*
הִכְנַסְתִּי שְׁעוּעִית
הִכְנַסְתִּי גֶּזֶר
הִכְנַסְתִּי מְלָפְפוֹן
הִכְנַסְתִּי קִשּׁוּא
הִכְנַסְתִּי חָצִיל
הִכְנַסְתִּי גַם דְּלַעַת
אֲבָל מַהוּ אוֹרְגַזְם
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת –
 
*
אִם תִּגְמְרוּ אֶת הַבַּגְרוּת וְאֶת הַטִּירוֹנוּת
וְאֶת הַסָּדִיר וְגַם בַּמִּלּוּאִים לֹא תֵּהָרְגוּ –
וּתְסַיְּמוּ אֶת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְתִבְנוּ בָּתִּים
וְתִקְנוּ מְכוֹנִית וְתִשְּׂאוּ נָשִׁים וְתוֹלִידוּ צֶאֱצָאִים
וְתַעַבְרוּ עוֹד שְׁתַּיִם-שָׁלֹש מִלְחָמוֹת
וְתַצְלִיחוּ בַּחַיִּים וְגַם תְּשַׂחֲקוּ טֶנִיס –
אָז תִּזְכְּרוּ אוֹתִי,
אֲנִי חֲבֶרְכֶם יוֹסֵף,
שֶׁתָּלָה אֶת עַצְמוֹ בַּחֶבֶל –
מִפְּנֵי שֶׁהִתְעַיֵּף בַּהַתְחָלָה.
 
*
כֹּל חֹדֶשׁ אַתְּ נַעֲשֵׂית יוֹתֵר אִשָּׁה
קוֹפֶצֶת, רוֹקֶדֶת וְלֹא מַרְגִּישָׁה
אֶת חֲבֵרֵךְ הַפָּעוּט הָעוֹזֵר לָךְ צָמוּד
כִּכְלַבְלָב קְטַנְטַן הַקָּשׁוּר בָּךְ בְּחוּט –
בְּחִינָה בְּתַנַ"ךְ אוֹ שִׁעוּר הִתְעַמְּלוּת
מָה אִכְפַּת לָךְ – בִּזְכוּתִי הַכֹּל בָּא לְיָדֵךְ בְּקַלּוּת –
אִם תַּמְשִׁיכִי לִגְדּוֹל בְּחֹפֶשׁ כָּזֶה
תַּצְלִיחִי בַּחַיִּים רַק בִּגְלַל הֶחָזֶה –
אַתְּ אוֹכֶלֶת, צוֹמַחַת, בְּלִי עֵין הָרָע –
כִּי אֲנִי הָעוֹמֵד לָךְ בְּכָל עֵת צָרָה –
אֲנִי יְדִידֵךְ הַבִּלְתִּי-נִשְׁכָּח –
נְאוּם הַטַּמְפּוֹן שֶׁלָּךְ.
 
*
הספר המקורי "50 שירי מתבגרים", עם 50 איוריו הנהדרים של דני קרמן, יצא לאור בהוצאת "רכגולד ושות' חברה בע"מ, עירית שגיב מוציאים לאור" בשנת 1987 ומאז אזל כליל. אך לאור ההתעוררות הכללית להפצת ספרות פורנו במערכת החינוך החילוני-עדיין בישראל, והכנסתו העתידה של הרומאן "הנאהבים והנעימים" למערכת לימודי הספרות הגסה העברית, (אכן, דרך ארוכה וחיובית מאוד עשה משרד החינוך מאז מכתבה של ח"כ מרים גלזר-תעסה!) – החליטו הפקידות הבכירה של משרד החינוך, המפקח על הוראת הספרות ומנהל אגף כוח האדם בהוראה – להכניס בינתיים מיד את שלושה השירים דלעיל לתוכנית הלימודים, ובהמשך תודפס מהדורה חדשה של הספר "50 שירי מתבגרים" ותופץ בכל בתי הספר התיכוניים העבריים והחילוניים-עדיין בישראל – כדי להאהיב על התלמידים/דות את לימודי הספרות, וגם כדי למנוע את התופעה, שכאשר הסופר עצמו היה קורא מתוך ספרו, בשנה שבה שימש כסופר אורח במערכת החינוך, והיה משאיר לתלמידות עותק במתנה, היו המורות חוטפות את העותק ומחרימות אותו ולא מחזירות אותו לכיתה. יכול להיות שהיו זורקות לפח את העותק או מביאות לבעליהן בלילה, לקריאה.