תגובה לגדעון לוי: "מכתב תשובה מ'סייען טרור'" 13.1 ו"ילקוט הכזבים של צה"ל" 9.1 [בעיתון "הארץ"]
איך מגדירים בעברית התגוללות באדם בגין מוצאו? אני מכיר אך ורק הגדרה אחת לכך – גזענות.
במאמרו "מכתב תשובה מ'סייען טרור'," מתגולל גדעון לוי בשר החוץ אביגדור ליברמן בגסות אופיינית, ולוז המתקפה היא מוצאו הרוסי. גם 33 שנים לאחר עלייתו לארץ, כשהרבה יותר ממחצית חייו הוא אזרח ישראל, בעבור אנשים מסוגו של לוי, ליברמן הוא "רוסי". הוא תמיד יהיה "רוסי" ותמיד "הרוסיות" שלו תהיה מוקד להסתה נגדו.
הנה ציטוטים נבחרים ממאמרו הגזעני של לוי: "באת אלינו ממקום אחר, ממשטר אחר, ואליו אתה גם שב בחופשותיך ... אתה כנראה מרגיש נוח ברחבי הגוש הסובייטי לשעבר ... כמה נעים לך להיזכר במאמא לושן, בשפת ילדותך הדיקטטורית וכמה היית רוצה להעתיקה לכאן."
אך אין זו רק גזענות אנטי רוסית. יש כאן תופעה עמוקה יותר. אחמד טיבי ומרעיו נוהגים תמיד להזכיר לנו, היהודים, שאנו "מהגרים". הם, הערבים, בני הארץ הזאת ואילו אנו, היהודים – "מהגרים". במיוחד נוהג הוא להטיח זאת בעולים חדשים. גדעון לוי מחרה מחזיק אחריו, בדרכו הפוסט ציונית.
העילה להתגוללותו הגזענית של לוי בליברמן, היא ההגדרה "סייעני טרור" שהדביק לארגוני שמאל רדיקאלי. אבל מי שקורא את מאמריו של גדעון לוי,אינו יכול שלא להבין למה התכוון ליברמן. הרי לאורך שנים, מפעל חייו של לוי הוא ללמד סנגוריה על הטרור והטרוריסטים.
כך גם השבוע, במאמרו "ילקוט הכזבים של צה"ל". במאמר זה הביע לוי תמיכה בלתי מסוייגת בפורעי החוק המשתוללים מידי שבוע בבלעין, מיידים אבנים בחיילי צה"ל ומנסים להפריע לעבודות הקמת גדר הביטחון. בכל מאמרו, הוא לא הזכיר ולו ברמז, את הסיבה להקמת גדר הביטחון. מהם 1,100 ישראלים שנרצחו במתקפת הטרור שהחלה לאחר שערפאת דחה את הצעותיו מרחיקות הלכת של ברק בקמפ-דיוויד, שבעטיין הוקמה גדר הביטחון!? הרי הסיבה האמיתית לג'יהאד שהפלשתינאים ו"פעילי השלום" מנהלים נגד גדר הביטחון, היא האפקטיביות שלה בעצירת פיגועי ההתאבדות, שנחשבו בעיניהם לנשק הכרעה אסטרטגי במלחמתם נגד "היישות הציונית"; נשק שנועד לייאש את אזרחי ישראל ולהביא את ישראל להרים ידיים. גדעון לוי תומך ללא סייג במאבק נגד גדר הביטחון וקשה למצוא הגדרה קולעת יותר להתנהגותו, מזו שנתן ליברמן.
רגע, רגע... גדעון לוי, הנאור האולטימטיבי ... גזען? בטח יש כאן טעות...
קראו את מאמרו ושפטו בעצמכם.
אורי הייטנר
קיבוץ אורטל
2. חזירים
הסולידריות החברתית היא בסיס קיומו של העם היהודי ובסיס קיומה של מדינת ישראל. "כל ישראל ערבים זה בזה" (כך הביטוי החז"לי המקורי, לא ערבים "זה לזה", כפי שנוהגים לומר בטעות) – זו תורת הסולידריות על רגל אחת.
האוייב הגדול ביותר של הסולידריות הוא בצע הכסף. בצע הכסף הוא יצר הרע של האדם, תאווה שקשה להתמודד איתה. בצע הכסף מזנה את האדם מערכיו, מן המוסר שלו, ממחויבויותיו האנושיות ומעביר אותו על דתו ועל דעתו. הבצע מעוור עיניים, וגורם לאדם שלא להביט לימינו ולשמאלו ולראות את חבריו, את אחיו. רודף הבצע לא יהסס לשים מכשול בפני עיוור, לא יתלבט בטרם יפגע ברעיו – המרדף הזה גורם לו להתנהגות בלתי אנושית, להתנהגות חזירית. רדיפת הבצע הופכת בני אדם לחזירים.
דוגמאות? לא חסר. בשבועות האחרונים נתקלנו באחד הביטויים הגסים, הנפסדים, המכוערים, הנתעבים ביותר של חזירות.
כוונתי לאותם קבלנים וחברות בתחום הבנייה, הבונים בעיר הפלשתינאית החדשה רוואבי, שהסכימו לתביעה הסחטנית של הפלשתינאית להחרים את ההתנחלות, כתנאי להעסקתם.
עצם הבניה ברוואבי – חיובית מאוד בעיניי. ראשית, אני שמח על בניית העיר. מן הבחינה האנושית, כל שיפור במצבם של הפלשתינאים חיוני, וראוי לסייע להם בכך. שנית, למרות שכל מה שקרה אחרי אוסלו ואחרי ההתנתקות מוכיח את ההיפך, אני עדיין מאמין שככל שיהיה לפלשתינאים יותר מה להפסיד, כך תקטן מוטיבציית המלחמה שלהם. שלישית, אני חותר לדו קיום בינינו לבין שכנינו הפלשתינאים, ועזרה של ישראלים לפלשתינאים לשפר את מצבם היא ביטוי לדו-קיום כזה, ואני מברך על כך. רביעית, רצונם של בעלי עסקים להרוויח חיובית בעיניי, ואם יש להם הזדמנות לעשות כן בבניית רוואבי, אין עיני צרה בכך.
אולם ברגע שקבלן התבקש לחתום על כתב החרם – אילו היה בן אדם, היה עליו באותו רגע לקרוע לגזרים את הכתב ולא להציג עוד פניו בפני הלקוחות מרמאווי. והנה, לא קבלן אחד, לא שניים וכנראה גם לא עשרה, לא יכלו להתאפק. הבצע סינוור את עיניהם, והם העדיפו את הכסף הפלשתינאי על הסולידריות היהודית, הישראלית. אלה אנשים נקלים, הראויים להוקעה ולבוז.
לפני שנים אחדות, היה גל של ראשי רשויות, שנחשדו בקבלת שוחד. עמרם מצנע, ראש מועצת ירוחם באותה תקופה, לשעבר ראש העיר חיפה, נשאל בראיון רדיו אם אי פעם הוצעה לו הצעה כזו. מצנע השיב שמעולם לא, ואמר שכנראה יש אנשים שאף אחד לא יציע להם הצעה כזאת.
כנראה שמצנע צודק. מי שמציע שוחד, יודע למי להציע. כנראה שהפלשתינאים שתבעו מקבלנים להחרים את ההתנחלויות הרשו את החוצפה הזאת לעצמם, כיוון שקלטו עם מי יש להם עסק. עם חזירים. אני משער שאותם פלשתינאים בזים בעומק לבם לחזירים האלה.
האם אפשר להבין את הקבלנים האלה? הרי יש להם אחריות לעסקיהם, לפרנסתם, לעתיד ילדיהם. אפשר להבין אותם כפי שאפשר להבין את ג'ו קלר, גיבור מחזהו של ארתור מילר "כולם היו בניי". גם לו היה אכפת מעתיד עסקיו, מפרנסתו ומעתיד ילדיו. לכן, כדי לחסוך בהוצאות, ייצר חלקים פגומים של מטוסים, מה שגרם למותם של טייסים אמריקאים רבים. ג'ו קלר הינו דמות המבוססת על מקרה אמיתי, שאירע במלחמת העולם השניה.
הדילמה שמעלה המחזה, היא מידת המוסריות, של מי שמחליף את אחריותו כלפי החברה כולה, באחריות למשפחתו בלבד. כל קורא הגון של המחזה, לא יקבל את אמות המידה החזיריות של קלר. כל אדם הגון, לא יקבל את אמות המידה החזיריות של הקבלנים תאבי הבצע, שהסכימו להחרים את אחיהם, כדי להרוויח קצת כסף מן הפלשתינאים.