"..סבתא היתה יושבת שעה ארוכה על גבי המיטה וסורקת את שׂערה הנפלא, מטלטלת ראשה, תולשת בחריקת-שיניים קווּצוֹת שלֵמות של חוטי-משי שחורים, ארוכים, מפזרת קווּצותיה, וכלאחר-יד, בחיפּזון, קולעת צמות עבות..."
(מקסים גורקי: "ילדוּת")
1.
מִטּוֹת-הָעֵץ הַמְּגֻלָּפוֹת, יֵינִיוֹת-הַלַכָּה,
מִטּוֹת-הָעֵץ, לוּא אוֹתָן בִּלְבַד,
מַעֲשֵׂה-חוֹשֵב:
רַחֲבוּת רוּסִית
שְלוּגַת כְּסָתוֹת מְרֻקָּמוֹת רָאשֵי-תֵּבוֹת.
טוּנְדְרוֹת שֶל רֹךְ.
סִיבִּיר קְטַנָּה שֶל לֹבֶן.
בַּחוּץ – אֶפְשָר שֶיִּסְתּוֹלֵל חַמְסִין צָהֹב שֶל נְוֵה-צֶדֶק
וְאִלּוּ כָּאן, בָּאַפְלוּלִית שֶכֻּלָּהּ רֶחֶם,
חוֹרֵק הַקֶּרַח הַפָּרִיךְ-זְגוּגִי שֶל זְלִינְקָא, פֶּלֶךְ הוֹמֶל
בְּהֵאָנֵק
סְדִינֵי-הָעֲמִילָן.
2.
סַמֵּי-שֵנָה.
שִנַּיִם תּוֹתָבוֹת בְּכוֹס שֶל מַיִם.
קוֹמוֹדָה, לֹא שִדָּה.
"סִדּוּר" יָשָן.
דּוֹרוֹת שֶפֻּרְקְדוּ שָם, מִמְּרַאֲשוֹת עַד בְּהוֹנוֹת,
בֵּין הַרְרֵי הַפּוּךְ:
לֵדָה-מִשְגָּל-מִיתָה.
דָם אֵינוֹ מַיִם, הָיְתָה אוֹמֶרֶת,
בְּלוּט אִיז נִישְט וַאסֶער.
רֵיחַ הַשְּׂרָף שֶל יַלְדוּתָהּ. יְעָרוֹת. מַרְתְּפִים. כִּכְּרוֹת-לֶחֶם.
3.
לֵילוֹת שְנוֹת הַשְּלוֹשִים הַמְּאֻחָרוֹת. תַּמְרוּרֵי-הַחֹרֶף.
טְרוּנְיוֹת הַתְּרִיס בָּרוּחַ.
יִצְחָק אֶלְחָנָן,
מַחֲנֵה-יוֹסֵף.
חֵיק מְשֻפָּע בִּנְכָדִים,
בְּאַי-לִי-לוּלִי.
מִשְלֵי קְרִילוֹב.
4.
שְחָרִים בְּדִמְדּוּמָם.
אֵלִפְּיסוֹאִיד-הָאַסְפַּקְלַרְיָה.
קוּמָהּ, אֶל הַמַּרְאָה,
כִּלְוִעוּד-חֲשָאִין. פֻּלְחָן.
הַמַּכְבֵּנוֹת הַנִּשְלָפוֹת
כֶּאֱסָרִים,
כִּסְכָרִים מֵאֶשֶד.
מַפְּלֵי הַשְּחוֹם הַמִּתְנַפְּצִים עַל חוֹפֵי כְּתֵפֶיהָ:
שֵׂעָר,
שֵׂעָר.
5.
הֵלֶךְ הַדְּבַש.
פַּרְעוֹת הַשֶּפַע הַהוֹלֵל, הַיַּעֲרִי.
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת,
אֱלִילִית.
6.
דְּבָרִים שֶלּוֹחֲשִים רַצֵּי-חַשְמַל, נִיצוֹצֵי-מַגְנֵט
בֵּין שְׂעָרָהּ
וּבֵין מִבְרֶשֶת-הַשֵּׂעָר –
חַס מִלְּסַפְּרָם. לִילִית וְסַמָּאֵל.
עֲבוֹדָה זָרָה.
רַק אַנְחָתוֹ
כְּשִבְרוֹן לֵב חַי
שֶל אוֹרְלוֹגִין-הַמְּטֻטֶּלֶת
(אֵי-שָם, בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, מוּל פַּחֲמֵי-הַסָּמוֹבָר,
כַּפּוֹת-הַכֶּסֶף, יֵין-קִדּוּש,
נֵר-דִּמְעוֹת-הַחֵלֶב)
כָּמוֹהָ, כְּבָאַגָּדוֹת, קְרִיאַת שֶׂכְוִי בְּבָתֵּי-עָלְמִין:
כָּל רְפָאֶיהָ נְמוֹגִים בְּהֶעֱלֵם, בְּאַחַת, אֵינְקוֹל
אֶל מַרְתְּפֵי-אִסּוּם-פְּרִי-קַיִץ, בְּיֶלוֹרוּסְיוֹת-טְחָב-וּפְטָל,
בְּהִתְאַבֵּךְ בָּהּ שַעֲטוֹת
הַצִּ'ינְגִּיזְחַאנִים - - -
7.
אוֹ אָז, פִּתְאֹם –
כִּמְקִיצָה,
בְּהִתְנָעֵר
(כִּגְנֻבְתִי-חֵטְא, כְּמוֹ נִתְפְּסָה בְּקַלְקָלָה)
הִיא תְאַלֵּם, כְּנוּעָה וְצַיְתָנִית, בְּהֵאָנֵחַ,
אֶת אַשְדוֹתֶיהָ הַמְּאַוְּשִים,
נוֹדְפֵי-עַכּוּ"ם,
בִּשְתֵּי צַמּוֹת-חַלּוֹת-שַבָּת שֶל יִרְאַת-שָמַיִם - - -
דָּם אֵינוֹ מַיִם, הָיְתָה אוֹמֶרֶת,
דָּם אֵינוֹ
מַיִם.
(מתוך "ארצות הצמאון")
יוסי גמזו
דָם אֵינוֹ מַיִם
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר