יוסי גמזו
לֹא רַק בְּטַאנְגּוֹ לֹא מַסְפִּיק רַקְדָן יָחִיד...
אִלּוּ גָבְלוּ הַמְּדִינוֹת הַתּוֹמְכוֹת בְּיָזְמַת הַפָּלֶסְטִינִים בַּתַּרְגִּיל הַוִּירְטוּאָלִי
לִגְרֹם לָהּ לְמוֹעֶצֶת בִּטְחוֹנָהּ שֶל הָעֲצֶרֶת לִכְלֹל אוֹתָם בְּכָל מְחִיר כַּחֲבֵרִים בָּאוּ"ם,
אִלּוּ נָגְעוּ שִטְחֵיהֶן בְּשִטְחָם בְּמִדָּה שֶמִּתְמַמֶּשֶת בָּהּ שְכֵנוּת טֵרִיטוֹרְיָאלִית
וְיֵש בּוֹ בְּמִרְקַם יַחֲסֵיהֶן עִמָּם לִקְבֹּעַ שָלוֹם וְהִמָּנְעוּת מִכָּל אִיּוּם עַל זְכוּת קִיּוּם, –
הָיתָה תַּחְמָנוּתוֹ שֶל אַבּוּ-מַאזֶן הַטּוֹרֵחַ לִיצֹר עֻבְדּוֹת בַּשֶּטַח בְּקוֹנְצֶפְּצְיָה חַד-צְדָדִית
נוֹשֵׂאת פֵּרוֹת אִם לֹא הוֹדִיעַ בֶּן-בְּרִיתוֹ הָנִיָה כִּי עֶקְרוֹנִית הוּא לֹא מַכִּיר כְּלָל בִּזְכוּתָן לִחְיוֹת
אַךְ מִכֵּיוָן שֶאִם תָּקוּם מְדִינָתוֹ אֵי-פַּעַם הִיא לֹא תָקוּם לְלֹא הַסְכָּמָתָן הַהֲדָדִית
שֶל יִשְׂרָאֵל וּפָלַסְטִין וְלֹא שֶל הוּגוֹ צַ'אבֶס אוֹ אוּרוּגְוַאי או פָּארַגְוַאי, הֲרֵי הָאַשְלָיוֹת
שֶבְּכוֹחָהּ שֶל הַצְבָּעָה בָּאוּ"ם לִכְפּוֹת עָלֵינוּ קוּמָהּ שֶל מְדִינָה שֶמִּשְתַּתֵּף בָּהּ הַחָמָאס
שֶלֹּא חָדֵל לִשְלֹחַ כְּמֶחְווֹת-שָלוֹם אֵלֶינוּ פַּצְמָ"ר, קָסָאם וּגְרָאד שֶבָּם כָּל שְבִיב-אֵמוּן נִרְמָס,
וּבְכֵן, הָאַשְלָיוֹת הָאֵלֶּה תֹקֶף לָהֶן אָיִן וּלְמַלְכֹּדֶת זוֹ שוּם עַם לֹא יִתְפַּתֶּה לִזְחֹל
וְאַף שֶאַבּוּ-מַאזֶן מִשְתּוֹקֵק לְכָךְ עֲדַיִן – עֻבְדָּה שֶהוּא רוֹצֶה בְּכָךְ, אֲבָל אֵינו יָכוֹל...
מְסַפְּרִים עַל כְּבוֹד הַקָּאדִי בְּפַרְוָר אֶחָד בַּגְדָּאדִי
שֶהִמְחִיש אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין הֲדָדִי לְחַד-צְדָדִי
כְּשֶגּוֹלֵל בִּפְנֵי הַבַּאנְדָּה שֶל שוֹמְעָיו – וְלֹא בִּכְדִי –
אֶת סִפּוּר מַחְמוּד אַוַּאנְטָה, הַכַּזְבָן הָאַגָּדִי.
"כִּי מַחְמוּד זֶה," סָח הַקָּאדִי, "כָּל דְּבָרָיו הֵם קָאלָאם פָאדִי
וְתָמִיד הָיָה נוֹהֵג לְהִתְרַבְרֵב כְּמִין טַוָּס
כְּשֶעָבְרָה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶל בַּגְדָּאד, עִם מְשָרְתֶיהָ,
הַנְּסִיכָה הַמַּרְהִיבָה בַּת הֶחָלִיף לְבֵית עַבָּאס.
כֵּן, אוֹתוֹ מַחְמוּד אַוַּאנְטָה שֶלָּטַש מַבָּט פִּרְאִי
בַּנְּסִיכָה (שֶכְּבָר הֵבַנְתָּ, מַאֲזִין יָקָר, שֶהִיא
חֲתִיכָה הָיְתָה לְאַלְלָהּ) נֶאֱנַח לְפֶתַע: "וַּאלְלָהּ,
כְּבָר רוֹצֶה הָיִיתִי שוּב לְהִתְעַלֵּס אִתָּהּ בְּכֵּיף..."
וּמִיָּּד קָרְאוּ לוֹ אֵלֶּה שֶשָּמְעוּ אֶת דְּבַר הַפֶּלֶא
שֶל תַּפְרָן שֶהַצְלָחָה כָּזֹאת לִזְכוּת עַצְמוֹ זוֹקֵף:
"הַאֻמְנָם, מַחְמוּד, זָכִיתָ לְבַלּוֹת, כְּפִי שֶגִּלִּיתָ,
עִם בִּתּוֹ יְפַת-הַתֹּאַר שֶל מַלְכֵּנוּ הַגַּ'בָּאר?
נָא סַפֵּר עַל כָּךְ, פְּתַח פִּיךָ!" וְעָנָה מַּחְמוּד פָדִיחָה:
"לְבַלּוֹת עוֹד לֹא זָכִיתִי אַךְ לִרְצוֹת – רָצִיתִי כְּבָר..."
מַסְקַנָה: לֹא רַק בְּטַאנְגּוֹ לֹא מַסְפִּיק רַקְדָן יָחִיד
אֶלָּא שְנַיִם, כִּי אַחֶרֶת כָּאן צָפוּי גּוֹרָל אָחִיד
לְמַחְמוּד עַבָּאס (הוּא אַבּוּ מַאזֶן) וּמַחְמוּד אַוַּאנְטָה
וְכָל עוֹד שֶבַּאנְדַּת אַשַ"ף מְשֻדֶּכֶת עִם הַבַּאנְדָּה
שֶל חָמָאס שֶלֹּא מַכִּיר כִּי יֵש גַּם לָנוּ זְכוּת-קִיּוּם
לֹא תוֹעִיל לוֹ שוּם קוֹמְבִּינָה חַד-צְדָדִית בְּמוֹסְדוֹת אוּ"ם
וּמַמָּש כְּמוֹ אִיש-הַחַארְטָה שֶלְּגֹדֶל הַמְּבוּכָה
לֹא זָכָה בַּהַצְלָחָה שֶל הִתְעַלְּסוּת עִם הַנְּסִיכָה
אֶלָּא רַק רָצָה בָּזֹאת, כָּךְ לֹא תֵצֵא – עַל אַף כָּל נֹהַל –
הַמְּדִינָה הַפָּלֶסְטִינִית מִן הַכּוֹחַ אֶל הַפֹּעַל
אִם שְכֵנֵינוּ לֹא יוֹאִילוּ זוּג עֵינַיִם לְהַיְשִיר
לַמְּצִיאוּת וְלַחֲזֹר לְמַעֲגַל-שִׂיחוֹת יָשִיר.
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר