המקרא מעניק לקדמונים בנדיבות גדולה חיים ארוכים מאוד: אדם וצאצאיו חיים מעל 900 שנים, נוח זכה ל-950 שנות חיים. אחר כך מתמעטות שנות חייהם של בני האדם – האבות חיו כדלקמן: אברהם – 175 שנים, יצחק 180 שנים, לפי המסורת יעקב חי 147, כשהוא התלונן בפני פרעה על חייו הרעים, מסופר שהיה בן 130. משה רבינו מסתפק ברק 120 שנות חיים, בהתאם לצו האלוהי המגביל את חיי האדם (בראשית ו' 3).

הזיקנה מאופיינת במקרא בתחום הפיזי בלבד – אין שום איזכור על קיהיון, אין זקנים דמנטים בסיפורי המקרא: יצחק הזקן אמנם לא יכול לראות, אבל כל שאר החושים שלו ערים לגמרי, וגם העצות שהוא מרעיף על שני בניו שוללות אפשרות של פגיעה ברמת החשיבה. גם עלי בזקנתו (נפטר בגיל 98!) אינו יכול לראות, אבל מחשבתו בהירה מאוד, כך אנו למדים מההטפות שלו לבניו, ועל קבלת הדין לנוכח הנבואה הקשה של שמואל על עתיד זרעו.

אני מרשה לעצמי לציין בסוגריים כי נבואה זאת, כמו כל הנבואות לעתיד, שמתקיימות, היא נבואה בדיעבד, אבל זה איננו לוז הנושא של רשימה זאת.

דויד הזקן סובל מקור, ומקבל "בקבוק חם" אנושי – את אבישג השונמית היפיפייה, אבל מהצוואה שלו לשלמה ניתן להתרשם כי הזיקנה פגעה בו פיזית, אבל לא פגמה בחשיבתו.

אחד מפגעי הזקנה בימינו הוא הדמנציה, שממנה סובלות מאסות של זקנים – איך ייתכן שהמקרא, המספר על אלפי דמויות, ומזכיר אינסוף שמות של מחלות – אינו מזכיר אפילו ברמז את הפגע הזה? כלום מדובר רק בפגע של העולם המודרני? נראה לי שהנושא יכול להתבהר, כאשר ידועים לנו שנות חייהם של קדמונים, לא מתוך סיפורים המחותלים בערפילים של מיתוס, אלא ברישום בדפי דברי הימים של המלכים. אנו קוראים בתנ"ך כי לכל מלך היה, בין שריו, גם מזכיר שרשם את האירועים בימיו של מלך זה, וכצפוי, עשה כמיטב יכולתו לפאר את נותן לחמו וחסותו, אבל בדבר אחד אני נוטה להאמין למזכירים אלה – בציון שנות מלכותו וחייו של המלך אותו שירת. בספר מלכים מצוינות שנות מלכותו של כל מלך, ובקורות חייהם של מיספר מצומצם של מלכים מצוין באיזה גיל עלה המלך לשלטון, וכמה שנים מלך. אלה המלכים העונים לקטגוריה הזאת:

רחבעם עלה למלכות בגיל 41, מלך 17 שנים – חי 58 שנים

יהושפט עלה למלכות בגיל 35, מלך 25 שנים – חי 60 שנים

יהורם בן יהושפט עלה למלכות בגיל 32, מלך 8 שנים – חי 40 שנים

אחזיה עלה למלכות בגיל 22, מלך 12 שנים – חי 34 שנים

עזריה (עוזיה) עלה למלכות בגיל 16, מלך 52 שנים – חי 68 שנים

יותם עלה למלכות בגיל 25, מלך 16 שנים – חי 41 שנים

אחז עלה למלכות בגיל 20, מלך 16 שנים – חי 36 שנים

חזקיהו עלה למלכות בגיל 25, מלך 29 שנים – חי 54 שנים

מנשה עלה למלכות בגיל 12, מלך 55 שנים – חי 67 שנים

אינני מזכיר בטבלה הזאת את יהואש, אמציה, אמון ויאשיהו – כי אלה לא מתו מיתה טבעית, אלא נרצחו. כן, אינני מזכיר את המלכים יהואחז, אליקים (יהויקים), יהויכין, מתניה (צדקיהו), כי חייהם היו תלויים להם מנגד לפי רצון המלכים של המעצמות הגדולות באותם ימים.

ובכן, ממוצע תוחלת החיים של המלכים הנ"ל הוא 50.8 שנים. ואני מניח שתוחלת החיים של דלת העם בוודאי היתה פחותה מזאת – מכאן נקל להבין מדוע אף דמות במקרא לא סבלה מדמנציה, גם אלה שכביכול חיו מעל 900 שנה!

משה גרנות