* למוטט את הטרור – אין שום הצדקה לפוגרומים, הצתת מסגדים ופגיעה באזרחים. זהו טרור שיש להילחם בו ולמוטט אותו.
איני נכנס לסיפור הרשומון על הפיגוע בכפר תל. גם אילו מחבלים היו חודרים ליישוב ורוצחים אזרחים, הייתי כותב בדיוק אותו הדבר.
הנקמה היא רק תירוץ. אני קורא את הדו"ח החודשי של המחבלים היהודים בקבוצות "חדשות הגבעות" ו"חדשות אנ"ש" – הם מספרים בגאווה על הפוגרומים, ההצתות, חילול המסגדים, רצח פלשתינאים. בדיוק כמו תמונת הראי שלהם בצד – הם אינם צריכים שום תירוץ לטרור.
יש להילחם בטרור הפלשתינאי כאילו אין טרור יהודי ולהילחם בטרור היהודי כאילו אין טרור פלשתינאית.
עד חורמה.
* מייצג התהליכים – חידה: על מי נכתבו השורות הבאות? "הוא הצטרף למקהלה הלאומנית האחידה והמייאשת... לא שמאל ולא שלום, הוא רק עוד גנרל־לאומן מסית... אין שום הבדל בינו לבין הימין... מפלגת כיבוש ואפרטהייד."
הדברים נכתבו על יאיר גולן ועל מפלגת הדמוקרטים. הבמה – "הארץ". הכותב – גדעון לוי.
"גולן הוא בעד 'התהליכים' שעליהם הצביע."
וכל זאת, על מה ולמה? כי יאיר גולן הביע צער על רצח יהודי וגינה את הטרור. האמת? זה באמת חטא בל יכופר.
* שיקום תמורת פירוז – החלטת הקבינט לאשר את כניסת "מועצת השלום" (או החלום) לרפיח היא טעות חמורה.
ההחלטה היתה צריכה להיות שונה. מאשרים את כניסת מועצת השלום לרפיח. הכניסה תתבצע מיד לאחר פירוק חמאס מנשקו.
ללא פירוק חמאס מנשקו אין לקדם שום צעד של שיקום רצועת עזה. אל נחזור על שגיאות העבר, שהתנפצו בפנינו ב-7 באוקטובר.
* שיקום תמורת צילום – נתניהו התקפל והסכים לכניסת מועצת החלום לרפיח בלי פירוק חמאס מנשקו, בניגוד לאינטרס הביטחוני של ישראל, תמורת צילום עם טראמפ לפני הבחירות.
טראמפ מבין עד כמה נתניהו לחיץ. חוששני שהוא ינצל את הפגישה להפעלת לחץ על נתניהו לנסיגה מלבנון ומהבשן.
* תזכורת מברלין – אחת התופעות המוזרות בקמפיין האנטי ישראלי, הוא התופעה של להט"ב תומכי חמאס ושונאי ישראל. הכותרת היא, בדרך כלל, "Queers for Palestine", והכוונה היא לפלשתין "מהים עד הנהר", כלומר על חורבותיה של ישראל. זו תופעה של אהדה והערצה לארגון הטרור חמאס, לטבח 7 באוקטובר, תמיכה באיראן במלחמה וכו'. זאת הערצה ותמיכה בגרועים שבין רודפי הלהט"ב בעולם. ברצועת עזה העונש על יחסים חד-מיניים הוא עשר שנות מאסר, אך המציאות הרבה יותר גרועה – רדיפה, עינויים קשים, רצח "על כבוד המשפחה" והוצאה להורג ללא משפט בידי מנגנוני הביטחון של חמאס.
פיגוע הדריסה הקטלני במצעד הגאווה בברלין הוא תזכורת לאותם להט"בים אוהדי חמאס, במי הם תומכים, את מי הם מעריצים, ומה צפוי להם אם האסלאם הקיצוני יצליח במזימתו להשתלט על העולם.
להט"בופוביה איסלמיסטית = פרוגרס (קידמה).
* מזל שנתניהו רוה"מ – אני קורא את ההפחדות ממה שיקרה כאן אם איזנקוט "אסס00מולן הרדיקלי" יהיה ראש הממשלה וחושב: אילו איזנקוט היה ראש הממשלה לפני שלוש שנים, חמאס היו פולשים לישראל, כובשים את הנגב המערבי, טובחים למעלה מ-1,200 אנשים, אונסים, עורפים ראשים, חוטפים מאות ישראלים.
איזה מזל שנתניהו היה ראש הממשלה.
* התועמלן – מי שמוביל את תעמולת הרעל של נתניהו, הוא האיש שבעיצומה של המלחמה על קיומנו עבד מתוך משרד רוה"מ בשירות התעמולה של האויב הקטארי, הספונסר של הטבח, תמורת בצע כסף.
* בובה על חוט – יו"ר ועדת ההשתמטות של הכנסת, בועז ביסמוט, איש קטן, לקקן וחסר אופי, זימן ישיבה על האיומים על תקינות הבחירות, בהשתתפות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נועם סולברג.
בפתח הישיבה הוא עשה מארב לסולברג. זימן את התקשורת ל"הצהרה", שבה נזף בשופט על "מינויים לא ראויים." כמובן שאין באמת מינויים כאלה. הייתה זו הצגה, שמטרתה אחת – יצירת דה-לגיטימציה לוועדת הבחירות המרכזית.
הדה-לגיטימציה לוועדה היא אחת השיטות העיקריות, אולי השיטה העיקרית, לשיבוש הבחירות ולאי הכרה בתוצאותיהן.
ביסמוט הוא בובה על חוט. הוא לא "ארז לבד".
תיקון – הייתה סיבה נוספת להצגה. אולי העיקרית. פריימריז.
* היפוכו של יריב לוין – משה ניסים, שר המשפטים והאוצר בממשלות בגין ושמיר וממייסדי הליכוד, זכה בעיטור נשיא המדינה.
ברכות!
ניסים מגלם באישיותו את הליכוד המקורי. הוא היפוכו המוחלט של יריב לוין. בליכוד של היום הוא לא היה נבחר. הבייס מעדיף את רעש גוטליב.
* מבועת – יותר משנתניהו חש רדוף ומבוהל מפני אהוד ברק, אהרון ברק, ברק אובמה וברק סרי, הוא מבועת מפני ברק רביד, שבאמצעותו טראמפ מדבר אל הציבור הישראלי מעל ראשו, ומעביר אליו, לנתניהו, מסרים באופן פומבי, וקצת הורס לו את הצגת "ליגה אחרת".
* זרועו הארוכה – מנפצי השמשות בערוץ 12 וב"הארץ" הן זרועו הארוכה של עוכר התקשורת קרעי.
כשיירצח כאן עיתונאי – דמו בראשו של השר.
(למען הסר ספק, או ליתר דיוק למען הסר התחכמות – איני טוען שקרעי שלח אותם פיזית, אלא שההסתה שלו היא הגורם לאלימות הזאת. בדיוק כפי שממדאני לא שלח אישית את הדוקרים בפיגוע הדקירה השבוע, אבל הוא יצר את האווירה).
* מותר להתערב? – אם הכנסת תחוקק חוק, שעל פיו אין לאכוף חוקי תנועה על אנשים שהתפקדו למפלגת השלטון – מותר לבג"ץ להתערב?
* עמוק בגלות – גולדקנופף מאיים, שאם יכריחו את החרדים להתגייס הם יעזבו בהמוניהם את הארץ.
משמעות דבריו, היא שאם לא נאפשר להם לחטוא בעריקה ממלחמת מצווה, הם יחטאו באי קיום מצוות יישוב ארץ ישראל, השקולה כנגד כל המצוות כולן.
זו ה"תורה" שהם מלמדים. זה "לימוד התורה" שעוגן בחוק יסוד. לא תורה אלא עמארצות וכפירה בעיקר.
הוא מאיים בירידה לגלות, אבל האמת היא שאף שפיזית הם מתגוררים בארץ ישראל, מנטלית הם חיים עמוק בגלות.
רק ניתוח חירום של ניתוק החרדים מעטיני תקציב המדינה, עשוי לחולל את השינוי המיוחל – גל עלייה של החרדים למדינת ישראל.
אגב, מעניין באיזו גלות המדינה תממן את אורח חייהם הבלתי פרודוקטיבי, כפי שישראל עושה היום.
אני מתפלל לחזרתם של החרדים בתשובה, אבל תפילות לא תעזורנה בעניין, אלא רק ניתוח חירום, כי אין החבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.
* פוליטיקאי מסוכן – אהוד, אל תשכח! ראש הממשלה נתניהו הוא פוליטיקאי מסוכן! הוא תומך נלהב בעלילת הדם של חטיפת ילדי תימן, שאירעה כביכול בתקופת שלטון "הססמול". הנראטיב של תעשיית השקרים וההסתה, הוא שבשנות החמישים "הם" חטפו את ילדי תימן, בשנות האלפיים "הם" תפרו תיקים לנתניהו וב-7 באוקטובר "הם" לא העירו את נתניהו ושיתפו פעולה עם חמאס בטבח, שנועד להפיל את נתניהו.
[אהוד: כלומר, אתה תומך בנעמה לזימי!]
* האם ליבוביץ' היה הומניסט – ההיסטוריון דוד אוחנה ספד במוסף תרבות וספרות של "הארץ" לפילוסוף אבי שגיא, שהלך לעולמו בשבוע שעבר. הוא סיים את ההספד במילים: "ניתן לשייכו לזרם ההומניסטי הדתי מבית המדרש של עקיבא ארנסט סימון, ברוך קורצווייל וישעיהו ליבוביץ'."
לפני ארבעים שנה השתתפתי בכנס שיזם אבא קובנר, להקמת "החבורה", לקידום תרבות יהודית בקיבוץ. כותרת הכנס היתה "יהדות הומניסטית". המרצה המרכזי בערב היה פרופ' ישעיהו ליבוביץ'. הוא פתח ישר ולעניין, ללא כל משחק מקדים, בשתי הצהרות: "אין יהדות הומניסטית. אני לא הומניסט." אח"כ הסביר מדוע אינו הומניסט: "הומניסט הוא בהכרח אתאיסט, קוסמופוליטי ופציפיסט. איני אתאיסט, איני קוסמופוליטי ואיני פציפיסט, ומכאן שאיני יכול להיות הומניסט." במשך השנים שמעתי וקראתי דברים דומים מפיו או מקולמוסו.
איני מקבל את טענתו של ליבוביץ' שאין יהדות הומניסטית וממש איני מקבל את הגדרתו להומניזם. עם זאת, מוזר בעיניי, כאשר מציבים את ליבוביץ', בניגוד מוחלט לדעתו ולרצונו, כאב טיפוס של יהדות הומניסטית.
* ביד הלשון: גבעה אינה עונה – בימים אלה עולה לאקרנים סרט חדש "גבעה 338". זו קומדיה שיצרו ארז בן הרוש, אילן רוזנפלד, מאיה סובול, אייל אפטר וליאור דיין בכיכובם של אלי יצפאן, שחר חסון, יעל פוליאקוב ואחרים.
הסרט הוא מחווה ל"גבעת חלפון אינה עונה", סרטו המיתולוגי הגאוני של אסי דיין, בכיכובה של שלישיית "הגשש החיוור", שהשנה מלאו לו 50 שנה. מלכתחילה הרעיון היה לכתוב סרט המשך, אך זהו סרט אחר, עם עלילה אחרת, אך הוא מחווה ל"גבעת חלפון", ומשובצים בו רמזים, צירופי לשון וציטוטים מן המקור.
למה גבעה 338? כי בסרט המקורי מוזכרת גבעה שזה שמה. 338 זו החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש במלחמת יום הכיפורים. המיספר היה שגור בפי כל קורא עיתונים בימי "גבעת חלפון".
"גבעת חלפון אינה עונה" אינה הגבעה הראשונה שאינה עונה. השם הוא פרפרזה פרודית לסרט שקדם לו ב-21 שנה – "גבעה 24 אינה עונה". זהו סרט ישראלי דובר אנגלית ומצליח מאוד, שעוסק במלחמת השחרור, בבימויו של הבמאי הבריטי ת'ורולד דיקנסון. שמו של הסרט מוזכר גם בשירו של יוסי בנאי "ספירת מלאי":
"יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה."
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com
אורי הייטנר
2. צרור הערות 29.7.26
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר