אֲנִי אוֹהֵב וִילָאוֹת פְּרוּשִׂים בַּצָּהֳרַיִם
כְּמִפְרְשֵׂי סְפִינַת פִּירָטִים עֲמוּמָה
הַשּוֹדְדִים בִּזָּה לֵילִית קְטַנָּה שֶל צֵל
מִמֵּי אוֹר-יוֹם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים שֶל שֶמֶש.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאַלְכִּימַאי הַזָּקֵן, הַחֹשֶךְ,
הַהוֹפֵךְ, עָרוּם, אֶת אָלוּמִינְיוּם-שְמֵי-הַקַּיִץ
לַמַּתָּכוֹת הָאֲצִילוֹת, כְּמוֹ הַפְּלָטִינָה
וְהַזָּהָב
הַמֻּתָּכִים בֵּין הַתְּרִיסִים.

אֲנִי אוֹהֵב
לַיְלָה בָּדוּי בְּתוֹךְ הַיּוֹם
שֶהוּא עַצְמוֹ בְּדָיָה-שֶל-אוֹר בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה
שֶל הַגָּלַקְסִיּוֹת הָעִוְּרוֹת, עִוְּרוֹת לָנֶּצַח
כְּעֻבָּרִים בְּרֶחֶם-אֵין-חָלָל-וּזְמַן.

כַּמָּה סִיֶסְטוֹת, דּוּלְצִינֵיאָה-שֶל-הַנֶּפֶש,
לָחַשְנוּ זֶה לָזוֹ דְבָרִים שֶאֵין לָהֶם שַחַר
אַךְ יֵש לָהֶם, אֶרְמוֹסָא מִיָּא,
צָהֳרַיִם
שֶל וִילָאוֹת מָאֳפָלִים
וְשֶל בִּכְלָל?

וּכְשֶכֻּלָּם הָיוּ לִי חֲכָמִים בַּלַּיְלָה
כַּמָּה מָתֹק הָיָה לִהְיוֹת
שוֹטִים בַּיּוֹם
שֶלַּשְּטֻיּוֹת שֶלָּהֶם יֵש צוּף, יֵש דְּבַש כְּבַד אֹפֶל
שֶל פְּנִים עֵנָב
בְּהִדַּפֵּק עָלָיו
הָאוֹר.
הַחֲכָמִים
עָשׂוּ לֵילוֹת כַּיָּמִים, אֲנַחְנוּ
עָשִׂינוּ דַוְקָא
יְמוֹתֵינוּ כַּלֵּילוֹת.
הֵם הִזְדַּקְּנוּ וּבָאוּ בַּיָּמִים, אֲנַחְנוּ
גַם בַּיָּמִים כְּשֶבָּאנוּ, בָּאנוּ בַּלֵּילוֹת.
וּכְשֶיָּמוּתוּ הֵם שְׂבֵעֵי יָמִים, אֲנַחְנוּ
נָמוּת, אַךְ לֹא שְׂבֵעֵי יָמִים
וְלֹא לֵילוֹת.

(מתוך "קַסְטַנְיֶטוֹת בַּדָּם")