אחר-הצהריים נסענו אליו לבית האבות נווה אביב בכפר-שמריהו. האולם היה מסודר יפה מאוד, גם הכיבוד, אלא שהייתי כה עסוק שלא הספקתי לטעום. היו שם שני אחיו, חזקיה מארה"ב ויונה מחניתה. בסוף הפגישה הצטלמנו כל נכדיו של יהודה ראב שעודם בחיים, לפי הסדר הבא: יצחק ראב, חזקיה בן עזר. יונה בן עזר. מרים גיסין. אהרון בן עזר. חנה מרגלית. עמנואל בן עזר. אהוד בן עזר ולאה שורצמן, וכן אימי דורה דגן (בן עזר).
אני פתחתי את הפגישה בהקראת ברכה של ארז ביטון מטעם אגודת הסופרים. אחר כך הגיש לו אהרון את תעודת הרישום בספר הזהב בשם כל בני-דודיו, נכדיו של יהודה ראב. זהבה קרמר, בתו של יצחק, קראה דברים שכתבה לכבודו. אחיו יונה קרא דברים. וכן שלמה מבלפוריה, בן אחיו המנוח שמעון.
יצחק דיבר מילים מועטות. הדיבור היה קשה עליו, וכן ההליכה והראייה, אף כי בשכלו הוא צלול לגמרי. אחיו חזקיה בירך אותו גם הוא.
לבסוף לקחתי לעצמי שוב את רשות הדיבור וסיפרתי קצת, בעיקר לדור הצעיר, על תולדות המשפחה ועל ספריו של יצחק, גם סיפור "החטיפה" המפורסם. התנצלתי גם בשם חיים באר, שביקש לבוא וחלה. (אשתו בתיה טילפנה הבוקר ואמרה שאסרה עליו לבוא איתנו כי הוא נחלש בחום ואינו יודע גבול לפעילותו. הצדקתי אותה. בדיעבד אני חושב שהיה מרגיש קצת זר בתוך המשפחתיות הזו).

לאחר דבריי ניגשה אליי בחורה נחמדה בשם יעל, ששם משפחתה צופי, נכדתה של חיה המנוחה, אחות יצחק. יעל חיה עם אימה תמרה ואחיה דן וגד בארה"ב, אך דוברת עברית טובה, ואמרה שהיא מתעניינת בתולדות המשפחה. הזמנתי אותה לבוא אלי כדי שאוכל לתת לה חומר, את "התלם הראשון" ו"פרשים על הירקון".
גם מירב, בתו של יונה בן עזר, מחניתה, הלומדת ספרות אצל פרופ' רות קרטון-בלום בירושלים, ביקשה את עזרתי בכתיבת עבודה על אסתר ראב. הזמנתי אותה לבוא אליי. דומה שהצלחתי לעורר קצת עניין בדור הצעיר.
הדסה ביננפלד, בתו של אברהם בן-עזר המנוח, אחיו של יצחק, הביאה צרור דפים מצולמים ובהם חומר מעניין לתולדות משפחתם. קונה שפאר, אימם של יצחק ואֶחיו ואחותו, היתה קרובת משפחה של הסופר קדיש יהודה סילמן. סבה היה דודו.
לאחר כשעתיים כיבתה ההנהלה את מיזוג האוויר, כי החלה ארוחת-הערב באולם הסמוך, והיה צורך להפעיל את המיזוג שם. כניראה חסכנות ייקית. נעשה כל-כך חם, שקשה היה להישאר, והאנשים התפזרו. כולם נהנו.

וזה נוסח המאמר ששלחתי והתפרסם ב"דבר" מהיום. הקטעים בסוגריים המרובעים הושמטו בדפוס: