פורסם לראשונה ב"חדשות מחלקה ראשונה", 3 בפברואר 2022

הממסד המדיני והתקשורתי מתמקד בהשלכות פלישת רוסיה לאוקראינה ואיום רוסיה על שכנות נוספות. אבל, האיום האיראני החתרני-טרוריסטי-בליסטי-גרעיני ממשיך להתעצם במרכז אסיה, המפרץ הפרסי, המזה"ת, קרן אפריקה, צפון ומערב אפריקה ואמריקה הלטינית.

רוסיה איננה מונחית חזון להשתלטות הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית על העולם, אך משטר האייתולות מונחה על ידי חזון פנאטי, דתי בן-1,400 שנים להשלטת האיסלאם השיעי – באמצעי שלום ומלחמה – על "המשומדים" הסונים ו"הכופרים" המערביים, ובראשם "השטן הגדול האמריקאי".

מדיניות עקבית של ארה"ב כלפי משטר האייתולות

ב-1979 התנפצה מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות על צוקי המציאות ("חומייני יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים"). הסיוע החיוני שהעניקה ארה"ב להשתלטות האייתולות על איראן לא מנע מהאייתולות להפוך את איראן מ"השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי" למוקד אנטי-אמריקאי של הפצת טרור, טכנולוגיות בליסטיות וסמים ברחבי העולם.

ב-2015 שוב התנפצה מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות על צוקי המציאות. הבוננזה הפיננסית והדיפלומטית שהורעפה על טהרן באמצעות הסכם הגרעין – לא הביאה להתמתנות משטר האייתולות והתמקדותו בזירה הפנים-איראנית, אלא להקצנתו ולשדרוג יכולותיו בתחומי הטרור, פיתוח ויצור אמצעי מלחמה מתקדמים ופעילות עולמית אנטי-אמריקאית.

ב-2022 נחושים מעצבי המדיניות בוושינגטון להתמיד במדיניות 1979 ו-2015, שאופיינה על ידי הענקת משקל קל להתנהלות-העבר השיטתית ופורעת-החוק של האייתולות, לעומת משקל כבד להערכות ספקולטיביות על התנהלותם העתידית.

הרשות המבצעת בארה"ב מקווה שמחווה פיננסית ודיפלומטית מערבית מרחיקת-לכת בנדיבותה תתמרץ את משטר האייתולות לזנוח את החזון בן 1,400 השנים, העומד ביסוד מערכות החינוך והדת ומדיניות החוץ והביטחון של איראן מאז השתלטה עליה המהפיכה האסלאמית.

המדיניות מונחית-התקווה של ארה"ב מביאה ללהיטות – הנתפשת על ידי איראן כחולשה – להגיע להסכם גרעין נוסף, להצגת האייתולות כנושאים ונותנים אמינים, ולהסרת האופציה הצבאית וחילופי-שלטון באיראן משולחן המו"מ עם האייתולות.

ב-1 פברואר 2022 נשא היו"ר הדמוקרטי של ועדת החוץ והביטחון בסנאט האמריקאי, הסנטור רוברט מננדז, נאום חריף נגד מדיניות הנשיא ביידן בסוגיית הגרעין האיראני. הסנטור אמר: "תקווה איננה אסטרטגיה ביטחונית".

חשיבותה האסטרטגית של אפריקה

גנרל תומאס וולדהאוזר, שהיה מפקד פיקוד אפריקה בצבא ארה"ב, אמר בעדות בוועדת הכוחות המזוינים בסנאט: "אי-היציבות בצפון אפריקה עלולה להפוך לאיום משמעותי מאוד על ארה"ב ובעלות-בריתה." עדות גנרל וולדהאוזר מקבלת משנה-תוקף על ידי הפיכת אפריקה – על 1.2 מיליארד תושביה – למוקד טרור אסלאמי עולמי נגד ארה"ב. משטר האייתולות רואה באפריקה את הבטן הרכה והפגיעה של אירופה "הכופרת" והמשך העומק האסטרטגי של איראן.

לדוגמא, קרן אפריקה (150 מיליון איש, 40% מוסלמים) היא מהאזורים הנפיצים, בלתי-צפויים, בלתי-יציבים ואלימים בעולם כולו, ומהווה דוגמא לחשיבות האסטרטגית של היבשת השחורה. הקרן (אתיופיה, אריתריאה, ג'יבוטי, סומלילנד וסומליה) משתרעת לאורך דרום ים סוף מול נמלי-ים חיוניים של ערב הסעודית ותימן, ושולטת על מיצרי באב-אל-מנדב, המהווים נתיב ימי קריטי לכלכלת מצרים ולסחר אסיה-אירופה, כולל יציבות יצוא נפט מהמפרץ הפרסי.

לפי "פוריין פוליסי" הוושינגטוני, "עתיד אירופה יקבע בצפון אפריקה. המרחק בין מרוקו וספרד – 14.5 ק"מ, בין תוניסיה ואיטליה – 234 ק"מ, בין לוב ויוון – 458 ק"מ ובין אלג'יריה וצרפת – 750 ק"מ... אלג'יריה (2,382,789 קמ"ר), לוב (1,761,191 קמ"ר) ותוניסיה (163,170 קמ"ר) נגועות בטרור המשפיע גם על הדמוגרפיה, הכלכלה וביטחון הפנים באירופה... לאלג'יריה ולוב יש גבול עם צ'אד, מאלי וניז'ר שגם הן סובלות מנחת זרועו של הטרור [האסלאמי]...

"אפריקה היא מקור אספקה עולמי של כמעט 40% מחומרי הגלם, תוצרת חקלאית, מים ואנרגיה החיוניים לצמיחה כלכלית... הפקת הנפט באפריקה מתרחבת בקצב המהיר בעולם... באפריקה 60% מהיהלומים בעולם, 40% מהפוספטים [החיונים לתעשיות כימיות, חקלאות ומזון], 30% מהקובלט [מתכת רדיואקטיבית בעלת כושר-עמידה בחום ולחץ גבוהים] ועוד [18% מהאורניום]... 11% מצריכת הגז הטבעי באירופה מיובאת מאלג'יריה... כך גם 52% מצריכת הגז הטבעי בספרד. אלג'יריה היא מקור הגז הטבעי השני בהיקפו של איטליה. אם המצב הפנימי באלג'יריה ידרדר לאלימות – והדבר אפשרי – תהיה סכנה ממשית לאספקת הגז הטבעי לאירופה... גם לוב היא מפיקה בכירה של גז טבעי, אך היא שקועה [מ-2011] בעיצומן של מלחמות אזרחים."

המכון הוושינגטוני "אטלנטיק קאונסול" מדווח: "...ב-2015 היה מספר חללי טרור באפריקה דומה, ואולי קצת גבוה ממספר חללי טרור דאע"ש במזה"ת... ארגוני טרור אפריקאים כגון בוקו חאראם – שהוא ארגון הטרור הקטלני השני ביכולותיו בעולם – ואלקעידה של צפון אפריקה – פועלים לפי אידיאולוגיה אנטי-מערבית ואנטי-אמריקאית... אפריקה הפכה לתחנת-מעבר מרכזית של הברחת סמים... 12% מהאופיום המוברח דרך אפריקה מיועד לשווקים בארה"ב... הברחת סמים ממערב אפריקה [במעורבות משמעותית של חיזבאללה ומשטר האייתולות] משולבת ומתואמת עם הברחת סמים מאמריקה הלטינית ובים הקריבי [גם שם בשיתוף-פעולה של איראן וחיזבאללה עם ברוני הסמים של מכסיקו, קולומביה ובוליביה]... גיניאה-ביסאו במערב אפריקה מוגדרת כמדינה מבריחת סמים."

אפריקה כמקפצה להפצת המהפיכה האסלאמית האיראנית

משטר האייתולות פעיל בזירה האפריקאית מתחילת שנות ה-80', וממנף את אי-היציבות השורשית, המלחמות הבין-שבטיות ובין-דתיות וריבוי המדינות-הכושלות להגברת פעילותו ביבשת באמצעות:

גיוס והכשרת טרוריסטים אנטי-אמריקאיים.

מעורבות בסכסוכים פנימיים ואזוריים כגון המלחמה במערב הסהרה בין מחתרת הפוליסריו האנטי-אמריקאית נגד מרוקו הפרו-אמריקאית, וסיוע לחזית האסלאמית שנלחמה בממשל האלג'יראי במלחמת האזרחים של 2002-1991.

חתרנות וטרור נגד כל משטר סוני באפריקה.

הקמת מרכזים להפצת האסלאם השיעי בקרב מוסלמים סונים באפריקה.

ת'אום בין הברחת סמים והלבנת כספים במערב אפריקה ואמריקה הלטינית.

סיוע לממשלים אנטי-אמריקאים, כמו הסיוע לאתיופיה במלחמתה במיעוט הטיגרי.

הרחבת הנגישות של האייתולות למקורות אורניום באפריקה.

המרכז הסעודי למחקרים אסלאמיים ע"ש המלך פייסל מדווח: "איראן מסתייעת במקורות אורניום באפריקה, ומקדמת את רעיון 'האיחוד הגרעיני של העולם השלישי', שנועד להרחיב את נגישות איראן למקורות אורניום [באלג'יריה, מאלאווי, זימבאבווה, זמביה, נמיביה, סנגל, מאלי, ניגריה וגבון] ולעקוף סנקציות בינלאומיות... איראן גם משקיעה בפיתוח מקורות אורניום בנמיביה ומאלאווי."

יו"ר וועדת חוץ וביטחון, הסנטור הדמוקרטי רוברט מננדז מזהיר:

ב-1 בפברואר 2022 הטיח הסנטור הדמוקרטי בנשיא ביידן (שם): "ארה"ב אינה נושאת ונותנת עם שותף אמין למו"מ... אל לארה"ב לשגות באשליות כאילו כל הצדדים למו"מ מקיימים את התחייבויותיהם. מנהיגי איראן לא עמדו במילתם מייד אחרי החתימה על הסכם הגרעין ב-2015, והמשיכו לטפח את תשתית הגרעין... ארה"ב עיוורת להפרות הבוטות של איראן..."

יו"ר וועדת החוץ והביטחון של הסנאט טוען שאין מקום לתקווה:

שמשטר האייתולות יעמוד בהסכמים הפוגעים בחזונו האימפריאליסטי.

שמשטר האייתולות יאפשר החדרת הדמוקרטיה לאיראן.

שמשטר האייתולות ירפה מהחתירה לנשק גרעיני.

שמשטר האייתולות יחדל מיצוא טרור ותמיכה בארגוני טרור.

שמשטר האייתולות יגנוז את מדיניות "מוות לשטן הגדול האמריקאי."

האם הנשיא ביידן, מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון לאומי סאליבן – יטו אוזן לאזהרה ולעצה של היו"ר המנוסה של ועדת החוץ והביטחון, שבכוחו לעכב, לשנות, לשבש ולסכל את מדיניות הנשיא?

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר

שלא כמו סטאלין בשנותיו האחרונות – פוטין אינו משתלח ביהודים ואינו מסית נגדם – למרות שנשיא אוקראינה זלנסקי הוא יהודי. אולי מהכרת התודה של פוטין לשכניו, המשפחה היהודית שעזרה לו בילדותו ובנעוריו הקשים והעניים בלנינגראד, ואולי כי חבריו האוליגרכים, שאצלם כנראה מושקע חלק ניכר מכספו – הם יהודים שחוק השבות חל עליהם!

קשה להאמין שפגישתו של שישה מנדאטים בנט עם פוטין שינתה במשהו את מצב הפלישה האכזרית והבלתי מתקבלת על הדעת של הרוסים לאוקראינה. מה שקרוב לוודאי – תהיינה אשר תהיינה התוצאות, כל הצדדים יאשימו את ישראל ואת היהודים בתלאות שתתרחשנה בעקבות המצב החדש שייווצר!

ואולי גם יכרכו יחדיו את 'הפרוטוקולים של זקני ציון' עם חבריו האוליגרכים-היהודים-הרוסים בעלי האזרחות הישראלית!

רותם ידלין – ראשת המועצה האזורית "גזר"

רותם ידלין מתעקשת על התואר "ראשת המועצה" ומשנה את השפה במרחב הציבורי במילים ובעשייה. בריאיון לעדינה בר-אל היא מספרת על תודעת השליחות הציבורית שספגה בבית ומנחה אותה תמיד, על התחומים בהם היא פועלת ביתר שאת כראשת המועצה האזורית 'גזר' ועל חשיבותו של הכוח הנשי בניהול המוניציפלי ובכלל.

אם גם אתם נתקלתם בשנה האחרונה בשלט בעברית רב-מגדרית בעיצובה של מיכל שומר "ברוכות/ים הבאות/ים" – שמתנוסס כיום בכניסה לבתי ספר ברחבי המועצות האזוריות ואפילו בוועדה לקידום מעמד האישה שבכנסת, תדעו שהכול התחיל בכלל במועצה אזורית 'גזר'.

"שפה מייצרת מציאות," אומרת ראשת המועצה האזורית רותם ידלין, שגם מתעקשת על התואר "ראשת מועצה" ולא "ראש מועצה".

"ההחלטה להציב שלט בעברית רב-מגדרית מנכיחה את הנשים בשפה העברית באופן ויזואלי ויוצרת מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד. רציתי שנשים תדענה שהן ברוכות בשערנו ושהן יכולות לעשות הכול. שפה מעצבת מציאות, נשים משנות מציאות."

רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית "גזר" בשלוש שנים אחרונות, גדלה בבית שכולו שירות ציבורי. "ההחלטה לפעול ולשנות מציאות דרך המגזר הציבורי באה מהבית." היא מספרת. "המשפחה שלי נטועה בהיסטוריה של הארץ הזאת. אני דור חמישי למשרתי ציבור בארץ ישראל. סבא של סבתא שלי, מרדכי בן הלל הכהן, עלה מרוסיה בגיל 50 עם שבעה ילדים, היה ממקימי תל אביב, ממקימי 'אגודת הסופרים העבריים' וממקימי 'סולל בונה'. בנו, דוד הכהן, היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר כנסת בשש כנסות ראשונות ושגריר ישראל בבורמה. סבא שלי, אהרון ידלין, היה שר החינוך. אבא שלי, עמוס ידלין, שירת כראש אמ"ן ועמד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. מבחינתי זה האתוס המשפחתי של שירות ציבור, של שליחות. כל דור שירת את הציבור במטרה לשפר את מדינת ישראל לדור הבא. זאת גם הבחירה שלי – לשרת את הציבור על מנת שהמדינה תהיה טובה יותר לדור הבא."

למען הבית ולמען העם

רותם גרה ביישוב כרמי יוסף מגיל שמונה. עד אז התגוררה המשפחה בבסיסים צבאיים, בעקבות שירותו של אביה. "כרמי יוסף הוא הבית שלי," היא אומרת "זה המקום בו אני מגדלת את ילדיי, זה המקום שבו גרים הוריי. ולפיכך החלטתי לפעול בשלטון המקומי, מתוך רצון לייצר מציאות טובה יותר."

היא בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. התואר השני שלה הוא במנהל ציבורי מטעם אוניברסיטת הארווארד בבוסטון. "הייתי ארבע שנים עורכת דין בשוק הפרטי. אחרי זה הייתי במשך ארבע שנים יועצת בכירה למזכיר הממשלה צבי האוזר (היום חבר כנסת), במשרד ראש הממשלה בירושלים, בממשלת נתניהו השנייה."

אחר כך ניהלה רותם ארגון חברתי שנקרא "אוניברסיטה בעם". "זהו ארגון חברתי מעולה," היא מסבירה, "שמביא אוכלוסיות מוחלשות ללמוד באוניברסיטה. המדובר באנשים שכף רגלם מעולם לא דרכה באוניברסיטה, שהחיים לקחו אותם הכי רחוק שאפשר ממנה. ביניהם עניים נתמכי רווחה, מכורים נקיים, אסירים משוחררים ונשים נפגעות אלימות. במסגרת התוכנית הם למדו קורסים במשפטים, במנהל עסקים, פסיכולוגיה ורפואה. המורים בקורסים אלו היו סטודנטים בעלי התואר הראשון המקצועות אלו. וכל השגנו מטרה כפולה: הלומדים הרחיבו השכלתם, והסטודנטים-המורים נחשפו לעולם החברתי שלא הכירו, לאוכלוסיות שונות מהם, לפערים במדינת ישראל. במסגרת זו הם הביעו אחריות חברתית ליצור חברה טובה יותר. בתקופתי כמנכ"לית הרחבתי את 'אוניברסיטה בעם' מפעילות באוניברסיטת תל אביב ובן גוריון גם לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטת חיפה, ובכך הגשמתי את חזוני שלכל אדם בישראל תהיה אפשרות ללמוד בתןכנית במרחק שעה מהבית."

כלכלה, חינוך ושמירה על השטחים

"במרוץ לבחירות ראשות המועצה לא הכנסתי את סוגיית המגדר למערכת הבחירות." אומרת רותם, "הבאתי תוכניות וחזון וחלומות ל'גזר' בלי קשר למגדר. אבל בין המתחרים שלי היו שטענו שאישה לא יכולה לנהל מועצה אזורית, שאני צעירה מדי – טענות שלא היו טוענים כלפי גבר עם ניסיון והשכלה כשלי. מבחינתי זה רק נתן לי יותר מוטיבציה להצליח, להוכיח שאפשר."

היא מדגישה שלושה תחומים עיקריים שהיא מקדמת במהלך כהונתה. הדגש הראשון הוא כלכלי. אני מקדמת את הקמתו של אזור תעשייה גדול, וזאת יחד עם שני שותפים – עיריית רמלה ומועצה אזורית חבל מודיעין. התוכנית הזו היתה 'תקועה' במשך עשרים שנה בגלל סכסוכים בין הרשויות, ויחד עם חבריי – מיכאל וידאל, ראש העיר רמלה, ושמעון סוסן, ראש המועצה האזורית חבל מודיעין – יצרנו אמון, עבודה משותפת, והתוכנית יוצאת סוף סוף לפועל. בימים אלו ממש התוכנית כבר הוגשה. חתמנו על הסכמים עם מינהל מקרקעי ישראל. ההכנסות מאזור התעשייה ישנו מקצה לקצה את השירות שתושבי הרשויות יקבלו. זהו אזור תעשייה עם שלושים אלף מקומות תעסוקה. יש לציין," היא מוסיפה, "ששיתופי פעולה מצליחים בזכות העבודה המשותפת של הרשויות." את הגישה הזאת מבקשת רותם להביא לאורך כל כהונתה – יצירת שיתופי פעולה במרחב, מול משרדי ממשלה ורשויות ובין היישובים. ככה, היא מאמינה, אפשר לקדם דברים גדולים. ביחד.

הפעילות בתחום החינוך היא המשמעותית ביותר עבור רותם. "בעצם למען החינוך הגעתי לתפקיד ראשת המועצה. כי הרשויות המקומיות הן אלו שקובעות איך ייראה החינוך של הילדים שלנו." לשם כך היא הגדילה את התקציבי החינוך באופן משמעותי: "הקפצתי את תקציבי החינוך במועצה האזורית 'גזר' משבעים וארבעה מיליון שקל לשנה לתשעים ותשעה מיליון שקל בשנה. הרחבנו את מגוון האפשרויות בחינוך – פתחנו בשלוש השנים האחרונות בית ספר אנתרופוסופי, בית ספר דמוקרטי-מונטסורי, ובנינו בית ספר חדשני יחד עם משרד החינוך."

בתחום המועצה האזורית "גזר" יש עשרים וחמישה יישובים: חמישה-עשר מושבים, חמישה קיבוצים וחמישה יישובים קהילתיים. בין עשרים ותשעה אלף התושבים יש גם חרדים לאומיים, המתגוררים ב"נוף איילון" ובקיבוץ שעלבים. כמענה למגוון התושבים יש במועצה האזורית חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי דתי וגני ילדים בחינוך הממלכתי-חרדי החל מהשנה האחרונה. הכיוון של הכנסת כל בתי הספר לזרם הממלכתי מאפשר לכל אדם לבחור את החינוך הנכון לו, אך לעשות זאת בתוך המערכת הממלכתית. זו התפיסה הנכונה לטעמה של רותם.

התחום השליש החשוב הוא שמירה על השטחים הפתוחים והחקלאיים, "זהו מאבק יום יומי," אומרת רותם, "גם כנגד הוועדות הארציות לתכנון ולבנייה, וגם אל מול הרצון של ערים שכנות להתרחב, כאשר הדרך הקלה ביותר היא לנסות לעשות את זה על חשבון השדות החקלאיים שלנו."

היא מציינת כי הצליחה למנוע את הזזת מחלף לטרון והקמת מנחת מטוסים בלב עמק איילון, ונאבקת כל העת. לדבריה: "לעיתים המדינה רוצה להקים תשתיות ללא מחשבה." בימים אלה המועצה האזורית "גזר" מקיימת מאבק גדול על קו חשמל שעובר בלב המועצה ומבתר את שדותיה, את נחל שחם ויער חולדה.

רותם הינה חלק מצוות של ראשי מועצות שעוסק הן ברפורמה בחקלאות, והן במאבקים של המועצות לשמירה על השטחים החקלאיים. "השמירה על השטחים חשובה ביותר." היא אומרת. "אני ממש רואה אותנו כמגיני השטחים הפתוחים והחקלאיים. ישראל הולכת ונהיית צפופה יותר ויותר. הבחירה הקלה של המדינה היא להשתלט על השטחים הפתוחים והחקלאיים. במרכז הארץ כמעט ולא נשארו כאלה. זוהי חובתי להתמקד בהגנה על זה."

"נשים יכולות לעשות הכול"

המועצה קיבלה השנה את "אות המגדר" לשנת 2021 מטעם עמותת "כן" על ייצוג נשי גבוה בקרב העובדים. "אני מקדמת נשים," אומרת רותם. "יש לנו מנכ"לית מועצה, מנהלת אגף תברואה, מנהלת אגף תחזוקה ועוד. אני מאמינה שנשים יכולות לעשות הכול. ורק צריך לתת להן את האפשרות. ובכלל, לדעתי ניהול נשי מתאים מאוד לשלטון מקומי. כי השלטון המקומי מתמקד בנושאי חינוך, בריאות, רווחה – קשור בקשר הדוק למשפחה ולילדים. לכן גם השיח הפתוח עם התושבים נובע לדעתי מתכונות שנחשבות יותר נשיות. הקשר בין הרשות המוניציפלית לבין התושבים כולל שיתוף פעולה ואמפטיה. יש הקשבה לתושב. ואני חושבת שזה מאוד ניכר בדרך הניהול הנשי."

לשאלה מה הן הצעותיה לטיפוח נערות צעירות, כיצד לחנך אותן להגיע להישגים עונה רותם:

"אני חושבת שדוגמא אישית היא הדבר החשוב ביותר. יש בה אמירה ברורה. בבית שבו אני גדלתי היה ברור שאין דבר שאני לא יכולה לעשות. לדוגמא, אבא שלי היה טייס, ולכן התגייסתי לקורס טייס. אמנם לא סיימתי קורס זה, והייתי קצינת מבצעים בחיל האוויר. אבל חשוב היה לי לנסות."

כאמור, רותם מתעקשת שישתמשו בתואר 'ראשת מועצה' ולא 'ראש'. בזה היא מתייחסת לכוחה של הסמנטיקה, חקר משמעות המילים והשפעתן הפסיכולוגיות: "בתחילה זה נשמע קצת מוזר, כי אין שימוש רב במילה זו. אבל אם ימשיכו להשתמש בה, כולם יתרגלו לרעיון שאישה יכולה למלא תפקיד זה. ברגע שתהיינה נשים רבות זה לא יישמע מוזר. זה נשמע מוזר כי אין מספיק נשים בתפקידים אלו, עתה אנחנו רק 5% נשים ראשות רשויות. כאשר תצטרפנה עוד נשים, הכינוי הזה יהיה נפוץ וטבעי."

אגב כך היא מציינת את ההתקדמות מאז גולדה מאיר ז"ל שכונתה בכל תפקידיה בלשון זכר. היא היתה "שר הרווחה", "ציר ישראל במוסקווה", "ראש הממשלה" – ולא "שרה", "צירה" או "ראשת ממשלה."

ייצוג מועט בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית פוגע בחברה, לדעתה של רותם: "יש בזה חוסר אחריות ואי ניצול משאב משמעותי וכלכלי. כאשר מגדר שלם מודר מהפוליטיקה, גם אם לא מתוך כוונה מראש, נמנע מהתושבים שירות טוב יותר. כי החלטות טובות מתקבלות מתוך גיוון דעות. כשיש גיוון של נשים וגברים בצמתים הרלוונטיים, ההחלטות תהינה מותאמות לכולם. וזה לא מתוך כוונה מראש של גברים לא להתייחס לצרכי הנשים," היא מדגישה, "אלא כי גברים שמים דגש על דברים אחרים."

רותם מביאה לדוגמא החלטות שהתקבלו כאשר לא היה ייצוג נשי מספק: "בתחילת משבר הקורונה התקבלו החלטות, אשר כנשים ואימהות היה ברור לנו שאין בהן היגיון. כגון: לפני שנה פתחו את הלימודים בבתי הספר לסירוגין – יום כן יום לא. או שהחליטו על פתיחת גני ילדים מהשעה שמונה עד אחת, בלי הבנה שאותם ילדים נמצאים בגנים ובצהרון, אז מה זה משנה אם גם הצהרון יהיה פתוח וההורים יוכלו לצאת לעבודה?"

לדעתה בתקופות בהם היו שרי חינוך – החינוך כנראה לא היה בראש סדר העדיפות שלהם ובתי-ספר נסגרו ביתר קלות. לעומת זאת, שרת החינוך היום, שהיא אימא ואשת חינוך, שמה דגש על השארת בתי הספר פתוחים, וזאת מתוך הבנה מאוד ברורה על הנזק הנפשי שנגרם לילדים כאשר אינם מבקרים במסגרות החינוכיות."

עוד רעיון מקורי מביעה רותם: "גם המאבק על שמירת השטחים הפתוחים והחקלאיים מונע בזכות תכונה נשית. כי יש כאן מבט על עתידם של הדורות הבאים, ויש לי רצון להשאיר לילדינו עולם עם איכות חיים טובה."

אימהות וקריירה

הילדים של רותם עדיין צעירים – עמית בת 13, עברי בן 10 וגיל בת 6 – אבל רותם כלל לא מתלבטת בתשובתה לשאלה אם ניתן לשלב אימהות וקריירה. "אפשר ואפשר לשלב. יש ימים בהם אני מוציאה את בתי מהצהרון ונמצאת עם בנותיי אחר הצהריים בבית; ויש ימים בהם אני נעדרת מהבית, ובנותיי יודעות שאני נמצאת בכנסת ונלחמת על העתיד שלהן. אז הן מבינות מה חשיבות הדברים שאני עושה. וכאמור, הדוגמא האישית היא הדרך הטובה ביותר לחינוך."

עדינה בר-אל

* נדפס ב"קו למושב, גיליון 1223, 3.3.2022 תחת הכותרת: "נשים יכולות לעשות הכול."

רח' המחתרת פינת ההגנה

רמת השרון

תעמולה גלויה ותעמולה סמויה במקרא

הרצאה שביעית בסדרה לשנת תשפ"ב

המרצה – ד"ר משה גרנות

נבחן רמזים על מוצאו של דויד, ועל מעללי בני ביתו

נעיין בהוספות של אוהדי בית דויד לטקסטים המתארים את קורותיהם

של שאול וביתו

נסקור את סיפור פילגש בגבעה ששימש כתב פלסתר נגד

שאול וביתו

טקסטים יחולקו למשתתפים

רצוי להביא ספרי תנ"ך

ההרצאה מתקיימת באולם המחתרת.

ביום ב', 14.3.2022 בשעה 17.30

בבית יד לבנים

הכניסה חופשית