מה תוקע את עסקת שליט?
נתניהו הצהיר בצדק שיש לישראל קווים אדומים. ישראל נכונה לשחרר במסגרת העסקה כ-100 טרוריסטים שרצחו מעל 600 אזרחים ישראלים. אבל מסרבת להתיר להם לחזור ליהודה ושומרון כדרישת החמאס. הסיבה לכך היא המחיר העתידי. נתוני מערכת הביטחון הוכיחו כי 38 אחוז מפעילי הפתח, 63 אחוז פעילי החמאס ו-67 אחוז מפעילי הג'יהאד האיסלמי ששוחררו בעסקות ג'יבריל וטננבאום – חזרו לעסוק בטרור. משוחררי עסקת טננבאום מ-2004 היו מעורבים בפיגועים בהם נרצחו 27 ישראלים, בין היתר בפיגוע האוטובוס בבאר שבע (16 הרוגים), הפיגוע במועדון הסטייג' בתל אביב והפיגוע בקניון השרון בנתניה.
האם ניתן לשחרר את שליט ובה בעת למנוע המשך רציחות מצד הטרוריסטים המשוחררים?
קיים פתרון אפשרי. שחרור הטרוריסטים תמורת שליט, ותפיסתם המיידית לאחר שחרורם והחזרתם לכלא. כדי להצליח דרוש דבר אחד: שינוי החוק הקיים. על פי החוק הקיים המחבלים הרוצחים מקבלים חנינה המבטלת את פשעם ומאסרם. לכן על הכנסת לחוקק חוק חדש שיקרא "חוק גלעד שליט". לפי החוק המוצע, כל אסיר הנמצא בידי ישראל ושוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים, יחזור וירצה את עונשו שנגזר לו מיד כשייתפס על-ידי מערכת הביטחון.
נכון, מדינת ישראל מתחייבת בהסכם שלא לפגוע יותר בטרוריסטים המשוחררים בעיסקה, אבל כמו שציין מקיאבלי: "אין זה מחובתו של מושל חכם לשמור את הבטחתו כשזו עשויה לגרום לו נזק וכשבטלו הנימוקים שהניעוהו להבטיח את מה שהבטיח." מדינת ישראל אינה חיבת לקיים את הבטחתה, כשזו עשויה לגרום לה נזק. היות והשליטה בכל רחבי יו"ש נמצאת בידי כוחות הביטחון, יתאפשר די מהר לאסור את הטרוריסטים הרוצחים המשוחררים ולהחזירם אל מעבר לחומות הכלא.
יאמרו המתנגדים, זה יוביל להמשך ניסיונות אירגוני הטרור לחטוף ישראלים. אולי, אבל את הניסיונות הללו הם ממילא הם עושים, ואם ייווכחו שלא ירוויחו מכך יחדלו מכך.
מדינת ישראל נקלעה בין שני חובות. החוב להחזיר את חייליה לביתם, והחוב לדאוג למניעת רצח של אזרחיה. את הדילמה הזו ניתן לפתור על-ידי המתווה המוצע בזאת.
2. ישראל=נאצים, הערבים=יהודים
ועכשיו גם היהודים עורכים את המשוואה: ישראל=נאצים, הערבים=יהודים.
הטייס הסרבן יונתן שפירא ריסס על קירות גיטו ורשה. "תשוחרר עזה".
שפירא שירת כטייס מסוק בלקהוק בקבע ובמילואים, והיה אחד מיוזמי "מכתב הטייסים" ב-2003, שבו הם הצהירו כי יסרבו לקחת חלק בתקיפות בעזה. הוא מופיע לאחרונה באירועי מחאה נגד ישראל ברחבי העולם ומצטרף לקריאות להחרמתה. לדברי מר שפירא עזה היא גיטו ו"מה שרצינו להגיד זה שכל הגטאות צריכים להיות משוחררים."
לעומתו, חברו לארגון הסרבנים – דוד זונשיין, מראשי תנועת "אומץ לסרב", אמר כי "לקחי השואה היו מוטיבציה מרכזית של אומץ לסרב," אך עם זאת, הוא טוען, "אין שום קשר בין שני המקומות. לא בעניין של השמדת עם, ולא באידיאולוגיה רצחנית. כאן זה סכסוך לאומי-דתי."
מר זונשיין טועה בדבריו ש"אין שום קשר בין שני המקומות (גיטו ורשה ועזה) "בעניין של השמדת עם, ובאידיאולוגיה רצחנית." בעזה בהחלט מדברים על השמדת עם ועל אידיאולוגיה רצחנית. תושבי עזה מצהירים בריש גלי במצע החמאס את מטרתם – חיסול מדינת ישראל והשמדת היהודים. זו בהחלט אידיאולוגיה איסלמו-נאצית הזהה לאידיאולוגיה של הנאצים מחסלי גיטו ורשה.
לעומת זאת מר זונשיין צודק בדבריו ש"לקחי השואה היו מוטיבציה מרכזית של אומץ לסרב. השואה היא גזירה מוסרית של מה מותר לנו לעשות ואסור לנו, לעם שכן לנו," אך את דבריו אלה עליו להפנות לתושבי עזה המכריזים במצעם כי מטרתם היא חיסול מדינת ישראל והשמדת העם השכן להם – היהודים. כן, הם מתכוונים גם להשמדתם של מר זונשיין עצמו ושל מר שפירא עמיתו.
"הישועים" מר שפירא וזונשיין הם בעלי "אומץ לסרב". הם מסרבים להגן על עצמם, משפחתם, ועמם – מסכנת השמדה. אי אפשר שלא להיזכר בעצתו של "הנפש הגדולה", מר גנדי, שהציע במכתב לבובר שהדרך היעילה להילחם בנאצים היא פשוט ללכת בדרכי ישו ולהגיש להם את הלחי השנייה, או אז, טען גנדי, הגרמנים לא יעשו יותר כל רע. בובר נמלט ברגע האחרון, אבל רוב היהודים עשו באמת כעצתו של גנדי, רוב היהודים הלכו כצאן לטבח.
בעצם, מדינת ישראל הקטנה היא כל-כולה גטו המוקף ב-23 דיקטטורות ערביות פשיסטיות. תושבי עזה, להזכירכם, הם הם שעושים מצור על ישראל. תושבי עזה הם-הם שהכריזו מלחמת שמד על ישראל וסגרו את השערים. ראוי לזכור שלאותה רצועת עזה, שאותה מכנה מר שפירא גיטו, יש גבול פתוח לכל 13 מיליון השטחים הכבושים על-ידי הערבים, מהאטלנטי עד המפרץ הפרסי (יותר מכל אירופה). הלוואי שהיה גבול כזה גם ליהודים בגיטו ורשה.
בעוד שהיהודים בגיטו ורשה לא הכריזו על כוונתם להשמיד את הגרמנים, הערבים בעזה מכריזים על כוונתם להשמיד את היהודים. למרות זאת מן הראוי לזכור (או לרשום בגינס) כי מדינת ישראל היא המדינה היחידה בהיסטוריה האנושית המספקת לאוייב מזון ודלק בזמן מלחמה. מטרת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא היתה לחסל את אנגליה ולהשמיד את האנגלים, ולמרות זאת האנגלים לא העלו על דעתם לספק מזון ודלק לנאצים בזמן המלחמה.