לאוהבי הזֶּמֶר שבינינו
 
שֶלֹּא לֶאֱהוֹב אוֹתָךְ – אֵיךְ אֶפְשָר
אִם יָפְיֵךְ הַגּוֹעֵש
מַדְלִיק, כָּךְ לְפֶתַע, בַּלֵּב הַשָּר
סֶרֶנָדוֹת שֶל אֵש?
 
שֶלֹּא לֶאֱהוֹב אוֹתָךְ – אֵיךְ אֶפְשָר
אִם בֵּין כָּל הַנְּשָמוֹת
בָּחַרְתְּ בְּשֶלִּי, כְּמוֹ בְּעִיר כְּבוּשָה,
לַעֲשוֹת בָּהּ שַמּוֹת?
 
נִסִּיתִי לוֹמַר לָזֶה: סוֹף!
כָּל גֶּשֶר לִשְׂרֹף.
אַךְ כְּלוּם לֹא עוֹזֵר
וְשוּב זֶה חוֹזֵר
כְּמוֹ הַיָּם הָעַקְשָן – אֶל הַחוֹף...
 
*
לַחְדֹּל מִמֵּךְ, כְּמוֹ מִשֵּכָר אוֹ סַם,  
אֵיךְ אֶפְשָר כָּאן לִדְרֹש –
אִם מִי שֶאֶצְלֵךְ אֶת רֹאשוֹ כְּבָר שָׂם
מְאַבֵּד אֶת הָרֹאש?
 
וְזֵכֶר לֵילוֹת, כְּמוֹ עָבָר פְּלִילִי,
אֵיךְ בַּנֶּפֶש לַחְנֹק –
אִם אַתְּ הִיא הַפֶּשַע, יַלְדָּה שֶלִּי,
וְאִם אַתְּ הַצִּינוֹק?
 
נִסִּיתִי לוֹמַר לָזֶה: סוֹף!
כָּל גֶּשֶר לִשְׂרֹף.
אַךְ כְּלוּם לֹא עוֹזֵר
וְשוּב זֶה חוֹזֵר
כְּמוֹ הַיָּם הָעַקְשָן – אֶל הַחוֹף...
 
*
פְּרָחִים נִדּוֹנִים לִגְסִיסַת קְמִילָה
כְּמוֹ הַרְבֵּה אַהֲבוֹת,
אַךְ אִיש לֹא הִמְצִיא עוֹד רִפּוּי-גְמִילָה
מִפְּרִיחַת הַלְּבָבוֹת.
 
כִּי גַם בֵּין חוֹחֵי נַחֲלֵי-אַכְזָב
וְכִכְלוֹת כָּל תִּקְוָה  
אָדָם מְחַפֵּש כָּל חַיָּיו, מֻרְעָב,
עוֹד פְּרוּסַת אַהֲבָה...
 
נִסִּיתִי לוֹמַר לָזֶה: סוֹף!
כָּל גֶּשֶר לִשְׂרֹף.
אַךְ כְּלוּם לֹא עוֹזֵר
וְשוּב זֶה חוֹזֵר
כְּמוֹ הַיָּם הָעַקְשָן – אֶל הַחוֹף...
 
(הלחן: רפי בּן-משה, הבּיצוּע: אבי טולדאנו)