מאת מר סופר נידח מציץ מוסמך
בארוחת ערב אינטימית לאניני-טעם, שערך מעסיקי מר א. בן עזר בטירתו רחבת הידיים בלב פרדסו הירוק, הפרדס שבו צייר מר נ. גוטמן את הערבייה הערומה שנשארה נאמנה לו מאז היותו חייל בגדוד העברי ושומר על בתי הזונות ביפו – בארוחת ליל השישי המיוחדת במינה, שאליה הוזמן רק זוג ידידים קרובים במיוחד ולא בקרבת משפחה – הוגשו טבעות סושי עם ממרח וַסָבִי ירוק חריף, רוטב סויה, רצועות ג'ינג'ר בחומץ, צנון יפני צהוב כבוש חמוץ-מתוק ורצועות דלעת שחורות – כמנה ראשונה; מרק מיסו (מִיסוֹ סוּפּ ובפולנית – מיסו זוּפָּה) עם אצות, קוביות טופו ועירית קצוצה דק למנה שנייה; רצועות עוף מוקפצות עם ירקות בווֹק ואטריות סיניות למנה עיקרית, ועוגת שזיפים וריבת דובדבנים עם "ברייזל" למעלה, וגלידה – לקינוחָה; הוגש גם יין ווּדברידג' קליפורני מעולה של רוברט מונדאבי, קברנה סוביניון לא כשר משנת 2002.
משרת סודאני שחור, גבוה, לבוש גָלָבִּיָה לבנה וארוכה ופרח פוּלָה ריחני תקוע מאחורי אוזנו (הוא הגיע לפרדס לפני שנים רבות, מירושלים, לשם הובא בסיפור הנהדר "מי ורדים מפורט-סעיד" של גדעון תלפז, שמקורו כנראה במשפחתה של תיקי אברמסון) – שירת בשתיקה את המסובים, היזה עליהם מי ורדים, שטף את כפות-רגליהם בקערת מים ובה עלי ורדים וקליפות לימונים טריים, וגם עמד מאחוריהם והשיב עליהם רוח במניפה גדולה עשוייה נוצות טווס נוּבִּי. בתום הארוחה המדהימה שהכינה המיסתורית, זוגתו של מעסיקי, קם מתנודד האורח ח.ש. וכטוב ליבו ביין שר:
יש לה רגל
מסתובבת
וראשה על ציר
ובלילה
את ידה
תולה היא
על הקיר...
וכאן נעצר. הוא לא זכר את ההמשך. אנא, קוראיי היקרים, שילחו לי מהר את ההמשך אחרת מעסיקי אותי יפטר!
אהוד בן עזר
שירה עברית: "יש לה רגל מסתובבת..."
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר