוטומים סולדים מכך. אלה טוענים שאנו נלחמים בידיים קשורות ומאשימים את הפצ"רית שהפריעה לצה"ל לנצח בכך שהקפידה כך שהמלחמה תהיה במסגרת חוקי המלחמה ו"הפקירה את הלוחמים," ואלה גינו את עצם המלחמה, והאשימו את ישראל (!) ב"פשעי מלחמה" בשל האזרחים והילדים שנהרגו כי המחבלים הפכו אותם למגינים אנושיים. בעיניהם, אותם מחבלים היו צריכים לקבל חסינות. אלה ואלה מתעלמים ממורכבות המלחמה.
בעיניי, המלחמה הצודקת ביותר אינה המלחמה בנוח'בות בנגב המערבי ב-7 באוקטובר, אלא המלחמה שלא היתה – מתקפת הנגד המקדימה שהיתה מסירה את האיום בעוד מועד וחוסכת חיי מאות אזרחים וחיילים. אותה מלחמה שהיתה מגונה כ"מלחמת ברירה" בלתי מוסרית.
הפציפיזם הוא תפיסה בלתי מוסרית. מוסר הוא ההבחנה בין טוב ורע, הבחירה בטוב והמלחמה ברע. הפציפיסט עיוור להבדל בין טוב ורע, ובעיניו המלחמה היא הרע, גם כאשר היא נגד נאצים ומחבלים. בכך הם למעשה משת"פים של הרוע.
אני רואה בעצמי תלמידו של אלתרמן. אין מי שביטא כאלתרמן את צדקת הדרך הציונית ובוודאי את צדקתה של מלחמת השחרור. אך כאשר נודע לו על פשע מלחמה שביצעו חיילים הוא כתב את "על זאת", שבו הוקיע את פשע המלחמה. בן גוריון הזדהה מאוד עם השיר והורה להדפיס אותו ולחלקו לכל חיילי צה"ל.
זו דרכנו!
* פגע וברח – צפיתי בסרטון שכותרתו "להציל את ישראל" ובו יורדים רבים מספרים שרכשו כרטיס טיסה לישראל ביום הבחירות, כדי לבוא ולהציל את ישראל. אותם יורדים יבואו לארץ כדי להצביע נגד הממשלה. לא מן הנמנע שתהיה התארגנות מקבילה של תומכי הממשלה.
הם יבואו, יצביעו, ויחזרו למחרת לגולה. הצבעת פגע וברח.
אם הם באמת רוצים להציל את המדינה, למה הם ירדו ממנה? אם הם באמת רוצים להציל את המדינה, שיחזרו לחיות בה, להיות חלק מהווייתה, ישלמו את מיסיה, ישרתו בצה"ל, יהיו חלק מבניין המדינה.
הערה – הביקורת הזאת אינה מופנית לישראלים שנמצאים בחו"ל לצורך לימודים, פוסט דוקטורט, טיול, שליחות או אפילו עבודה זמנית. אלה, שיצאו זמנית ועומדים לחזור, ראויים לשבח על הגעתם להצביע ולהשפיע.
הביקורת מכוונת ליורדים מהארץ.
* איך שתקראו לו – תקראו לו יאיר נתניהו.
תקראו לו יונתן הון.
כך או כך, הוא ילדז.
* ממייפלאור עד טראמפ – אני ממליץ בחום על ההסכת של "כאן הסכתים" "הניסוי האמריקאי", שאותו ערכו והגישו אורן נהרי וערן סיקורל – 15 פרקים קצרים הסוקרים את רבע המילניום של ארה"ב.
מי שמצפה לתוכנית עומק כמו התוכנית המעולה של אורן נהרי על המאה ה-20 עלול להתאכזב. זה פורמט שונה לגמרי. אם בתוכנית על המאה העשרים מוקדשים לעתים 5 ואף 6 פרקים בני שעה לשנה אחת, הרי ההסכת הזה מתאר 250 שנה ב-15 פרקים בני כעשרים דקות. ובעצם לא 250 שנה אלא 400, כי נקודת ההתחלה אינה הכרזת העצמאות של ארה"ב (1776), אלא הגעת האונייה "מייפלאור" לחופי אמריקה ב-1620.
אך המגרעת של ההסכת, חוסר ההעמקה, היא גם היתרון שלה – היכולת לראות היטב את היער, את המכלול, בצילום פנורמי של ההיסטוריה האמריקאית. התוכנית גירתה את סקרנותך וברצונך להעמיק וללמוד את העצים? זיל גמור.
האם הניסוי האמריקאי הצליח? במבט על 250 שנותיה של ארה"ב, זו הצלחה כבירה. אולם עתידה של ארה"ב לוט בערפל ונתון תחת סכנה. המחלוקת המכובדת בין השמרנות של המפלגה הרפובליקאית לליברליות השפויה של המפלגה הדמוקרטית, הופך לקרע ולמלחמה בין הפופוליזם הטראמפיסטי, שהשתלט על המפלגה הרפובליקאית, ל"פרוגרס" המטורלל, נוסח ממדאני, שמשתלט על המפלגה הדמוקרטית.
אם ארה"ב לא תתעשת והמגמה הזאת תימשך, זו סכנה של ממש לעתידה של ארה"ב, לעתיד העולם החופשי וגם לעתידה של ישראל.
* ביד הלשון: רחוב שטראסה – במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" התפרסם מאמר מרתק של סבינה שמיטקה: "דיוקנה של חוקרת אסלאם מסורה מדי", שסיפר את סיפורה של הדוויג קליין, מזרחנית יהודייה-גרמניה צעירה ומבריקה, שצפוי היה לה עתיד אקדמי מזהיר, אך השלטון הנאצי לא איפשר להעניק לה תואר ד"ר בשל יהדותה, וב-1942, בגיל 31 נשלחה לאושוויץ ושם נרצחה.
מתוך המאמר: "מפסח 1918 ועד פסח 1928 למדה הדוויג קליין בבית הספר העל יסודי הפרטי האורתודוקסי לבנות ברחוב ביברשטראסה 4, שנוסד ב-1893 על ידי הרב מרקוס הירש כדי לספק למשפחות אורתודוקסיות אמידות חלופה לבית הספר הקהילתי לבנות ברחוב קרוליננשטראסה."
נזכרתי בבדיחה על היקים בתל-אביב שאמרו במבטא יקי כבד "רחוב יהודה הלוי שטראסה". שְׁטְרָאסֶה הוא רחוב, או דרך. אם אנו אומרים רחוב ביברשטראסה, או רחוב קרוליננשטראסה, כאילו אמרנו רחוב רחוב ביבר או רחוב רחוב קרולינן.
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com
אורי הייטנר
2. צרור הערות 15.7.26
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר