וכמה תמונות שמן "ירושלים: מגדל דוד" לקח עימו נחום גוטמן לדרום אפריקה ב-1934?
בראשית שנות השלושים, מספר נחום גוטמן, קיבל יום אחד הזמנה, באמצעות דיזנגוף, לנסוע לאפריקה-הדרומית, ולצייר דיוקן של ראש-הממשלה הגנראל סמאטס, בשביל מוזיאון תל-אביב.
"באתי להיפרד מחברי, יצחק יציב, עורך 'דבר לילדים'. הוא לחץ את ידי ברגש, ואמר: 'נחום, אבל בלי ציורים ל"דבר לילדים" אתה לא נוסע.'
שאלתי: "איך?"
"תכתוב מכתבים מן הדרך, ותוסיף להם ציורים." אמר יציב.
ישבתי באפריקה-הדרומית ושום מכתב לא יצא מתחת ידי. מה עשיתי? ציירתי ציור. אחר כך פתחתי פה למצויירים, אנשים או חיות, כדי להסביר לילדים מהו הדבר שציירתי. עשיתי ציורים, הוספתי להם ביאורים, ושלחתי ליציב פרק אחר פרק, אבל לא ידעתי שאני כותב ספר.
התחלתי לספר על הנסיעה לאפריקה. ואחרי שתיארתי את הנסיעה הוספתי גם סיפור ששמעתי באפריקה על אישיות חשובה מאוד – לובנגולו, שהיה מלך הזולו. האנשים שהיכרתי באפריקה, ושכתבתי עליהם, היו אנשים באמת, גם החיות אינן בדייה, ושמות המקומות נכונים, הם נמצאים על המפה. הכול היה אמת, אבל חלק בדיתי. למשל, שנמר עמד מעליי וליקק אותי – זה בדיתי!
כך התחיל 'לובנגולו מלך זולו', ספרי הראשון. המשכתי לספר את כל הסיפורים של לובנגולו. וגם על אומלימו, שהיה ראש שבט אכזר באמת. גם האוצר היה באמת. את השאר בדיתי."
מתוך: "בין חולות וכחול שמיים", סיפר וצייר נחום גוטמן, כתב אהוד בן עזר. הוצאת ספרים "יבנה", תל אביב 1980. עמ' 226-228.
בשנת 1934 ביקר נחום גוטמן, יחד עם אשתו דורה, באפריקה-הדרומית כדי לצייר, לפי בקשת דיזנגוף, את דיוקן ראש ממשלתה, ידיד הציונות, הגנראל סמאטס (דיוקן נפלא ובעל חשיבות היסטורית, הקבור כיום, כשאר יצירות מופת ארצישראליות, במרתפיו מוזיאון תל-אביב, אבל היה תלוי דרך קבע כאשר המוזיאון הקטן שכן בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד).
בעקבות ההזמנה לקח עימו גוטמן 40 תמונות שמן ו-5 אקווארלים, אשר כפי שיתברר בהמשך – "האוצר היה באמת," כדברי גוטמן – כלומר, האוצר האבוד האמיתי היה התמונות שלו, שהוצגו בשלוש תערוכות בערים יוהנסבורג, קייפטאון, ואם אינני טועה גם בפרטוריה.
בארכיוני מצוי צילום של תוכניית התערוכה שנערכה במלון קרלטון ביוהנסבורג מיום 30 בנובמבר עד ה-9 בדצמבר 1934, תוכנייה שקיבלתי מדורה גוטמן, וכותרתה באנגלית: "תמונות מפלשתינה הישנה והחדשה".
[כן, פלשתינה היתה ארץ ישראל במשך דורות רבים, עוד לפני הכיבוש המוסלמי, וכך היה שם הארץ בהיסטוריה ובכל העולם, והיהודים שגרו ושנולדו בה עד 1948 הם "פלשתינאים" ורק היום הבורים והאינטרסנטים מערבבים את פלשתינה עם פלסטין, בפ"א רפה].
התמונה היחידה מאותן שלוש תערוכות, שכנראה היו קצרות, מצוייה על שער התוכנייה המובא לעיל, והיא ללא ספק התמונה מס' 8 – Jerusalem: Tower of David – אשר שמה מופיע בגוף החוברת הקצרה, שיש בה שמות של 40 תמונות השמן, מתוכן יש עוד תמונות אחדות שנושאן ירושלים: 1. ירושלים. מראה כללי. 5. עמק עצי הזית. 7. ירושלים: מסגד עומר. 10. ירושלים: נוף. 22. העיר העתיקה, ירושלים.
ובסוף התוכנייה, מתוך רשימה של 5 אקווארלים, שתי תמונות הן על נושא ירושלים: 1. ירושלים – שער הזהב. 5. הדרך לירושלים.
במהלך שלוש התערוכות נמכרו כל התמונות, והזוג נחום ודורה היו ודאי מאושרים, כי קיומם הכלכלי של ציירים לא היה קל אז, למרות שהיה זה תור הזהב של הציור הארצישראלי, ותמונותיהם היום שוות אלפי ומאות אלפי דולרים במכירות הפומביות.
אבל לנו, לאוהבי הציור הארצישראלי, ולתרבות העברית, היתה התערוכה שנמכרה – אבידה כמעט בלתי חוזרת. מרבית התמונות הללו נעלמו ואין יודע היכן הן. קנו אותן כנראה משפחות יהודיות אמידות בשלוש הערים הללו, מבלי לדעת, כמובן, שכל אחת מהן תהיה שווה כיום עשרות אם לא מאות אלפי דולרים. המשפחות כנראה התפזרו, הגיעו לאוסטרליה, ניו-זילנד וקנדה, התמונות אולי נותרו בבוידעם ואולי אצל הבנים והנכדים שלא ידעו כלל את ערכן.
ידוע לנו בבירור על תמונה מפורסמת אחת, מיספר 2 ברשימה, ושמה "שבת בטבריה", שמן על בד משנת 1928, (היא מצוייה בעמוד 70 ב"אלבום נחום גוטמן" שכתבתי וערכתי להוצאת "מסדה" בשנת 1984, ומשנת 1997 הוא ממשיך להידפס מדי שנה בהוצאת מודן). להערכתי שווייה של התמונה "שבת בטבריה" כיום הוא כ-200 אלף דולר.
אם איננו טועים, התמונה "ירושלים: מגדל דוד" הוצגה לפני שנים אחדות במוזיאון גוטמן בנווה צדק תוך ציון העובדה שהיא אכן נכללה בתמונות שמכר גוטמן ב-1934 באפריקה הדרומית; ואולם מאחר שניתנה לתצוגה בהשאלה, חזרה לבעליה ולא נראתה מאז בתצוגות אחרות.
עוד תמונת שמן אחת, צהובה וקטנה יותר, מאותה סידרה, הוצגה אף היא במוזיאון גוטמן, וגילה ורכש אותה אספן פרטי מפתח-תקווה שהשתדל מאוד, גם במודעות בעיתונים באפריקה-הדרומית, לאתר תמונות של גוטמן מאותו "אוצר לובנגולו מלך זולו האמיתי" שהוא-הוא התמונות שכה שמח הצייר למכור ולהשאיר אחריו לגורלן ביוהנסבורג, פרטוריה וקייפטאון לפני כ-75 שנים, ומאז מרביתן נעלמו.
והנה, בגיליון "גלריה" של "הארץ" מיום 16.12.08 הופיעה התמונה "מגדל דוד, ירושלים" של נחום גוטמן, ובגוף הכתבה, מאת אבנר שפירא, המספרת על 168 יצירות אמנות ישראלית ובינלאומית שהוצגו באותו יום בניו-יורק למכירה בסותביס ניו יורק – נכתב כי "אחת העבודות המרכזיות שיוצעו למכירה היא התמונה 'מגדל דוד, ירושלים' של נחום גוטמן משנות ה-20, שמחירה מוערך בין 200 ל-300 אלף דולר."
בתצלום אין מופיעה חתימתו של גוטמן וגם לא השנה. אך לדעתי היא מתקופת השנה 1927, פחות או קצת יותר, והסימוכין הם התמונה "דרך בין זיתים" של גוטמן, החתומה והמתוארכת לשנת 1927, אשר הגבעות שלה בדרך לירושלים דומות לגבעות שבפינת התמונה הזו, בצבע החום וקצת גם בדמויות (ראה עמ' 55 ב"אלבום נחום גוטמן" שלי). עוד רואים בתמונה שהועמדה למכירה בסותביס את חומות העיר העתיקה, מגדל דוד, רחוב יפו ובו אנשים וכמה מכוניות, ובהמשך, מהעבר השני של רחוב יפו, מנזר נוטרדאם.
כאשר ראיתי את התמונה בעיתון, וגם באתר האינטרנטי שלו, משם העברנוה לכאן, הבזיק לי מיד שזוהי אחת התמונות מ"האוצר האמיתי" של התמונות שמכר גוטמן במהלך מסעו אז לאפריקה-הדרומית, שנה שהיו לו בה, לדבריו, שלוש עונות קיץ רצופות.
ואולם הבדיקה של שמות התמונות בחוברת מעלה שרק פעם אחת מופיעה הכותרת "ירושלים: מגדל דוד", ומאחר שתמונה זו נדפסה גם על שער החוברת, אי אפשר לטעות בה, ואין שום כותרת אחרת של תמונה שנושאת את השם הזה, ולא ייתכן שלא יוזכר מגדל דוד בשמה, אילו היתה שם אחת כזו. יש בתוכנייה שתי דוגמאות של תמונות שנושאות אותו שם אך לא אותו מיספר סידורי: "פרחים" ו"תאנים", אך לא מגדל דוד. אלא אם לקח עימו גוטמן שני בדים של ציורי שמן באותו שם, "ירושלים: מגדל דוד" ובתוכנייה צויינה רק אחת מהן. זו אפשרות רעועה מאוד.
בדקנו באתר של סותביס באינטרנט מיום ה-16 בדצמבר, שבו פורסמו תוצאות המכירה הכללית, ומתברר ש"מגדל דוד, ירושלים" לא נמכרה. כלומר, מי שהציע אותה למכירה הפומבית לא היה מוכן להיפרד ממנה בפחות מ-200 אלף דולר, ואפשר להבין אותו.
הלוואי ואחד התורמים הגדולים היה רוכש אותה כמתנה לאחד המוזיאונים בישראל, כי יש לה חשיבות אמנותית, היסטורית וירושלמית מן המעלה הראשונה.
נשמח לתגובות ולמידע נוסף על התמונות הנזכרות כאן, וגם אם האספן מפתח-תקווה יסכים לשלוח לנו תצלום של התמונה של גוטמן שמצא באפריקה הדרומית ופרטים על אודותיה.