המסעדה התל-אביבית "דלאל" נמצאת בפאתי נוה צדק, ואולי כבר נוה שלום, שתי פסיעות מהמרפסת עם העצים הגדולים של מסעדת "סוזאנה", הזכורה לטוב בזכות עצמה. באנו לשם בצהרי יום חם. המקום ממוזג אם כי היה אפשר לשפר. מקומות הישיבה נוחים ואינטימיים, תאים-תאים בחלקם. התפריט כולל שלושה סוגים של ארוחות עסקיות, ובהתאם המחירים, כאשר כל מנה עיקרית כוללת מנה ראשונה מן המיבחר, ושתייה: לימונדה, סודה או מים מינרליים.

2 ארוחות עסקיות ב-69 שקל = 138 שקל. עסקית ראשונה: מנה ראשונה טרין כבדי עוף, בסגנון פואה גרא, עם אגס שיכור מיין ושתי עגבניות שרי מוחמצות-מטוגנות וארבעה צנימים טריים. הטרין עצמו מצויין, טרי, טעים ונימוח, אבל היה אפשר לגוון את התוספות לו. יש מקומות שמגישים קוביות ג'ל יין אדום, ריבת עגבניות, וכדומה. מנה עיקרית: שניצל עוף ענק ודק עשוי היטב ופריך, עם צ'יפס מושחם היטב, לבקשת הסועד. ותוספת צלוחיות לא-קטנות של חרדל, קטשופ ומיונז. הכול טעים מאוד. שתייה: לימונד. אכילת השניצל הזה, שהזמין ס. נידח נמשכה כפליים זמן מכל היתר, כי הוא אוכל לאט.

ארוחה עסקית שנייה: מנה ראשונה סביצ'ה דג מוסר, טעימה מאוד. הצלחת נותרה ריקה ומנוגבת. מנה עיקרית: טריו כבדי עוף עם קצת אטריות פטוצ'יני ברוטב אדום-חום עשיר, אולי גם עם קצת יין. המסתורית חיסלה את שתי המנות הללו במהירות ובהנאה רבה. שתייה: בקבוק סודה קטן.

1 ארוחה עסקית ב-89 שקל: מנה ראשונה טרין כבדי עוף כנ"ל. מנה עיקרית: חריימה של דג מוסר. מנה ענקית ברוטב אדום בצלחת גדולה. זוג החברים שלנו חלק יחד את העסקית הזו ולא הותירו דבר בצלחות ונהנו מכל טעימה. שתייה: בקבוק סודה קטן, ותוספת עוד בקבוק סודה שמעבר לעסקית, 9 שקלים.

מים קרים מוגשים חופשי וכך גם לחם, וכמובן הצנימים של הטרין, והכול טרי וטעים במיוחד, ניתנה גם תוספת לחם ללא תוספת מחיר.

לתשלום 236 שקלים + 30 שקלים תשר שהם 263 שקלים לארוחה של שלושה שממנה שבעו ארבעה, כך שהמחיר הממוצע הוא כ-66 שקלים לסועד. ממש כלום. תוספת אבטחה אינה חובה. רמת השירות גבוהה מאוד, וכמוה עריכת השולחן וההקפדה על ניקויו בין מנה למנה. היחס נאה. מלצרים ומלצריות נחמדים. ממש מומלץ, האוכל מוקפד וכל-כך לא יקר. אנחנו מניחים שבערב המחירים גבוהים יותר אבל כדאי לברר. אפשר כמובן לשלב את הארוחה עם ביקור בשכיות החמדה של נוה צדק וסביבותיה.

"דלאל", רח' שבזי 10, תל אביב 65150. טל. 03-5109292. www.dallal.info

נמענים שואלים מדוע אנחנו כותבים רק טובות על מסעדות, ואף פעם לא ביקורות רעות. ובכן, על מסעדות שאינן ראויות להמלצה שלנו, ושלדעתנו אינן מתאימות לנמענינו, אנחנו בכלל לא כותבים. אילו היינו מבקרים ספרותיים היינו נאלצים לכתוב טובות גם על ספרים גרועים אבל "חשובים", שאחרת היינו מאבדים את מעמדנו. לא כן המצב במסעדות. "אפשר לרמות את בני האדם אבל לא את בני המעיים!"