*
בִּיּוֹגְרַפְיָה
כֵּיצַד חַי בִּי הַבַּיִת
בּוֹ עָבְרוּ נְעוּרַי;
כָּל יָמָיו עַל חוּט
חֲרוּזִים –
זֶה אַחַר זֶה:
יֵשׁ בְּהִירִים,
וְיֵשׁ טְבוּלֵי-דְּמָעוֹת.
יֵשׁ יָמִים שֶׁל בָּרָק
גִּלּוּי-מֵעַל –
וְיָמִים אֲפֹרִים שֶׁל שִׁגְרָה תְּפֵלָה;
וְצִרְצָרִים בְּלֵילוֹת-קַיִץ,
מְזַמְּרִים אֶת הֶעָתִיד
בְּהִתְלַהֲבוּת;
אֶפְרוֹחֵי-אַנְקוֹר
מְצַיְּצִים רַכּוֹת
וְחַרְדּוֹנִים מְסַפְּרִים אַגָּדוֹת
מֵעַל גַּל אֲבָנִים
וּנְחָשִׁים שְׁחוֹרִים
בְּסֵתֶר-הַמַּתְבֵּן –
גַּן-עֵדֶן שֶׁל חַוָּה אִמֵּנוּ
וְהָרוּחַ נָעָה
עַל אוֹקְיָנוֹסִים רְחוֹקִים;
וְזִיזִים פְּנִימִיִּים
מְגַשְּׁשִׁים זְמַנִּים רְחוֹקִים –
בֶּעָבָר;
וְעָתִיד מִתְגַּלֵּם
בְּתַת-הַכָּרָה;
תְּחוּשׁוֹת וְהַבְרָקוֹת
וְיָמִים תְּפֵלִים
וְזַעַם-הַלֵּב –
זְמַן אָבוּד עֲבוּרוֹ,
וּלְפֶתַע –
אַגָּדַת-חֲלוֹם:
אֲגַם –
מֻקָּף דְּקָלִים;
וִימֵי-אֹשֶׁר מֻפְלָאִים –
וְיַלְדִּי הַמֵּת
שָׂם לָהֶם קֵץ
"וְעוֹף הַחוֹל"
נִשְׂרָף בַּמִּדְבָּר
וְהֶמְיַת-אֶרֶץ שְׁקֵטָה, יָפָה,
יוֹצֶקֶת תַּנְחוּמִים –
"וְעוֹף הַחוֹל"
קָם לִתְחִיָּה.
1974

נמצא בכרך "אסתר ראב / כל השירים", 1988, שאזל, ונשלח חינם בקובץ וורד לכל מבקש.

"מגדלי התאומים" של רמת-גן הם שני המבנים שספגו פגיעות קשות בנפול הטיל הבליסטי האיראני סמוך לצומת "עלית". הם אמנם רחוקים מלדמות ל"תאומים" בניו-יורק, שקרסו לגמרי במתקפת ה-11 בספטמבר, אבל חזיתותיהם המזוגגות נופצו, בתי העסק בחזיתם נהרסו. הגם שניו-יורק ורמת-גן אינן ערים תאומות, שתיהן ניכוו מהטרור האיסלאמיסטי. בתאומים של ניו-יורק נרצחו כ-3,000 קורבנות. תאומי רמת-גן לא קרסו, השבח לאל, אבל ניזוקו קשות. כאן לא היו נפגעים.
מלחמת "עם כלביא" נסתיימה ובערי ישראל מלקקים את הפצעים, 29 אזרחים שנרצחו, בתים שנהרסו ומאות משפחות שנותרו ללא בית ורכוש. עיקר הטיפול בהריסות ובמשפחות הוא בידי מס רכוש והעיריות. הלכתי לראות את ההרס בדרך ז'בוטינסקי ברמת-גן. הוזהרתי מראש לא להתקרב ל"תאומים", כי גם כעבור שבוע ימים מאז הפיגוע, שברי זכוכיות נשמטים אל המדרכה ו"חבל שתיפגע". מטווח ביטחון ראיתי מחזה מופלא: על חזית אחד מהם תלויים שמונה פועלים, קסדות לראשיהם ובגדי הגנה עליהם, מנקים קומה-קומה מאת שאריות הזגוגיות המנופצות.
מפעם לפעם נשמע קול נפץ של שבר זכוכית צונח על המדרכה. פועלים מטאטאים את השברים המסוכנים. קטע רחוב זה, עורק סואן מאלפי מכוניות החולפות בו בימים כתיקונם, נפתח מחדש רק ביום חמישי. דגלי הלאום ודגלי העיריה מתנוססים לאורך הנתיב, כמכריזים: "פגעתם בנו, אבל אנחנו מזדרזים לבנות מחדש, להשתקם, גם אנשים, גם בתים." אחרי רגעי הגאווה על מבצע "עם כלביא", מראה שמונת הפועלים התלויים בין שמיים וארץ, "מנקים" את חזית המיבנה, מעורר אף הוא גאווה. אין מבזבזים זמן, ממהרים ככל האפשר להחזיר את הסדר אל כנו, ואין זה פשוט כלל וכלל.
זהו המחיר ששילמה ישראל על המבצע האדיר שלה כנגד מדינת הטרור איראן. במשך 12 ימים חיל האוויר, אנשי מוסד וקומנדו עשו בשמי איראן ובבירתה כטוב בעיניהם, הרסו מיתקני גרעין, חיסלו שורה של בכירים ומסיתים, הסירו את האיום הגרעיני הקיומי על מדינת היהודים. למדנו במלחמה הזאת, שלא רק הנשק הגרעיני מסוכן, מסוכנים ממנו לא פחות הם הטילים הבליסטיים, שאפילו ממ"ד תיקני לא עומד בפניהם אם תהיה בו פגיעה ישירה.
אם על איראן הענקית התגברנו, הסרנו ולו לכמה שנים את האיום הקיומי שנשקף משלטון האייתולות, טרם השתחררנו – להבדיל – מן האיום הפנימי. עוד לא הצטננו מנועי מטוסי חיל האוויר וכבר מתחמם בערוצי הטלוויזיה ויכוח אם ישראל ניצחה או לא. אם הגרעין חוסל או לא. בטהראן לעומת זאת, מיהר הרודן להכריז בלי בושה על "ניצחון". אצלנו צצה מגמה להקטין את גודל ההישג הצבאי, שראש הממשלה חתום עליו, בהוראתו האמיצה וההיסטורית לצה"ל – לתקוף. עצם העלאת הפקפוקים על-ידי כמה "פרשנים", מלמדת כי אט-אט אנו חוזרים לסדר היום הפלגני. רבים מהם ידעו לומר שישראל לא תתקוף באיראן וכי ארה"ב לא תיתן לה גיבוי. וכבר אמר מי שאמר בצדק, שה-13 ביוני היה "יום הכיפורים" של התקשורת.
12 ימי הלחימה היו ימי חסד של אחדות זמנית, בדומה למה שזכינו להם בעקבות מלחמת ששת הימים, לאחר השמדת הכור העיראקי ולאחר מבצע אנטבה. ביום שישי ימלאו 49 שנה לאותו מבצע הרואי על אדמת אוגנדה, בדיוק ביום בו מלאו 200 שנה לעצמאות ארה"ב, ועוד לפני כן יתייחדו בני משפחה וחברים עם זיכרו של גיבור המבצע, סא"ל יוני נתניהו ז"ל, בהר הרצל. אחיו, ביבי נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הוא גיבור מבצע לא פחות נועז – מתקפת "עם כלביא" על איראן. כאז כן עתה, יצאו מטוסי חיל האוויר במפתיע למרחקים, להכות במבקשי השמדת ישראל ולהציל יהודים מציפורני הברברים.
במבצע אנטבה – המוכר גם כ"מבצע יונתן" – ראש הממשלה היה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס. הכול היללו אז את טייסינו וכוחות הקרקע. לא היו עוררין על הפקודה מגבוה, משניתנה. גם היום חיל האוויר, המוסד והקומנדו שלנו זוכים למלוא ההערצה. לא כן מי שנתן בחיל וברעדה את האור הירוק לתקיפה. מלחמתנו היזומה נגד איראן זוכה בציבור פרשני מסויים להערכה מצומצמת, רק משום שהשם נתניהו כרוך בה. רק משום שזהו בראש וראשונה – ניצחונו!
האחדות ששררה ב-12 ימי הלחימה ההרואית באיראן מתפוגגת לדאבון הלב ככל שאנו מתרחקים ממנה, מלקקים את פצעינו ברמת-גן ובשאר אתרי נפילות ה"בליסטים". כמה אנו זקוקים לאחדות במיוחד עתה, במערכה הארוכה-מדי בעזה שקרובה מאוד להכרעת שלטון החמאס.
יוסי אחימאיר

אהוד: חלק מטומטם בציבור, בתקשורת ובמערכת המשפט – היה אולי שמח אילו נחלנו תבוסה במלחמה עם איראן ובלבד שנתניהו לא יתחזק, לא יהיה ראש ממשלה גם אחרי הבחירות הבאות אלא יוּצא לנבצרות!

סוגיית "האליטה" בחברה הישראלית, תופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל.
ברוח הימין הפופוליסטי א-לה טראמפ, גם אצלנו מובילה "סביבת" ראש הממשלה בשנים האחרונות קמפיין נגד "האליטות", נגד "שלטון האליטות" וברוח הקונספירציה המטורללת על "דיפ-סטייט" שמיפ-סטייט.
קונספירציית הדיפ-סטייט, שמקורה בטורקיה של ארדואן, אומצה בענק בידי סביבת טראמפ וכמו כל דבר רע בארה"ב יובאה לישראל ומופצת בידי תעשיית השקרים וההסתה, מציגה סוג של "הפרוטוקולים של זקני האליטה", על איזה כוח ענק של האליטה האקדמית, המשפטית, הצבאית והתקשורתית, ששולט לכאורה במדינת ישראל באמצעות איזו ממשלת מעמקים, ומונעת את מימוש רצונו של העם, שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. וכך, כל כישלון של הממשלה מיוחס אוטומטית לדיפ-סטייט, וכך הממשלה והמנהיג העליון נקיים מכל אחריות, ואילו כל הצלחה מעידים על גדולתו של המנהיג, שהצליח להתגבר על כוחה האדיר של מדינת העומק, המכשילה אותו, ולהביא להישג הגדול.
יש לומר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – חברה ללא אליטה המובילה אותה, היא חברה מפגרת. ללא אליטה מדעית, טכנולוגית וביטחונית, לא היה כל סיכוי לבצע את מבצע "עם כלביא" המוצלח כל כך. עיקר האחריות להצלחה היא על כתפי המנהיג שקבע את המדיניות וקיבל את ההחלטה, בדיוק כפי שעיקר האחריות לכישלון הנורא ב-7 באוקטובר היא על אותו מנהיג, שאחראי במדיניותו ובהחלטותיו לאורך שנים למחדל שהביא לטבח. אך ללא האליטה הישראלית, זה לא היה קורה.
הטרנד נגד האליטה מסוכן לעצם קיומה של מדינת ישראל, אך אין זה אומר שהאליטות הישראליות אינן ראויות לביקורת. הן ראויות גם ראויות ואף לביקורת חריפה. בשנים האחרונות, ראינו תופעות חמורות ביותר, של ניצול כוחה של האליטה לרעה ופגיעה במדינת ישראל בידיה. ראינו זאת בראש ובראשונה בסרטן האיום בסרבנות המונית, במאבק נגד המהפכה המשטרית, בידי קצינים ומפקדים במילואים, ביחידות אליטיסטיות בצה"ל, כמו טייסות חיל האוויר, ביחידה 8200 ועוד. היה זה ביטוי לאליטה מסואבת, שסובלת מאחידות פוליטית, מה שמוכיח על היעדר מחשבה עצמאית, שהיא הכרחית למצוינות של אליטה, ונכונות להשתמש בכוחה באופן סחטני כדי לכפות את עמדותיה הפוליטיות על מדינת ישראל. היה זה מעשה חמור ביותר.
וראינו תופעות חמורות של איום מצד אליטת ההיי-טק, להוצאת כספים מהארץ ובכך לפגוע במזיד בכלכלת המדינה. וראינו תופעות חמורות של איום בירידה מהארץ, ב"בריחת מוחות", בהתרוקנות בתי החולים מרופאים שיחפשו את עתידם במקום אחר, בנפנוף בדרכונים זרים וכן הלאה וכן הלאה. והיו אף דיבורים נואלים על פירוק מדינת ישראל ל"מדינת ישראל ומדינת יהודה" לקנטונים וכד', והיו ביטויי שנאה דוסופוביים, שהשפל שלהם היה בת"א ביום הכיפורים, שבועיים לפני 7 באוקטובר. כל אלה ביטויים נפסדים שמחייבים דיון במהותה של אליטה.
לא אחזור להמשך הדיון בלי להזכיר אליטה נוספת – האליטה החרדית, בעיקר הליטאית, של "תלמידי חכמים" "בני תורה". לא אכנס כאן לדיון על השתמטות ההמון החרדי, שלבטח אינו נמנה על אליטה זאת, אלא על עצם תפיסת האליטה של הקבוצה הזאת. זאת אליטה טפילית, המנותקת בעליל ומראש מהעם והמדינה, צרכיהם אינם מעניינים אותה כהוא זה, אין לה כל עניין לתרום כהוא זה לחברה הישראלית, ובניה משתמטים מתרומה לביטחונה ולכלכלתה. לא ארחיב בנושא הזה, כדי לחזור לדיון באליטה שנמצאת במוקד הדיון הציבורי, שלו אני מקדיש מאמר זה.
אותה אליטה היא ממש לא "דיפ-סטייט". היא לא "תופרת תיקים", והיא לא שולטת בכלום, ואין כל שחר למזימה שהיא מואשמת בה. אבל התנהלותה, כפי שציינתי קודם, היא היפוכה המוחלט של האליטה הראויה.
איך הגיבה אותה אליטה על הביקורת שהוטחה בה בעקבות התנהלותה בזמן המאבק? זכותנו "לא להתנדב" למילואים. זכותנו לעשות עם הכסף שלנו מה שאנחנו רוצים ואם אנו רוצים להוציא אותו מן המדינה, לאיש אין זכות להתערב, כי זו זכות הקניין. וזכותנו לחיות איפה שאנחנו רוצים ואם רצוננו "להגר" (חס וחלילה לא להשתמש במילה ה"שיפוטית" ירידה מהארץ) או "לעשות רילוקיישן" זה עניינינו, יש לנו חופש תנועה, ואם המדינה רוצה שנחיה בה, שתואיל להתחרות עלינו ולהיות מספיק טובה כדי שנרצה לגדל בה את ילדינו. זכותנו וזכותנו וזכותנו וזכותנו. אליטה של זכויות.
בן גוריון, שסלד משיח הזכויות, אמר פעם, שלכל תינוק שנולד יש זכויות, אבל כאשר הוא מגיע לגיל 13 הוא נכנס לעול של חובות, של מצוות. הציוויליזציה היהודית, לא כל שכן הציונית, היא ציוויליזציה של חובות. אדם לא נבחן בזכויות שהוא מקבל, אלא בחובות שהוא ממלא ובמחויבות שהוא לוקח על עצמו מעבר לחובות. ומי שאמורה להוות דוגמה אישית לכך היא האליטה. זו המשמעות של אליטה משרתת. ואני מציע לקחת זאת צעד אחד קדימה – אליטה חלוצית.
הפלמ"ח ראה בעצמו אליטה כזו. במה האליטיזם שלו נבחן? בהימנונו הוא שר "רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ, לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ." ראשונים למה? לא ראשונים לקבל. ראשונים לתת. אלתרמן תיאר אותם בשירו "מסביב למדורה", שכתב במלאת לפלמ"ח 7 שנים:

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף.
בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף
נעליים נוקשות, ילקוטים,
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר.

הוא מציג חבורה שחיה חיי פשטות, על סף עוני, אך הם יודעים מה תפקידם – לשאת בעול. את העול הם נשאו בלי הבט אחורה. הם לא התנו את נשיאת העול בכך שהאומה, שאת עולה הם נושאים, תרקוד על פי החליל שלהם. לא, הם נשאו את העול הזה בלי הבט אחורה, מתוך נכונות לקורבן לאין אומר.
בשיר אחר, שירו "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי אחרי ליל הורדה," שכתב בעקבות הגעתה לארץ ישראל של ספינת המעפילים "חנה סנש", העלה אלתרמן על נס את אותה החבורה, של אנשי הפלמ"ח והפל-ים, שהמתינו בחוף לספינה, ונשאו על כפיהם את המעפילים אל החוף:

אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף,
אַךְ עָלָיו נְבָרֵךְ כְּעַל לֶחֶם.
הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף
הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.

מהי אליטה חלוצית? מהי אליטה משרתת? אליטה שנושאת את עמה עלי שכם.
ספינת המעפילים הנציחה בשמה את זכרה של חנה סנש. חנה סנש, חלוצה, משוררת ולוחמת, התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. היא צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.
חנה סנש היא מופת של אליטה חלוצית, החיה תחושת שליחות עמוקה במתח של שליחות כמו-נבואית, של מי שחש שהוא נושא את עמו על שכמו ומוכן לכל מעשה ולכל קורבן למען העם. וכך היא כתבה בשירה "בדרך":

קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי,
הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל.

חנה סנש כתבה את השיר שנה וחצי לפני מותה. הקול ששמעה, היה הקול לעזוב את ביתה, ואת חברתה ואת חיי הנוחות בגולה ולעלות לארץ ישראל. מהו הקול הזה? קול פנימי חלוצי עמוק של לעשות את הדבר הנכון למען העם והארץ. אותו קול קרא לה ללכת מארץ ישראל לשליחותה בארץ מוצאה, הונגריה, במלחמה נגד הנאצים; תוך לקיחת סיכון גבוה שהיא לא תחזור משליחותה, כפי שאכן קרה.
הנוער החלוצי, שראה בעצמו אליטה משרתת וחלוצית, נענה לקריאות, בין אם של קול פנימי כמו זה שמתארת חנה סנש, ובין אם של מנהיגי אמת כמו מייסד הפלמ"ח יצחק שדה, שקרא לו לדגל:

נוער שמע!
מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו.
וכפות המאזניים עולות ויורדות, יורדות ועולות.
על כף אחת:
שואת ישראל, תקומת ישראל, מלחמת ישראל.
ועל כף שניה:
תככי מסחר ופוליטיקה,
והתככים, משקלם כבד.
נוער זכור!
בבוא השעה השלך עצמך על כף המאזניים,
השלך עצמך בכוח ובאומץ.
זה יכריע, המאזן ישתנה.
נוער שמע!

אליטה אמיתית היא אליטה חדורת ייעוד ושליחות לשרת את עמה, את ארצה ואת מדינתה; אליטה שמשליכה את עצמה על כף המאזניים, בכוח ובאומץ, למען תקומת ישראל. אליטה אמיתית אינה מתנה תנאים, אינה מאיימת בנטישה. היא לא תיטוש בשום מחיר. היא נכונה לשלם כל מחיר.
"אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשותך למענך. שאל מה אתה יכול לעשות למען מדינתך." יש המגדירים את דבריו אלה של הנשיא קנדי "פשיזם". זו ראיה צרה ורדודה, המתעלמת מעומק משמעות דבריו. אין הוא מדבר על כך שהמדינה תכריח את האזרחים לעשות כך וכך, אלא על אזרחים, שייקחו אחריות, ייטלו את המדינה על שכמם, ויעשו למענה את הדרוש לקידומה ולטובתה. מי שעושים כך, הם אליטה משרתת, הם אליטה חלוצית, הם אליטה אמיתית.

נעמי שמר היטיבה לתאר את האליטה הזאת במילותיה:
"והיא כמו הושיטה את ידה כדי לתת, ולא כדי לקחת."

זאת האליטה שעלינו לטפח. אליטה שאוהבת את עמה ואינה מתנשאת עליו. אליטה שהאוריינטציה שלה אינה על אליטות מקבילות באירופה וארה"ב, אלא על עמה. אליטה המחוברת אל העם, שחיה את חייו, שמכירה את מצוקותיו, שמזדהה עם מאווייו, שמחוברת לתרבותו הלאומית; אליטה המשרתת את עמה בלי חשבון.
האליטה ששרה "ראשונים תמיד אנחנו," שרה קודם לכן: "לפקודה תמיד אנחנו!"
זה הבסיס.

2. צרור הערות 29.6.25
* הם לא נפלו לשווא – שבעה לוחמים נפלו ברצועת עזה.
הם לא נפלו לשווא.
הם נפלו על הגנת המולדת.
הם נפלו במאבק על קיומה של מדינת ישראל.
הם נפלו כדי שתושבי שדרות, בארי, ניר עוז וכפר עזה, יוכלו לחיות בבטחה ביישוביהם.
הם נפלו כדי שילדי נחל עוז, כרם שלום, נתיב העשרה ונתיבות יוכלו לשחק, ללמוד ולגדול.
הם נפלו כדי להכריע את הרוע המוחלט; הטרור הנאצי שטבח בנו בהמונינו, אנס את אחיותינו ועדין שולט בעזה.
הם נפלו כדי להחזיר את החטופים.
הם נפלו כדי שלא יהיו עוד חטופים.
הם נפלו כדי שאוכל לכתוב את הדברים האלה וגם כדי שאלה שמזנבים בהם ומטילים דופי בצדקתה המוחלטת של מלחמתם, יוכלו לכתוב את דבריהם המכוערים.
יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יהי זכרם ברוך!

* טרנד הנהי – השתתפתי ביום שישי במפגש של פורום חוקרי הקיבוץ, הפעם בזום.
המרצה פתח במילים: "אני לא אומר בוקר טוב. בוקר!"
הגבתי בצ'אט: "בוקר טוב זה איחול. לא תיאור מצב. אינך מאחל לנו בוקר טוב?"
אבל מעבר לכך... השבוע צה"ל הסיר לשנים רבות, במבצע מעורר התפעלות, את האיום הגדול ביותר על קיומנו. אלה ימים גדולים. מה זו הנרגנות הזאת? נכון, יש גם הרבה קשיים וכאבים. אבל טרנד הנהי מגעיל.
אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו רק בעיניים
בעיניים פקוחות.

* מה הושג – מה היו תוצאות ההתקפה הישראלית והאמריקאית על מתקני הגרעין האיראני? הערכת המודיעין האמריקאית, שלפיה ההתקפה תעכב במספר חודשים בלבד את המיזם, אחרי כאלו הפצצות וכזה הרס, נראית לי מנותקת מן המציאות ובלתי מתקבלת על הדעת. מצד שני, כנראה שלא הצלחנו באמת להשמיד לחלוטין את המיזם.
דבר אחד בטוח. איראן תמשיך לנסות לייצר נשק גרעיני ובוודאי את ארסנל הטילים הבליסטיים. ואנחנו חייבים בנחישות לסכל זאת.

* מטרה לא ריאלית – הפלת שלטון שחותר להשמידנו ומשקיע בכך את מרבית משאביו, היא מטרה צודקת ומוסרית לעילא ולעילא. אולם מי שמאמין שזו מטרה מעשית, שישראל יכלה לעמוד בה במבצע "עם כלביא", שוגה באשליות.
קרוב ל-21 חודשים עוד לא הצלחנו למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה; שלטון של ארגון טרור בשטח מצומצם סמוך לגבולנו, כאשר אוגדות שלמות לחמו ולוחמות שם, חלק ניכר מהרצועה חרב וכבשנו חלקים רבים ממנה. אז הם באמת חושבים שבעוד שבועיים הפצצות אוויריות נפיל שלטון של מדינה בעלת אוכלוסייה של יותר מ-90 מיליון איש, שטחה יותר ממיליון וחצי קמ"ר והיא מרוחקת מאתנו כ-2,000 ק"מ?!
יש לקוות שהמבצע הישראלי וההפצצה האמריקאית החלישו את המשטר, ואולי יעודדו מהפכה עממית. זה יהיה הישג אדיר של המבצע. אין לי ספק שיש לנו דרכים לעודד מהפכה כזו. אבל אין לנו שום יכולת להפיל במבצע צבאי את השלטון.

* תלות מסרסת – ואם טראמפ לא היה נותן אור ירוק? ואם היה נשיא כמו אובמה או ביידן שלא היה מגבה? ואם יהיה נשיא מהימין הבדלני או מהשמאל ה"פרוגרסיבי"?
הרי זה איום קיומי. הרי ישראל אינה יכולה לחיות עם גרעין איראני. במקרה כזה לא היה לנו מנוס, אלא לתקוף את איראן ללא תמיכת ארה"ב.
קראתי ב"ישראל היום" שרוב מטוסי חיל האוויר תודלקו באוויר בידי מטוסים אמריקאיים. במילים אחרות, ללא תדלוק כזה לא יכולנו לבצע את הפעולה.
זה מזעזע! שלושים שנה ישראל מגדירה את איראן כאיום הגדול ביותר על קיומה, ולא פיתחה מענה לתקיפה עצמאית.
אנחנו חייבים לפתח יכולות שישחררו אותנו ככל האפשר מהתלות בארה"ב.

* תנאי למו"מ – יש דיבורים על אפשרות שסוריה תצטרף להסכמי אברהם. שלום ונורמליזציה עם סוריה? נפלא!
השאלה היא אם א-שרע (אל ג'ולאני) הוא פרטנר לשלום?
אני בספק רב, משלוש סיבות: א. בשל זהותו האיסלמיסטית ג'יהאדיסטית. ב. בשל היותו פרוקסי של הרודן האנטישמי ארדואן. ג. בשל שליטתו הרופפת בסוריה.
אבל אם הוא רוצה לדון אתנו על שלום, בשמחה.
על ישראל להציב תנאי מוקדם למו"מ עם סוריה על הסכם שלום: הכרה בישראל ובריבונותה על הגולן.
בלי הכרה כזאת, חבל על הזמן של כולם. אין על מה לדבר.

* אל תתערב – כאשר הורקנוס ואריסטובלוס עירבו את האימפריה הרומית במלחמת האחים ביניהם, הייתה זו תחילת הסוף של ממלכת החשמונאים.
כאשר נתניהו אץ רץ לטראמפ כדי שיציל אותו ממשפט וממשפט הבוחר, הוא מסכן את קיומה של ישראל כמדינה ריבונית.
עלינו לבחור אם רצוננו להיות מדינת לאום ריבונית של העם היהודי, או רפובליקת בננות, מדינת חסות של ארה"ב.
כאשר קלינטון דחף בתקופת ברק לנסיגה ישראלית מהגולן, הפגנו ליד שגרירות ארה"ב תחת הכותרת: אל תתערב, חבר!

* לוין צדק – כאשר ראש ממשלת ישראל מתבכיין באוזני הפריץ על מערכת החוק, המשפט והצדק של מדינת ישראל, אני מבין שהמנהיג הציוני שמריהו לוין צדק, באומרו: קל יותר להוציא את היהודים מהגולה, מאשר להוציא את הגולה מהיהודים.
[אהוד: מה אתה רוצה מ"סמרטוט", שיתנהג אחרת?]

* אשפתות על סטרואידים – כל מלחכי הפִּנְכָּה בליכוד ובקואליציה מיהרו להתחרות ביניהם מי מביע תמיכה נלהבת ורעשנית יותר בציוץ ההזוי של טראמפ.
אבל את ח"כית ה[---] גוטליב הלקקנות הזו אינה מספקת. הרי הטרלול שלה הוא על סטרואידים. אז ה[---] קראה לטראמפ להטיל סנקציות אישיות על השופט יצחק עמית והיועמ"שית בהרב מיארה. מי היה מאמין שתשב בכנסת ח"כית [---] שתגרום לנו להתגעגע לאורן חזן.

* המשת"פית של "מלא מלא" – כששקמה ברסלר קוראת למחאה תחת סיסמה כמו "ניצחנו את האייאתולות באיראן, עכשיו ננצח את האייאתולות בישראל" – מחנה בן גביר נתניהו מקבל מיד שני מנדטים.

* פשקוויל המרדה – כאשר עמודי ה"חדשות" בשוקניה מפיצים את עלילות הדם נגד צה"ל, מה הפלא שבעמודי הדעות מופיע פשקוויל הסתה והמרדה של אסף אגמון ואורי ערד, המסיתים את טייסי חיל האוויר לערוק מן המלחמה על הגנת מדינת ישראל.

* הטריקולור האנטישמי– הטריקולור האנטישמי הוא ירוק-אדום-שחור. השילוב הקטלני של אסלאם קנאי, שמאל רדיקלי וימין פשיסטי.
למרבה הצער, רבים בתוכנו מעמידים את זהותם הימנית או השמאלנית לפני זהותם היהודית, והם מפרגנים לאנטישמים מהזרם הקרוב להם או לפחות מפעילים מנגנוני הכחשה ואפולוגטיקה כלפיו.
טבח שבעה באוקטובר שילהב את דמיונם של אנשי השמאל האנטישמי, ומאז הם מובילים קמפיין אנטישמי ארסי תחת הסיסמה הרצחנית "פרום ד'ה ריבר טו ד'ה סי." המסע הזה עורר רבים בשמאל הישראלי ובשמאל היהודי בארה"ב להתפכח ולהתנער מהם. ויש מי שגם היום תומכים בהם, כולל עיתון ישראלי שלא אזכיר את שמו רק אומר שהוא מתגורר ברחוב שוקן בת"א ומתהדר בכך שהוא לאנשים חושבים, שמהדהד את עלילות הדם האנטישמיות שלהם על הג'נוסייד, הפשעים נגד האנושות, ההרעבה.
ובימין הישראלי יש המהדקים את תמיכתם בימין העמוק באירופה, כמי ששכחו מה זה להיות יהודים ומחלו להם על פשעיהם נגד עמנו. העובדה שעיקר הגזענות שלהם מופנית כיום נגד מוסלמים, יוצרת, כביכול, ברית אינטרסים מול אויב משותף.
והנה, ראינו בשבועות האחרונים את הימין הבדלני בארה"ב, שהוא זרם חזק בימין הטראמפיסטי, בקמפיין אנטישמי נגד פעולת ארה"ב נגד איראן, ברוח הפרוטוקולים של זקני ציון, והדיבורים נגד המדינה היהודית השולטת בעולם וגוררת את ארה"ב למלחמה מיותרת בעבורה, לצד האשמת מדינת היהודים כמי שגורמת לגל ההגירה המוסלמי הגדול.

* גולת ניו יורק הדוויה – ניו יורק היא העיר עם מספר היהודים הגדול ביותר בתפוצות הגולה.
מאז שבעה באוקטובר, ובהשראת הטבח, הם חווים אנטישמיות קשה.
השבוע נבחר אנטישמי מובהק, עוכר ישראל, צורר יהודים, זוהראן ממדאני, למועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר.
ליבי ליבי לאחיי היהודים בגולת ניו-יורק הדוויה.
אני מתפלל ומייחל לראות אותם עולים בהמוניהם למולדתנו האחת ויחידה, לארץ ישראל, למדינתם – מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי.

* כמו ערבי שתומך בבן גביר – מה דעתכם על ערבי שתומך בבן גביר?
יפה. אני רואה שאנחנו חושבים אותו הדבר.
זה בדיוק מה שאני חושב על יהודים בניו יורק שתומכים באנטישמי זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק.
ההבדל הוא, שלא ידוע לי על ערבים שתומכים בבן גביר, אך יש לא מעט יהודים בניו יורק שתומכים בממדאני.
שמא אליהם מכוון הפסוק בספר דברים המכנה את עמנו "עם נבל ולא חכם"?

* הקין שבתוכנו – עשרות בן גבירים באזור בנימין תקפו את חיילי צה"ל, יידו עליהם אבנים וניסו לדרוס אותם.
יש להבהיר – מי שמתייחס לבנינו, חיילי צה"ל, כאל אוייב – הוא אוייב, ועל צה"ל להתייחס אליו כאל אוייב, על כל המשתמע מכך.
כשאנו מבליגים כאשר הבן גבירים יוצאים לבצע פוגרומים נגד ערבים, אנו מכשירים גם את השלב הבא – הם תוקפים את חיילי צה"ל.
הם עושים זאת, כי הם בטוחים שלא יאונה להם כל רע, הרי הדוצ'ה שלהם הוא שר בכיר בממשלה, הוא חבר הקבינט, הוא השר ל"ביטחון" לאומני, שהופך את משטרת ישראל למיליציה פשיסטית פרטית שלו.
מתי נתעורר? כאשר קין ירצח חיילי צה"ל?

* גינויים ריקים – ראש הממשלה גינה את האלימות של הפורעים נגד לוחמי המילואים בחבל בנימין וקרא למצות אתם את הדין.
אין שום משמעות לגינוי הזה, כל עוד אין הוא בועט אל מחוץ לממשלה את הדוצ'ה של הפורעים, ראש הכנופייה, השר ל"ביטחון" לאומני.
גם שר הביטחון גינה את התקיפה ו"הינחה" למצות אתם את הדין. אבל אחת ההחלטות הראשונות שלו כשר הביטחון, היתה לא להוציא צווי מעצר מנהלי למחבלים יהודים, למרות שהוא יודע שמדובר בצעד הכרחי במלחמה בטרור.
כל עוד הם אינם נלחמים בטרור של יהודים, שלא יגלגלו את עיניהם בגינויים ריקים.

* שיעור חקלאות – שיעור קצר בחקלאות. חנק מחודד, או בקיצור – חנק, הוא שיח מטפס רעיל, שמתפשט בקצב מסחרר, מטפס על עצים וגפנים וחונק אותם. החנק הוא מהגרועים שבאויבי החקלאות.
החנק לעץ, הוא כמו בן גביר לדמוקרטיה הישראלית. הוא מטפס על העץ, נבנה ממנו, הולך ומתחזק ומתעבה ומסתעף ומחבק אותו חיבוק דב עד שהוא הורג אותו.
אם לא נטפל בחנק בזמן, זה עלול להיות מאוחר מדי. חייבים לסלק אותו מוקדם ככל הניתן.
היה זה שיעור קצר בחקלאות. ובפוליטיקה.

* ביד הלשון: דפית – הצה"לית היא שפה יצירתית. למחרת אימון של מחלקת ההגנה (כיתת הכוננות) של אורטל בתרחיש של חדירת מחבלים ליישוב, קיבלנו בקבוצת הווטסאפ מסמך שכותרתו: "מעגל פתוח – דגשים ללוחם." "מעגל פתוח" הוא הקוד לתרחיש של חדירת מחבלים ליישוב.
ועל המסמך נכתב: "דפית מעגל פתוח ללוחם."
דפית?! דפית! מה זה דפית? אשתו של הדף?
מה רע, למשל, ב... דף? או במסמך?
פתחתי את הדפית וקראתי את ההודעית.
הוא שאמרנו: הצה"לית היא שפית יצירתית.
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com

עָם כְּלָבִיא שָׁב וְיֵעוֹר
וַיְבַקַּע סַלְעֵי מָגוֹר
עוֹז רוּחַ גְּבוּרָתוֹ יַחְגֹּר
כְּשֶׁצִּדְקָתוֹ הִיא לוֹ מָאוֹר

אִמְּרוּ בְּגַת, בְּאַשְׁקְלוֹן
כִּי יֵשׁ מָזוֹר, יֵשׁ נִצָּחוֹן
וּבוֹ בְּשׂוֹרָה לְכָל אֶחָי –
עַם יִשְׂרָאֵל, עוֹדֶנּוּ, חַי.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאָשֵׁר מוֹבִיל
בְּשׂוֹם-הַשֵּׂכֶל וּבְתַרְגִּיל,
גַּם בִּרְאִיָּה לְמֵרָחוֹק
בַּעֲבָרוֹ מוֹסִיף לִדְבֹּק.

חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּגְאוּלָּה
יָמִים שֶׁל פְּדוּת וְהַצְלָחָה
הֵדֵי תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָּה
נוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּמַקְהֵלָה,

מִבְּלִי לֵבוֹשׁ, לוֹמַר בְּקוֹל
וּלְהַמְשִׁיךְ, מִבְּלִי לַחְדֹּל,
אָכֵן, בָּאָרֶץ קָם הַדּוֹר,
הַחָי לָבֶטַח חַיֵּי דְּרוֹר,

שֶׁעָל חַרְבּוֹ יָבִיא שָׁלוֹם
וְיוֹלִיכֶנּוּ אֶל מָקוֹם
שֶׁבּוֹ הָרוּחַ הַנָּכוֹן
הוֹדֵף כָּל רֹעַ וְזָדוֹן.

יֵשׁ נִצָּחוֹן וְיֵשׁ פִּתְרוֹן,
כַּצָּו בְּצַוָּאַת שִׁמְשׁוֹן
נִקְבֹּץ בַּרְזֶל, נִלְמַד לִשְׁחֹק
נָשִׂימָה מֶלֶךְ, כָּךְ נִנְסֹק,

וּבְנֵי פְּרוּשִׁים וּבְנֵי צָדוֹק
יַחְדָּיו בַּמַּר וּבַמָּתוֹק,
עוֹלִים בְּשֻׁתָּפוּת חֲלוֹם,
נוֹשְׂאִים נַפְשָׁם אֶל הַשָּׁלוֹם.

בְּרֶגֶשׁ יְהוּדִי עָמוֹק,
כְּשֶׁלָּנוּ מָסוֹרָה כַּחֹק,
עָתִיד אֶל הֶעָבָר יִדְבֹּק
וְזֶה אֶת זֶה בְּחֹם נַחֲבֹק.
עֲקִיבָא נוֹף

הפגנה למען השבת החטופים ליד מושב אורות.
זה התחיל בתל-אביב ברחוב קפלן בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית. ולאחר ה-7 באוקטובר הגיעו בני משפחות החטופים לרחבת מוזיאון תל-אביב ברחוב שאול המלך. עתה יש מפגינים למען השבת החטופים במקומות שונים בארץ. לעיתים ניתן לראות אפילו מפגין אחד, עומד עם דגל בידו. האם הם חושבים שצעדם יועיל במשהו? הם נמצאים שם, כי הם חשים שעליהם לעשות משהו. וזה המעט שהם יכולים לתרום.
בכניסה למושב אורות בדרום תלוי שלט בד רחב, ועלין המשפט שאמר אלי שרעבי, אחד החטופים שהוחזרו: "זה לא ימין ולא שמאל, זה ישר!" פעמיים בשבוע, ביום חמישי לפנות ערב ובמוצאי שבת, מגיעים כחמישה-עשר איש לצומת בין קריית מלאכי, אורות ובאר טוביה. הם מציבים כסאות פלסטיק לבנים שהביאו מן הבית, מתיישבים עליהם ומניפים דגלים גדולים. דגלים בהם משולב הסמל הצהוב להשבת החטופים בתוך מגן דוד. רובם מבוגרים מאוד, ביניהם יש בני תשעים שנה.
הצעיר ביותר, הנער היחיד בין המפגינים, הוא אלעד אולשטיין בן חמש-עשרה וחצי. מסתבר שהוא אחראי על קבוצת הווטסאפ של החבורה, שולח לכולם הודעות באופן קבוע לפני כל מפגש.
"נולדתי בבאר טוביה," הוא מספר, "אני תלמיד בבית הספר התיכון, מסיים עתה את כיתה ט'." מסתבר שהוא החל להשתתף בהפגנות מזמן, על אף גילו הצעיר. "עוד מימי ההפיכה המשטרית התחלתי ללכת להפגנות. השתתפתי בעיקר בהפגנות שהיו במוצאי שבת בעיר אשדוד. ואז נודע לי על אנשים מבוגרים שיושבים ומפגינים בכניסה למושב אורות בכל חמישי ושבת. באחד הערבים הגעתי ומיד התחברתי אליהם. אז יצרתי קשר עם מטה המחאה, והתחלתי לפרסם בכל שבוע בווטסאפ את שעת ההפגנה בצירוף כרזה.
"ואז הגיע ה-7 באוקטובר, ששינה את העולם של כולנו." ממשיך אלעד, "והתחלנו להפגין למען החטופים. חברנו ל'מטה משפחות החטופים'. פעמיים בשבוע אנחנו נמצאים שם כדי להפגין למען החזרת החטופים בהסכם בפעימה אחת."
בהמשך הוא מספר שהם יושבים שם בשקט, לא מעוררים פרובוקציות, ובכל זאת יש מקרים בהם מתנכלים להם. לפעמים נערים מגיעים רכובים על אופניים והם מקללים את המפגינים, ובאחת הפעמים זרקו על האנשים אבנים ומקלות. "התקשרנו למשטרה, והם ברחו כאשר השוטרים הגיעו. ומאז אנחנו מבקשים מהמשטרה שתהיה שם ניידת עם שני שוטרים באופן קבוע כדי לשמור עלינו, בדיוק כמו שיש בצומת ראם. לצערי זה לא קרה עד עכשיו."
לשאלה מה מניע אותו להיות כל כך פעיל ולהשתתף בהפגנות, עונה אלעד: "אני עושה את זה כי אני חושב על העתיד שלי. אני רוצה לדעת שאם מישהו מהקרובים שלי ייחטף בעתיד, המדינה תעשה הכול כדי להחזיר אותו. זה למעשה מבטא גם ערכים יהודיים – פדיון שבויים, קדושת חיי אדם. החטופים יושבים שם ונמקים במנהרות. ואני כאזרח לא יכול לעמוד מנגד." אלו דברי המפגין הצעיר, הנער היחיד בחבורה.
בדרך כלל מגיעים למקום בודדים וזוגות. נציגות יפה יש למשפחת ליבריידר מכפר ורבורג. מגיעות להפגנה כמה נשים צעירות יחסית לחבורה, ומצטרפת אליהן דודתן מירה ליבריידר, תושבת שכונת הדיור המוגן "נאות אחווה".
היוזמים של ההפגנות במקום זה הם שני חברי המושב אורות – רחלָה קלומק וצבי מרקס. מצטרפים אליהם אנשים מבאר טוביה, מכפר ורבורג, זוג ממושב אביגדור ואדם אחד מערוגות. הם מאוד נחושים ומתמידים, אבל הם מעטים. הם גם לא מתרגשים מתגובות שליליות כלפיהם. מציינת אחת המפגינות: "לפעמים באים ילדים חסרי חינוך וחסרי מודעות, צועקים לנו כל מיני דברים, לפעמים עובר איזה אוטו ומתוכו קוראים לעברנו כל מיני דברים משונים. אבל אנחנו לא מתרגשים ואנחנו לא עוזבים. במקרים בהם זורקים עלינו אבנים או בקבוקים ממכוניות נוסעות, אנחנו מזמינים משטרה."
מספרת רחלָה קלומק: ההחלטה להתחיל בהפגנות היתה משותפת לשניים שלושה אנשים. המתמידים ביותר הם צבי מרקס, נתי הורוביץ ואני. אבל גם האחרים באים בכל פעם שמתאפשר להם. אני מזכירה לחברי אורות להגיע."
על כוחה של סבתא זו, שהיא בת תשעים, ניתן ללמוד מעצם היותה נוכחת בהפגנה במוצאי שבת, כאשר יום קודם לכן הנכד שלה, לוחם ביחידת מגלן, נפצע במלחמה. "הוא עכשיו בבית חולים סורוקה." היא מספרת. "הוא נפצע, והחייל שעמד לידו נהרג." ובכל זאת היא לא ויתרה על נוכחות בהפגנה, וישבה שם עם דגל ענק בידיה.
"אני באמת מהיוזמים ומשתתף פעיל." מעיד על עצמו צבי מרקס, חבר מושב אורות. "זה התחיל לפני שלוש שנים, אחרי שהממשלה של בנט נפלה. עכשיו, כמובן, אנחנו מפגינים למען החטופים. אנחנו בחרנו להיות כאן ביום חמישי ובמוצאי שבת, כי אלו הערבים העיקריים בהם מתקיימות הפגנות ברחוב קפלן בתל-אביב. היום כבר יש בארץ מקומות רבים להפגין, אבל אנחנו ממשיכים פה. הליבה של המפגינים במקום הזה הם חברים מבוגרים." גם צבי איננו מתרגש מתופעת הצעירים שמתנכלים להם מדי פעם, אומר צבי: "קשה לדעת מאין הם מגיעים. ובכלל, לא לכולם יש כוונה רעה. קרה פעם שמכונית עצרה עם כמה בנות מושבניקיות מהאזור, שלא הבינו כלל על מה אנחנו מפגינים."
המפגינים מזהים בדיוק מי בעדם ומי נגדם. מי שמזדהה עימם צופר במכוניתו כמה צפירות בזו אחר זו. ומי שנגדם, צופר צפירה אחת, מוציא את הראש מן המכונית וקורא משהו לעומתם. "באחת הפעמים קראו לנו 'שַרְמוּטוֹת'," צוחקת רחלה. "ואני הרגשתי ממש צעירה..."
אבל יש להם גם תומכים קבועים. אחד מהם הוא דוד מקריית מלאכי, שעוצר לידם בכל פעם באמצע מסלול הריצה שלו ומשוחח איתם.
יש בחבורה עוד מפגינים מתמידים ופעילים, שכותבת שורות אלו פגשה שם במוצאי שבת. ביניהם: יהודה לס, יעל סיף והנרי גיל. ראוי לציון הנציג היחיד ממושב ערוגות, נתי הורוביץ. נתי הוא נכה צה"ל עם קשיי התניידות. "נפצעתי במלחמת ההתשה." הוא מספר. "הייתי בפלוגת צנחנים, נתקלנו במחבלים וחטפתי כדור בראש. למרות זה אני ממשיך." לאחר הפציעה המשיך נתי לעבוד בחקלאות. הוא טיפח שני לולים לביצי מאכל. משום מה החליטה מועצת הלול לסגור את הלולים שלו, ונתי לא מבין את הסיבה. עד היום הוא מתרעם: "לצערי, מדינת ישראל גרמה לי לחיות בלי לעשות כלום. זה קשה מאוד וחבל."
על השתתפותו בהפגנות הוא מספר: "כשהתחילו ההפגנות הייתי נוסע בכל שבוע לתל אביב באוטובוס. אבל זה היה קשה לי. רעייתי ליאורה, שהיא בת כפר ורבורג, שמעה על ההפגנה כאן, הגעתי למקום והוא מצא חן בעיניי. יש כאן אנשים נחמדים מאוד, מבוגרים כמוני. אני משתדל להגיע פעמיים בשבוע – בחמישי בערב ובמוצאי שבת – כי זה חשוב לי."
לסיום, ההפגנה שהיתה פוליטית בתחילתה הפכה להפגנה למען החזרת החטופים. המעטים שיושבים באופן קבוע שני ערבים בשבוע ליד מושב אורות, מייצגים את ארץ ישראל היפה. ואין לכך הוכחה חזקה יותר מנכה צה"ל שמגיע בהתמדה למרות הקושי וכן סבתא, שמגיעה להפגין גם בזמן שנכדה הלוחם שוכב פצוע בבית חולים. יישר כוח!!!
עדינה בר-אל
*נדפס ב"קו למושב", גיליון 1384, 26.6.2025

אהוד: האם ללא ההפגנות האלה, הקוראות גם להפלת הממשלה – ממשלת ישראל וצה"ל לא היו עושים כל שביכולתם להחזיר את החטופים? או שחרף הכוונות הטובות של המפגינים – מדובר-למעשה בהפגנות של תמיכה בחמאס המבקש לערער את המוראל הישראלי וללבות את השינאה לנתניהו ולממשלתו?
הנה דוגמה לסכלות של אנשים בעלי כוונות טובות: "ד"ר משה פרחי, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי, מאמין כי הצלחת המערכה באיראן דווקא עלולה להחמיר את חוסר האמון של הציבור בהנהגה. 'המדינה יודעת להשיג מה שהיא רוצה באופן הכי טוב שאפשר, בניגוד מטורף לחידלון עם החטופים,' הוא מסביר. 'המסר שאני מקבל כאזרח הוא שיש פה סדרי עדיפויות.'" ["הארץ" באינטרנט, 28.6].
צריך להיות בעל מוח עקום במיוחד, כנראה אקדמאי, כדי לחרבן על הניצחון על איראן ולהאשים את ממשלת ישראל במצב החטופים כאילו היא זו שחטפה אותם ומחזיקה אותם בשבי!
חברי המנוח הצייר והסופר אורי שולביץ נהג לומר שהאוניברסיטה משפרת כל תכונה, גם את הטיפשות. כנראה שהדבר חל גם על המכללות, אם כי שם מדובר אולי בטיפשים פחות מדופלמים.

עִם כָּל הַכְּאֵב
שֶׁכְּבָר מַמָּשׁ כּוֹאֵב,
עֲדַיִן מַצְלִיחַ עוֹד לְחַיֵּךְ,
בּוֹרֵר אֶת הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת
כְּדֵי לוֹמַר לְעַצְמִי:
"רְאֵה אֵיךְ עֲדַיִן זְהַב קַרְנֵי
שֶׁמֶשׁ
נָחִים עַל הָעֵצִים.
רַחַשׁ עֶרֶב בְּמִקְשָׁת
הָאֲבַטִּיחִים
בַּשָּׂדוֹת הַנִּפְרָשִׂים."
וְהַזְּמַן, אָכֵן, מוּזָר
הוֹדֵף אוֹתִי אֶל
תָּא הַדְּמָמָה.

הַשֶּׁקֶט הַשָּׁבוּי
נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לְמַעַן
הַשֶּׁקֶט הַשָּׁבוּי
לְמַעַן הַנּוֹפְלִים
וְהַחֲטוּפִים
אֵלֶּה שֶׁהַמָּוֶת מְלֻוֶּה
אֶת יְמֵיהֶם.
חָשׁ עַצְמִי מוּבָס
אֵל מוּל הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה
אֵל מוּל הַחִיּוּךְ בְּעֹמֶק
הַדְּמָמָה.
הֵיטַבְנוּ לְהַבִּיט הַרְחֵק
לְעֵבֶר הַחֲלוֹם וְהַתְּהוֹם.
הֶעְפַּלְנוּ בְּמַעֲלוֹת שָׁעוֹת קָשׁוֹת.

בּוֹאוּ נַטֶּה אֹזֶן לְקוֹלוֹת הַשִּׁבּוֹלִים
בָּרוּחַ
לַגֶּשֶׁם הֶעָנֹג
מִבַּעַד לִסְדָקִים הַקְּלוּשִׁים
הַמְּלַוִּים קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר
לֶהָרִים.
רון גרא

שירים 1995-1955
אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ, 2005

אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל-תִּמּוֹט
יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר
תהילים מ"ו ו'

מוקדש
לָאישה בחיי

שער ראשון: שירים מוקדמים

האביב הגדול

הָאָבִיב הַגָּדוֹל שׁוּב פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו עֲלֵי אֶרֶץ חָרְפָּם
וּבְנֵי-הָאָדָם זָחֲלוּ לִקְרָאתוֹ מִמְאוּרוֹת קָרָתָם הַטְּחוּבוֹת –
הֵם קָרְאוּ הִימְנוֹנוֹת הוֹדָיָה לְבוֹאוֹ מִכָּל בֵּית אֱלֹהִים שֶׁהָפְכוּ לְבֵיתָם,
וְכִנּוּ בְּשׂוֹרָתוֹ – בְּשׂוֹרָתָם וְאֶת אֵשׁ חֵרוּתוֹ עִמְעֲמוּ בְּחַגֵּי חֵרוּתָם.

הָאָבִיב, כְּחַיָּה קַדְמוֹנִית וְשׂוֹחֶקֶת, עָזַב אֶת הַבְלֵי עוֹלָמָם,
הִתְגַּלְגֵּל בִּיְרַק הַכָּרִים וּבְדִּשְׁאֵי מִשְׁעוֹלִים וְשָׂדוֹת.
רַק אַחַת מִכְּסוּתָיו, הַדַּלָּה שֶׁבָּהֶן, נִשְׁאֲרָה בִּיְדֵי הָאָדָם
וְאוֹתָהּ הוּא פּוֹרֵשׂ בְּחַגָּיו הַגְּדוֹלִים בִּיְדֵי עֲמָלוֹ הַכְּבֵדוֹת.

כָּל אָבִיב וְאָבִיב יְקַרְבוּ אֶל מוֹתוֹ אַךְ פְּרִיחַת הָאָבִיב הַגָּדוֹל – תִּקְוָתוֹ,
הוּא שׂוֹנֵא אֶת חַיַּת הָאָבִיב הַנִּצְחִית וְסוֹגֵד לִכְסוּתָהּ הַדַּלָּה.
עִם נִיסָן חַיְּכָנִי יְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת וְזֵרִים יַאֲסֹף מִפִּרְחֵי אַלְמוֹתָם
וְיַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ וְאוֹתָם בְּיֵאוּשׁ עִם כָּל סְתָו אַפְרוּרִי וְאֵיתָן.

1955

[לפני 70 שנה, במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" בעריכת ד"ר יעקב הורוביץ]

ב-1970 כתבה דליה רביקוביץ את השיר "באילת באילת שער הים דרומה. פה נוסעים רחוק נוסעים רחוק. לאיראן שגם היתה נקראת פרס למלזיה אינדונזיה אולי נייצא לימונים אינשאללה בהמונים..."
הנה השיר בביצוע להקת פיקוד דרום. לחן משה וילנסקי.
https://www.youtube.com/watch?v=b6_MsZEZR1k
נקווה שהנוסטלגיה תחזור להווה.

מוינה של קארל לואגר לניו יורק של זוהרן קוָואמֶה ממדאני
קרל לוּאֶגֶר Karl Lueger מייסד המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית, האנטישמית, התמנה לראש העיר של וינה משנת 1897 עד שנת 1910.
התעמולה האנטישמית שלו השפיעה על אדולף היטלר שבספרו "מיין קאמפף" כתב כי לואגר היווה מודל לתוכניתו האנטי-יהודית (הן באידאולוגיה שלו והן בכישרון התעמולה שלו).
התעמולה האנטישמית של לואגר ובחירתו לתפקיד, על אף התנגדות המימסד והקיסר, היתה בין הגורמים שהביאו את תיאודור הרצל למסקנה כי היציבות של האימפריה האוסטרו-הונגרית אינה מובטחת וכי אבד הכלח על הניסיונות לבסס את האמנציפציה ליהודים, ויש לשאוף לפתרון לאומי אלטרנטיבי – הציונות.
בשנת 1910, אחוז היהודים בוינה עמד על 8.6% מכלל האוכלוסייה. באותה שנה, האוכלוסייה הכוללת של וינה מנתה 2,031,420 איש, ומספר היהודים היה 175,294.
קשה להאמין אבל אחרי 115 שנה זכה מועמד אנטישמי מטעם המפלגה הדמוקרטית במרוץ לראש עיריית ניו יורק העיר בה מספר היהודים הגדול ביותר.
בשנת 2023, אחוז היהודים באוכלוסיית העיר ניו יורק עומד על כ-11.6%. נכון לשנת 2023, חיים בניו יורק סיטי (חמשת רובעי העיר) כ-960,000 יהודים.
זוהרן קוָואמֶה ממדאני Zohran Kwame Mamdani, מוסלמי שיעי הודי יליד אוגנדה המגדיר עצמו סוציאל דמוקרט, (גם לואגר, והיטלר הגדירו עצמם סוציאליסטים) נבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק.
נכון, בהתאם לפוליטיקלי קורקט ממדאני מצהיר שאינו אנטישמי ושיגן על היהודים, אך מדיניותו היא אנטישמית בהכרח. אדם המכריז בריש גלי שאינו מכיר בזכותו של העם היהודי למדינה הוא בהכרח אנטישמי. ממדאני תומך בתנועת החרם על ישראל "BDS". יום אחד בלבד לאחר טבח השבעה באוקטובר הוא גינה את פעולות צה"ל במהלך וכינה אותן "רצח עם", ו״נכבה שנייה״.
בשנת 2017 פרסם שיר ראפ ובו הביע את אהבתו לחמישה בני אדם שהורשעו במימון ארגון הטרור חמאס.
ביוני 2025, בזמן קמפיין לראשות עיריית ניו יורק הוא קרא ל"אינתיפדה עולמית" "Globalize the Intifada" ("להפיץ את האינתיפאדה"). הוא תיאר זאת כקריאה סמלית לזכויות אדם פלסטיניות, לא לאלימות או אנטישמיות והוסיף, "למילים אלה יש משמעויות שונות עבור אנשים רבים ושונים…
ממדאני הכריז כי אם בנימין נתניהו יבוא לניו יורק אני אפעל לאסור אותו.
בראיון לפוקס ניוז, הבהיר ממדאני כי הוא מתנגד לזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, והסביר: "כי אני לא מרגיש בנוח לתמוך במדינה שיש לה היררכיה של אזרחות המבוססת על דת או כל דבר אחר."
ב-2025, סירב ממדאני לחתום על החלטת האספה השנתית של ניו יורק שחגגה את יום השנה להקמת מדינת ישראל. ...של ממדאני "הופרך על ידי התנהלות ממשלת הימין ב-18 החודשים האחרונים."
ממדאני לא תמך בהחלטה השנתית של האספה ליום הזיכרון לשואה בשנים 2021-2025.
ישראל עומדת בפני בעייה אסטרטגית קשה. לראשונה בפוליטיקה האמריקאית אנטישמיות מתגמלת. הסכנה שמועמדים מסוגו של ממדאני יקבלו עוד ועוד השפעה ומנהיג מסודו יגיע לבית הלבן.
הנה השאלות ששאלתי את ממדאני:
מר ממדאני, יש 57 מדינות מוסלמיות, (24 ערביות) ורק מדינה יהודית אחת.
כמוסלמי שיעי האם אתה מכיר בזכותו של העם היהודי למדינה ריבונית? לפחות בדומה לכל הדיקטטורות הערביות? שלילת הזכות למדינה רק ליהודים זו גזענות אנטישמית.
Mr. Mamdani, there are 57 Muslim countries, (24 Arab) and only one Jewish country. As a Shiite Muslim, do you recognize the right of the Jewish people to a sovereign state? At least similar to all Arab dictatorships? Denying the right to a state only to Jews is anti-Semitic racism.
מר ממדאני כמוסלמי שיעי האם אתה רואה בדברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את כל היהודים בעולם כתנאי לגאולה, כגזענות שאתה מגנה או מופת מוסרי?
https://www.youtube.com/watch?v=sHhG1IyfqXg
Mr. Mamdani, as a Shiite Muslim, do you see Muhammad's words (cited in the Hamas charter and in the words of the PLO Mufti) that all Jews in the world must be murdered as a condition for redemption, as racism that you condemn or a moral example?
https://www.youtube.com/watch?v=sHhG1IyfqXg
אם אקבל תשובה, אדווח.
הערה: מעניין שמדינאים ממוצא הודי-הינדי בארה"ב תומכים בישראל. מוסלמים לא.

קטאר וממדאני
שייח'ה אל-מיאסה בנת חמד אל-ת'אני, אחותו של אמיר קטאר, קידמה את מועמדותו של ממדאני, בעודו מתחרה במירוץ צמוד מול מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, יריבו העיקרי בבחירות המקדימות הדמוקרטיות היום.
בת המלוכה הקטארית שיבחה את הסקרים האוהדים את ממדאני, תוך שהוא מפרסמת סרטון קמפיין שפורסם לאחרונה , בו נראה הסוציאליסט הדמוקרטי מחבק את אימו, הבמאית ההודית-אמריקאית הנודעת מירה נאיר, במהלך טיול רגלי לאורך מנהטן ביום שישי.
בתגובה מתחת לסרטון, שייחה אל-מיאסה פירסמה שורה של אימוג'ים של להבה שבהם הביעה על ההישג של ממדאני.
לשייח'ה אל-מיאסה, העומדת בראש מיספר ארגוני תרבות מובילים במדינת המפרץ, כולל מכון הסרטים של דוחא ומוזיאוני קטאר, יש קשר אישי למשפחתו של ממדאני, לאחר שאירחה את אימו בדוחא בשנת 2022 לבכורה עולמית של העיבוד המוזיקלי לסרטו המצליח של נאיר "חתונת מונסון".
בראיון למגזין לייף סטייל קטארי באותה תקופה, אמרה נאיר כי שייח'ה מאיאסה "אהבה את הסרט אך גם תמכה בהקמת המחזמר הזה במשך מספר שנים, מניו יורק להודו ועד לכאן."
בשנים האחרונות, מדינת המפרץ ספגה ביקורת מצד מחוקקים אמריקאים על אירוח הנהגת חמאס והפרות זכויות אדם, כולל התעללות בעובדים זרים במהלך מונדיאל, כאשר המחזמר של נאיר הוצג כחלק מתוכנית תרבותית שהתקיימה במקביל לטורניר שנערך בדוחא.
בינתיים, בשנת 2013, נאיר דחתה הזמנה להשתתף בפסטיבל הסרטים חיפה כאורחת כבוד – ואמרה כי "תבוא לישראל כשיסתיים האפרטהייד."
https://rotter.net/forum/scoops1/906361.shtml
לאט לאט קטאר משתלטת על העולם.

יהודי ניו יורק וממדאני
ואיך מגיבים יהודי ניו יורק?
אחוז היהודים בניו יורק נמצא בנסיגה וכך גם כוחם הפוליטי. (ארה"ב הברית היא משמידת הערך הגדולה ביותר של העם היהודי. ב-1948 היו בארה"ב 6 מיליון יהודים, היום לאחר הגירת מיליון יהודים מבריה"מ לשעבר, ומיליון יורדים מישראל מספרם רק כ-5 מיליון יהודים. כלומר אובדן מיספר רב יותר של יהודים מאשר בפולניה בשואה).
בכל מקרה כעשרים אחוז מיהודי ניו יורק תומכים בממדאני. ביניהם אפילו חסידים שהבטיח להם פטור מלימודי ליבה.
https://www.ynet.co.il/news/article/rjwwafiexe
וגם בארץ כמובן יש לו תומכים.
איש מפלגת "הדמוקרטים", והתנועה הפרוטסטנטית פרופסור אמריטוס דניאל גוטווין כותב כך:
עצה למחאה ו"לדמוקרטים": קראו את נאום הניצחון של זוהרן ממדני בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עירית ניו-יורק. אמצו את הסבריו בדבר הקשר ההכרחי בין "דמוקרטיה" ל"סוציאל-דמוקרטיה". למרות עוינותו לישראל, תרגמו את הנאום לישראלית, ותגלו את אחד המפתחות לניצחון גם כאן.
https://x.com/gutweind/status/1937979186808865032
ממדאני ודאי מאושר מהתמיכה בו בישראל, ובייחוד שמנהיג "הדמוקרטים" יאיר גולדנר-גולן מחזק את דבריו כאשר הכריז שהיהודים רוצחים תינוקות של לא יהודים כתחביב.

מי משוגע? מי תימהוני?
בשיר "המנון הלוחם" של התקווה 6 (מילים ולחן: עמרי גליקמן) מופיעות המילים:
מי משוגע? אני משוגע
מי משוגע? אני משוגע
מי משוגע? אני משוגע
מי משוגע? אני משוגע
https://www.youtube.com/watch?v=V5SpIgH7VHI&list=RDV5SpIgH7VHI&start_radio=1
כמובן ש"משוגע" בשיר נתפס בצורה חיובית כחייל המסור לתפקידו.
כששומעים את השיר אי אפשר שלא להיזכר בדבריו של אורי הייטנר: "בניגוד לאהוד בן עזר, איני שולח את מי שחושבים אחרת ממני לטיפול פסיכולוגי'." ("חדשות בן עזר", גיליון 2063).
דבריו של אורי הייטנר אינם אמת. הוא כן שלח את מי שחושב אחרת ממנו לטיפול פסיכולוגי. הוא שלח אותי. העורך אהוד בן עזר אסר עליי לענות לו מפחד תביעה משפטית, ותבע ממני לא להתייחס יותר אליו, ולא להגיב עוד לדבריו, ובאמת מאז לא הגבתי לדבריו.
אני חורג מזה ומקווה שהעורך לא יצנזר אותי. קביעתו של הייטנר שההיסטוריון ד"ר יגאל וגנר הוא "תימהוני" היא עזות מצח שאי אפשר לעבור עליה בשתיקה. (גרועה לא פחות מקביעתו "ביבי סמרטוט").
זכיתי ללמוד אצל ד"ר יגאל וגנר. הוא היה המרצה להיסטוריה הטוב ביותר שהכרתי. גאון בעל ידע נרחב, מרתק וכריזמטי. כל שיעור אצלו רצית שלא ייגמר. נכון הוא לימד מנקודת מבט מרקסיסטית, למשל את כיבושי נפוליון עליהם כתב ד"ר אהוד מנור מאמר מענין ("חדשות בן עזר", 2067) הוא הסביר במדיניות הכלכלית שלו, בכורח שלו להתמודד עם המצור הכלכלי של אנגליה. בהערת אגב, פרופסור מנור עשה השוואה מקורית בין נפוליון לבין יגאל פייקוביץ-אלון, המנהיג שד"ר וגנר העמיד בראש הגותו בתורת המחנות.
יגאל וגנר יחד עם פרופסור מיכאל שטראוס (נולד בגרמניה, למשורר אריה לודוויג שטראוס ולאווה, בתו של מרטין בובר), ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. (למדתי אצלו מבוא לפילוסופיה חדשה) הגו את "תורת המחנות". על תורת המחנות כבר כתבתי, ולא ארחיב. וגם אם אינני מקבל את התיאוריה במלואה, אינני מזלזל בהם. העובדה שמישהו כותב דבר שאינך מסכים לו אינה אומרת שהוא משוגע או תימהוני. קביעה כזו רק מעידה על האומר.
לגופו של עניין יש להפריד בין ד"ר יגאל וגנר הציוני המתקרב לגיל מאה, לבין אדם רז. האנטי-ציוני. (מישהו יודע את שמו המקורי?)
בשנת 2017 כתבו יגאל וגנר ואדם רז ביחד את הספר "הרצל". ספר ציוני לעילא.
https://www.e-vrit.co.il/Product/7082/הרצל?srsltid=AfmBOopkFqbOBFNcUzzOTMwem1d8rtrUIrs7oP56SeeHe4unKXRRzzIV
השינוי בעמדותיו של אדם רז לכיוון האנטי-ציונות מוסבר על ידי קארל הלוי מרקס, שאמר ש"ההוויה קובעת את התודעה," ו"אלוהים של היהודי הוא הממון."
(אני ממליץ לקרא את הספר המצוין של יגאל וגנר "גבולות הפוליטיקה: על היחס בין מדינה, חברה ועבודה במשנתו של מרקס").
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5381
הנה מה שכתבתי על אדם רז בעבר: (כל המעוניין יוכל לקרא בקישור למטה את מה שכתבתי על חוג אורנים)

מ"חוג אורנים" לדה הומניזציה של הציונות
ולאקטיביזם פרו-איסלמי
אדם רז, תלמידו של ד"ר וגנר, שהתפרנס מקרן ברל כצנלסון, מימש את דבריו של ברל מ-1936: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח" – והצטרף לארגון "עקבות" "ארכיוני הכיבוש". ארגון אנטי-ציוני ופרו-איסלמי שמטרתו לסרוק את ארכיוני ישראל ולפרסם הפרות של זכויות אדם של ערבים במטרה לעשות דה-הומניזציה של הציונות וישראל על מנת לחסל את מדינת היהודים ולהפכה למדינה ערבית-מוסלמית.
 
"עקבות" – "ארכיוני הכיבוש"
"עקבות – המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני" הוקם ב-2013; בתל-אביב. הארגון נרשם במקור תחת השם "ארכיוני הכיבוש"; שינה את שמו בפברואר 2015. הארגון טוען כי הוא "מרכז לתיעוד, מחקר וקידום של זכויות אדם במסגרת הסכסוך" [הערבי-ישראלי]. התורמים לארגון: משרד החוץ השוויצרי ושגרירות שוויץ בישראל, שגרירות נורבגיה בישראל,
Euro-Mediterranean Foundation of Support to Human Rights Defenders -EMHRF,  Foundation for Middle East Peace
קרן האחים רוקפלר, הקרן החדשה לישראל. וכן –
Euro-Mediterranean Foundation.
בשנים 2012-2016  על פי הדוחות השנתיים, אחוז התרומות ממדינות זרות מסך כל התרומות עמד על 100 אחוז. החל משנת 2017 הארגון מקבל כסף מתורמים פרטיים. הקרן לישראל חדשה, וקרן האחים רוקפלר. מתקיים תיאום בין נציגי ממשלת שוויץ, נציגי אונסק"ו, ונציגי מיספר ארגונים כולל "עקבות", כיצד לשפר את עבודת הארגונים בחשיפת המסמכים מהארכיונים, ואף הוקמה קבוצת עבודה לצורך זה.
קיים שיתוף פעולה מחקרי הכולל כתיבת דוחו"ת, בין עקבות לנציגי SWISS PEACE, קרן שוויצרית ממשלתית המממנת את "עקבות". הקרן מזהה את עקבות כ"אחד ממרכזי המחקר והתיעוד שלה."
ארגון "'עקבות' מאתר, סורק ומקטלג תיעוד מסוגים שונים בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני." ומקדם "את זכותם של קורבנות הפרות זכויות אדם, קרוביהם וקהילותיהם, לקבל מידע בדבר נסיבות הפגיעה בהם; אנו חוקרים את המנגנונים, הפעולות והמדיניות שמובילים להפרה של זכויות אדם במסגרת הסכסוך."
הפירסומים של "עקבות" משקפים את האג'נדה הפוליטית של הארגון – "התנגדות לכיבוש" (היהודי ותמיכה בכיבוש ערבי) ואופוזיציה למדיניות ישראל – בניגוד לתיעוד היסטורי מבוסס עובדות של הפרות זכויות אדם. לדוגמה, ב-24 בפברואר 2018, ארגון "עקבות" פירסם מפות המראות איך ישראל לכאורה מתאמצת למחוק את הקו הירוק מהמפה, כתוצאה "מהחלטות סודיות."
ארגון "עקבות" פועל במגוון דרכים על מנת לחשוף מסמכים הנמצאים בארכיוני המדינה, בדגש על אלו הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי, בין היתר על ידי סריקה אינטנסיבית של חומרים שונים. זאת, מתוך כוונה לאתר חומרים רגישים שניתן להציגם כפשעי מלחמה ופגיעה בזכויות הפלסטינים שבוצעו על ידי מדינת ישראל. על פי דו"ח שהוציא הארגון: "הארכיונים הממשלתיים בישראל פועלים במקרים רבים להסתיר תיעוד שעוסק בהפרות זכויות אדם בידי המדינה, בעיקר במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי." (הדגש במקור).
"עקבות" הוקם על ידי פעילים מהארגונים יש דין ורופאים לזכויות אדם-ישראל, שניהם פעילים בקמפיינים פוליטיים נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
באתר הארגון התפרסם דו"ח בו נטען כי ישנם חסמים רבים בגישה לארכיונים בישראל כמו גם כי "הארכיונים הממשלתיים בישראל פועלים במקרים רבים להסתיר תיעוד שעוסק בהפרות זכויות אדם בידי המדינה."
המסמכים שהארגון מוציא מספקים אסמכתאות בעתירות כנגד מדינת ישראל, אשר בהן משתמשים ארגוני הפעילים בלוחמה המשפטית (לדוגמה יש דין, עמק שווה ועוד) כתשתית לכתיבת דוחו"ת, קמפיינים, לובי ואף מידע לפורומים בינלאומיים כגון ועדות בדיקה של האו״ם.
בשנה הראשונה להקמתו, ארגון עקבות הספיק לסרוק כ-20,000 חומרים מארכיון המדינה.
מרבית המייסדים, עובדים, חברי ועד, וכן גם המנכ"ל הנוכחי, עובדים כיום או עבדו בעבר בארגונים יש דין, רופאים לזכויות אדם-ישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים, 'שוברים שתיקה', האגודה לזכויות האזרח, הקרן למגני זכויות אדם, בצלם  ותעאיוש, אלה כוללים את: מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין; ליאור יבנה, לשעבר מנכ"ל יש דין; רן גולדשטיין, הדס זיו, וענת ליטוין מרופאים לזכויות אדם-ישראל; תמר פלדמן ורוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח, גיא הירשפלד מתעאיוש ועוד.
https://www.ngo-monitor.org.il/ngos/akevot/
וכאן המקום להזכיר את תורת מרקס: "ההוויה קובעת את התודעה." הכסף של אויבי ישראל שמקבל אדם רז, מממן את ספריו על הטבח בכפר קאסם, ועל ביזת הרכוש הערבי במלחמת השחרור. המטרה כתובה במטרות הארגון. איך אמר קרל הלוי-מרקס: "ההוויה קובעת את התודעה" ובמקרה הספציפי של אדם רז נכונה גם אמרתו: "אלוהיו של היהודי הוא הממון" (מרקס השתמש במילה העברית ממון)
("חדשות בן עזר", 1651 7.6.2021)
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01651.php
לסיכום: ל"הגותו" הפוליטית האנטי-ציונית העכשווית של אדם רז אין כל קשר אל תורת המחנות.

בין אוסוולד מוסלי לאיימן עאדל עודה
במאמר מערכת "הארץ" ("ציד ערבים בכנסת", 15.6.25)
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/2025-06-25/ty-article-opinion/00000197-a25a-d5d0-a7b7-b3fa68970000
יוצאים שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן בעיתונם נגד הדחתו של ח"כ איימן עאדל עודה מהכנסת בנימוק שהוא שוחר שלום.
הבריטים הבינו שכדי לשמור על הדמוקרטיה הבריטית בעת מלחמת העולם השנייה יש לסלק מהפרלמנט את סר אוסוואלד מוסלי מייסד "איגוד הפשיסטים הבריטי" התומך בנאצים, והוא, אשתו, וכל תומכיו נשלחו למאסר. הבריטים הצליחו והדמוקרטיה האנגלית נשמרה.
איימן עאדל עודה, חבר המפלגה הקומוניסטית (המתנגדת עקרונית לדמוקרטיה) תמך באסאד, בחיזבאללה, בחמאס, ובג'יהאד במאבקם בישראל. האם השמירה על הדמוקרטיה הישראלית אינה מחייבת את סילוקו מהפרלמנט כפי שעשו הבריטים?
ודוק: הנאצים לא נלחמו בבריטים כדי לחסל את מדינתם כפי שמכריזים אויבי ישראל.

ואלה שמות כלבי בני ישראל
מקלט הבניין שלנו אירח שכנים מבניינים סמוכים ללא מקלט. כך הגיעו אלינו גם שני כלבים. אחד מהם היה כנראה בפוסט טראומה ותמיד ייבב. כשנשמע פתאום בום גדול והמקלט רעד הוא השתתק. גם אנחנו. המקלט רעד. לאחר הודעת היציאה חרדנו מה נמצא? האם הבניין לא נחרב. הבניין עמד על כנו. מהדירה למעלה ניתן היה לראות את פטריית העשן הגבוהה שעלתה לשמיים. הפגיעה היתה רחובות מספר מאתנו. רק זכוכית אחת נופצה אצלנו מההדף.
ונחזור רגע לשני הכלבים. שאלתי לשמם. האחד נקרא תומאס, והשני לוקאס. בעליהם לא ידעו כלל שאלו שמות השליחים של ישו.
וכאן נשאלת השאלה למה כלבים צברים עבריים שנולדו בארץ נקראים בשמות לועזיים של האפוסטולים, שליחי ישו?
מה זה אומר על התרבות העברית? מה זה אומר על החברה הישראלית?

לא לרעלה המכסה את הפנים: בר אילן אסרה על הסטודנטית חלא עודה מנצרת עם ניקאב להיכנס לקמפוס
הנהלת אוניברסיטת בר אילן החליטה לא לאפשר לסטודנטית חלא עודה מנצרת להיכנס לקמפוס, בטענה שהיא מפירה את מדיניות המוסד האקדמי בכך שהיא עוטה ניקאב – רעלה מוסלמית מסורתית המכסה את הפנים.
במכתב שנשלח לסטודנטית מטעם רקטור האוניברסיטה פרופ' אמנון אלבק נכתב כך: "הגיעה אליי בקשתך, לעטות את הניקאב בשיעורים וברחבי הקמפוס. אני מבין כי את עושה כן כעת, למרות שבתחילת השנה, לאחר שיח בנושא עם מר רפעאת סווידאן, יועץ אקדמי לחברה הערבית, הובהר לך שהדבר אינו מקובל בקמפוס."
בנוסף נכתב כי: "אנו מכבדים כל אדם ורצונו לקיים את דתו, וכך נהגנו גם מולך בעבר, בהבנה כי תעטי חג'אב – אך לא ניקאב. דרישת הפנים הגלויות חיונית לשימור איכות ההוראה, לאינטראקציה הכיתתית וללמידה מעשית, במיוחד במקצועות כמו אופטומטריה."
הסטודנטית הגיבה בחריפות להחלטה: "אני מופתעת מאוד מהחלטה זו. אני אישה דתייה ועוטה ניקאב כאמונה שלי בדת, וכולם באוניברסיטה מקבלים אותי בטוב וללא כל התנגדות – חוץ מהנהלת בר אילן שהחליטה לרדוף אחריי בגלל הניקאב, דבר שפוגע בי, בדת שלי ובכל המוסלמים. זכותי לבחור את הלבוש שאני רוצה, ועל האחר לכבד את בחירתי."
היא כתבה: "לבישת הניקאב עבורי איננה בחירה אסתטית אלא חובה דתית עמוקה. הסרתו בנוכחות גברים זרים מהווה עבירה חמורה לפי אמונתי. למדתי כך כמעט סמסטר שלם, השתתפתי בשיעורים, הרציתי בפני סטודנטים ואף זכיתי לתשואות והערכה – כולל מצד סטודנטיות יהודיות. הטענה שהניקאב פוגע באינטראקציה – פשוט אינה נכונה."
היא טענה כי החלטת האוניברסיטה נוגדת שורת עקרונות משפטיים מרכזיים, ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי כל אדם זכאי לחירות, לכבוד ולחופש דת. היא הסתמכה גם על פסיקת בג"ץ בפרשת מילר, שבה הוגדר חופש הדת כאחת מזכויות היסוד החשובות ביותר, ועל חוק שוויון ההזדמנויות, האוסר אפלייה על רקע דתי גם במוסדות חינוך.
בנוסף, הפנתה לפסק הדין בפרשת עדאלה, שבו נקבע כי אין להעדיף השקפה אחת על פני אחרת, ולבסוף גם לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שעליה חתומה מדינת ישראל ושמחייבת אותה להגן על חופש הדת – גם במרחב הציבורי והאקדמי. "אני לא מוכנה להתפשר על אמונתי הדתית לשם קבלת שירותים אקדמיים," כתבה. "לא אסיר את הניקאב, גם במחיר אישי. אם לא תתקבל תגובה שוויונית ומכבדת, אשקול פנייה לערכאות משפטיות, לארגוני זכויות אדם ולתקשורת – בארץ ובעולם."
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "אוניברסיטת בר אילן מכבדת כל אדם באשר הוא, לרבות בחירתו לקיים את דתו ומנהגיו, וכך נוהגת כלפי כל סטודנט וסטודנטית. עם זאת, בהתאם למדיניות האוניברסיטה, חובת התנהלות בפנים גלויות חלה על כלל הלומדים והלומדות בקמפוס במהלך השיעורים, במרחבים הפתוחים ובמסגרת פעילויות אקדמיות.
"הנושא הובהר לסטודנטית בטרם החלה לימודיה בקמפוס והיה מקובל עליה בחודשים הראשונים ללימודיה באוניברסיטה. הדרישה לפנים גלויות נובעת משיקולים פדגוגיים, ביטחוניים ומנהלתיים ונועדה לאפשר קיום תקין של תהליכי למידה המבוססים על אינטראקציה פתוחה, זיהוי אישי ושמירה על ביטחונם של הסטודנטים. לכן, הנהלת האוניברסיטה לא תוכל לאפשר השתתפות בשיעורים או שהות בקמפוס כאשר הפנים מכוסות לגמרי באמצעות ניקאב."
https://www.ynet.co.il/news/article/skgrq5qvge
יפה עשתה אוניברסיטת בר-אילן, חלא עודה חופשייה ללמוד עם ניקאב בכל המדיניות המוסלמיות המתירות זאת. ודוק: זו אינה חובה דתית.

נתניהו לא מבין שהוא משמש כחמורו של משיח?
ומהו הלקח של פרופסור דוד אוחנה?
פרופסור אמריטוס דוד אוחנה, מייח"צן את ספרו "המנדרינים של ירושלים", וכותב על האינטלקטואלים שעימם נמנו הפרופסורים גרשם שלום, מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, יעקב כ"ץ, נתן רוטנשטרייך, יהושע אריאלי ויעקב טלמון, שהזהירו את בן-גוריון כי יבוא יום ויריביו מהימין המשיחי ינצלו את הכנות שבחזונו, יסלפו את כוונותיו ויעקדו את מדינת ישראל למען המולך המשיחי של א"י כנענית וצלבנית, המשתרעת מהים עד הנהר. בן-גוריון לא אווה להקשיב להם. "באחרונה, אבוי," כותב אוחנה, "התכנסו המשיחיים מיו"ש ליד קברו במדרשת בן-גוריון לחגוג את ספרו של המתנחל חגי סגל, שכותרתו – "משיח בשדה בוקר" – מגלמת שיא של עורמה."
"האם האתאיסט נתניהו," שואל אוחנה, "אינו מבין שהוא ה'חמור' והם 'המשיח'? במקום שייזהר ברותחין, נתניהו נהנה מתפקיד מבשר הגאולה, קורא 'שמע ישראל', מבקר בכותל ומקדם את תכליותיהם של אנשי המחנה הפונדמנטליסטי, רגע לפני שהוא מושלך על ידיהם לפח הזבל של ההיסטוריה. כדאי שישנן את הלקח עתיק היומין: 'תנו לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר לאלוהים.'
(דוד אוחנה, "האם נתניהו לא מבין שהוא חמורו של משיח?" "הארץ", 27.6.25)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-06-26/ty-article-opinion/.premium/00000197-ac3d-d95c-a59f-febfecf70000
זכותו של פרופסור אמריטוס אוחנה לייחצ"ן את ספרו, אך ראוי שיסביר לקוראים מה הלקח ממנו. נראה שהוא עצמו לא הבין את מה שכתב.
בסיום מאמרו כותב אוחנה: "הלקח עתיק היומין: "תנו לקיסר את אשר לקיסר ותנו לאלוהים את אשר לאלוהים." הציטוט הוא מהברית החדשה (מתי כ"ב, 21).
הפרושים רצו ללעוג לישו ושאלו אותו אם צריך לשלם מס לקיסר או לא? אם ישו יגיד שלא צריך לשלם מס לקיסר החיילים הרומאים יאסרו אותו כמורד, ואם יגיד שצריך לשלם מס לקיסר הוא עושה מעצמו צחוק כאדם המתיימר להיות משיח. האם יעלה על הדעת שהמשיח מלך העולם משלם מס לקיסר עכו"ם, הכובש הרומאי...
השאלה בקרב היהודים באותה עת האם לצאת למרד נגד רומא? ישו אומר שלא צריך לצאת למרד לשחרור לאומי. אפשר לחיות תחת כיבוש רומאי ולעבוד את אלוהים. זו בדיוק הדעה של נטורי קרתא האנטי-ציונים. האם זה גם הלקח שרוצה ללמד פרופסור אמריטוס אוחנה?

[אהוד: דוד אוחנה הוא פרופסור מפוקפק בעיניי. הוא מתיימר לעסוק בהגותו של מורי פרופ' גרשם שלום ודומני כי מעולם לא קרא את הריאיון המכונן עימו בספרי "אין שאננים בציון" "גרשם שלום: הציונות – דיאלקטיקה של רציפות ומרד."]

בת גידלתי ורוממתי
הבת של ארדואן מצייצת תמיכה בישראל בטוויטר: "שמחה על מותם של המפקדים האיראנים."
האנטישמי האמריקאי ג'קסון הינקל, שונא ישראל ידוע אומר לה: "לכי תזדייני את והאבא הציוני שלך." היא בתגובה עונה לו "ממליצה לך לבכות בגלל זה."
https://rotter.net/forum/scoops1/903143.shtml
בשביל האנטישמי ג'קסון הינקל, ארדואן הוא ציוני.
ואם כבר הזכרנו את השם הינקל אי אפשר שלא להיזכר בקטע הנפלא על הינקל ב"דיקטטור הגדול של צ'רלי צ'פלין. ראו דקה 1.10 ותיהנו:
https://www.youtube.com/watch?v=isLNLpxpndA
ואם אנחנו כבר בסרט הדיקטטור הגדול, ראו את הקטע בו הינקל נואם על היהודים: (דקה 4.30). האם זה לא מזכיר את הפרוטסטנטים שמזכירים את ביבי? ביבי ביבי ביבי!

האם צרפת אנגליה וקנדה יכירו במדינה פלסטינית?
גיא בכור: "הלם ברשות הטרור ברמאללה, מרשימת הדרישות של צרפת, אנגליה וקנדה, כתנאי להכרה שלהן ב'מדינה פלשתינאית תיאורטית', ומהסיבה הזו הרשות תחרים ועידה שהצרפתים והסעודים יערכו בקרוב. ואלה הדרישות המקדמיות:
רשות רמאללה תצטרך לעבור רפורמות פוליטיות, כלכליות ומנהליות 'משמעותיות' (מחמוד עבאס מסרב לכל רפורמה).
חמאס יצטרך להתפרק מהנשק שלו, ולהפוך למפלגה פוליטית ('בכיף, הוא מיד מסכים. איפה חותמים?')
יהיה פירוז מוחלט של רצועת עזה מנשק ('בטח.. בכלל איזי נשק, איזי.. זה מבלסטיק זה.. הדול אוולאד..')
יתקיימו בחירות 'חופשיות והוגנות' לנשיאות ולפרמנט, בהשתתפות חמאס, אחרי שיהפוך למפלגה פוליטית (מחמוד עבאס יעדיף להתאבד קודם),
חמאס יסכים להעביר את השלטון, לאחר שיתפרק מהנשק, לגוף פלשתינאי עצמאי, ואז לממשלה נבחרת ('בטח, שנוכל לזרוק את הממשלה זה מקומה חמש, כאל-עאדה יעני.. די חוכומת טיארה, איך אומרים אצלכם.. מתעופפת.. לא ככה?')
בקיצור, בוקרה פי אל-מישמיש, דקה אחרי שחזרזירים וורדרדים ומעופפים ינחתו מהמאדים."
https://t.me/MyGPLANET/29523
נחיה ונראה. נראה לי שגיא בכור אופטימי מדי.

היועץ המשפטי של בריטניה בשירות החמאס
לורד ריצ'רד הרמר, היועץ המשפטי לממשלה של בריטניה, שיבח את פעילותו של מסגד בליברפול – על אף שבמסגד זה נמסרה דרשה קיצונית נגד ישראל.
לפי הדיווח בטלגרף, הרמר שיבח את עבודתה של "אגודת עבדאללה קוויליאם", ארגון איסלאמי המפעיל את המסגד המקומי, ותיאר אותה כ"מעוררת השראה". זאת, למרות שהארגון נחשד בעבר בהפצת "רטוריקת שנאה", לרבות הסתה חריפה נגד ישראל.
הסערה פרצה בעקבות דרשה שנשא המטיף הארון חניף במסגד, כשבועיים לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. הדרשה שודרה בשידור חי וכללה אמירות כגון: "המשיכו להילחם למען אללה ושליחו, אל תיסוגו, אנחנו שני מיליארד. אם נצעד לעבר ישראל – זה נגמר. אם כולנו נירק לעבר ישראל – זה נגמר." והוסיף: "שום צבא בריטי לא יוכל לגבור על עליכם." עוד אמר: "כל מוסלמי שחושב שהפלסטינים טרוריסטים – שישאל את האימאם שלו."
באוגוסט 2024, כחצי שנה לאחר פרסום הדרשה, ביקר הרמר באגודת עבדאללה קוויליאם. הביקור התקיים על רקע מהומות בליברפול, בעקבות רצח בעיר סאות'פורט. בסרטון שפורסם באינסטגרם של האגודה, נשמע הרמר אומר: "זה היה מעורר השראה ללמוד על עבודת המסגד, עונג עצום." הביקור עורר תגובות חריפות. שר הפנים מטעם המפלגה השמרנית, כריס פילפ, תקף: "זו קריסה מוחלטת של הסטנדרטים בצמרת מערכת המשפט הבריטית. אם לסטארמר היה עמוד שדרה, הרמר כבר היה מפוטר."
לפי הדיווח, זו אינה הפעם הראשונה שבה הרמר נתון לביקורת ציבורית. לאחרונה סירב לבחון מחדש עונשים קלים שניתנו לאנס, פדופיל ומגייס כספים לטרור – בעוד שבמקרה אחר כן אישר העמדה לדין בפרשה בעלת פרופיל ציבורי גבוה.
הרמר גם נאלץ בעבר להתנצל על כך שהשווה קריאות לפרישת בריטניה מהאמנה האירופית לזכויות אדם לעליית הנאציזם.
https://rotter.net/forum/scoops1/902538.shtml
הדבר המעניין הוא שהבריטים לא דורשים רפורמה משפטית.

סגנית יו"ר סיעת השמאל הקיצוני בפרלמנט האירופי: ישראל וארה"ב – שני האיומים הגדולים ביותר על האנושות
"אנחנו רוצים להבהיר: אם ארצות הברית יכולה לתקוף את איראן באופן לא חוקי, זה רק מפני שיש לה את אירופה כבת ברית לתוקפנות הזו. הוכחה לכך היא שהיום גם שר החוץ הספרדי, גם אורסולה פון דר ליין וגם קאיה קאלס – לא גינו את התוקפנות הבלתי חוקית הזו המנוגדת למשפט הבינלאומי. מה שהם כן עשו זה לקרוא להרגעה וריסון – של המדינה התוקפת – והם שיחזרו את תעמולת המלחמה. זה בדיוק מה שעשה היום מר אלבארס, ביחד עם פון דר ליין וקאלס – שיחזור של תעמולת מלחמה שטוענת שהבעייה היא נשק גרעיני של איראן, בזמן שכל הארגונים הבינלאומיים, כולל ארצות הברית עצמה, מאשרים שאיראן לא מחזיקה בפצצה גרעינית, ולעומת זאת שתי המדינות שכן מחזיקות הן בדיוק שתי התוקפניות.
"לישראל יש נשק גרעיני, לארצות הברית יש נשק גרעיני, ובפועל המדינה היחידה בעולם שאי פעם העזה להשתמש בפצצה גרעינית – היא ארצות הברית. זה מראה שמהאו"ם ונאט"ו מעולם לא היו קשורים לביטחוננו – הם לא נועדו להגן עלינו, אלא להפך: הם מסכנים אותנו. האו"ם ונאט"ו מסכנים אותנו, והם קיימים לא כדי להגן על אירופה – אלא כדי לאפשר לה לנהל את המלחמות שדונלד טראמפ הפשיסט מכתיב לה.
"לכן אנחנו דורשים מיידית מראש הממשלה פדרו סאנצ'ס למנוע כל שימוש בבסיסים צבאיים ספרדיים על ידי ארצות הברית להמשך התקיפות הבלתי חוקיות באיראן, או לשליחת כוח צבאי לישראל במסגרת ההתקפות הבלתי חוקיות שלה ובמסגרת תוכנית ההשמדה של העם הפלסטיני. כמובן, אנחנו דורשים גם להטיל אמברגו נשק מוחלט על מבצעי רצח עם, ולסלק אותנו מהברית הפלילית שנקראת נאט"ו.
"ספרד לא יכולה להיות, אפילו לא דקה אחת נוספת, בת ברית של שני האיומים הגדולים ביותר על האנושות ועל השלום העולמי כיום – שהם ארצות הברית וישראל. לכן אנו דורשים מראש הממשלה להוציא אותנו מנאט"ו, למנוע שימוש בבסיסים צבאיים ספרדיים עבור התקיפות הבלתי חוקיות של ארה"ב וישראל נגד איראן, ולהטיל אמברגו נשק מוחלט על מבצעי רצח עם. ספרד היא מדינה של שלום, ואנחנו לא רוצים עוד עיראק או עוד 11 במרץ כאן – לא למלחמה."
https://rotter.net/forum/scoops1/905747.shtml
הבנתם? אסור להגן על ספרד מכיבוש ערבי. הן כל ספרד היא שטח כבוש.

דויטשלנד כרגיל כשתי הפנים של פאוסט
אצל פאוסט, הדמות הגרמנית ביותר שיצר יוהאן וולפגנג פון גתה, שכנו שתי נשמות.
Zwei wohnen, ach! in meiner Brust
Die eine will sich Seelen von der andern trennen.
"שְתֵּי נְשָמוֹת בְּקִרְבִּי שוֹכְנוֹת, אַחַת לִרְעוּתָהּ צָרוֹת וְעוֹיְנוֹת." (תרגום יעקב כהן)
בדיוק כמו שאצל פאוסט שוכנות שתי נשמות, כך גם בדויטשלנד שוכנות שתי נשמות. האחת הפכה למפיסטו.
קנצלר גרמניה, יואכים-פרידריך מרטין יוזף מרץ ממפלגת הנוצרים הדמוקרטיים תומך ישראל אמר: "ישראל עושה את העבודה השחורה עבור כולנו (...) יש לי המון כבוד לצה"ל ולממשלת ישראל על האומץ לעשות את המהלך הזה, אחרת היינו ממשיכים לראות את משטר הטרור הזה, ייתכן גם עם נשק גרעיני ביד."
https://t.me/Ariel_Kahana/15658
לעומתו הימין הקיצוני בגרמניה משנה כיוון: ה-AFD "אלטרנטיבה לגרמניה" משתלחת בישראל, וטוענת כי ישראל "מבעירה את המזרח התיכון ומסכנת את גרמניה. במפלגה גינו את הקנצלר מרץ על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל."
מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" נאבקת זה מכבר למצוא עמדה ברורה כלפי ישראל. כעת התקבלה החלטה: ראשי המפלגה אליס ויידל (46) וטינו צ'רופלה (50) פנו נגד המדינה היהודית בעיצומה של מבצע צבאי שישראל רואה כמאבק על קיומה.
בהצהרתם, הם נמנעים מכל מילת תמיכה בפעולות הצבאיות של ישראל נגד משטר המולות. בניגוד לממשלה הפדרלית הגרמנית, ראשי AfD אינם קוראים לסיום תוכנית הגרעין של איראן, וגם אינם מגנים את איומיה של טהרן להשמיד את המדינה היהודית או את מימון ארגוני הטרור במזרח התיכון.
"מעשי המלחמה בין ישראל לאיראן מחריפים את הסכסוך במזרח התיכון," נכתב בהצהרה הקצרה. "הסלמה זו מדאיגה אותנו ומאיימת על ביטחון גרמניה, אירופה והעולם כולו." ההערה של הקנצלר פרידריך מרץ, לפיה ישראל עושה "את העבודה המלוכלכת עבור כולנו" באיראן, נדחתה על ידי ויידל וצ'רופלה "במילים החריפות כחסרת כבוד ופוגעת במוניטין של גרמניה."
מצד האגף הלאומני הימני-קיצוני של מפלגת AfD, ובמיוחד סביב מנהיג תורינגיה ביורן הוקה (53), נשמעות מזה זמן רב קריאות להפסיק את התמיכה בישראל. אידיאולוגים משפיעים בתוך המפלגה הולכים אחר מסורת אנטישמית ורואים בישראל הקטנה מדינה חזקה שגוררת מדינות אחרות למלחמות בשיטות מרושעות ומפעילה שליטה בסתר. במאבק הפנימי על כיוון המפלגה, נראה שמחנה זה ניצח את הפלג הפרו-ישראלי והפרו-מערבי שגינתה בבירור את הדיקטטורה האיראנית.
הנהגת המפלגה – שווידל היה חלק ממנה אז כמו היום – נשמעה פעם שונה לגמרי. כאשר וידל ומנהיגה המשותף דאז אלכסנדר גאולנד (84) בירכו את ישראל לרגל 70 שנה להקמתה, הם כינו את המדינה היהודית "עוגן של יציבות, חופש, דמוקרטיה והתנגדות נחרצת לטרור עולמי." הימים האלו נגמרו.
https://rotter.net/forum/scoops1/905764.shtml
נראה שהימין הקיצוני בגרמניה אלטרנטיבה לגרמניה חוזר ליסודותיו הנאציים, ומתאחד בשנאת ישראל עם השמאל הקיצוני והאיסלמיסטים.

ברנרד גוטמן-סנדר תומך גם הוא האיראן גרעינית
מה לנו להלין על אויבים כשיש לנו גם אויבים מבית.
הסנטור היהודי ברנרד גוטמן-סנדר צייץ מייד עם תחילת ההתקפה על איראן: "נתניהו פתח במלחמה זו עם מתקפתו על איראן. בתהליך, הוא חיבל במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בנושאי גרעין ורצח את עלי שמח'אני, המשא ומתן הגרעיני הראשי של איראן. אסור שארה"ב תיגרר למלחמה בלתי חוקית נוספת של נתניהו – לא מבחינה צבאית ולא מבחינה כלכלית.
Netanyahu began this war with his attack on Iran. In the process, he sabotaged US-Iran negotiations on nuclear issues and assassinated Ali Shamkhani, Iran’s lead nuclear negotiator.
The US must not be dragged into another illegal Netanyahu war – either militarily or financially.
בתגובה עניתי לו: מר סנדר-גוטמן, למה לשקר? איראן התחילה את המלחמה, לא ישראל. איראן מכריזה על מוות לאמריקה ומוות לישראל כבר שנים. ולשם כך היא מפתחת נשק גרעיני. למה אתה תומך בזה?
Mr. Sender-Gutman, Why lie? Iran started the war, not Israel. Iran has been declaring death to America and death to Israel for years. And to that end, it is developing nuclear weapons. Why do you support it?
https://x.com/naaman_c/status/1934990597296959612?t=z6WGUYNiJ8FbRzLtKJn9yA&s=03

גם הארגון היהודי J-Stree תומך באיראן:
הארגון היהודי האנטי-ישראלי J-Street: התקיפה הלא-מורשית של טראמפ מהווה הסלמה מסוכנת. הדרך הטובה ביותר היא דיפלומטיה. טראמפ ונתניהו מגדילים הסיכוי להסלמה.
בעקבות המתקפה הצבאית האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים ביום שבת, נשיא ג'יי סטריט ג'רמי בן-עמי, נשיאת ומנכ"לית ניו יהודי נרטיב הדר סוסקינד, מנכ"לית שותפים לישראל הפרוגרסיבית הרב מרגו הייגס-רובינסון, ומנכ"לית תרועה הרב ג'יל ג'ייקובס פרסמו את ההצהרה הבאה:
"ג'יי סטריט, ניו ג'רזי ניו ג'רזי ותרועה חוששים שהמתקפה הלא מורשית של ממשל טראמפ על איראן ביום שבת מסכנת הסלמה מסוכנת למלחמה חדשה ורחבה יותר במזרח התיכון. אנו מקווים שניתן יהיה לסיים את המלחמה הזו במהירות.
"זה מכבר הכרנו בסכנה שמציב המשטר האיראני – לעמו, לשכניו, לישראל ולעולם – כמו גם מתוכנית הגרעין של המשטר. תמיד טעננו כי לא ניתן לאפשר למשטר האיראני להשיג נשק גרעיני. וטעננו כי הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היא באמצעות דיפלומטיה, לא פעולה צבאית.
"אנו מודאגים מאוד כעת מכך שראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ – בכך שנקטו בשימוש בכוח לפני שהדיפלומטיה מוצתה לחלוטין – העלו את הסיכון להסלמה ולפגיעה בישראלים, איראנים ואמריקאים.
"אנו מודאגים מאוד גם מכך שהנשיא עקף את תפקידו החוקתי של הקונגרס באישור פעולה מסוג זה. אנו קוראים לקונגרס להצביע השבוע על החלטות כוחות מלחמה שהוגשו הן בסנאט והן בבית הנבחרים בנוגע לסכסוך זה ולדרוש תשובות מהנשיא בנוגע לאסטרטגיה ולמטרת הסיום של ההתקפה לפני מתן אישורה. אנו מסכימים כי ללא אישור הקונגרס, ההתקפה והלחימה שאחריה מתנהלות ללא סמכות חוקתית.
"בעוד שאנו מכירים בכך שישראל, וכעת גם ארה"ב, הצליחו בתקיפה של אלמנטים בתוכנית הגרעין האיראנית, אנו חוששים מהפוטנציאל להסלמה ומחוסר מטרת סיום או אסטרטגיה ברורה העומדת בבסיס ההתקפה שיצאה לדרך. הצלחה ארוכת טווח בהגבלת תוכנית הגרעין של איראן היא מה שהשגנו בזמן שהסכם הגרעין האיראני (JCPOA) היה בתוקף בין השנים 2015 ל-2018.
"מחשבותינו נמצאים עם משפחה וחברים בישראל, אמריקאים המשרתים במזרח התיכון, וכל האזרחים ברחבי האזור הנמצאים בסכנה."
https://rotter.net/forum/scoops1/905613.shtml
https://x.com/jstreetdotorg/status/1936813644681023585?s=46&t=zTxHcjsbiZgFCe6EgpDbVQ
התגובות מזכירות את יהודי גרמניה שסברו שהנאצים יתנכלו רק ל"אוסט יודה" ולא להם.

המדרום תיפתח הרעה?
״האוייב של מצרים היא ישראל לא איראן״ – דברי הגנרל המצרי סמיר פרג' –דברים אלה לא יכולים להיאמר ללא אישור מפורש מהשלטונות במצרים
https://rotter.net/forum/scoops1/905732.shtml

הכסף הקטארי יקנה את הכול
חשיפת The Marker – קבוצת BSW מרעננה מפעילה בית ספר לסייבר בדוחה עבור צבא קטאר. החברה טוענת כי היא עוסקת בתחום ההכשרה בסייבר הגנתי בלבד, אך ארבעה מקורות הבקיאים בפעילות החברה בקטאר מעלים לכאורה תמונה אחרת, שלפיה החברה עסקה, לכל הפחות בעבר, גם בהכשרת הקטארים בסייבר התקפי.
הקבוצה נקשרה החל ב-2017 בחוזים עם ממשלת קטאר, שבמסגרתם בנתה שני מתחמי לימודים לתחומי הסייבר בתוך בסיסי צבא בדוחה – שבהם הכשירה מתחילת 2018 ועד היום מאות מחיילי צבא קטאר בשימוש בכלים בתחום הסייבר. החברה טוענת כי היא עוסקת בתחום ההכשרה בסייבר הגנתי בלבד. ואולם מסמכים ושיחות שקיים The Marker עם מקורות שפעלו עם החברה בקטאר מעלים לכאורה תמונה אחרת, שלפיה החברה עסקה, לכל הפחות בעבר, גם בהכשרת החניכים הקטארים בסייבר התקפי.
הקבוצה מעסיקה שורה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. הרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר גבריאל אשכנזי משמש בשנתיים האחרונות נשיא הקבוצה. ראש אגף הטכנולוגיה והסייבר במוסד לשעבר, חגי איטקין, משמש מנהל קשרי התעשייה של קבוצת החברות, לפי אתר האינטרנט שלה. אלוף (מיל') ליאור כרמלי, ששימש ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל וגם מפקד מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל, נושא בתואר חבר הוועדה המייעצת לדירקטוריון הקבוצה.
הפרקליטות ביקשה ב-2014 חוות דעת שתגדיר את קטאר מדינת אוייב. באמ"ן סירבו | עמרי קלישר[?]
כרמלי משמש במילואים ראש המפקדה הצבאית לשבויים ולנעדרים, המנהלת את הקשר עם משפחות חטופי 7 באוקטובר. לטענת BSW, השלושה לא עסקו ישירות בפרויקט שמבצעת החברה עבור צבא קטאר, אך הם מודעים לקיומו.
BSW נוסדה על ידי צמד ישראלים חסרי רקע מודיעיני – ערן רומנו ושלום דאנה. רומנו טען בשיחה עם The Marker בימים האחרונים כי "אין אפשרות חוקית למכור סייבר התקפי לקטאר," ולפיכך התחייב: "אנחנו בכלל לא עוסקים וגם לא עסקנו מעולם, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, בסייבר התקפי, לא בקטאר ולא במדינות אחרות." בכתבה שתפורסם בסוף השבוע ב–The Marker ייחשפו הממצאים שסותרים לכאורה את גרסת רומנו.
מ-BSW נמסר כי "הפעילות הגלובלית של החברה בעולמות הסייבר ממוקדת בהגנה, הדרכה והכשרה למוכנות בלבד. כל פעילותה מתבצעת בהתאם לדינים הרלוונטיים, תוך הקפדה על שקיפות מלאה, והיא פועלת באחריות ובמקצועיות בלתי מתפשרת.
"רא"ל במיל' גבריאל אשכנזי, נשיא CyberProAi, אחת מחברות הקבוצה, מעולם לא היה מעורב בפעילות מטעם הקבוצה מול קטאר באף צורה, ובכלל זאת לא ביקר במדינה ולא השתתף בפגישות עם גורמים קטארים. כך גם יועצי הקבוצה, חגי איטקין ואלוף במיל' ליאור כרמלי, המלווים את הקבוצה לצמיחה בשווקים חדשים בלבד."
(גור מגידו, "קבוצת BSW מרעננה מפעילה בית ספר לסייבר בדוחה עבור צבא קטאר", "דה מרקר", 12.6.2015).
https://www.themarker.com/allnews/2025-06-12/ty-article/.highlight/00000197-5fd1-db73-aff7-5fdd2f580000?lts=1751115641828
דומה כי החשדות הללו של תפקיד אנשי צבא במיל. בקטאר חמורים יותר מאלו שלו נגד אוריך. מכל מקום יש לחקור את כולם.
האם באמת כפי שאמר קארל הלוי כמרקס בשביל היהודים אלוהים זה הממון? האם ישראלים יעשו הכול בשביל כסף?

כוחות רפאים
האיראנים נדהמו מעומק הידע הישראלי עליהם. הדובר החדש של משמרות המהפכה, אימאן טאג׳יק ( קולונל לשעבר במשמרות המהפכה) יצא בחשיפה מודיעינית מדהימה –
״ישראל עושה שימוש ברוחות רפאים, שדים ומכשפות כדי לאתר ולחסל את מנהיגנו.״
https://rotter.net/forum/scoops1/904319.shtml
ואולי הם התכוונו ליחידת רפאים של צה"ל?
https://he.wikipedia.org/wiki/היחידה_הרב-ממדית

אלפים הפגינו בטמרה: ''תושבי סג'עייה ינצחו,
נקריב את חיינו למען אל אקצא ועזה''
אלפי בני אדם הפגינו בטמרה נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה והביעו הזדהות עם תושביה. המפגינים הניפו דגלי פלסטין ודגלים של התנועה האיסלאמית, הציגו תמונות של אזרחים הרוגים בעזה והרימו עשרות ארונות קבורה שעליהן נכתבו שמות המתים.
במהלך ההפגנה תקפו המפגינים את נשיא מצרים ואת ראש ממשלת ישראל, ביקרו את התנהלות מדינות ערב וצעקו: "נקריב את חיינו למען אל-אקצה ועזה," "תושבי סג'עייה ינצחו" ו"כולנו עזה."
על פי המוחים, המלחמה לא תסתיים ללא הסרת הסגר מעזה. "כל יום שעובר, הזעם שלנו גובר," סיפר מחמוד מסארווה, אחד המפגינים. "אנו לא יכולים לראות ילדים ונשים וגברים נהרגים ולשבת בשקט. הגיע הזמן שכל המגזר הערבי יצא לרחובות ולהפגין נגד שפיכת הדמים בעזה שעומדת מאחוריה ממשלת ישראל. נתניהו ויעלון הם פושעי מלחמה וצריך להעניש אותם על מעשיהם."
ההפגנה אורגנה על ידי הפלג הצפוני והדרומי של התנועה האיסלאמית ובין משתתפיה נמנו גם השיח' ראאד סלאח והשיח' חמאד אבו דעאבס. "אי אפשר להמשיך במצב המכאיב הזה," אמרה מונא גנאיים. "כל יום שעובר מספר ההרוגים גדל וכך גם הכאב והזעם. כל החיילים שנהרגו במלחמה צעירים ומקומם הוא באוניברסיטה ולא בשטח צבאי. כולם ילדים. נתניהו ויעלון אחראים על הרג ילדים משני הצדדים."
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4553691,00.html
ההפגנה היתה בזמן מבצע צוק איתן ב-2014.
כעת חטפו תושבי טמרה טיל איראני על ראשם שהרג ארבע נשים. והם לא מפגינים, אך מתלוננים (ובצדק) על יהודים ששמחו על נפילת הטיל בטמרה.
ודוק: מכוער מאוד ויש לגנות כל שמחה על הרג אזרחים, אבל אי אפשר לראות בדברי מוחמד לפיהם יש לרצוח יהודים מופת מוסרי, ולהתלונן.
דברי ינון אלישע הלוי מגל בערוץ 14 כי "רוב האנשים בטמרה נגד ישראל" –
https://x.com/YOSSIBAUM/status/1934252234319216733?t=n5PPz9GcwoJsNlY5V_czDQ&s=03
– לא היו צריכים להיאמר, אבל אין זה אומר שהם אינם אמת. אדרבא נשמח אם יימצא ערבי-מוסלמי אחד בטמרה הרואה בדברי מוחמד לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגואלה, גזענות ולא מופת מוסרי.

"נבואת" רון אובז'נסקי-חולדאי
ב- 14 ביוני 2025, עם תחילת מבצע "עם כלביא", אמר רון אובז'נסקי-חולדאי ראש עיריית תל אביב בשידור חי: "להבין שאנחנו לא ננצח את המלחמה הזאת."
https://rotter.net/forum/scoops1/903485.shtml
נאמר שלאחר חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים וקטנים, רון אובז'נסקי-חולדאי אינו קטן, לכן נשנה את הכתוב "הנבואה ניתנה לשוטים קטנים וזקנים."

האמונה היוקדת של האייתולות שניצחונם על ישראל מובטח,
נובעת ממה שהם קוראים בעיתון 'הארץ'
שתי יממות לאחר פרוץ המלחמה עם איראן, התפרסם ב'טהארן טיימס' מאמר שביטא את עמדת משטר האייתולות כלפי המלחמה.
המאמר, המכנה אותנו "הכיבוש הרוצח תינוקות," (האם הרפרנס מוכר?) מביע אופטימיות באשר לתוצאותיה הסופיות של המערכה. הוא טוען שתגובת איראן למתקפה הישראלית משקפת "כבוד וסבלנות אסטרטגית," חוגג את הפגיעות המדויקות של הטילים האיראניים ב"אתרים הרגישים ביותר של הצבא הציוני," מכריז שהשגת נשק גרעיני היא ערובה חיונית להישרדות איראן, ומזלזל בסיכול הממוקד של בכירי משמרות המהפכה, אותם הוא מתאר כ"קשישים" שממילא עמדו על סף פרישה לגמלאות והעברת המקל לקצינים צעירים יותר, וישראל רק זיכתה אותם בכבוד העליון להיות שהידים בדרך לירושלים.
ללב העניין מגיע המאמר כשהוא מעלה את מה שהוא מכנה "שאלה יסודית": והיא: "האם לישות הציונית יש את החוסן הפנימי לשרוד עד 2040?"
בתשובה, מפנה המאמר למאמרו של עורך 'הארץ' אלוף בומשטיין-בן, ששאל בדיוק את אותה שאלה. מתברר שדוברי האייתולות שואבים עידוד מהשאלה שהעלה עורך 'הארץ', אותה הם מתארים "עדות פנימית מהעיתונות העברית, שזורה בפחד ובהודאה."
האיראנים שואבים עידוד מכך שישראל היא, לפי מסקנתם, "המשטר היחיד בעולם שבו המתנחלים עצמם דנים בפומבי כמה זמן עוד נותר לו. אין עוד מדינה בעולם שבה האזרחים שואלים בגלוי: 'מתי תקרוס מדינתנו?' או 'כמה זמן עוד נישאר על המפה?' אפילו במלחמות אזרחים עקובות מדם, הלבנונים, התימנים או האוקראינים לא שאלו שאלות קיומיות כאלה."
וכך, על סמך רוחות הנכאים והייאוש הנושבות מדפי 'הארץ' בפרט והעיתונות הישראלית בכלל, מסיק המשטר האיראני שישראל "במצב של קריסה צפויה… מתפוררת מבפנים, קרועה בין פלגים לוחמים, נטולת אמון, ומלאת אזרחים מיואשים."
"לסיכום," קובע המאמר, "דבריו של אלוף בומשטיין-בן מאשרים את צדקת דבריו של האימאם חמינאי, שאמר שוב ושוב שהיישות הציונית לא תשרוד עד שנת 2040."
הנה נזקה של התקשורת הישראלית ותוצאותיה החמורות של המלחמה הפסיכולוגית חסרת הרסן שהיא מנהלת נגד החברה הישראלית.
תמונת המציאות הכוזבת שהיא מפיצה, המציגה אותנו כחברה חלשה כקורי עכביש, מפיחה עזוז באוייב. הוא תוקף אותנו כי הוא מקווה לשבור אותנו. הוא מקווה לשבור אותנו כי הוא חושב שהשבירה בהישג יד. הוא חושב שהשבירה בהישג יד כי אנחנו מצטיירים בעיניו, בתקשורת שלנו, כשבירים וחלשים.
אבל אנחנו לא. למעשה, ההיפך הגמור מזה הוא הנכון. כל מדדי האושר והשגשוג האנושי ממקמים את ישראל בצמרת העולמית של האופטימיות באשר לעתיד. וכשבודקים את מצב הרוח בקרב הצעירים, מגלים שהדורות הצעירים בישראל הם במקום השני בעולם כולו באופטימיות ובביטחון שהם חשים כלפי העתיד. כלומר – המציאות שמתוארת בתקשורת, פשוט שקרית. היא אולי משקפת את הלך הרוח בקרב הקומץ הפוסט ציוני הזועם והמתוסכל ש'הארץ' הוא בטאונו, אבל כלל לא את הלך הרוח הישראלי הרחב.
איזו טרגדיה. אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו חלשים, האוייב מאמין, תוקף ומסב לנו אבדות, ואז מגלה שההיפך הוא הנכון. ומי יחזיר לנו את כל בנינו ובנותינו המשלמים בנפשם, גופם וחייהם על האשליה הזו שהתקשורת מטפחת אצל האוייב?
"הצעתי," כותב עמיאור, "לאלוף בומשטין-בן להציע את הזווית שלו על העניין. תגובתו: "אין לי זווית. כתוב מה שתמצא לנכון."
(חנן עמיאור, 17.6.25)
https://x.com/presspectiva/status/1934873003969392749?t=gr8eF5pZkW5KxxRHd3LNSw&s=03
מה לא ברור? מר בומשטיין-בן כותב מהזווית של החמאס ואיראן. (ולרצות את מעסיקיו) רק מתבייש לומר זאת במפורש.

היסטוריית יחס הפוליטיקאים הישראלים לגרעין האיראני
https://x.com/YOSSIBAUM/status/1934252234319216733?t=n5PPz9GcwoJsNlY5V_czDQ&s=03
כדאי לקרוא.
נעמן כהן