יוסי גמזו
סוֹף-סוֹף...
הוּא הִקִּיש עַל רָאשֵי גַּגּוֹתֵינוּ בְּזַעַף
כְּטַיָּס שֶעִכֵּב אֶת יוֹצְאֵי הַמָּסוֹף
וּמֵבִין שֶפִשֵּל – וְשָמַעְנוּ כָּל רַעַף
מִתְנוֹדֵד בֵּין "תּוֹדָה" לְ"נִזְכַּרְתָּ סוֹף-סוֹף?"
הוּא רוֹקֵן אֶת דְּלָיָיו אֶל צִמְאוֹן אַדְמָתֵנוּ
כְּאוֹרֵחַ קָרוּא שֶקֻּדַּם בִּבְרָכָה
אֲבָל גַּם בְּטִינָה שֶהִיא פְּרִי חֲמָתֵנוּ
עַל כָּל מִי שֶלִּשְׂמֹחַ בּוֹ שוּב לֹא זָכָה.
הוּא הִגִּיעַ סוֹף-סוֹף, לֹא בַּלָּאט וְלֹא חֶרֶש
אַךְ לְאוֹר פַּלָּצוּת הַדְּלֵקָה שֶאָדְמָה
הוּא הוֹכִיחַ בְּרוּרוֹת הַצָּתָה מְאֻחֶרֶת
לְאַחַר הַצָּתַת-הַזְּוָעָוֹת שֶקָּדְמָה.
הוּא הוֹאִיל, כְּכִילַי שֶנִּקְרַע לוֹ לְפֶתַע
אֵיזֶה חוֹר לֹא צָפוּי בְּאַמְתַּחַת כְּסָפָיו
לְהַרְעִיף פִילַנְתְּרוֹפְּיָה לַחָה שֶהִיא בֶּטַח
נִחוּמִים לַשָּׂדוֹת וּלְכָל נִכְסָפָיו
שֶל יִחוּל לְבִטּוּל גְּזַר דִּינָהּ שֶל בַּצֹּרֶת
אֲבָל לֹא לְמִשְפַּחַת-הַשְּכוֹל שֶגָּדְלָה
בַּשְּׂרֵפָה שֶהִכְּתָה לְלֹא שֶמֶץ שֶל צֹרֶךְ
וּלְלֹא רַחֲמִים אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ.
כִּי שָעָה שֶשּוֹאֵג מֵעָלֶיךָ הָרַעַם
וְהַגֶּשֶם נִתָּךְ לוֹ סוֹף-סוֹף, כְּמוֹ לוֹמַר
שֶמּוּטָב מְאֻחָר מִבִּכְלָל לֹא, אַף פַּעַם –
אַתָּה שָב וְנִזְכָּר בָּ"אַף פַּעַם" הַמַּר
שֶל חַיֵּי בְּנֵי אֱנוֹש שֶקֻּפְּחוּ בּוֹ, בַּפֶּשַע
הַקָּרוּי הַזְנָחַת מַעֲרַךְ הַכִּבּוּי
וְשֶאִלּוּ יָרַד אוֹתוֹ גֶשֶם כְּיֶשַע
רַק לִפְנֵי כְּשָבוּעַ, מַמָּש בְּרִבּוּי
כָּל אוֹתָם זַרְזִיפֵי-הַצָּלָה מִשָּמַיִם
הַשּוֹפְכִים אֶת חַסְדָּם עַל נוֹפוֹ הַנִּחָר
שֶל הָהָר שֶפִּתְאֹם יַרְקוּתוֹ רַק שְמָמָה הִיא
כִּי בִּמְקוֹם בְּמֻקְדָּם הוּא מֻמְטָר בִּמְאֻחָר,
הוּא הָיָה אָז חוֹסֵךְ לָנוּ דֶמַע וָזַעַם
בִּמְנִיעַת קָרְבְּנוֹת יָקִירֵינוּ כֻּלָּם
שֶאִם יֵש כָּאן "בִּכְלָל לֹא" וְיֵש כָּאן "אַף פַּעַם"
זוֹהִי רַק מֻחְלָטוּת הֵעָדְרָם לְעוֹלָם.
כִּי סוֹף-סוֹף כָּל אֶחָד מֵהֶם פַּעַם הָיָה פֹּה
גִלּוּמוֹ הַשָּלֵם וְהַחַד-פַּעֲמִי
שֶל עוֹלָם שֶלָעַד לֹא יָשוּב לִתְחִיָּה פֹּה
וְאֵין שוּם שִלּוּמִים לוֹ – וְעֹמֶק הַדְּמִי
שֶל קִבְרָם בּוֹ טְמָנוּם כְּשֶלִּסְתֵּנוּ חוֹשֶקֶת
אֶת הַבְּכִי הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתֵינוּ כַּיָם
הוּא פָּשוּט הוֹכָחָה נוֹרָאָה שֶיֵּש שֶקֶט
הַמַּרְעִים פִּי שִבְעָה מִכָּל רַעַם קַיָּם.
וְהַגֶּשֶם הַזֶּה, שֶאִחֵר לְהוֹשִיעַ
ל"ב מִשְפָּחוֹת הַבּוֹכוֹת עַל קְבָרִים
הוּא הָעֵד וְהוּא כְּתַב-הַתְּבִיעָה הַמַּרְשִיעַ
כִּי אֵין דִּין וְדַיָּן – אֶלָּא רַק בַּסְּפָרִים.
וְעִם כָּל הַתּוֹדָה עַל בּוֹאוֹ שֶל הַחֹרֶף
זוֹ תוֹדָה מְהוּלָה בִּמְרִי-נֶפֶש לוֹהֵט
עַל חֵרְשוּת הַשְּחָקִים שֶפָּנוּ לָנוּ עֹרֶף
כְּשֶנִּזְקַקְנוּ לָהֶם עוֹד יוֹתֵר מִכָּעֵת.
הֵם אָטְמוּ אָזְנֵיהֶם לְשַוְעַת תְּפִלּוֹתֵינוּ
לְחֶמְלַת עִתּוּיוֹ שֶל הַגֶּשֶם הַזֶּה
שֶהָיָה בּוֹ אוּלַי לְהַצִּיל אֶת מֵתֵינוּ
כָּל עוֹד הֹלֶם-חַיִּים בָּם פָּעַם בֶּחָזֶה.
וְכָעֵת הֵם מַשְקִים כָּל תְּלוּלִית טְרִיַּת קֶבֶר
אֲשֶר לוּא רַק כֻּבְּתָה בָּהֶם אָז אוֹתָהּ אֵש
לֹא הָיוּ הַפְּרָחִים הַקְּבוּרִים שָם מֵעֵבֶר
לֶעָפָר דּוֹמְמִים כָּעֵת עַד לְיָאֵש.
כִּי עִם כָּל עִדּוּדָהּ שֶל הֶמְיָה כֹּה נִרְגֶּשֶת
שֶל מָטָר הַמַּנְחִית עַל שְׂדוֹתֵינוּ שְלָלוֹ,
הַדְּמָעוֹת שֶאֲנַחְנוּ דוֹמְעִים אֵינָן גֶּשֶם
כִּי הַגֶּשֶם מַרְגִּיעַ
וְהֵן – דַּוְקָא לֹא.
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר