בשנת 1953 חוקקה כנסת ישראל את "חוק זיכרון השואה והגבורה 1953". על-פי החוק הוקמה בירושלים רשות זיכרון: "יד ושם" – "לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם." תפקיד מוסד ההנצחה "יד ושם" על פי החוק הוא: "לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה."
מהו לקחה של השואה? הלקח לא נמסר בלשון החוק היבשה, אבל מאחורי המילה "לקח" עמדה ההכרה שיש ללמוד היטב את סיבות ומהלכה של השואה שכן, אסור ששואה כזו תחזור בשנית.
בשנת 1986 קבלה הכנסת את "חוק איסור הכחשת השואה 1986."
על פי החוק כל "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות, דינו – מאסר חמש שנים."
"איסור פרסום אהדה לפשעי הנאצים. המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים של שבח, אהדה או הזדהות למעשים שנעשו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, דינו – מאסר חמש שנים.
בעוד שעל פי החוק שחוקקה הכנסת אסורה הכחשת שואת יהודי אירופה, שואת יהודי ערב הוכחשה והושכחה בכוונת מכוון על-ידי הנהגת המדינה.
 
שואה – יהודי ערב
כשמוחמד הקים באַל מַדִינָה את "האומה המוסלמית" הוא ניסח תורה גזענית-אנטי-יהודית, שכוונה נגד יהודי ערב שסירבו לקבל את דתו ולהכיר בו כנביא. ואלו הם עיקרי הגזענות הערבית-מוסלמית כפי שניסחם מוחמד:
1. היהודים (והנוצרים) הם קופים וחזירים שקיללם אללה. סורה 5 פסוק 60.
2. היהודים הם קופים מאוסים שעונשם הוא להיות מפוזרים על פני כל הארץ עד תחיית המתים, ויש ללחוץ עליהם ולענותם. סורה 7 פסוק 163.
3. היהודים יאבדו צורת אנוש. "נימחק להם את צורת הפרצוף ונסובבם לאחור" סורה 4 פסוק 47.
4. כל רכוש היהודים – אדמות, בתים, נשים - שייך למוחמד ולערבים. סורה 59 פסוק 7. סורה 33 פסוק 27.
5. היהודים אינם מבינים את תורתם כי הם "חמור נושא ספרים שהמוות ישיג אותם." סורה 62 פסוקים 8-5.
6. בניגוד למוסלמים שמקבלים בגן העדן אוכל, שתייה, נשים יפות ונערים, כל יהודי (ונוצרי) מקבל גיהנום. וניצלה באש. מיד אחר כך מוציאים אותו מהאש עד שירפא עורו. כשיצמיח עור חדש מיד ייזרק בחזרה אל תוך האש, והחוצה... וכך לנצח. סורת הנשים 4 פסוק 56.
7. היהודים הם שדים, כופרים, הראויים לאבדון והשמדה. סורה 46 פסוקים 35- 29.
8. אסור להתיידד עם היהודים והנוצרים. סורה 5 פסוק 56.
9. "והיו שפלים." סורה 9 פסוק 29. הפסוק הזה שימש בסיס לחוקי "בני החסות" הגזעניים. על היהודים, הנוצרים, והשומרונים להיות מושפלים תחת שלטון כיבוש מוסלמי. עליהם לשלם מס גולגולת, "ג'יזיה". נאסר עליהם לרכב על סוס או גמל. הם חייבים ללבוש לבוש בצבע מסוים, יהודים – צהוב, שומרונים – אדום, ונוצרים – כחול. וחלים עליהם שאר חוקי ההשפלה. (הדרוזים הם בני מוות ואינם זכאים לתנאי ההשפלה של "בני החסות").
10. התנאי לגאולה ותחיית המתים הוא השמדת היהודים. [חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.
עיקרי תורתו של מוחמד כלפי היהודים היו ברורים יותר וקיצוניים לא פחות מתורתו של היטלר כפי שהציגה בספרו "מיין קאמף". מטרת דברי מוחמד היתה מתן הכשר לחיסול העם היהודי בערב, ואכן מוחמד נאה דרש ונאה קיים. לאחר הכרזתו: "לא תהינה שתי דתות בארץ הערבים!" הוא ביצע טיהור אתני בארץ עֲרָב. ליהודים ניתנה הברירה להתאסלם או למות, כשהיהודים סירבו להתאסלם ולהסתלק הוא ציווה לרצוח את כל הגברים ולאסלם בכפייה את הנשים והילדים ולמכור אותם לעבדות. עד היום "עֲרָב" הינה הארץ היחידה בעולם שלא רק שאין בה יהודים, אלא ע"פ החוק חייבת להיות ("יודן ריין") נקייה מיהודים.
 
שואת יהודי ערב שהוכחשה-הושכחה
בעוד שמשאבים רבים מוקדשים מדי שנה להנצחת שואת יהודי אירופה, שואת יהודי ערב הושכחה והועלמה מהציבור היהודי מטעמים פוליטיים.
ראשי עיריית ירושלים ותל אביב סרבו להנציח את קדושי עֲרָב בעירם. (מטעם מר לופליאנסקי ראש עיר ירושלים צוין כי "אי ההיענות לבקשה ההנצחה איננה נובעת מאי הכרה לפועלם ולמסירות נפשם על קידוש שם שמיים..."
מוסד "יד ושם" סרב להנציח את שואת "קדושי ערב" בנימוק שעל פי החוק הוא מציג רק את שואת יהודי אירופה שנגרמה מהנאצים.
יהודי יכול לבקר היום באושוויץ, פונאר, או טרבלינקה, אבל אינו יכול לבקר בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה.
בעוד שלקחי שואת יהודי אירופה נלמדו וכיום אין סכנת השמדה ליהודים מטעם הגרמנים, הרי סכנת השמדה כזו קיימת בעליל מצידם של אלו הרואים את השמדת יהודי עֲרָב כמופת מוסרי.
בניגוד להיטלר ששמר את תוכנית ההשמדה בסתר. שני גורמים איסלאמיים פוליטיים מפרסמים כעת בגלוי, בריש גלי, את מצעם תוכניתם, להשמדת היהודים בהסתמכות על תורת מוחמד ומעשיו:
 
אמנת החמאס: (סעיף 7) אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 – בשם אללה הרחמן והרחום" ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא, רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". [חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.
מפלגת החמאס, בעלת מצע זה התובע את השמדת היהודים, זכתה בבחירות ברוב קולותיהם של הערבים הפלשתינאים. (הנאצים לא הצליחו לזכות ברוב כזה בבחירות בגרמניה).
 
"אמנת טהרן" ביום א' 28.2.10 בטהרן הוצגה "אמנת טהרן" על ידי נשיא איראן אחמדינז'אד בפני 11 מנהיגי הארגונים הפלסטינים. המסמך חובר אישית על ידי אחמדינז'אד: "היהודים הם אויבי המונותיאיזם, הם מחררי כל המלחמות והסכסוכים בעולם." "היהודים מייצגים את כל השטניות, תאוות הבצע והרצח של הנביאים. (לפי הדת המוסלמית גם לישו יש מעמד של נביא.) הדרך היחידה לטפל ביהודים ובמדינת ישראל, היא לא לבטל או להתנגד לקיומה, אלא לשלוח אותה, ואת תושביה היהודים לגיהינום.". (במילים אחרות, להשמידם).
אם דברים אלו היו מתפרסמים על-ידי הגרמנים היו נעים אמות הסיפים במדינה, אבל היות ומדובר במוסלמים פועלת מדיניות ההכחשה.
 
מכאן יש להדגיש: ההשכחה הפוליטית של שואת יהודי ערב על-ידי הנהגת המדינה מעוורת את עיני היהודים, שבדומה לעבר מתעלמים מסימני האזעקה-ההכשרה לרצח עם מחודש.
הפסיקו להיות בנות יענה! ראו הוזהרתם. אל תאמרו: לא ידענו, לא שמענו! הכל בא כהפתעה!