* חיל אוויר חמאסי – האם היינו מוכנים לאפשר קיומו של חיל אוויר חמאסי?
אחדד את השאלה – האם אחרי 7 באוקטובר וכלקח מ-7 באוקטובר היינו מאפשרים קיומו של חיל אוויר חמאסי?
אני בטוח שיש הסכמה מקיר לקיר שיש למנוע זאת בכל מחיר.
המשטר הסורי, בהנהגת המחבל הג'יהאדיסט הקנאי בחליפה – הוא חמאס. איננו יכולים לאפשר הקמתו של חיל אוויר למחבלי אל-קאעידה השולטים בסוריה. וכפי שלא היינו מאפשרים לאיראן לחזק את אחיזתה בסוריה, באמצעות הקמת חיל אוויר של הפרוקסי, כך יש למנוע התבססות טורקית מסוג זה.
אלו היו מטרות ההתקפה על שדה התעופה בצפון סוריה. זו התקפה מוצדקת לחלוטין והכרחית לביטחון ישראל.
האשמתו של יאיר גולן שהפעולה אינה מוצדקת והיא נובעת משיקולי בחירות, היא האשמה שקרית וחמורה. יאיר גולן, בהצהרתו, פוגע בביטחון ישראל וביחסי החוץ שלה, משיקולים פוליטיים.
אגב, לא רק בביטחון ישראל הוא פוגע משיקולים פוליטיים, אלא גם באינטרס של גוש האופוזיציה, לקראת הבחירות. כדי לחזק את הדמוקרטים באמצעות מסרים פופוליסטיים שנעימים לבייס הקנאי ולדוג כמה קולות מחד"ש ומכולנו-ביחד, גס לבו למחיר מעבר קולות רבים מגוש האופוזיציה לגוש נתניהו.
[אהוד: האם הוא שפוי?]
* צביעות – אהוד ברק תקף את פעולת צה"ל בסוריה והאשים את נתניהו בהסלמה ממניעים פוליטיים.
צריך להיות צבוע כדי לתקוף את נתניהו על המדיניות שהובילה ל-7 באוקטובר ולהטיף לדבוק במדיניות הזאת. ברור שאילו לפני 7 באוקטובר נתניהו היה פועל כראוי, ברק היה יוצא נגדו בכל כוחו, ומאשים אותו בתוקפנות ממניעים פוליטיים.
אופוזיציה ממלכתית ואחראית צריכה להתייצב אחרי הפעולה החשובה.
* בגין הגנה עצמית – צו המעצר שהוציא הרודן האנטישמי ארדואן, אינו נגד האיש בנימין נתניהו, אלא נגד ראש ממשלת ישראל. צו המעצר, המוגדר כנגד "ג'נוסייד", הוא נגד זכותה של ישראל להגנה עצמית.
עלינו לראות בצו המעצר, כאילו הוא נגד כל אחד מאתנו, כל ישראלי וישראלי.
אני מקווה שהפעם נתניהו לא יתנצל בפני הטורקים על תוקפנותם נגדנו, כפי שעשה אחרי פיגוע "מרמרה", אז הוא גם שילם פיצויים למשפחות המחבלים. ההשפלה הלאומית הזאת היתה חלק מהתהליך שהפך את ישראל לילד הכאפות של המזה"ת, במדרון התלול בואך 7 באוקטובר.
* איום מיידי – כל מחבל חמאס חי הוא בחזקת איום מיידי.
* מי אשם – אם, חלילה, נתניהו ינצח בבחירות, תשעה קבין של אשמה ייזקפו לחובתו של יאיר גולן.
* כוח 19 – היעד – שהליכוד לא יעבור את 19 המנדטים.
במקום העשרים ברשימה נמצאת טלי גוטליב.
* נזק מוחלט – אני לא מתרשם כהוא זה מההתפארות של בן גביר בהישגיו האדירים בהשפלת המחבלים האסירים בישראל. אין בכך שום תרומה לביטחון. אף לא תרומה קלושה. מצד שני, יש בכך נזק כבד למעמדה של ישראל וליחסי החוץ שלה, שהם מרכיב משמעותי בביטחון הלאומי שלנו, דווקא בתקופת משבר ביחסינו הבינלאומיים. המשבר נובע ממימוש זכותנו להגנה עצמית, ועל כך אסור לנו להתפשר. אך אנו מוסיפים לכך גולים עצמיים אינסופיים בפגיעה באסירים, שאין בה שום צורך, חוץ מהאגו הפופוליסטי של ראש הכנופייה, שיודע לפרוט על יצרי נקם ושנאה, גם במחיר פגיעה בביטחון המדינה.
מדינה נבחנת, בין השאר, ביחסה לאסירים שבתוכה. ברגע שהם אסירים, מעצם היותם שלולי חירות הם חסרי ישע, ויש להעניק להם יחס אנושי, גם כשמדובר בנתעבים שבבני האדם. ע"ע האופן שבו נהגנו באייכמן בהיותו אסיר. כך עלינו לנהוג גם במחבלים העצורים והאסורים. אבל ראש הכנופייה הפופוליסט פורט על היצרים, כי זה הדבר היחיד שהוא יודע לעשות.
הרי הוא השר הכושל ביותר שהיה אי פעם במשרד כלשהו בממשלות ישראל מאז קום המדינה. הוא נסק על גבי הבטחות משילות, ובקדנציה הכושלת שלו המשילות התפוררה והיתה לאבק. ביטחון הפנים בישראל קרס. משטרת ישראל נהרסה. לא היו ימים טובים לפשע בישראל כמו אלה מאז שה[---]ע הזה נבחר לתפקידו. הפשע לכל סוגיו עולה כפורח. אז במה האפס המאופס הזה, הכישלון המהלך הזה, יכול להתפאר? בכך ש"המחבלים הורידו ממשקלם," או במילים אחרות, בהרעבת אסירים ובהשפלת אסירים.
שוטים וכרותי אונה למיניהם מאמינים לדברי ההבל האינפנטיליים שלו, כאילו מאז שהחל לפגוע בזכויות האדם של המחבלים האסירים חלה ירידה דרמטית במיספר פיגועי הטרור. אין לכך שחר. אכן, יש ירידה משמעותית בפיגועי הטרור מיו"ש, אך אין למוקיון הזה ולתעלוליו שום תרומה ולו שולית לכך. הירידה בטרור אינה בזכות תעלוליו, אלא למרות תעלוליו. הירידה הזאת היא בזכות השינוי החד בדרכי המלחמה בטרור ביו"ש מאז 7 באוקטובר. את המהלך הזה הובילו ביד רמה מפקדי פיקוד המרכז האלופים יהודה פוקס ואבי בלוט, שהבןגבירים נלחמים נגדו כיוון שהוא מנסה לאכוף את החוק על נערי בן-גביר הפורעים בערבים ביו"ש. בזכות פועלם הנמרץ של פוקס ובלוט נגד הטרור, לא התפתחה ביו"ש חזית נוספת, וצה"ל יכול היה להתמקד בחזיתות העיקריות בעזה ולבנון. אמנם מי שהובילו את המלחמה בטרור ביו"ש היו פוקס ובלוט, אבל האחראים להצלחה הם מי שהיו אחראים לכישלון, חלילה – ראש הממשלה נתניהו, שרי הביטחון גלנט וכ"ץ והרמטכ"לים הלוי וזמיר. ראש הכנופייה רק הפריע.
בן גביר נזק נטו. עצם מינויו לשר בממשלת ישראל היא כתם בל ימחה על ההיסטוריה של העם היהודי.
* נגד רוטציה – במאמרי "איזנקוט או בנט" הסברתי מדוע אני מעדיף את בנט על איזנקוט כראש ממשלה, אם כי ברור שאיזנקוט עדיף על הנוכחי. סיימתי את המאמר באמירה שכרגע דומה שסיכוייו של בנט נמוכים, אך עד הבחירות ייתכנו שינויים, כמו חבירה אליו של ליברמן.
בערימת הרפש, ההבלים והבדותות התורנית של נעמן כהן, הוא כתב שאני תומך ברוטציה של בנט וליברמן. שקר וכזב. לא כתבתי שאני תומך ברוטציה, כי אני מתנגד לה בתוקף. אבל נעמן, כדרכו, ימשיך מעתה למחזר את השקר.
רוטציה היא רעיון רע, אך יש מקרים שהיא רע הכרחי. בוודאי שאין מקום לרוטציה בין שני אנשים מאותו גוש ולא כל שכן – מאותה רשימה. יצאתי בתוקף נגד הסכמי הרוטציה בין הרצוג לציפי לבני ובין גנץ ללפיד. את הרוטציה בין גנץ ללפיד תקפתי למרות שתמכתי בכחול לבן. רוטציה כזאת שמה במרכז את האמביציה האישית לראשות הממשלה, כאילו מדובר בצעצוע, ולא בהנהגת המדינה. זה מסר פוליטי גרוע, של אי התייצבות אחרי מועמד המפלגה ואי אמון בו. בשני המקרים הסכם הרוטציה גרם לנזק למפלגות, ולבני ולפיד הבינו זאת וויתרו ברגע האחרון לפני הבחירות על הרוטציה, אך זה היה מאוחר מידי.
הרוטציה בין לפיד ובנט היא סיפור אחר, כי היא היתה בין מנהיגים משני מחנות שונים, בסיטואציה פוליטית מיוחדת, אך גם היא היתה שגויה. היה עליהם להחליט מי ראש הממשלה לכל התקופה.
הרוטציה מוצדקת, רע הכרחי, בממשלת אחדות במצב של חוסר הכרעה בין הגושים. כך היה בממשלת פרס-שמיר ובממשלת נתניהו-גנץ. פרס רחוק ת"ק פרסה מדמות הפוליטיקאי האמין והישר, אך היו לו קווים אדומים. ברגע שהוא ושמיר לחצו ידיים, היה ברור שפרס יכבד את ההסכם והרוטציה תתקיים. וכך היה. גנץ, לעומת זאת, ידע שהוא חותם על הסכם עם רמאי נוכל, ולכן הוא גייס סוללת עורכי דין מתוחכמים, שתפרו את הסכם קואליציית החלופין, בלי להשאיר פרצה שהנוכל יוכל לחדור דרכה. אבל הנוכל היה מתוחכם מהם. הוא התכוון לכבד את ההסכם כמו שערפאת התכוון לכבד את הסכמי אוסלו. הוא הכניס להסכם את הבאג שבאמצעותו הפר את ההסכם, גנב את הרוטציה ותקע סכין רעילה בגבו של גנץ.
אם הבחירות תסתיימנה ללא הכרעה, אני בעד ממשלת אחדות, בתנאי שתתבסס על רפורמה משפטית משטרית קונסטרוקטיבית בהסכמה רחבה, חוק גיוס לכולם ועצירת מימון ההשתמטות וועדת חקירה ממלכתית. בממשלה רוטציונית כזאת, נתניהו יהיה ראש הממשלה השני, כי אם הוא יהיה הראשון לא תהיה רוטציה.
אם ליברמן יחבור לבנט בהסכם רוטציה, יהיה זה הסכם מגונה ופסול, ואתנגד לו בתוקף.
כל ערימת ההבלים, הרפש והבדותות התורנית של נעמן כהן נועדה להצדיק את הירידה מהארץ של בן-האלוהים. אבל העובדות אחרות. יאיר נתניהו ירד מהארץ. שעה שבני דורו זינקו אל התופת, עצרו בגופם את הפולש וחירפו את נפשם על הגנת המולדת, היורד הרקוב הזה גירבץ כל היום בגולת התפנוקים במיאמי, תקע סכינים בגב צה"ל והשב"כ והעליל עליהם עלילות דם אוטואנטישמיות בזויות.
מתאים לנעמן כהן לגונן על היורד הזה (עם תירוצים פרוצדורליים עבשים).
* סליחות נוסח האיש המיותר – מרדכי דוד, צדיק יסוד עולם, ארגן כנס סליחות בהפרדה בכיכר הבימה. הדגש בפרסום היה על כך שהתפילה בהפרדה, ו"בהובלת מרדכי דוד."
מטרתו הייה לעורר פרובוקציה. הוא קיווה שהמרדכי דוידים הדוסופוביים יהיו האידיוטים השימושיים שלו, יבואו להפגין ולהפריע, תהיה מהומה, רצוי אלימה. חגיגה בסנוקר.
אני שמח שהפעם הדוסופובים הפתיעו ונהגו בתבונה. הם הבריזו לו והוציאו את העוקץ מהפרובוקציה. והפרובוקציה עצמה היתה נפיחה-מינוס; הגיעו שתי נשים ובקושי מניין גברים. הם עמדו, צווחו, השפריצו שנאה ונמוגו.
מרדכי דוד הוא איש מיותר. עושה רק רע. משתמט מצה"ל, עבריין מורשע, מטרידן סדרתי, איש רע שמרבה רוע בחברה הישראלית. סליחות... יש לו הרבה על מה והרבה ממי לבקש סליחה.
טוב שהפרובוקציה לא נעשתה לפני הפריימריז בדמוקרטים. במקרה כזה, תמונת הראי שלו מר נרקיס היה מגיע למקום, לדרבי החוליגנים – משחק הגמר באליפות הישראלי המכוער.
אחת הצרחות בפרובוקציה מעניינת במיוחד – קריאת אהדה לאייל גולן. אני מבין שהוא מודל ה"צניעות" של ההפרדה שלהם.
* פוליטיקאי מסוכן – שלמה קרעי הוא שר בכיר מטעם הליכוד. הוא הפרוייקטור מטעם נתניהו להרס השידור הציבורי ולהשתלטות על התקשורת החופשית. הוא מראשי האנרכיסטים המטיפים לאי ציות לפסיקות בג"ץ. והוא מהבולטים שבין השותפים לעלילת הדם על חטיפת ילדי תימן, כביכול. קרעי קורא להכרה בפרשה כ"פשע". פעילי עמותת "עמר"ם" – מובילת המאבק להנחלת עלילת הדם, מציינים אותו לשבח, כמי שנמנה עם חברי הכנסת והאישים שגיבו את הדרישה מהממסד להפסיק את ההכחשה ולהכיר רשמית בעוול שנעשה למשפחות.
שאלה לאהוד בן עזר: האם השר המפיץ את עלילת ילדי תימן, חבר המפלגה שבה תומך אהוד, הוא פוליטיקאי מסוכן, או לנעמה לזימי יש בלעדיות על התואר המכובד, בזכות תמיכתה בעלילת הדם?
* צורי שגיא –הלך לעולמו, בגיל 92, תא"ל צורי שגיא, מוותיקי הצנחנים, מפקד חטיבת צנחנים במיל', מפקד מרחב שלמה, מהיועצים הישראלים הבכירים למרד הכורדים בעיראק.
הכרתי את צורי במפלגת הדרך השלישית, בשנות ה-90.
יהי זכרו ברוך!
* חופשה משפחתית – לקראת יום הולדתי ה-60, נדברנו שנצא לחופשה משפחתית בחו"ל בהרכב מלא, מה שלא עשינו מאז 2013. אבל לא היה פשוט לתאם – לימודים, מילואים, מלחמות. חלפו כארבע שנים, והנה, בכל זאת הגענו, למרות הכול.
יצאנו לחופשה בת 6 ימים ביוון.
כל הארגון נעשה בידי עמוס וזוגתו נועה. אנחנו לא היינו מעורבים כמעט בכלום.
* ביד הלשון: הים האגאי – אני בחופשה משפחתית ביוון, ולכן הפינה היא בתוכן הקשור ליוון.
הים האגאי הוא ים שולי בים התיכון, המשתרע בין חצי האי הבלקני במערב, אנטוליה הטורקית במזרח וכרתים בדרום.
מה פירוש ים שולי? גוף מים סגור באופן חלקי המהווה חלק מגוף מים גדול יותר המופרד ממנו על ידי גוף יבשתי כמו אי, קשת איים, ארכיפלג או חצי אי.
מקור השם הוא זכר לאַייגֵאוּס, מלך אתונה, אביו של תסאוס. כשתסאוס יצא לכרתים כדי להרוג את המינוטאורוס, ביקש אביו שספינתו תניף מפרשים לבנים אם תסאוס יישאר בחיים ושחורים אם ייכשל במשימתו וייהרג בקרב. תסאוס, המאושר מניצחונו ומאהובתו החדשה, אריאדנה, שכח את בקשת אביו והשאיר את המפרשים השחורים שאיתם יצא למשימה. כשראה אביו את המפרש השחור, הוא קפץ מצוק גבוה אל הים ונהרג.
המינוטאורוס הוא מפלצת מן המיתולוגיה היוונית המתוארת כיצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור – גוף אנושי עם ראש וזנב של שור. הוא שכן בלבירינת – מבוך נרחב ומשוכלל שנבנה בבקשת מינוס, מלך כרתים, על ידי הממציא דדלוס, במטרה לכלוא את המפלצת.
אורי הייטנר
יוון
לתגובות: uriheitner@gmail.com
אורי הייטנר
צרור הערות 23.8.26
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר