* הטרוריסטים ניצחו – 25 שנים למתקפת הטרור של 11 בספטמבר. היום הטרוריסטים שולטים בעיר ניו-יורק.
* אלביון הבוגדת.
* תבוסה מדינית – החרם על תוצרת יו"ש היא מעשה צבוע, מחפיר ואנטי ישראלי, אך הוא גם תבוסה מדינית של הממשלה הגרועה בתולדות המדינה.
החודש ימלאו 59 שנים להקמת קיבוץ כפר עציון, בכור היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. שישה עשורי התיישבות – העולם התנגד לה, אך הוקמו מאות יישובים, עם מאות אלפי מתיישבים, ולא הגענו לכך.
מה שגרם להידרדרות הזאת הם הפרעות והפוגרומים של הנוח'בות היהודיות ואוזלת היד במקרה הטוב של הממשלה. הסיבה לכך היא שהדוצ'ה של המחבלים הוא השר ל"ביטחון" לאומני, האיש החזק בממשלה, שאוחז במבושיו של ראש הממשלה. נתניהו וכ"ץ משקשקים מפניו ואינם עושים דבר למיטוט הטרור.
מדובר בסך הכול בכמה מאות מחבלים – ניתן למגר את התופעה בקלות. אבל הממשלה הזאת איבדה את המשילות לחלוטין, והאנרכיה היא אם הטרור.
המחבלים היהודים הם אויבי העם והמדינה אך בראש ובראשונה אויבי ההתיישבות ביו"ש. אני תומך בהתיישבות ביו"ש, ודווקא בשל כך אני קורא למיטוט הטרור. זה כבר לא יעשה בידי הממשלה הכושלת הזאת.
* המג'נונים יעשו מיסקלקולציה – שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר נתניהו קיבל התרעה מנשיא איחוד האמירויות על כוונתו של סינוואר להוציא מיד מתקפה גדולה על ישראל.
נתניהו לא עשה דבר ולא עידכן את שר הביטחון והרמטכ"ל, כי הוא פחד שהמג'נונים האלה יגרמו למיסקלקולציה. הרי הוא יודע יותר טוב מכולם, ובטוח שחמאס שמקבל ממנו פרוטקשן חודשי לא יתקוף.
מבחינתו, נתניהו צודק כשהוא מסכל את חקירת המחדל.
* הכחשה – קווים לדמותה –
א. לא היתה שום שיחה עם בן זאיד.
ב. בשיחה עם בן זאיד לא היתה שום התרעה.
ג. ההתרעה של בן זאיד הועברה לצמרת מערכת הביטחון.
* הערותיי על הרשימות – בבחירות אצביע, קרוב לוודאי, לרשימת "ביחד" בהנהגת בנט. הנבחרת שלו מצוינת. הנציג שלי בנבחרת, הוא ניסן זאבי מכפר גלעדי, מנהיג אותנטי בספר הצפון מזרחי, יזם חברתי ועסקי, מייסד הארגונים "יוזמת 1701" ו"הביתה – חוזרים לגליל." הוא שובץ למקום ה-15 (ברשימה הכוללת את יש עתיד, תשיעי ברשימה של בנט). ציפיתי שישובץ במקום גבוה יותר.
התאכזבתי מהמיקום של רם בן ברק. בפריימריז על הנהגת יש עתיד, לפיד גבר עליו ב-29 קולות בלבד. משמעות הדבר היא שבאופן חד-משמעי הוא מס' 2 במפלגה. אם היה חשוב כל כך ללפיד להציב אישה במקום השני, לכל הפחות היה עליו להציב אותו במקום השלישי. אבל במקום החמישי?!
קיוויתי מאוד שחילי טרופר וחבריו יחברו לבנט. שם מקומם הטבעי. אבל אני שמח שהם לא רצים לבד ברשימה שסיכויה לעבור את אחוז החסימה נמוכים. איזנקוט הרוויח שלושה אנשים מצוינים. חבל שיועז הנדל לא הצטרף אתם.
הופתעתי לטובה ואני שמח על שיבוצו של רפי בן שטרית במקום השני ברשימת ישראל ביתנו. רפי היה ראש העיר בית שאן. הוא שכל את בנו אלרואי ב-7 באוקטובר. אני מכיר ומוקיר אותו ומעריך אותו מאוד. אני מאוכזב מכך שאלוף (מיל') גיורא איילנד החליט לא לרוץ ברשימתו של ליברמן.
אין ספק שאיכות מפלגות האופוזיציה טובה לאין ערוך יותר מזו של מפלגות הקואליציה.
* מנהיג צעיר ומבטיח – עמית סגל תהה איך בנט הציב במקום גבוה ברשימתו את יונתן שלו, צעיר חסר ניסיון בן 24.
ראשית, כבר היה תקדים כזה. משה ניסים נבחר לכנסת בגיל 24. הוא שירת שנים רבות בכנסת ובממשלה, כיהן כשר המשפטים וכשר האוצר וכסגן ראש הממשלה. הוא היה פוליטיקאי מוערך על כל קצוות המערכת הפוליטית.
שנית, יונתן, ששירת מאות ימים במילואים במלחמה הזאת, מעבר לקווים בעזה ובלבנון, מייצג את דור המילואימניקים הצעירים, שנרמס בידי ממשלת המשתמטים. הוא הוכיח את עצמו בהקמת תנועת צעירים המונית ובמאבק הנחוש שהביא ליירוט חוק ההשתמטות.
אני שמח על בחירתו ובטוח שהוא יגדל עם התפקיד ויוכיח שהבחירה בו מוצדקת.
* ממי הם מבקשים סעד? - הליכוד ראה בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט סולברג לאסור על השימוש בתוכנת "אלקטורט" פגיעה אלקטורלית קשה בבחירות. מה הם עשו? עתרו לבג"ץ!
בג"ץ?! הרי זה מפלגת בג"ץ. הרי זה "סניף של מרצ". הרי זה ארגון הפשע של העבריין עמית שבחר את עצמו ואנחנו לא מכירים בו. הרי אם הוא יקים את ועדת החקירה הוא יקים הרכב מוטה שיטיל את האחריות על נתניהו, למרות שאין לו קמצוץ של אחריות למחדל (הרי מה הוא קשור? כולה ראש הממשלה).
לבג"ץ הזה אתם עותרים בטענה שההחלטה תפגע בכם בבחירות? הרי הם רוצים במפלתכם ולבטח ידחו את העתירה.
וראו זה פלא. בג"ץ קיבל את העתירה. הרי בג"ץ יכול לומר שהוא לא מתערב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות. אבל הם פעלו באקטיביות.
מוזר, לא?
* דיפ-סטייט בליכוד? – נתניהו מצפצף על בית הדין של הליכוד, כאילו זה היה איזה בג"ץ.
* אינה ראויה לו – אני מעריך מאוד את אלישע מדן.
מפלגת המחדל וההשתמטות אינה ראויה לו.
* משענת קנה רצוץ – בתחילת המאבק על הגולן, ב-1992, הקמנו את שדולת הגולן בכנסת, בהנהגת אביגדור קהלני, והיה לנו חשוב מאוד לצרף מקסימום חברים ממפלגת העבודה. אחד מהם היה אלי גולדשמידט. מבין חברי מפלגת העבודה, הוא היה הכי פעיל, הכי נאמן והכי חד-משמעי בתמיכתו, זולת קהלני.
הקמנו את הדרך השלישית, תחילה כתנועה (בהמשך היתה למפלגה) והוא הצטרף.
יזמנו את "חוק שריון הגולן" והחתמנו עליו בחשאי קבוצה גדולה של כ-17 ח"כים ממפלגת העבודה. הוא היה מהבולטים שבהם.
כשיצאנו לשביתת הרעב בגמלא (1994), בנינו את פרסום הצעת החוק עם כל החתימות כאקט הסיום של שביתת הרעב. זה אמור היה לחולל זעזוע רבתי, כי היה מוכיח לממשלה ולכל העולם שאין שום סיכוי להעביר בכנסת נסיגה.
ביום שישי 9.9.94, יומיים לפני שביתת הרעב, "מישהו" הדליף את קיומה של הצעת החוק לחתימת הח"כים ממפלגת העבודה. לא חלפה שעה קלה – סורפרייז! מבזק. אלי גולדשמידט השתפן וחזר בו. ואחריו – רוב החותמים.
ומרגע זה ואילך התהפך והיה אחד הדוברים המרכזיים בעד הנסיגה. מהפך של 180 מעלות – כהרף עין.
ומרגע זה – ויקרא שמו בגולן אלי גולדשפן.
בתגובה הוא אמר שהוא מודה שהוא מפחד. "אני מפחד מהמלחמה שתהיה אם לא ניסוג מהגולן."
היום הוא ביביסט מלא מלא. היום נמסר שנתניהו שיריין אותו ברשימת הליכוד.
אני במקום ביבי לא הייתי בונה על משענת הקנה הרצוץ הזה.
* יש לך ממשיך – הביביריון ברדוגו הוא ממשיך דרכה של ח"כית ה[---]ת גוטליב, שזלגה לכנופייה.
* חרא נדבק לחרא – למה הלך זרזיר (ח"כית ה[---]ת) אצל עורב (ראש הכנופייה)?
כי זה מינו.
* עכשיו זה רשמי – עם סגירת הרשימות לכנסת ניתן לקבוע – בעוד חמישים יום לא תהיה חסינות לחשודה בפלילים מאי גולן.
* טובה עד הסף המר – זיבורית סילמן מכרה את נשמתה לשרלטן תמורת אתנן כפול: גם שיריון וגם תפקיד שרה בממשלה. תם האתנן והיא הושלכה לרחוב. עכשיו היא מתבכיינת על נתניהו, שהשתמש בה וזרק. מה היא רוצה? זה הא"ב של המקצוע. היא בחרה.
* בדרכי הגנגסטר – על פי הסקרים, איזנקוט עתיד לקבל 25 מנדטים.
אני ממליץ לו ללמוד מהגנגסטר בן גביר ולפצל את סיעתו ל-25 מפלגות, כדי לקבל מימון מפלגות בבחירות הבאות, מהמיסים שאני משלם, על 25 מפלגות שרצות יחד באותה רשימה.
* נשבר טאבו – תקדים חשוב – מפלגת הציבור החרדי הציבה אישה כמספר 3 ברשימתה לכנסת.
אין סיכוי, לצערי, שהרשימה תעבור את אחוז החסימה, ובכל זאת – נשבר טאבו.
ברכות לד"ר נחומי יפה, מנהיגה חרדית פורצת דרך.
* פרוש בכבוד – אני מעריך מאוד את בני גנץ. בחרתי בו בבחירות הקודמות. בשני משברים לאומיים הוא העדיף את השיקול הלאומי על פני כל שיקול אחר ונכנס תחת האלונקה. כך בקורונה, כשהוא נכנס לממשלה תוך אובדן מחצית מכוחו הפוליטי, וכך אחרי טבח 7 באוקטובר, כשהוא הצטרף לממשלת החירום, למרות תקיעת הסכין בגב מצד נתניהו שהפר את הסכם הקואליציוני, גנב את הרוטציה ופירק את ממשלת האחדות. למרות הכול, גנץ נכנס בשעה הקשה הזאת, למען ביטחון ישראל.
צר לי על הנפילה הפוליטית שלו. זה מקרה מובהק של צדיק ורע לו. אבל התעקשותו לרוץ כאשר אין לו כל סיכוי – פאתטית, מביישת את נעוריו ומכתימה את הרקורד הפטריוטי המרשים. אין לו שום סיכוי להיבחר, ואם לא יפרוש, הקולות שילכו אליו יסכנו את המשימה הלאומית החשובה של החלפת השלטון.
* עתיד מזהיר – על פי הטרמינולוגיה של חיים כ"ץ, יש לו סיכוי להיות נשיא ארה"ב.
* יותר מבכנסת הראשונה? – יאיר שרקי: בכנסת הבאה יהיו הרבה מאוד פנים חדשות, אולי יותר מאשר בכל כנסת אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.
נראה לי שבכנסת הראשונה היו יותר ח"כים חדשים.
* איך כותבים, כישלון או קישלון?
* יואב קיש: לא העירו אותי.
* מכשיר חד – במשרד הרישוי בקריית שמונה.
- יש עליך נשק, אדוני?
- לא.
- מה זה?
- מזמרה.
- זה נחשב מכשיר חד. אתה לא יכול להכניס אותו.
עד שכיתתתי חניתותיי למזמרות...
* ביד הלשון: במיידי – כותרת בוויינט: "דיווח: יאיר נתניהו היה יעד ההתנקשות האיראנית – ונאלץ לעזוב לישראל במיידי".
"במיידי". איך הג'יבריש הצה"לי העילג והמסורבל השתלט עלינו והגיע גם לכותרות העיתונים?
מה רע במילה העברית הקצרה, הפשוטה, היפה – מיד?
שנה טובה ומבורכת!
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com