עם עליית תנועת "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים, כדאי לזכור את העובדות הבאות: "האחים המוסלמים" (בערבית: الإخوان المسلمون, "אַלְאִחְ'וָאן אַלְמֻסְלִמוּן") היא תנועה מוסלמית סונית שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי האימאם חסן אל-בנא. התנועה שואפת להשליט את דת האסלאם בחוקה ובחיי החברה באמצעות הפיכתה של מצרים ומדינות ערב למדינות הלכה שכל מערכותיהן כפופות לחוקת השריעה. סיסמת התנועה היא "האסלאם הוא הפתרון."
בניגוד להיטלר ששמר את תוכנית ההשמדה בסתר, חסן אל בנא מייסד תנועת "האחים המוסלמים" הצהיר כי האסלאם הוא גם הפתרון לבעיית היהודים שיש להשמידם כתנאי לגאולה. תורתו זו קיבלה ביטוי במצע הפוליטי של תנועת הבת של "האחים המוסלמים" – תנועת החמאס. החמאס שעלה לשלטון בקבלו אחוז גדול יותר של קולות משקיבלו הנאצים, מפרסם במצעו בגלוי את תוכניתו להשמדת היהודים:
אמנת החמאס: (סעיף 7) אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא (מייסד תנועת "האחים המוסלמים" במצרים), רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו." ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.
בניגוד לגרמנים שחלקם התנגדו לאידיאולוגיה הגזענית-הנאצית (למשל הסופר תומס מאן או הזמרת מרלין דיטריך) עד כה אין בנמצא עֲרָבי-מוסלמי, איש רוח או פעיל ציבור, ולו אחד, בכל רחבי העולם הערבי שהביע התנגדות לדברי מוחמד המצוטטים במצע הגזעני של החמאס. כולם רואים בו כנראה מופת מוסרי.
 שואת יהודי ערב משמשת היום כמודל מוסרי לעולם הערבי-מוסלמי. בהפגנות ערביות ברחבי העולם ובישראל, נשמעת תמיד הקריאה הבאה: ח'ייבַּר ח'ייבַּר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود) שפירושה: ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור.
http://www.youtube.com/watch?v=IAbI-DPXgEI&feature=player_embedded
שימו לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר:
http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feature=player_embedded
 
דוברי ארגון חִזבאללה מזכירים את קרב ח'ייבַּר ומשווים את הצלחתו במאבקו במדינת ישראל להצלחה בקרב זה. רקטות פג'ר 5 שנורו ב־28 ביולי 2006 לעבר עפולה, ומאוחר יותר לעבר בית שאן, עפולה וחיפה נקראות על ידי חזבאללה "רקטות ח'ייבַּר".
בהפגנות העכשוויות במצרים שואג ההמון: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד כבר שב!"
כדאי לזכור כי תנועת "האחים המוסלמים" מיוצגת גם בכנסת ישראל. התנועה האסלאמית בישראל היא תנועת בת של "האחים המוסלמים" המצרית והיא מיוצגת במפלגת רע"ם-תע"ל.
אין פירושו של דבר שכבר מתחילה מלחמת השמד נגד היהודים, אולם חייבים להבין שזו המטרה הסופית והיא תיעשה בשעת הכושר המתאימה, בדיוק כפי שעשה היטלר כשחיכה לשעת הכושר המתאימה כדי לממש את תוכניתו. לכן יש לזכור תמיד את כותרת הרשימה.
והערה אישית, מחיר אישי כבד שילמתי במשך השנים במאבק לחשיפת הגזענות הערבית-מוסלמית, וגם מעל במה זו – "חדשות בן עזר", זכיתי לקיתונות של בוז, והנה כמה מהם: ידידיה יצחקי (שהודה שלא קרא כלל את "מיין קמפ") קרא לי: "בור ועם הארץ, חצוף, גס רוח, ומסלף מדעת." ("חדשות בן עזר" 283), על השוואה שעשיתי בין הקוראן ל"מיין קמפ".  אותו ידידיה יצחקי גם הבטיח כי יש לו חבר מוסלמי עם זקן שייצא נגד הגזענות המוסלמית. הוא לא יצא.
על דבריי שאין "ערבי אחד בוגר סמינר גבעת חביבה לדו-קיום, שיצהיר שדברי מוחמד באמנת החמאס בהם הוא תובע את השמדת היהודים הם לגביו גזענות ולא מופת מוסרי." גידף אותי החבר דודו אמיתי, (חב"ע 581), באומרו שאני נובר "באיזה פח אשפה של דברי בלע, שנאת האחר, בורות וגזענות." (בגבעת חביבה אין מתעסקים בגזענות הערבית-מוסלמית מפני שאין מקבלים כסף אירופי לכך).
שלחתי מכתב אישי לאישים רבים במגזר הערבי. פוליטיקאים, ואנשי רוח. במכתב ביקשתי: "למען הדו קיום והשלום אולי תהיה יהיה הערבי-המוסלמי הראשון בעולם שיכריז כי דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם לדעתך גזענות ולא מופת מוסרי?"
בין האישים היה גם ריאד כבהא מנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה. כבהא סירב לראות בדברי מוחמד הקוראים להשמדת היהודים גזענות. כל הערבים המוסלמים אליהם פניתי, אינם רואים בדברי מוחמד הקוראים לחיסול ולהשמדת היהודים גזענות. למען העניין הציבורי שלחתי כבר פעמיים את רשימת האישים הערבים אליהם פניתי לפרסום מעל במה זו, אך לצערי הרב הרשימה צונזרה ע"י העורך אהוד בן עזר (זו זכותו).
[תגובת אהוד בן עזר: אני לא צינזרתי אלא אתה הוא שחוזר באובססיביות שוב ושוב על דבריך ועל רשימות נמעניך ומלאה בהם את הקוראים, וכך גם ברשימה זו. "חדשות בן עזר" הוא מכתב עיתי ולא מכונת שיכפול למאמריך שלעיתים קרובות מדי חוזרים על עצמם].
אלישע פורת גם הוא זרק אותי לפח האשפה של ההיסטוריה (ביטוי חביב ע"י אנשי השוה"צ) לדידו (חב"ע 579) "מרכז השנאה לישראל הועתק אל מחוץ למעגל הערבי." הערבים הסונים שונאים את השיעים והפסיקו לשנוא יהודים... הנה התגשמה לבסוף תורת "השומר הצעיר" ומתקיימת "אחוות עמים" יהודית-ערבית.
מרבה הצער המציאות היתה תמיד שונה מהזיות "השומר הצעיר". השנאה לישראל עדיין מאחדת את כולם, שיעים כסונים, ולמרבה הצער כוללת גם את ערביי ישראל. למרבה הצער "חזון ערביי ישראל" (כפי שפורסם) זהה לחזון הערבים והמוסלמים כולם והוא להשליך את ישראל לפח האשפה של ההיסטוריה.
 
מי מגחיך ומי מבזה? – עידית פז
"בעיניי," כותבת עידית פז, "נעמן כהן איבד את זכותו להתייחסות עניינית." (חב"ע 694) וכל זאת על שום מה? על "הגחכת" "שתי גבירות" נכבדות שרוממות הצדק בגרונן ואפליית ה"אג'יזם" במעשיהן. לעידית פז לא נראה מגוחך כאשר יש סתירה בין רוממות מילים על צדק לבין פוליטיקה קטנה של אפלייה למען רווח פוליטי, לעידית פז מגוחך רק כאשר קוראים לאדם בשמו המלא ולא בכינוי ילדותי מגוחך. ייתכן שגברת עידית פז היתה חברת ילדות של ציפי בעת שעלו על בריקדות בתנועת בית"ר, ואולי היתה זו מורשת הפלמ"ח והצ'יזבטרון שהביאו אותה לפזם: "בעולם אומרים: ציפורה אך אנחנו בפרינציפ, את ציפורה לא נזכורה, רק עם ליל נחזורה ונלחש ברעד: ציפ...  ציפ... ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי."
אולם לקרוא למנהיגה פוליטית במיטב שנותיה בשם החיבה "ציפי" ולא בשמה המלא "ציפורה" הוא המגחיך אותה. "ציפי" הוא כינוי חיבה לילדה קטנה או צעירונת, לא לפוליטיקאית בכירה. גברת עידית פז, כאשר את משתמשת בכינוי האינפנטילי "ציפי" – את היא המגחיכה אותה. ולמרות זאת, בעיניי, בניגוד לדבריך כלפיי, לא איבדת את זכותך להתייחסות עניינית. אדרבא הנה אתגר, נסי להתייחס לעניין אד הוק.
 
בלי אלימות כצאן לטבח
פרופ' ג'ין שארפ המטיף בעקבות גנדי לאי אלימות, כועס על כך ש"יש יהודים רבים שלא הבינו כראוי מהו הלקח ההיסטורי מן התקופה הנאצית". (שירי צור, אי אלימות, מוסף "הארץ", 24.1.11).
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1574486?cache=1464635?hideOthers=7.2083915?hideOthers=7.1283199 ForceRecrawl: 0?hideOthers=7.2650910
 בעקבות דבריו יש להעיר ש"המהטמה", ("הנפש הגדולה") גנדי, שהתנגד לציונות, הציע במכתב למרטין בובר פתרון לבעיית היהודים: "הפתרון ליהודים פשוט: 'אי אלימות'. על יהודי גרמניה להיות נכונים למות בגאווה ואז האיום עליהם יוסר. היטלר לא יעשה להם דבר."
והוא הוסיף: "זה כתם שאבותיך צלבו את ישו."
בובר, שזה עתה הצליח להינצל מציפורני הנאצים, חלק עליו וענה לו: "תורת אי האלימות שלך מקורה בתורת ישו אבל לדעתי יש להתייצב בפני הרע במקום שהוא ניגש לכלות את הטוב."*
מיעוט קיבל את דעתו של בובר. רוב היהודים הלכו בדרך גנדי. הלכו כצאן לטרף.
* מרטין בובר, "מכתב אל גנדי", ירושלים, תרצ"ט (1939), עמ' 15.
 
נתניהו – פקה פקה
בגיליון חב"ע 693 כתבתי שיש להעביר לרשות את הכספים הנגבים עבורם, אולם יש לנכות מהסכומים הללו את הסכומים המועברים לרוצחים ששוחררו בעסקת שליט ולהעבירם לטובת הנרצחים – הקורבנות. מעשה זה הוא גם צודק ויש בו גם למנוע את עידוד הטרור בו נוקט אבא של מאזן. נתניהו כרגיל דיבר הרבה פקה פקה, ו...העביר את כל הכסף לרשות על מנת שתממן את שיקום הרוצחים.