תל אביב 1987
ציורים ועטיפה דני קרמן
28.
אֲנִי כְּבָר מְחַכֶּה לַיּוֹם שֶׁבּוֹ לֹא אֶצְטָרֵךְ
לַקוּם בַּבֹּקֶר –
וְשֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר כָּכָה אֶת הַחַיִּים
אַפְּרַקְדָּן –
וְלַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁמִתְחַשֵּׁק וַאֲפִלּוּ
שֶׁיִּהְיוּ לִי פִּצְעֵי-לַחַץ בַּגַּב
וְיַבָּלוֹת עַל הַקָּטָן –
וְרַק שֶׁלֹּא אָמוּת בַּמִּלְחָמָה
הַבָּאָה –