אֵלִי יִסַּרְתַּנִי –
בַּחֹרֶף,
זֶה מְאֹד;
זִעְזַעְתָּ
הָעֹלֶשׁ
עַד שָׁרָשָׁיו;
יִסַּרְתַּנִי –
בִּיחֵפוּת-רַגְלֵיהֶם –
שֶׁל הַיְלָדִים –
בְּשֶׁלֶג הַחֶרְמוֹן,
בַּקֹּר וּבַטַּחַב,
בִּצְפִידַת-עוֹר
פְּנֵיהֶם:
אֲשֶׁר חֲלֵב-הָאֵם
עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם
הַסְּדוּקוֹת;
וּנְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה
פּוֹרַחַת כַּחוֹתָם –
עֲלֵיהֶן
•
1974

• פירוש הסימן – שיר מן העיזבון שפורסם לאחר מותה. העיזבון הועבר למכון "גנזים". השיר נמצא גם בכרך "אסתר ראב / כל השירים", 1988, שאזל, ונשלח חינם בקובץ וורד לכל מבקש.

* פצצת סירחון – עוד לא נולד הכימאי, שימציא את החומר, שיוכל להפיג את הצחנה העזה, מהמהלך המבאיש של החלפת יו"ר ועדת החו"ב של הכנסת בעיצומה של מלחמה קשה ועקובה מדם, כדי לקדם עריקה המונית של מגזר שלם בישראל מהחובה להגן על המולדת, למען אינטרס פוליטי עסקני צר, של איש תאב שלטון שפוגע במזיד בביטחון המדינה למען שרידותו הפוליטית, ושל כת מלחכי פנכתו.

* יו"ר ועדת ההשתמטות – ראש ממשלת ההשתמטות הדיח את שר הביטחון, אך ורק למען קידוש ההשתמטות, ומינה את השפוט שלו, זה שכשר האוצר ביצע למענו פשע נגד כלכלת ישראל ולא העביר תקציב מדינה, לשר ההשתמטות. הוא דחק את רגלי הרמטכ"ל, אך ורק כי הפריע לו לחוקק את חוק ההשתמטות, בתקווה שזמיר יהיה נוח יותר. זמיר לא שיחק את המשחק שלו. הוא מעדיף את ביטחון המדינה על הגחמה ההישרדותית של נתניהו, שמתנקש בעליל בביטחון המדינה. עכשיו הוא הדיח את אדלשטיין כדי למנות איזה סמרטוט לתפקיד יו"ר ועדת ההשתמטות של הכנסת.
בידי כל ח"כ, שהצביע על בחירת יו"ר הוועדה, הבחירה בין אדלשטיין לביסמוט היתה, בהתאמה, הצבעה בעד או נגד ביטחון ישראל. ברוב גדול הם הצביעו נגד ביטחון ישראל.

* מי קובע – המשתמטים קובעים מי יהיה יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, האחראי על הפיקוח הפרלמנטרי על צה"ל, המוסד והשב"כ.
מה הקריטריונים שלהם? הם מעדיפים את ביסמוט על מילביצקי, כי הם לא בוטחים בכוחו של מילביצקי לעמוד מול הייעוץ המשפטי של הכנסת בנושא חוק ההשתמטות.
ממשלת המחנה ה..."לאומי".

* סכין בגב – לוחם צה"ל, רב-סמל במיל' ולדימיר לוזה, שנפל השבוע ברפיח, הוא לוחם בחטיבה שבה לוחם בני, עמוס. מאז 7 באוקטובר הם משרתים כבר, במצטבר, מעל עשרה חודשים – כולם ברצועת עזה.
כשראש ממשלת ההשתמטות מדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כדי לקדם את חוק ההשתמטות המושחת והרקוב, הוא תוקע סכין מורעלת בגבו של כל לוחם בצה"ל, ובגבה של כל משפחה שכולה.

* אורוויל 2025 – 1. מלחמה היא שלום.
2. עבדות היא חירות.
3. בורות היא כוח.
4. השתמטות היא גיוס (וחוק השתמטות הוא חוק גיוס).

* מי ימות – צפיתי בתמונות מההפגנות נגד מעצר העריקים העבריינים. מה ראיתי שם?
ראיתי ביטול תורה המוני.
ראיתי צעירים בריאים, עם חיילוּת לא רעה.
בדיוק הפרופיל של מי שצריכים להתגייס לצה"ל.
כשהמשתמטים הללו צווחים "נמות ולא נתגייס," הם מתכוונים: "תמותו ולא נתגייס".

* מגלות לגלות – גולדקנופף מאיים בעזיבת הארץ, אם החרדים יגויסו. הוא מאיים שאלה שגרים בארץ אך חיים בגלות, גם יגורו בגלות. וזה בשם... "תורת" "ישראל".

* איש לאוהליך ישראל – גולדקנופף אמר שהכאבים של הציונות הדתית לא מעניינים אותו. לנו יש את הכאבים שלנו, הוא הסביר. להם יש את הכאבים שלהם. שלא יעמיסו עלינו את הכאבים שלהם.
במאמר מוסגר, נציין שהוא לא רוצה שהציבור המשרת יעמיס עליו את הכאבים שלו, אך הציבור שלו מעמיס עלינו ועל דם בנינו את עצם הבטחת חייהם ואת מימון אורח חייהם הנצלני.
אך המסר שלו גדול יותר מזה. זה המסר של פירוק עם ישראל לשבטים, כשלכל שבט לא אכפת מכאביו של השבט האחר. מה אכפת לציפור אם ישיר או ישתוק?
כך, למשל, קראתי איזה פשיסט קטן, ש"מסביר" שהממלכה היא השלטון ומי שלא בשלטון הוא לא חלק מהממלכה. אגב, כדי שהמיעוט שלו יהיה "הממלכה", הוא חסיד מובהק של הברית המושחתת עם המשתמטים – אנחנו ניתן לכם להשתמט ונממן את השתמטותכם ובתמורה תתנו לנו את "הממלכה".
הגישה הזאת היא הדרך הבטוחה לחורבן הבית השלישי. רק אם נבין שאנחנו עם אחד, על אף המחלוקות בינינו, ושעלינו להגיע להסכמות רחבות מתוך אחריות ללאום ולא אחריות לשבט, ושהכאבים של כל חלק בעם ישראל הם הכאבים של כולנו, ושכולנו חייבים להיות מתחת לאלונקה של הביטחון והכלכלה – תהיה לנו תקומה.
ואיפה אני מוכן ללכת לקראת החרדים, אם יחליטו לעלות מהגולה שבארץ ולהצטרף למדינת ישראל (כדי לתת, לא רק כדי לקחת)? אני מוכן לפגוע בעיקרון המקודש של צבא העם, ולהקים יחידות צבאיות חרדיות כמו חטיבת חשמונאים, להקים לאורך בקעת הירדן והערבה שרשרת של היאחזויות חרדיות של חיילים שיחלקו את זמנם בין המשימה הביטחונית ללימוד תורה ועוד יחידות מותאמות. ואני בעד השקעת עתק של מדינת ישראל בטיפוח החינוך החרדי ממלכתי, שישמר את אורח החיים החרדי, לצד לימודי ליבה וחינוך להשתלבות במדינה ולשירות בצה"ל.
הגישה של גולדקנופף, כמו של אותו פשיסט קטן, היא "איש לאוהליך ישראל", שתמיט חורבן על מדינת ישראל ועל העם היהודי. איפה הוא ואיפה "כל ישראל ערבין זה בזה".

* האיש בעל שני הראשים – אחת מאגדות שלמה המלך מספרת סיפור על אדם בעל שני ראשים, ואם נדלג על העלילה ועל פרשנויותיה ומשמעויותיה, אגיע למה שמעניין אותי כאן. לצורך משפטי של דיני ירושה, נדרש החכם מכל אדם לפסוק האם מדובר באדם אחד או שניים. מה עשה? שפך מים רותחים על אחד הראשים. מששניהם צרחו שכואב להם, הוא פסק שמדובר באדם אחד.
מתי אנו עם אחד? כאשר כואב לכולנו אם כואב לחלק מאתנו.
יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף: "הכאב שלהם שיהיה אצלם, והכאב שלנו יהיה אצלנו. אל תביא לי את הכאב שלך ותעביר אותו אליי. בוא נחליט שכל אחד עם החבילה שלו."
ומהו "הכאב שלהם"? כאב השכול והיתמות במלחמה. כאב הדאגה והלילות ללא שינה. הכאב הזה לא מעניין את גולדקנופף.
"רשע מה הוא אומר?
'מה העבודה הזאת לכם?'
לכם ולא לו.
ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר.
אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו.
אילו היה שם לא היה נגאל."

* ואתם תשבו פה? – בפרשת השבוע שקראנו אמש, פרשת "מטות" (קראנו גם את פרשת "מסעי"), קראנו על השבטים ראובן וגד, שהתפרנסו ממקנה והתלהבו משטחי המרעה הדשנים והפוריים שפגשו בעבר הירדן המזרחי. הם פנו למשה בבקשה, לאפשר להם להתנחל באזורים אלה.
מנהיגי השבטים לבטח לא ציפו למקלחת הקרה בה שטף אותם משה. ישר ולעניין, בלי סמול טוק ומילות נימוסין, הוא פתח בהתקפה קשה: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!" הוא האשים אותם שהם פוגעים במורל העם ערב המלחמה, שהם משתמטים מן המלחמה, השווה אותם לעשרת המרגלים שפגעו במורל הלאומי וגרמו לעונש הכבד של 40 שנות נדודים ומות כל דור המדבר טרם הכניסה לארץ.
על מה ולמה הוא התנפל עליהם? וכי הם אמרו שלא ילחמו? וכי הם רמזו שאולי לא ילחמו? אם היה לו ספק, לא יכול היה לשאול אותם לכוונותיהם?
אדרבא, מנהיגי השבטים התחייבו להיות החלוצים לפני המחנה, ראשוני הלוחמים, ולא לחזור לנחלתם בעבר הירדן המזרחי עד תום כיבוש הארץ וההתנחלות בה.
שש פעמים מוזכרת החלוציות בהקשר של השבטים הללו ולא בכדי. חלוץ הוא חלוץ, וכמו בימינו – חלוצי ההתיישבות בספר, מעצבי גבול הארץ ומרחיביה, הם גם הטובים בלוחמים. ההתיישבות והביטחון תמיד הלכו יחד, מאז ועד היום. בדבריהם, ביטאו השבטים להט חלוצי ומסירות במלחמה ובהתיישבות. משה התרצה ולקראת סוף הפרק אף צירף אליהם את חצי שבט המנשה, חלוצי ההתיישבות בגולן. ואכן, השבטים הללו עמדו במילתם והיו בראש הלוחמים לכיבוש הארץ.
למה חשד משה בכשרים? למה הוא הטיל דופי במלח הארץ? האם עד כדי כך הוא לא הכיר את עמו? לא יכול להיות.
יש לי תשובה אחרת לשאלה. משה היה בן 120, סמוך למותו. והוא היה עדין במיטבו – לא נס לחו ולא כהתה עינו. לא כהתה עינו – לא רק בכך שלא נזקק למשקפים כדי לקרוא את העיתון ואת המסרונים, אלא בעיקר, עיניו הנבואיות, יכולתו לראות למרחוק.
לא אל השבטים גד וראובן דיבר משה, אלא לפרוטוקול. הוא אמר את הדברים על מנת שיופיעו בספר התורה, כדי שמידי שנה עם ישראל יקרא אותם. משה ידע, שיבוא יום, ויהיה צורך במילים הללו, והוא דאג לחמש אותנו בהם.
3,000 שנה חלפו, קמה מדינת ישראל השלישית, ושבט בישראל בוחר להשתמט ממלחמת המצווה, מכיבוש הארץ, מההגנה על ביטחון המדינה וחיי אזרחיה, מהערך הבסיסי של "כל ישראל ערבין זה בזה" ושל "לא תעמוד על דם רעך." וחמור יותר – בני אותו שבט עושים זאת כנבלים ברשות התורה, כביכול בשם התורה ולמען לימודה.
אל השבט הזה דיבר משה, לא לחלוצי ראובן וגד. משה דיבר אל החרדים בימינו: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!"

[אהוד: האם שאלת פעם את עצמך, ממעמקי הדמגוגיה שלך, כמה צעירים חרדים חסרי השכלה ומוטיווציה מסוגל צה"ל לגייס בשנה, בפועל-ממש, ולהכשיר להפוך אותם ללוחמים קרביים ביחידות חרדיות?]

* האנטי פטריוט – האנטי פטריוט ינון מגל הוא [---]. ההשתלטות העוינת של האנטי פטריוט הזה על המונח "פטריוטים", לתוכנית הלינץ' של ערוץ התעמולה, הוא מעשה גזל זועק לשמיים.
ינון מגל הוא הישראלי המכוער.
וכעת הישראלי המכוער הזה הוא חוד החנית התעמולתית למען המשך העריקה ההמונית של המגזר המשתמט, בתמורה להמשך שלטונם.

* על ניצחון ושחרור החטופים – אין ניצחון בלי שחרור החטופים!
הסיסמה הזאת צודקת ונכונה. ראשית, כי שחרור החטופים הוגדר כאחת ממטרות המלחמה. שנית, כי אלמלא הוגדר רשמית, הציבור לא היה מקבל זאת, כי השכל הישר והמצפון האנושי והיהודי מחייב זאת.
שחרור החטופים הוא הניצחון!
הסיסמה הזאת שגויה.
אמחיש זאת כך: אם ב-8 באוקטובר, אחרי הטבח הנורא, הרצח, האונס והחטיפה ההמוניים, אחרי ההשפלה הלאומית הנוראית, ישראל הייתה פונה לחמאס ואומרת – החזירו את החטופים. מה אתם רוצים בתמורה? ותשובתם היתה – שחרור המחבלים הכלואים והימנעות ממלחמה.
אם ישראל היתה מקבלת זאת, וחמאס היה יוצא מהטבח ללא פגע, כשליט הבלתי מעורער של עזה, עם צבאו המנצח, אך החטופים היו משתחררים, האם זה היה ניצחון של ישראל?
מי שחושב שהתשובה חיובית... טוב, שיהיה. מי שמבין שהתשובה שלילית, חייב להסיק מכך, שהסיסמה שגויה.
דיון אמיתי, ולא סיסמאתי, הוא על הדרך לניצחון ולהסרת האיום מעזה, ששחרור החטופים הוא מרכיב הכרחי בתוכו.

* הם אחראים – חמאס הוא ארגון שוחר שלום. עובדה – מאז 8 באוקטובר הם דורשים את הפסקת המלחמה.
האמת היא שחמאס יכלו להפסיק את המלחמה בכל יום שרק רצו. לשם כך הם היו צריכים לשחרר את החטופים ולהיכנע. הם בחרו וממשיכים לבחור במלחמה. הם ורק הם האחראים היחידים לכל תוצאה של הטבח – למותו של כל מגן אנושי בעזה ולכל ילד רעב.

* עדנה אנטישמית – מעולם לא היתה עדנה לתנועת BDS, לדה-לגיטימציה לישראל ולחרמות עליה – כמו הימים האלה, ימי פוסט 7 באוקטובר. הגל הזה פרץ ב-7 באוקטובר. הטבח הנורא, הרצח והאונס ההמוניים, החטיפה הברברית של מאות נשים, זקנים, ילדים ותינוקות, כל אלה נתנו זריקת עידוד חסר תקדים לאנטישמיות העולמית, והובילה מיד לגל אנטישמי שלא היה כמותו מאז השואה, תחת הסיסמה "פרום ד'ה ריבר טו ד'ה סי, פלסטיין וויל בי פרי", כלומר מחיקת ישראל, בעיקר אחרי שנוכחו מה המשמעות של "פלסטיין פרי" כפי שבאה לידי ביטוי בבארי, בניר עוז, בכפר עזה ובמסיבת הנובה. ה"הישג" הזה הצית את דמיונם; המחשבה שמה שהיה במסיבת הנובה ייעשה ליהודים בת"א, בירושלים, בחיפה ובכל מקום בארץ, הפיחה בהם רוח חיים אדירה.
וברוח הנכבאיזם, החל מיד קמפיין הסתה ועלילת הדם אנטישמית נגד זכותה וחובתה של ישראל להגן על עצמה ועל חיי אזרחיה, תוך הצגת פעולתה הצבאית כ"ג'נוסייד"; עלילת דם שנולדה כבר ב-7 באוקטובר, עוד בטרם נורה הכדור הישראלי הראשון לעבר עזה, והולכת וגוברת עם המיספרים הגבוהים של המגינים האנושיים שנהרגו כיוון שהמחבלים הסתתרו מאחוריהם וקמפיין הרעב המולהט בידי חמאס, בוזז המזון שאנו מעבירים לאוכלוסיית עזה. ידידתנו "המורכבת" קטאר, ה"מתווכת" ההוגנת, היא המובילה והמממנת של הגל האנטישמי, מהלך שהיא עושה כבר שנים לפני 7 באוקטובר.
וכמה חבל שרבים כל כך בתוכנו מתקשים לעמוד מול המתקפה האנטישמית ועלילות הדם, עד שהם מצטרפים אליה.

* אידיוטים שימושיים משני הזנים – קמפיין הרעב שמוביל חמאס הוא כעת המכשיר המרכזי שלו במלחמתו בישראל. הצלחתו מקשיחה את עמדות חמאס במו"מ ומסכלת עסקה. אלה בתוכנו ששותפים לקמפיין הופכים אידיוטים שימושיים של חמאס במו"מ. ומצד שני, השר מטעם הכנופייה, חומץ בן חומץ, עמיחי אליהו, משגר בהבל פיו וברעיונות ההשמדה המפלצתיים שלו, שיירות אספקה של דלק ותחמושת למלחמת הדה-לגיטימציה של חמאס לישראל. גם הוא אידיוט שימושי של חמאס. האידיוטים השימושיים של חמאס, משני הזנים, מחבלים במאמץ המלחמתי שלנו, הצבאי והמדיני, ובהשגת מטרות המלחמה – מיטוט חמאס ושחרור החטופים.

* תעודת ביטוח – לקראת חתימה אפשרית על עסקת חטופים, שתכלול העברת רשימת כל החטופים שבידי חמאס ושלוחותיו, הג'יהאד האסלאמי הודיע שנותק הקשר עם החטוף רום ברסלבסקי ושוביו. החשש, שחמאס לא יחזיר בעסקה את כל החטופים, כדי להשאיר לו תעודת ביטוח, עתידית מתחיל להתממש.

* צודק וטועה – בכל פעם ששר בממשלה או ח"כ בקואליציה מדבר על כיבוש קבע של רצועת עזה, ממשל צבאי בעזה, הקמת יישובים בעזה, אני קורא תגובות כמו: "לא לשם כך הלכתי למלחמה. לא לשם כך שירתי מאות ימים במילואים. לא לשם כך סיכנתי את חיי ואיבדתי את חבריי. אני חש מרומה."
מי שאומר זאת צודק וטועה. הוא צודק וטועה בדיוק כמו מי שאומר: "לא הלכתי למלחמה, לא שירתי מאות ימים במילואים, לא סיכנתי את חיי ואיבדתי את חבריי, כדי שהממשלה תמסמס את פירות הניצחון, תיסוג לקווי 7 באוקטובר, תשחרר אלפי מחבלים ורוצחים, תחזיר את אש"ף לשלוט ברצועה."
אלה ואלה צודקים, כיוון שהם אכן לא גויסו, אלא למטרות המוגדרות של המלחמה: מיטוט חמאס, שחרור החטופים והסרת האיום מעזה. אלו ורק אלו מטרות המלחמה. הם טועים, כי טענותיהם אינן רלוונטיות. הן אינן רלוונטיות כיוון שהשאלה של היום שאחרי, אינה קשורה למטרות המלחמה, ובסוגיה הזאת יש מחלוקת. הם גויסו כדי להביא לניצחון, שיאפשר לממשלה להחליט מה לעשות ביום שאחרי. זכותם כאזרחים להתנגד בתוקף למדיניות שהממשלה תחליט עליה ולהיאבק נגדה. אבל הם לא רומו. המלחמה נועדה ליצור את היום-שלפני-היום-שאחרי ורק לכך הם גויסו.

* בעד ונגד החלת הריבונות – אני תומך בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן רבתי ועל גושי ההתיישבות ביו"ש. אני מתנגד להחלת הריבונות על כל יהודה ושומרון. ריבונות על יהודה ושומרון תספח למדינת ישראל בין 2.5 ל-3 מיליון פלשתינאים, והדבר סותר את ייעודה הציוני של ישראל – להיות מדינת הלאום של העם היהודי. כדי להיות מדינת הלאום של העם היהודי, יש הכרח ברוב יהודי מוצק לדורות. לכן, כציוני איני יכול לתמוך בכך.
דיבור על ריבונות ללא מתן אזרחות הוא אנטי דמוקרטי, שיהפוך את ישראל לאפרטהייד. ומבחינה דמוגרפית, גם אם אין לפלשתינאים אזרחות הם יחיו במדינה ויקעקעו את הרוב היהודי.

* תגובת מקרון לטבח 7 באוקטובר – הכרה במדינת טבח בלב הארץ.

* הבעייה היא שאשתו של מקרון לא מכה אותו מספיק.

* תצפית למזרח הגולן – מליאת המועצה האזורית גולן ערכה סיור לימודי בצפון הגולן. התארחנו ב"האבזלת" במתחם ווסט, ברמת הנשיא טראמפ, על הר בנטל ובבית הספר "ילקוט הרועים" – בית ספר יער באל-רום.
בבנטל תצפתנו לעבר סוריה ושמענו סקירה מרתקת מפי קצין בכיר על היערכות צה"ל על כתר החרמון ובמזרח הגולן, וגם על ההיערכות בצד המערבי של הגבול הישן. מכל בחינה שהיא, אני מתרשם שצה"ל מפיק לקחים מ-7 באוקטובר. רק שלא נשוב ונירדם.

* מגילת העצמאות של רשף חן – חכ"ל רשף חן הגדיר את עצמו, בפשקוויל ל"הארץ", "סרבן המנון". הוא מסרב לשיר "נפש יהודי הומיה", כי הדבר פוגע בערביי ישראל. הוא רוצה לשיר "נפש ישראלי הומיה". וכדי להצדיק את עמדתו, הוא נתלה באילן גבוה – מגילת העצמאות. כלומר משפט ממגילת העצמאות, מחוץ להקשרו.
כנראה שלרשף חן יש מגילת עצמאות משלו, שונה מזו שאני מכיר. וכך נכתב בה: בארץ ישראל קם העם הישראלי... מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו הישראלים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה... נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה הישראלית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם הישראלי לתקומה לאומית בארצו... תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם הישראלי לבין ארץ ישראל ולזכות העם הישראלי להקים מחדש את ביתו הלאומי... השואה בה הוכרעו לטבח מיליונים ישראלים באירופה הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם הישראלי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה הישראלית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את ערי המולדת לכל ישראלי ותעניק לעם הישראלי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפות העמים. שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה וישראלי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ ישראל... ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה ישראלית בארץ ישראל... זוהי זכותו הטבעית של העם הישראלי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה ישראלית בארץ ישראל היא מדינת ישראל.
הפסוק שציטט חן ממגילת העצמאות: "תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין."
ונשאלת השאלה, מי "תהא מושתתה"? מי "תקיים שוויון זכויות"? והתשובה היא "מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל." שימוש בפסוק מתוך המגילה מחוץ להקשרו, כדי לתקוף באמצעותו את שורש מהותה של מגילת העצמאות כולה, מוציא שם רע לאמנות הוצאת דברים מהקשרם. למה הדבר דומה? להוריד מילה קצרה, בת שתי אותיות, מהדיבר "לא תרצח", ולצטט מתוך התורה את הציווי "תרצח".

* האשמת הקורבן – "אם היתה לך בת, הייתה מסכים שהיא תעבוד בפמליה של אייל גולן?" שאל רוני קובן את היחצ"ן המייצג את גולן רני רהב. רהב השיב בחיוב והוסיף "אף אחד לא היה מתקרב אליה." זאת אחרי כל הרמזים הקודמים: "אני מכבד את האישה, לכן לא אומר כאן את מה שאני יודע." במילים אחרות – הקורבן אשם. טאיסיה, האישה שהתלוננה נגד אייל גולן וחבריו, היא האשמה במה שעשו לה, בהיותה נערה.
את האמת הוא אמר כאשר נשאל למה הוא ממשיך לייצג את גולן: "אתה מכיר עוד זמר שעשה 7 פעמים בלומפילד?" זה הסיפור. גולן הוא מצליח, גולן הוא חזק, גולן הוא עשיר ורהב אוהב חזקים, עשירים ומצליחים, כי מהם הוא נבנה, מהם הוא עושה את הכסף ואת השם שלו. ואם צריך לשם כך להאשים קורבן במעשים מזעזעים שעשו לה, זה קטן עליו.
איש מגעיל. מתחילת התוכנית הטיף מוסר לכל העולם וגיסתו, אך כל זה לא שווה דבר, כאשר בסוף התוכנית הוא מתגולל בקורבן של הלקוח שלו.

* ארבעים שנה ל"מחכים למשיח" – ארבעים שנה מלאו לצאת תקליטו המיתולוגי של שלום חנוך "מחכים למשיח". שלום התארח אצל שלומי שבן בגלגלצ לתוכנית מיוחדת – מרתקת ומרגשת, על התקליט. הם דיברו גם על ההופעה המיתולוגית בפארק הירקון, שזכיתי להיות בה עם חניכיי. הוא סיפר שהיו שתי הופעות ענק, אחת היתה בחינם, והיו בה 100,000 איש. אולי בה היינו...
שלומי ושלום דיברו גם על התקליט הקודם "חתונה לבנה" (בין שני התקליטים היה גם "על פני האדמה"), ואף הושמעו שירים מתקליט זה.
שלום אושש את הסיפור הידוע, המיתולוגי, על הכישלון המסחרי החרוץ של "חתונה לבנה", ואיך הוא הפך בהדרגה לאחד התקליטים החשובים בתולדות הרוק הישראלי. בעיניי, "חתונה לבנה" הוא הטוב בתקליטיו של שלום. חבריי ואני אהבנו אותו מאוד, האזנו לו רצוא ושוב, דיברנו עליו, הכרנו אותו על פה. והייתי בטוח שהוא להיט גדול. רק שנים רבות מאוחר יותר למדתי על כך שהיה כישלון מסחרי, והדבר הפתיע אותי מאוד.
שיר המחאה על מלחמת לבנון הראשונה, מתוך "מחכים למשיח" – "לא עוצר באדום", נכתב על שר הביטחון של מלחמת שלום הגליל אריק שרון. מבחינתי, זהו שיר נבואי על ההתנתקות.

* מנגו עם הקליפה – לכבוד יום המנגו הבינלאומי (כן, מסתבר שיש דבר כזה) התראיין בנדון בגל"צ שף, ששכחתי את שמו, ודיבר על המנגו. הוא סיפר על טרנד בשנים האחרונות, של אכילת מנגו עם הקליפה, ודיבר בשבחו.
מנגו עם הקליפה?!
למה לא? ננסה. ניסיתי.
מסקנות הניסוי: א. זה אכיל. ב. אמשיך לקלף.

* ביד הלשון: ניר ח"ן – ב-27 ביולי 1955, לפני שבעים שנה בדיוק, אירע אחד האסונות הכבדים בתולדות המדינה, כאשר מטוס "אל על", שסטה בטעות ממסלולו ונכנס לשמי בולגריה, הופל בידי חיל האוויר הבולגרי. כל 58 נוסעיו נהרגו.
לזכר הנספים באסון הוקם היישוב ניר ח"ן (ח"ן = 58 בגימטריה) בחבל לכיש.
ניר ח"ן הוא מושב עובדים, המשתייך לתנועת המושבים. בראשית דרכו הוא נוסד כמושב שיתופי. היישוב הוקם בידי גרעין של 90 צעירים מחיפה, שנענו לקריאה ליישב את הנגב. בתחילת 1955 הם עלו להכשרה באיבים. ב-1956 הם עלו לקרקע. בראשית שנות השבעים הצטרפו כשלושים משפחות עולים מצרפת.
שמו המקורי של המושב אמור היה להיות הילה, שם המבטא אור, כדוגמת היישובים השכנים נגה, זוהר ונהורה. בעקבות אסון המטוס, הוחלט להעניק למושב, שעלה לקרקע חודשים ספורים אחרי האסון, את השם ניר ח"ן.
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com

אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּחַיָּיו?
הוּא קָם בַּבֹּקֶר וּבֹקֶר בּוֹ לֹא קָם.
הוּא מְדַשְׁדֵשׁ אֶל הַמִּטְבָּח, וְשָׁם
הַמָּיִם הַפּוֹשְׁרִים יַזְכִּירוּ לוֹ,
שֶׁבְּגִּילוֹ, שֶׁבְּגִּילוֹ, שֶׁבְּגִּילוֹ.
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּבָקְרוֹ?
הוּא קָם בְּבֹקֶר קַיִץ, וּכְבָר סְתָו
נִמְהָל בָּעֶרֶב בְּנוּרוֹת חַדְרוֹ.
מִמַּסָּעוֹ בַּמִסְדְּרוֹן הוּא טֶרֶם שָׁב,
כִּי שָׁם הוּא עוֹד חָשַׁב, חָשַׁב, חָשַׁב
מַה לַעֲשׂוֹת עַתָּה וּמַה לִקְרֹא
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בִּסְפָרָיו?
רוּחוֹת-פְּרָצִים בָּהֶם יְעַלְעְלוּ
וִיְסַמְנוּ לוֹ מִשְׁפָטִים עַל בֹּא הַקֵּץ
בִּדְיוֹ סְתָרִים, וְאַחַר כָּךְ יְגַלּוּ לוֹ
כַּמָּה מֵהֶם. וְהוּא יֵצֵא חוֹצֵץ
בִּבְרַק עֵינוֹ, בְּנִסְיוֹנוֹ הָרָב
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּעֵינָיו?
אִם יִתְרַכֵּז, יָצוּף בּוֹ זֵכֶר קְרָב
רָחוֹק, צְמֵא נִגּוּדִים וְכִּשְׁרוֹן
וְסִכּוּיִים תְּלוּלִים, עַד שֶׁקָּרַב
יוֹם שִׁכְחָה. עַכְשָׁו מִן הַגָּרוֹן
עוֹלִים בִּזְהִירוּת, כְּסִירִים,
כַּמָּה מִן הַבְּטוּחִים בְּחִרְחוּרָיו,
כְּמוֹ נֶהֲמוֹת נָמֵר צָעִיר בַּסְתָו
אָדָם זָקֵן – הֵיכָן כָּל נְמֵרָיו?
הוּא עוֹד יֵצֵא לְצַיִד יוֹם אֶחָד,
כְּשֶׁהַיָּרוֹק יִהְיֶה יָרוֹק-שָׁחוֹר,
עִם כֹּחַ רָב וְנִסָּיוֹן מֻעָט
הוּא עוֹד יֵצֵא לְצַיִד יוֹם אֶחָד.
אֶת הַשָּׁנִים יַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו
כְּמוֹ כְּבִישׁ אָרוֹךְ, שֶׁנֶעֱזָב, עָיֵף,
מְאֲחוֹרֵי כְּלִי רֶכֶב מְטֹרָף,
שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִנְהָג בּוֹ, כְּרוֹדֵף
אַחַר הַזְּמָן, שֶׁכְּבָר אָזַל כֻּלּוֹ
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּגִּילוֹ?
הוּא מְנַמְנֵם, כִּי הוּא פּוֹחֵד לִישׁוֹן.
עֵינָיו פְקוּחוֹת לְמֶחֱצָה, מְנַחֲשׁוֹת
לְפִי תְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים, אִם הַלְחִישׁוֹת
רוֹמְזוֹת כִּי זֶה לֵיְלוֹ הָאַחֲרוֹן
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בַּחַלּוֹן?
חַלּוֹן פָּתוּחַ, וְדַרְכּוֹ נִשְׁקָף
רֹאשׁ זָר וְלֹא מֻגְדָּר, שֶׁמְאוֹתֵת
לִהְיוֹת שֵׁנִית נָמֵר צָעִיר בַּסְתָו,
תָּמִיד תָּמִיד לָקַחַת, לֹא לָתֵת
לְרֹאשׁ עוֹיֵן מִבַּעַד לַחַלּוֹן
לִפְקֹד אוֹתוֹ בְּעֶרֶב אַחֲרוֹן
אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּעַרְבוֹ?
לֹא מֶלֶךְ
וְיִפֹּל
לֹא עַל חַרְבּוֹ.
 
יוסף עוזר: דוד אבידן! לא מובן מאליו למשורר ה"עתידני" לכתוב שיר על זקנה.
 אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּחַיָּיו? / הוּא קָם בַּבֹּקֶר וּבֹקֶר בּוֹ לֹא קָם. / הוּא מְדַשְׁדֵשׁ אֶל הַמִּטְבָּח, וְשָׁם / הַמָּיִם הַפּוֹשְׁרִים יַזְכִּירוּ לוֹ, / שֶׁבְּגִּילוֹ, שֶׁבְּגִּילוֹ, שֶׁבְּגִּילוֹ./ אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בְּבָקְרוֹ?
מהשורה המסיימת  – לא מלך ויפול / לא על חרבו, מפעילה שני מישורים – האחד – האישי – מה שהניע אותי לכתוב את הרשימה הזו:  מראה של אדם שהגיע לבית הכנסת אחרי שעבר אירוע מוחי. התנועות העקומות שלו והתנהלותו הנתמכת על ידי תאילנדי, אופן נפילתו על כיסא גלגלים ופיו הפעור באופן לא רצוני ולחישותיו בסיום את "עלינו לשבח". כל אלו העלו בי גם, אולי את מה רבו מעשיך ה', לא באירוניה אלא אודות כוח הרצון. ולעלות לרגל לשיר של אבידן.
 "ערב פתאומי" של דוד אבידן הוא שיר שנכתב על מצבו הסופי של האדם בזמן תחילת המדינה כשהמוות כמעט הולאם... והיה רכושם של מנהיגים, של אלבומי ניצחון עם מרכאות ובלי מרכאות, והמהפכה הספרותית העברית עדיין צעירה, "סברסית" [יהודה עמיחי, נתן זך, מחבורת "לקראת" שחזרו ממלחמת השחרור] .
 עַם זקן מה יש לו בחייו?
 השיר "ערב פתאומי" נכתב בזמנים שאת שיריהם של עמיחי ושאר בני אותה חבורה ליהקה דמות נצחית של ה"נערה", ה"ילדה" או סתם "אַת" שהעניקה מימד של נעורים שאין להם גדר הפרדה כל שהיא [שערך הארוך נערה שערךָ הַקָצֵר]. בשירה העברית שמדברת בשפע על חיים צעירים תוססים או על מוות ומלחמות, או בכולם אהדדי – (מות ובמלחמות ושל צעירים ותוססים), השיר צעק במוחי שם במנחה של שבת באמצע בניית המשכן בפרשת פיקודי. ושאל את השאלה החבויה בסוף השיר – האם יממש אדם זקן, [מה יש לו בחייו?!] את האפשרות ששאול קיים בנסיבות של הפסד בקרב, התאבדות?
אבידן הצעיר שאל:  אָדָם זָקֵן – מַה יֵשׁ לוֹ בַּחַלּוֹן?
יהודה עמיחי אמר: מִשְּׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּחֶדֶר / תָּמִיד אֶחָד עוֹמֵד לְיַד הַחַלּוֹן. / מֻכְרָח לִרְאוֹת אֶת הָעָוֶל בֵּין קוֹצִים / וְאֶת הַשְּׂרֵפוֹת בַּגִּבְעָה. / וְכֵיצַד אֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ שְׁלֵמִים / מֻחְזָרִים בָּעֶרֶב כְּמַטְבְּעוֹת עוֹדֵף לְבֵיתָם.
 מבקשי החיים תמיד כמפסידים בקרב הזה. – תשובתו של אבידן – לא ליפול, לא בשליחת יד. נכתבה, ככל הנראה, כשהוא בשנות העשרים שלו. אבידן הוויטאלי, העתידני.
שירה גדולה מזוהה על ידי קוראים גדולים. לו יקום היום אבידן – או רביקוביץ – לא יזהו צורכי הצרכים של מסטרשף ומשחקי השף שום גדלות.
נשארה הרוח – זו שמעניקה יכולת התנתקות מהקרקע למטוס אדיר נושא פצצות – וממריא להגן על עם זקן מה יש לו בחייו מלבד לאכול את עצמו מבפנים.
יוסף עוזר

 

[א]
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קְטַנְטַנִּים
יֵשׁ לָנוּ עֵסֶק עִם חִתּוּלִים
אֲבָל גַּם לְעֵת זִקְנָה
חוֹזְרִים הֵם לְחַיֵּינוּ.

[ב]
כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַעַת אַזְעָקָה
יוֹרְדִים דָּרֵי הַבַּיִת לַמִּקְלָט
וְעִמָּם שְׁלוֹשָׁה כְּלָבִים.
כֻּלָּם מִתְנַהֲגִים יָפֶה,
יוֹשְׁבִים בְּמַעְגָּל
וְהַקְּטַנִּים מַמְשִׁיכִים לִישֹׁוֹן
עַל הַמִּזְרָנִים.
מִלְחָמָה נֶגֶד אִירָאן
וְהַח'וּתִים הַתֵּימָנִים
שׁוֹלְחִים אֵלֵינוּ טִילִים
כְּבֵדִים אֲרֻכֵּי-טְוָח
שֶׁמִּכָּל פִּצּוּץ נֶהֱרָסוֹת
דִּירוֹת שְׁלֵמוֹת וּמְכוֹנִיּוֹת חוֹנוֹת
עוֹלוֹת בָּאֵשׁ בָּרְחוֹבוֹת.

בְּבֹקֶר אֶחָד
אִישׁ מַבִּיט בְּעִתּוֹנוֹ.
רוֹאֶה לֵב שֶׁנֶּעֱצַר
בִּשְׁתִיקָה.
שְׁוֵה נֶפֶשׁ דּוֹמֵם.

וְחוֹזֵר לְעַשֵּׁן
סִיגַרְיָה שֶׁל נַחַת.

רֹב נַחַת

אוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁתַּשׁ כּוֹחוֹ
מֵרֹב טוּב
וְחַי לוֹ בְּיָם שָׁקֵט
בְּעַצְלוּת וּבְשַׁלְוָה.
גַּם כִּי יַעֲשִׁיר
לֹא יִפְתַּח חֶשְׁבּוֹן לַנִּזְקָקִים
וּבְחַגִּים לֹא יִצְבְּאוּ עַל פִּתְחוּ
הַקַּבְּצָנִים.
וְלֹא יִתְרֹם לְ"בֵּית הַתַּבְשִׁיל",
וְלֹא כָּל מַתַּת רָעָב לַנִּזְקָק,
וְלֹא יִשָּׂא תְּפִלָּה לְמַעַן חֲלוֹמוֹ
שֶׁל הַשָּׁבוּי
לְמַעַן זֶה הַנּוֹשֵׂא אֶת
סִימָנֵי הָאֵפֶר
וְהַמָּוֶת עַל שְׂפָתָיו.

תמות נפשי עם נתניהו שהוא הוא האויב האמיתי של ישראל ולא עם פלישתים, קבעה פרוטסטנטית בת 73. "הייתי מוכנה למות כשהידית!"
כתב אישום הוגש נגד הפרוטסטנטית בת ה-73 שרצתה להתנקש בנתניהו.
פעילת המחאה מואשמת בקשירת קשר לעבירת רצח נגד ראש הממשלה, ולניסיון לבצע מעשה טרור. בחקירותיה סיפרה שהיא "מיואשת מהמצב בארץ וממצבה הרפואי,״ ולכן החליטה לפגוע בסמלי שלטון ו״להקריב את עצמה." עוד אמרה בעדותה שהיא סובלת מבעיות זיכרון ומהזיות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו״ד שרית שמש מפרקליטות מחוז תל אביב, הפעילה סיפרה בחקירותיה שמאחר שנשאר לה "מעט מאוד זמן לחיות" עקב מחלתה הסופנית, היא היתה "מוכנה למות כשהידית למען המאבק, כדי להציל את המדינה." היא הסבירה שהיא "מיואשת מהמצב של המדינה וממצבה הרפואי,״ ולכן החליטה ״לפגוע בסמלי שלטון ולהקריב את עצמה." בעדויות מאוחרות, לפי האישום, היא טענה שהיא סובלת מבעיות זיכרון ומהזיות. עוד אמרה שהיא לא זוכרת שהיא ״התבטאה בכוונה לפגוע בנתניהו.״
ב-23 ביוני השנה, כך עולה מהאישום, אובחנה הפעילה במחלה סופנית. בימים אלה גמלה בליבה ההחלטה לרצוח את רה״מ, כתוצאה מכך שימיה ספורים.
הפעילה, המיוצגת על ידי עורכי הדין גיא ארנברג וגיורא זילברשטיין, קיימה כמה פגישות בנושא, לאחר פגישה רחבה שהתקיימה בין שמונה פעילי מחאה, בה דנו באופציות להקצנת המאבק ברחוב. היא ביצעה כמה שיחות מוצפנות עם פעילי מחאה ביישומון דיגיטלי, במטרה להעלים ראיות, שם גם ביקשה להיפגש פיזית עם אותם הפעילים.
הנאשמת שיצרה רושם כי הפגישה דחופה, הזמינה לביתה פעיל מחאה. היא ביקשה לדבר איתו בחדר השינה ולהשאיר את הטלפון הנייד בחוץ. היא שוחחה איתו על ההתנקשות המתוכננת, והודתה כי מדובר בפעולה שהיא מתכננת לבצע בשל מחלתה הסופנית. היא ציינה בפניו את פרטי הפעולה שכבר הספיקה להכין, לרבות סידורי האבטחה של ראש הממשלה נתניהו.
פעיל המחאה הסביר כי הוא לא תומך בפעולה, וביקש ממנה להמתין ולמצוא אופציות אחרות להקצנת המאבק. בפגישה נוספת שהתקיימה בין השניים, שוב בחדר השינה וללא מכשירי סלולר, הסבירה הנאשמת כי היא מתכננת לבצע את הפעולה למרות התנגדותו של הפעיל, וביקשה ממנו סיוע בהשגת טיל מסוג RPG.
בפגישה זו החליט פעיל המחאה לדווח על הנעשה לגונן בן יצחק, בשל הרקע שלו בשירות הביטחון הכללי. בן יצחק דיווח מיד לשירות, יחד עם היאחב״ל היא נעצרה ונחקרה. בחקירתה הראשונה היא הודתה בכול, אך לאחר שעימתו אותה עם פעיל המחאה שאיתו נפגשה בחדר השינה, היא הכחישה הכול, וטענה כי הוא משקר.
בית המשפט ביקש להמשיך את תנאי מעצר הבית המלא של הנאשמת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. "למרבה הצער, מחלתה, אשר הובילה אותה לרקום תוכנית להמית את ראש הממשלה ובכך לסיים את חייה, בבחינת ׳תמות נפשי עם פלישתים׳ – בעינה קיימת, ועל כן החשש כי תשוב ותנסה לממש את תוכניתה כלפי רה״מ או כל גורם אחר בממשלה, הינו ממשי ומלמד על מסוכנות גבוהה," צוין.
https://www.ynet.co.il/news/article/byrmiuyvgx
למרות מסוכנותה כאחת שאין לה מה להפסיד, היא לא נעצרה עד תום ההליכים, אלא שוחררה לביתה.

הפרוטסטנטית תמר פרומה גרשוני-הירשפלד מפגינה נגד נתניהו
תמר פרומה גרשוני-הירשפלד הפגינה נגד נתניהו והסיתה לפגוע במלון שאירח את רה"מ ורעייתו.
https://x.com/cherderol/status/1877087856209899907?t=aN4FoG3B8-r8PR3jGZOvwA&s=03
גיא הירשפלד, בנהּ, גם הוא אקטיביסט פרו-איסלמי ותיק. אנארכיסט הפועל להבאת חיילי צה"ל להאג. הנה קראו על כל מעלליו:
https://radicalactivists.imti.org.il/profile/גיא-הירשפלד/
בעקבות גילוי הטרוריסטית הפרוטסטנטית כתבתי לעמוס שוקן והזהרתי אותו מהסכנה שבעתיד היסטוריונים ישוו את פעולתו לזו של קרושבאנו (פירסמתי בטור הקודם), והוא לא הגיב לאזהרתי.
עתה בעקבות הקמפיין של ה"חמאס" ביחד עם "הארץ" על "הרעב בעזה" שבו הצדיק את פרסומי העיתון על הרעב כתבתי לו שנית:
עמוס שוקן: (לגבי הדיווח על הרעב בעזה) "הארץ" והניו יורק טיימס נחשבים לעיתונים מהאמינים ביותר בעולם. אתם לא רוצים לשמוע ורוצים שישראל תהיה חופשית לעשות מה שהיא רוצה אז אתם מכחישים את המציאות ומשמיצים את מי שמדווח עליה. זה הכי קל.
נעמן כהן: מר שוקן, כבר הזהרתי אותך מהסכנה שחוקרי ההיסטוריה בעתיד ישוו את פעולתך לזו של קרושבאנו.
למשל המאמר "אני שונא את נתניהו" (ותגובות הקוראים שהתרת לפרסם) המצביע על נתניהו כאוייב ולא החמאס חיזבאללה ואיראן, הביא ל"תמות נפשי עם נתניהו" (במקום עם פלישתים) של האישה שתיכננה לרצוח את נתניהו.
עמוס שוקן: מי זה קרושבאנו? לא מכיר את השם הזה.
נעמן כהן: פבל קרושבאנו העליל על היהודים שהם עושים רצח פולחני ובכך הביא לפוגרום קישינב. כמו כן הוא היה המנסח הראשון של הפרוטוקולים של "זקני ציון" והמוציא לאור והמפיץ של הספר שהיטלר התרשם ממנו, ספר שמשפיע רבות עד היום על האנטישמיות בעולם.
https://x.com/naaman_c/status/1948487621732073946?t=9m23Iev-DAPrtGNJj9TalQ&s=03
אז זה בהחלט מוזר שהבעלים של העיתון ל"אנשים חושבים", אינו יודע מי זה קרושבאנו, אבל העיקר שייזהר לא להיות כמותו.
ודוק: פרסומי עיתון "הארץ" באנגלית בעולם מלבים שנאת ישראל ואנטישמיות בעולם כולו.

הנזירה המבוגרת בישראל מתה בגיל 104.
היא היתה יהודייה (משומדת)
רג'ין קנטי נולדה ב-1921 בסופיה בבולגריה, לרחל ואלבר קנטי. היו לה אחות גדולה, דניס, ואח צעיר, מוריס. היא למדה בבית ספר של האחיות מציון – מסדר נזירוֹת שהוקם על ידי יהודים צרפתים, שהמירו את דתם. בסוף 1940 עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחיה על סיפון אוניית המעפילים "סלבדור", שהפליגה מנמל וארנה, כשעל סיפונה 352 מעפילים. אחותה, שכבר נישאה, נותרה בבולגריה. האונייה היתה "במצב מאוד רעוע." ליד איסטנבול האונייה נעצרה. "הים היה סוער מאוד. האונייה התחילה כבר להתפרק. המים התחילו להיכנס. אביה פקד על בני משפחתו לקפוץ למים. "היה קר מאוד. לשחות אי אפשר. הים זורק אותך אחורה כל הזמן," גל ענק זרק אותה על חוף הים." בהמשך נפלט גם אביה. אימה ואחיה טבעו.
בהמשך עלתה קנטי לארץ. אביה עלה מאוחר יותר וכך גם אחותה. בבולגריה, גדלה במשפחה מבוססת, "הייתי כמעט פרינססה." כעת, במשק פועלות בארץ ישראל "פתאום שמו אותי לשתול תפוחי אדמה, לחלוב פרות… הכול בשבילי היה נורא טראגי. העבודה שם היתה מאוד קשה," מורתה הנזירה נזעקה לעזור לתלמידתה לשעבר, וכתבה מכתב למנזר האחיות ציון בעיר העתיקה," ובשנת 1942 בשיא שנות השואה היא השתמדה הפכה לנזירה.
כמורה-נזירה נדדה קנטי בין לבנון, מצרים ותוניסיה. כאשר נודע לה כי אביה חלה, עברה לגור איתו ביפו, ולמחייתה עבדה בבנק. אחרי מותו הצטרפה למנזר האחיות ציון בעין כרם. בגיל 80 עזבה, שכרה חדר ליד שוק מחנה יהודה, סייעה לקשישים והתנדבה בפעילות חברתית. "קודם כל תהיה בן אדם. מוסלמי, נוצרי, יהודי – זה פחות חשוב," אמרה. בהמשך שבה למנזר.
(עופר אדרת, "הנזירה המבוגרת בישראל מתה בגיל 104. היא היתה יהודייה", "אל-ארצ'", 24.7.25).
https://www.haaretz.co.il/magazine/obit/2025-07-24/ty-article/00000198-3c83-d01f-a3bd-ffc382440000
נסיים במילותיו של ישעיהו ליבוביץ': "רג'ין קנטי המשומדת 'היא חלאת המין האנושי'." ונתהה מדוע דווקא עיתון "הארץ" הקדיש נקרולוג לאישה שעבודה קשה הביאה אותה לשמד, ולא העיתון ל'אוסרווטורה רומאנו' L'Osservatore Romano, "הצופה הרומאי") עיתון הוותיקן?
בעצם לא נתהה. זה מובן.

אהוד ברוג-ברק זוהי קריאת חירום! צאו למרי אזרחי בלעדיי!
פעם אחר פעם עוטה הפרוטסטנט אהוד ברוג-ברק על עצמו את חליפת נפוליאון דה לה שמאטה ופונה להמונים לצאת למרד נגד הממשלה הנבחרת: "זוהי קריאת חירום" הוא מכריז בפתוס, "ישראל של מגילת העצמאות והחזון הציוני קורסת. מצב החירום מחייב התעשתות.
"מה צריך לעשות? אין פשרה בין מחריבי ישראל למגיניה. שום דבר אינו קדוש כשהמבצר מתמוטט.
"הפעולה היחידה שיכולה עדיין להציל את ישראל היא מרי אזרחי בלתי אלים, שבמרכזו השבתה כוללת של המדינה עד החלפת הממשלה או התפטרות ראשה. רק כאשר ישראל כולה מושבתת יבוטלו הפגרות והממשלה תיכנע לרצון הציבור ותפנה את מקומה לטובה ממנה.
"מי צריכים להוביל? מנהיגי המדינה! נשיא המדינה, מנהיגי האופוזיציה, ההסתדרות, ההיי־טק, המעסיקים, מנהיגי האקדמיה והמשפט, ראשי מערכת החינוך ומערכת הרפואה, תנועות הקיבוצים והמושבים וכמובן ראשי המחאה. אם חלילה ניכשל, תיפול על ישראל חשכה שתאיים על זהותה, ביטחונה ועצם קיומה. אות קין ייחרת על מצחם של ראש הממשלה ושריו לדורות. אולם את חותם הקלון יישאו גם כל מי שעמדו מהצד ושתקו.
"מי שצריך ויכול לכפות את ההצלחה הוא רק הציבור הרחב. כשנהיה מיליון איש ברחובות בנחישות ובהתמדה – הממשלה תיפול. כולנו ביחד בשלוש משמרות, בכיכרות, בצמתים, בגשרים, בישיבה על הכביש, בשיירות רכב ובעלייה לרגל, 24/7, עד שהממשלה וראשה יגורשו הביתה. אני שב ומזהיר: זה הזמן! אחרי הפגרה יהיה מאוחר מדי."
(אהוד ברק, "זוהי קריאת חירום!" "אל-ארצ'", 25.7.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-07-25/ty-article-opinion/.premium/00000198-3ccf-dce9-abfd-7fef6c3e0000
אין גבול לפתטיות של הפרוטסטנט הריק אהוד ברוג-ברק. שנים שהוא מאיים בתפיסת השלטון ע"י מיליונים ברחוב, ומטיף לאחרים לצאת למרי אזרחי, אבל לא נותן דוגמה בעצמו.
ברוג-ברק, תן דוגמה. אמור – אחריי! נראה אותך יוצא למרי אזרחי. נראה אותך מפסיק לשלם מיסים. כטייקון זה בטח יפגע בכלכלת המדינה וישפיע. הפסק לדבר. נראה אותך מתחיל במרי.
אל דאגה. ברוג-ברק ימשיך לפטפט את עצמו לדעת, ולעשות צחוק מעצמו.

נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד:
הלכתי לפסיכיאטר בגלל הדכדוך שלי. יצאתי משם בעיקר עם מחמאות
כתבת "הארץ" נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד, הלכה לפסיכיאטר נחשב בגין דיכאון שיש לה מאז ה-7 באוקטובר. "הפסיכיאטר "הנחשב", כותבת נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד, "איש נעים ורם דרג במערכת הרפואית, היה חביב ביותר. לא הציע לי שום פתרון פרמקולוגי או אפילו דיאגנוזה, אבל לעומת זאת החמיא לי כהוגן. הוא אמר לי שאני אדם מאוד מיוחד, שתענוג להקשיב לי כי אני מתנסחת כל כך יפה ויש לי גם חוש הומור נפלא. הוא הציע לי להפסיק לראות או לקרוא חדשות, למצוא לעצמי פעילויות נעימות ולהרבות בפעילות גופנית.
"'שווה כל גרוש להגיע אליך,' אמרתי לו מוחמאת עד לשורשי שערותיי. 'אולי פשוט תתקשר אליי מדי פעם ותגיד לי שוב את הדברים שאמרת ואם לא אכפת לך גם תגיד שאני רזה.'
"'את באמת רזה,' אמר מנהל המחלקה לבריאות הנפש, 'את נראית לי טיפוס רזה וספורטיבי. חזרתי הביתה מהביקור יקר הערך במצב רוח מרומם.' אבל הרגשתי בחילה. כמו הבחילה שעליה כתב אליל נעוריי ז'אן פול סארטר בספרו 'הבחילה'.
"הבחילה היא בעצם תוצאה של מה שנקרא 'דיסוננס קוגניטיבי', מהסוג שכולנו חשים בכל בוקר כמעט כשאנחנו רואים פנים צעירות וחייכניות להפליא של מי שנהרג במלחמה הכי מיותרת שיש, באחריותו של מנגנון ההשמדה של מדינת ישראל. אני חשה בחילה נוראה מכך שיש לי אחריות שילוחית ושבלית ברירה אני משת"פית של ממשלה וצבא שמזמן איבדו כל ערך מוסרי והם מבצעים זוועות בעזה, ואולי גם בסוריה, ועומדים מנגד בלי הושיט עזרה כשהמתנחלים מבצעים מדי יום פוגרומים בפלסטינים.
"כי רוב חיי, כמו כולם, חייתי בתוך סיפור מסגרת של משמעויות, זהויות וערכים שנתנו לי תחושת יציבות, אבל כל הערכים והמסגרות האלה התפוררו בשנתיים האחרונות ואני נחשפת לקיום חסר פשר ושרירותי. אני לא באמת חיה, אין לי שום תוכניות לעתיד כי אפילו לפנטז כבר אי אפשר, אני פשוט קיימת. ואולי אני צריכה לשמוח גם על זה, כי כל כך הרבה אנשים צעירים בהרבה ממני מתים. אבל כל מה שאני מרגישה זאת חרדה (מרטין היידגר פירש את הבחילה של סארטר כחרדה) וגועל נפש מהקיום."
(נרי לבנה, "הלכתי לפסיכיאטר בגלל הדכדוך שלי. יצאתי משם בעיקר עם מחמאות", "אל-ארצ'", 24.7.25).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2025-07-24/ty-article/.highlight/00000198-3cde-d01f-a3bd-ffde84410000
מסתבר שהפסיכיאטר "הנחשב" ו"הבכיר" במערכת הרפואית, טעה בחנפנותו ולא איבחן את הבעייה הקשה של הפציינטית שלו. אם נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד מדוכאת מזה שהמלחמה של ישראל בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי של החמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלמי, ואירן, היא "המלחמה הכי מיותרת שיש, באחריותו של מנגנון ההשמדה של מדינת ישראל" ומזה נובע שהיא חפצה שמחבלי הנוח'בה יבואו לאנסה ולרוצחה – אין ספק שיש לה בעייה פסיכיאטרית חמורה, הפוגעת בה גם קוגניטיבית. ואפילו אם בניה ונכדיה הפולקיסטים הגרמנים החדשים מוגנים במולדתם החדשה ע"י הוורמאכט והלופטוואפה בדויטשלנד.

היהודים והערבים נוהרים לגבעת חביבה בהמוניהם. כן, גם אחרי 7 באוקטובר (למרות גזענות ערביי הדו-קיום של המוסד)
מיכל סלע, העומדת בראש הקמפוס, של גבעת חביבה יוצאת במאמר יחצ"ני לקושש תרומות למוסד:
"בעיצומה של החרבת היחסים השבריריים בין יהודים לערבים במזרח התיכון, בימים של גזענות גלויה, פחד משתק וחשדנות הדדית, נותר מקום כמעט יחיד בין עיי החורבות שבו עדיין שומעים יוני שלום הומות. זוהי גבעת חביבה שבפאתי ואדי עארה, שם בוערת אש התמיד של החיים המשותפים בישראל, חרף הרוחות הרעות המתאמצות לכבות אותה.
"הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים לדמוקרטיה היא חינוך לחברה משותפת," אומרת מיכל סלע. "למרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שתנועת השומר הצעיר הקימה ב-1949, מגיעים בכל שנה כ-23,000 תלמידים, כ-1,000 מורים יהודים וערבים ועוד כמה אלפי מבוגרים, שנהנים (הנאה היא רכיב חשוב בפעילויות שעל הגבעה) מתכנים שוחרי שלום, שעוסקים באפשרות לחיים משותפים ושוויוניים. הם לא מתחמקים מהמציאות הקשה, אלא מנסים לשנות אותה. בין היתר יש במקום תוכניות חד-לאומיות ותוכניות משותפות ליהודים ולערבים, קייטנות, חוגים, בית ספר ממלכתי, חוגים לכדורגל, צילום, אמנות וקרמיקה, הרצאות, מרכז ללימודי ערבית, מרכז ללימודי עברית, רזידנסי לאמנים וגם תיכון בינלאומי, שבו שליש מהתלמידים יהודים, שליש ערבים ושליש מרחבי העולם."
(נטע אחיטוב, "היהודים והערבים נוהרים לגבעת חביבה בהמוניהם. כן, גם אחרי 7 באוקטובר", "אל-ארצ'", 23.7.25).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2025-07-23/ty-article-magazine/.highlight/00000198-36bb-d01f-a3bd-fffbc8330000
נשמע נהדר, דא עקא נשאלת השאלה איך יכול המוסד להתנאות בחינוך לדמוקרטיה ול"אחוות עמים" (השמטתי מסיסמת השוה"צ את "לציונות ולסוציאליזם") בשעה שכל ערביי הדו-קיום הערבים-מוסלמים העובדים במוסד הם גזענים.
כזכור בעבר למרות כל מאמציו לא הצליח דוד אמיתי מגבעת חביבה למצוא ערבי-מוסלמי אחד מגבעת חביבה שאינו גזען. ערבי-מוסלמי הרואה בדברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את כל היהודים בעולם כתנאי לגאולה גזענות ולא מופת מוסרי.
https://youtu.be/__6iZlzwcF8?si=aFCwLs6GPwswlh12
מיכל סלע המנהלת הנוכחית, למרות הפנייה אליה ("חדשות בן עזר", 2044):
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe02044.php
אפילו לא ניסתה למצוא. מן הסתם ידעה שלא תצליח וזה יפגע בה כלכלית בפרנסתה במאמציה לאיסוף תרומות.

תמר זנדברג "הנדיבה הידועה"
תמר זנדברג, השרה לשעבר ל"הגנת הסביבה", מתנאה בריש גלי בטוב ליבה ותרומתה:
"תרמתי לסיוע הומניטרי לעזה דרך הקרן לישראל חדשה. המעט שיכולתי כדי להקל מעט על הזוועה שחייבת להיעצר מיד ועכשיו."
https://x.com/naaman_c/status/1948729164338495827?t=P2l_dXcy-8KHDqNwlxCcPQ&s=03
בצניעותה (או בקמצנותה) היא אינה מציינת את גובה התרומה. בכל מקרה גברת זנדברג, תיזכר בדברי הימים של החמאס שיקבל את התרומה כ"נדיבה הידועה".
אגב, מעניין למה היא אינה מפרסמת כמה תרמה לעניי עירהּ המפונים? האם בגלל עיקרון "מתן בסתר"?
משרה להגנת הסביבה, הפכה זנדברג למזהמת הסביבה.

נפוטיזם כדמוקרטיה אצל "הדמוקרטים"
הנהלת מפלגת "הדמוקרטים" החליטה למנות בעצמה את הצירים של המפלגה בקונגרס הציוני, במקום קול קורא או בחירות פנימיות, כפי שהיה נהוג במפלגת העבודה.
המינויים: מנכ"ל המפלגה, אשתו של המנכ"ל, העוזרת של המנכ"ל, היועץ של יאיר גולדנר-גולן, אשתו של היועץ של יאיר גולדנר-גולן, היועצת של יאיר גולן, הרמ"ט של יאיר גולדנר-גולן, שני עובדים של חבר הנהלה נוסף, יו"ר בית הדין של המפלגה (שידון בעתירות המוגשות נגד יאיר גולדנר-גולן), יו"ר חברת הנכסים של המפלגה, היועץ של נעמה לזימי ועוד.
https://rotter.net/forum/scoops1/909578.shtml
מפלגת העבודה בדרך להפוך למפלגת "פיהרר פרינציפ" – מפלגת גולדנר-גולן.

היכן תקום המדינה הפלסטינית?
המנהיג ההולנדי אוהד ישראל, חרט וילדרס פירסם את מפת צרפת והציע להקים מדינה פלסטינית בחלק הדרומי מזרחי של צרפת. ממילא הוא אומר צרפת היא כבר מוסלמית.
https://x.com/naaman_c/status/1948868112662585482?t=W2EG3XkLoUNT0vfIJMTrtg&s=03
אבל הוא קצת המעיט בשטח. היות וצרפת עד פואטיה (במרכז צרפת) היתה שטח כבוש ע"י הערבים, ואדמת הכיבוש נחשבת כאדמת ואקף קדושה ע"פ האיסלם, מן הראוי שבכל שטח צרפת עד פואטיה תוקם מדינה ערבית-מוסלמית.

נדב ויימן מנכ"ל שוברים שתיקה:
''אם אתה דוקר חייל במחסום, זה לא פיגוע טרור"!
נדב ויימן' מנכ''ל "שוברים שתיקה"' אמר ב-2017: ''אם אתה דוקר חייל במחסום – זה לא פיגוע טרור,''. אז היה רק רכז פעילים. ככה התקדם להיות המנכ''ל בארגון על ידי הסתה נגד חיילי צה''ל.
https://t.me/adkanorg/949
ואני רק שאלה? אם מישהו דוקר את נדב ויימן זה פיגוע טרור?

כך חשיפת העיתון ''בילד'' תיארה נאמנה את אסטרטגיית חמאס
למרות ניסיונות ההכחשה, ניתוח העמדות ודפוסי הפעולה של חמאס מאשש את תמונת האסטרטגיה שפירסם העיתון בילד: לחץ פסיכולוגי באמצעות חטופים, מניפולציה על דעת הקהל, והיערכות לסבב הלחימה הבא.
ב-6 בספטמבר 2024, חשיפת העיתון הגרמני "בילד" העלתה לראשונה בפני הציבור את תוכנו של מסמך שנתפס בידי ישראל המפרט את האסטרטגיה של חמאס במלחמה נגד ישראל, ואת השימוש בחטופים הישראלים כקלפי לחץ ומיקוח.
העמדות המוצהרות של בכירי חמאס ודוברי הארגון שיקפו נאמנה את האסטרטגיה של חמאס באותה תקופה, ובמרכזה הפעלת לוחמה פסיכולוגית שכוונה למשפחות החטופים ולציבור הישראלי בניסיון לדרבנו להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לקבל את תנאי חמאס להפסקת המלחמה.
חמאס חתר במהלכיו להביא להגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל, גם באמצעות האשמתה של ישראל בסיכול הניסיונות להגיע להסכם על הפסקת אש וחילופי חטופים – אסירים ביטחוניים. חמאס הסכים להצבת כוח ערבי או איסלאמי ברצועת עזה, ואולם אך ורק לשם תמיכה במאבק הפלסטיני במערכה לשחרר את פלסטין מ"הכיבוש הישראלי", ולא לשם הגנה על ישראל מפני פעילות צבאית פלסטינית או כדי לסייע להחליף את שלטון חמאס בשלטון פלסטיני אחר.
בכתבה צוין שמקור המסמך בחומרי השלל שנמצאו על ידי צה"ל ברצועת עזה,
https://rotter.net/forum/scoops1/909394.shtml
הנה קראו את ניתוח עמדות החמאס במסמך, עמדות שכל אחד יודע ממקורות החמאס הגלויים. מוזר לראות את פרסום הדברים כפגיעה בביטחון המדינה. כל ההאשמה היא ניסיון נוסף לפגוע בנתניהו.

בריטניה: קורבין מקים מפלגה פרו-איסלמית קיצונית עם המורדת המוסלמית ש"תחגוג אם נתניהו ימות"
יו"ר הלייבור לשעבר, אנטי-ישראלי שכינה את חמאס וחיזבאללה "ידידיי" והודח מהמפלגה בצל האנטישמיות שפשטה בה, מקים מפלגה חדשה עם זארה סולטאנה – מורדת מהלייבור שבעבר נאלצה להתנצל כשנחשף כי הבטיחה לחגוג אם נתניהו, בוש או בלייר ימותו. השניים קראו ל"חלוקה מחדש באופן מאסיבי של העושר" בממלכה – ולאמברגו מוחלט על ישראל: "בריטניה שותפה לפשעים נגד האנושות."
ג'רמי קורבין בן ה-76 נבחר מחדש לפרלמנט בבחירות אשתקד מטעם מחוז הבחירה שלו ברובע איזלינגטון שבלונדון, אותו הוא מייצג בפרלמנט כבר 42 שנה.
לאורך המלחמה שפרצה אחרי טבח 7 באוקטובר הוא מתח ביקורת חריפה כלפי ישראל, ובריאיון שערך חודש בלבד לאחר הטבח הוא סירב – 15 פעמים – לקרוא לחמאס ארגון טרור. אשתקד הצטרף לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה היא טוענת לרצח עם שמתבצע לכאורה ברצועת עזה.
את ההכרזה על הקמת המפלגה החדשה עשה קורבין עם מחוקקת אנטי-ישראלית בולטת נוספת, זארה סולטאנה, פקיסטנית-מוסלמית שפרשה מהלייבור. סולטאנה בת ה-31, נאלצה להתנצל כשנחשפו ציוצים שלה שבאחד מהם הבטיחה "לחגוג" אם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם ראש הממשלה הבריטי לשעבר טוני בלייר ונשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן, ימותו. "'אל תחגגו את מותו של אף אדם, לא משנה מהם הם עשו'," היא כתבה בציוץ מ-2015, "נסו לעצור אותי אם אנשים כמו בלייר, נתניהו ובוש ימותו," הוסיפה – וצירפה אימוג'י של חיוך ושל רקדנית.
בהודעה משותפת שפרסמו קורבין וסולטאנה הודגשה דרישתם להטיל אמברגו נשק על ישראל. "מיליוני בני אדם מזועזעים משותפותה של הממשלה בפשעים נגד האנושות. כעת, יותר מתמיד, אנו חייבים להגן על הזכות להפגין נגד רצח עם," נכתב בהודעה – על רקע החלטת ממשלת הלייבור להגדיר את ארגון המחאה האנטי-ישראלי Palestine Action, שפעיליו פרצו בחודש שעבר לבסיס אווירי והשחיתו מטוסים של חיל האוויר הבריטי כמחאה על סיוע לכאורה לישראל, כארגון טרור. מאז אותה הכרזה מפזרת בכוח משטרת בריטניה כל הפגנה של פעילי הארגון ותומכיו, ועשרות נעצרים בכל מחאה שכזו.
בהודעתם המשותפת כתבו עוד קורבין וסולטאנה: "נמשיך לדרוש עצירה של כל מכירות הנשק לישראל, ולקדם את הדרך היחידה לשלום: מדינה פלסטינית עצמאית וחופשית." בפתח ההודעה תקפו השניים את המדיניות הכלכלית של ממשלת סטרמר, שקיצצה בתחומי הרווחה במקביל להזרמת כספים רבים יותר לתחום הביטחון, בצל החשש מהאיום הרוסי. הם קראו להטלת מיסים חדשים על עשירי בריטניה, ול"חלוקה מחדש באופן מאסיבי של העושר והכוח."
בהודעתם המשותפת כתבו עוד קורבין וסולטאנה: "אנחנו מאמינים ברעיון הקיצוני שלפיו לחייו של כל אדם יש ערך שווה. זו הסיבה שנמשיך לדרוש עצירה של כל מכירות הנשק לישראל, ולקדם את הדרך היחידה לשלום: מדינה פלסטינית עצמאית וחופשית." בפתח ההודעה תקפו השניים את המדיניות הכלכלית של ממשלת סטרמר, שקיצצה בתחומי הרווחה במקביל להזרמת כספים רבים יותר לתחום הביטחון, בצל החשש מהאיום הרוסי. הם קראו להטלת מיסים חדשים על עשירי בריטניה, ול"חלוקה מחדש באופן מאסיבי של העושר והכוח."
https://www.ynet.co.il/news/article/sypxyryvex
לא לחינם הלך הזרזיר האנגלי-אנטישמי לעורבנית הפקיסטנית-מוסלמית האנטישמית, אלא מפני שהיא מינו – מין האנטישמים.

סנטור ברנרד סנדר-גוטמן מקבל בברכה את מחמוד חליל מעורר ההפגנות האנטי יהודיות באוניברסיטת קולומביה
Sen. Bernie Sanders: I met with Mahmoud Khalil, a Palestinian student at Columbia University, who was imprisoned for 104 days by the Trump administration for opposing Netanyahu’s illegal & horrific war in Gaza. Outrageous. We must not allow Trump to destroy the First Amendment & freedom to dissent.
סנאטור ברני סנדרס: נפגשתי עם מחמוד חליל, סטודנט פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, שנכלא במשך 104 ימים על ידי ממשל טראמפ בשל התנגדותו למלחמה הבלתי חוקית והנוראית של נתניהו בעזה. שערורייתי. אסור לנו לאפשר לטראמפ להרוס את התיקון הראשון לחוקה ואת חופש המחאה.
https://x.com/naaman_c/status/1947880662217740764?t=RS0B_pIcHo-hQJf3eh50pQ&s=03
Mr. Sander-Guttmann, this will not help you. Hamas is obligated to murder you like any Jew, no matter how flattering it. You mention the Jew Max Naumann who supported Hitler, and of course this did not help him.
מר סנדר-גוטמן, זה לא יעזור לך. חמאס מחויב לרצוח אותך כמו כל יהודי,
https://www.youtube.com/watch?v=sHhG1IyfqXg
לא משנה כמה תתחנף. אתה מזכיר את היהודי מקס נאומן שתמך בהיטלר, וכמובן שזה לא עזר לו.
https://en.wikipedia.org/wiki/Max_Naumann

תשוקת התרנגולות לקנטקי פרייד ת'יקן או
להט הלהט"בים לחמאס
במהלך טקס פתיחת משחקי אירופה של קהילת הלהט"ב, שנערכים בצרפת, המשלחת הישראלית הופתעה לגלות שדגל ישראל לא מונף ושמדובר בהחלטה של המארגנים.
"זה רגע קשה, משפיל ובלתי נסבל," אמר אחד מהם. "היה לנו דגל משלנו אז הצטלמנו ועזבנו את הטקס." מדובר בטורניר שבו זכתה הנבחרת לפני שנתיים.
"היינו מאוד מופתעים," ממשיך נוח. "הרגשה לא נעימה. רגע קשה, משפיל ובלתי נסבל במיוחד כשאחת המארגנות ציינה בפנינו שאכן במודע הם החליטו מטעמי בטחון שלא להניף את דגל ישראל בטקס. כל זה בלי שעידכנו אותנו. מזל שהיה לנו דגל ישראל אז הצטלמנו ועזבנו את הטקס. כתבנו תלונה רשמית להנהלת המשחקים. זו כבר השנה הרביעית שלנו בתחרות. מתחרים ממדינות אחרות פנו אלינו בהפתעה ושאלו אותנו למה אין את הדגל שלנו."
חשוב לציין כי ישראל היא לא חלק זניח מהמשחקים וקבוצת הכדורעף זכתה לפני שנתיים במדליית הזהב בתחרות שנערכה אז בשוויץ. משחקי טורניר הכדורעף יחלו היום ויימשכו 3 ימים, כשהקבוצה הישראלית מקווה לשחזר את ההישג הנהדר.
https://www.mako.co.il/news-sport/sports_others-2025_q3/Article-def7b85e85b3891026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share

מצעד הגאווה הטרנסי בלונדון: "אין כניסה לציונים"
עמוד מצעד הגאווה הטרנסי בלונדון, אשר אחריו עוקבים למעלה מ-61 אלף אנשים, פרסם אתמול פוסט הנחיות, שאלות ותשובות, לקראת המצעד שעתיד להיערך ביום שבת (26 ביולי) בבירה הבריטית זו השנה השישית, ולמשוך עשרות אלפי משתתפים.
השנה, בעקבות מאבקה של הקהילה הטרנסית הבריטית במגמה המשפטית המגבילה טיפולים מאששי מגדר לנוער והפסיקה המשפטית מוקדם יותר השנה הקובעת מהי אישה הזכאית להחרגה משפטית כקבוצת אוכלוסייה מוגנת, הקהילה הטרנסית צועדת בסימן "אהבה, זעם וסולידריות לכולם."
במודעה נאמר שמצעד הגאווה הטרנסי בלונדון זה לא מקום למגוון של תופעות חברתיות פסולות ובהן אפליה מטעמי מוגבלות פיזית או נפשית (אייבליזם), הבדלי מעמדות (קלאסיזם), מגדר (מיזוגיניה), דת, סקסיזם, זנות-ופוביה, שנאת זרים ולבסוף גם כמובן, ציונות.
הפוסט, שגרף אלפי לייקים מאז פרסומו, עורר תרעומת רבה בקרב פעילים נגד אנטישמיות, עד כדי כך שבהנהלת המצעד פירסמו סטורי הבהרה, מה שככל הנראה רק תרם לליבוי האש. בעקבות הסערה הוחלט לערוך את הפוסט ולהסיר את הכיתוב המפלה והבעייתי, וכעת הפוסט מופיע בלעדיו.
את המצעד ינחו השנה הדוגמנית הטרנסית והפעילה החברתית מונרו ברגדורף, שאומנם ביקרה בישראל בשנת 2011 כדי להופיע אך מאז פרוץ המלחמה היא מתנגדת בולטת לציונות, כאשר כשבוע בלבד לאחר 7 באוקטובר פרסמה שאין הצדקה לרצח-עם, חרף העובדה שישראל החלה את הפעולה הקרקעית בעזה רק כתשעה ימים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר. הפוסט מאז נמחק.
בין שאר נואמי המפתח של המצעד ניתן למצוא גם את ראש האופוזיציה הבריטית לשעבר, ג'רמי קורבין,
בעמוד הבריטי Antisemitism באינסטגרם, אשר לו קרוב ל-38 אלף עוקבים, פרסמו פוסט גינוי חריף עם צילום מסך של הכיתוב שנמחק ובו כתבו "זו הדרה בזויה." הם ממשיכים בפוסט וכותבים את ההגדרה של ארגון ברית זיכרון השואה הבין-לאומי (IHRA) לאנטישמיות: "הכחשת זכותם של יהודים להגדרה עצמית באמצעות הטענה שעצם קיומה של ישראל היא פעולה גזענית."
הפעיל הפוליטי הישראלי הגאה חן מזיג, שלו קרוב ל-270 אלף עוקבים ברשת x (טוויטר לשעבר), פירסם גם הוא גינוי נגד הפוסט בו כתב: "לא גינוי נגד תומכי רוסיה, סין או הרפובליקה האיסלאמית של איראן – רק נגד אלו שמאמינים שליהודים מגיעה ארץ מולדת משלהם," הוא ממשיך וכותב: "שוו בנפשכם להגיד ליהודים, רבים מאיתנו קווירים, רבים מאיתנו צאצאים של אנשים שעברו רצח-עם, שהזהות שלנו וזכותנו להגדרה עצמית הופכים אותנו ללא רצויים."
בעקבות הפירסומים נגד הפוסט, פירסמו בעמוד המצעד הבהרה ובה נכתב: "יהודים כמובן מוזמנים למצעד הגאווה הטרנסי בלונדון. אנחנו עומדות איתן נגד אנטישמיות. כארגון, אנחנו עומדות ללא משוא פנים יחד עם פלסטין, ומגנות לחלוטין את רצח העם שישראל מבצעת בעזה ואת האלימות של הציונים באזור כולו. עמדות אלו לא סותרות ואם כבר, ההפך הוא הנכון. מצעד הגאווה הטרנסי בלונדון הוא מקום לאכפתיות, סולידריות ושחרור של כל האנשים שחווים דיכוי." נראה שלכל האנשים כן, למעט יהודים בארצם.
https://www.mako.co.il/pride-news/Article-4bbcf97b5273891027.htm
והנה שוב נשאלת השאלה מאין נובע הלהט של הלהט"בים להזדהות עם חמאס ארגון המצהיר בריש גלי כי יש לרצוח לא רק יהודים, נוצרים, וכופרים באיסלם, אלא גם להט"בים – הדומה ללהט של התרנגולות להישחט בקנטקי פרייד צ'יקן?
האם זו מתוך בורות, טיפשות, או פשוט אנטישמיות הגוברת על השכל?

נוסח ההחלטה בעניין הריבונות ביהודה ושומרון ובקעת הירדן
החלטת הכנסת מיום כ"ז תמוז תשפ"ה – 23.07.2025
מבוא: יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל – מולדתו ההיסטורית, התרבותית והרוחנית של העם היהודי.
מאות ואלפי שנים טרם הקמת המדינה, חיו ופעלו באזורים אלו אבות האומה ונביאיה, ונקבעו בהם יסודות התרבות והאמונה היהודית. ערים כמו חברון, שכם, שילה ובית אל אינן רק אתרים היסטוריים – הן ביטוי חי לרציפות הקיום היהודי בארץ.
ריבונות ביהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד מהגשמת הציונות והחזון הלאומי של העם היהודי ששב למולדתו.
טבח שמיני עצרת – השבעה באוקטובר 2023 הוכיח כי הקמת מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל, לאזרחיה ולאזור כולו.
הכנסת, בהחלטתה מיום י"ב בתמוז תשפ"ד 18.07.2024 קבעה כי היא מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית מערבית לירדן, ושהקמת מדינה שכזו תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותערער את היציבות באזור. בכך הסירה הכנסת את רעיון המדינה הפלסטינית מסדר היום.
החלטה: הכנסת קובעת כי למדינת ישראל הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית על כלל שטחי ארץ ישראל, מולדתו ההיסטורית של העם היהודי.
הכנסת קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להחלת הריבונות – המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על כלל מרחבי ההתיישבות היהודית על שלל צורותיה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. פעולה זו תחזק את מדינת ישראל ואת ביטחונה ותמנע כל ערעור על זכותו הבסיסית של העם היהודי לשלום ולביטחון במולדתו.
בשם העם העברי היושב בציון, אנו קוראים לידידינו בעולם להתייצב לצד שיבת ציון וחזון הנביאים ולתמוך במדינת ישראל, בזכותה הטבעית, ההיסטורית והחוקית על ארץ ישראל ובהחלת הריבונות.
(עמית סגל)
https://rotter.net/forum/scoops1/909407.shtml
הצהרה יפה. אם כי לא מובן למה השתמשו במינוח "העם העברי"? האם התכוונו לחזונו של אדולף גורביץ' מכחיש העם היהודי וחוזה העם הכנעני-עברי הכולל את הערבים?
מכל מקום הצהרה ריקה. מוטב לדבר פחות, ולפעול מעשית לסיפוח שטחי סי של יו"ש בהתאם לתוכנית אלון-רבין.

ג'ון ספנסר: אני חוקר מלחמה. אין רצח עם בעזה.
כך כותב ג'ון ספנסר במאמר דעה בניו יורק טיימס תחת הכותרת "אני חוקר רצח עם. אני מזהה רצח עם כשאני רואה אותו." בתגובה למאמרו של האמריקאי (הישראלי לשעבר בנו של הסופר חנוך הלפגוט-ברטוב) עומר הלפגוט-ברטוב שהאשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה.
"בתור פרופסור ללימודי רצח עם," כותב ספנסר, "הוא היה אמור לדעת טוב יותר. רצח עם לא מוגדר על סמך מיספר הערות שהוצאו מהקשרן, הערכות של נפגעים או הרס, או האופן שבו מלחמה נראית בכותרות העיתונים או ברשתות החברתיות. הוא מוגדר על פי כוונה ספציפית להשמיד עם, קבוצה אתנית, גזעית או דתית – כולה או חלקה. זהו רף משפטי גבוה. ברטוב לא עמד בו. הוא אפילו לא ניסה.
"אני לא עורך דין ולא פעיל פוליטי. אני מומחה למלחמה. פיקדתי על חיילים בלחימה. הדרכתי יחידות צבאיות בלחימה אורבנית במשך עשרות שנים ולימדתי היסטוריה צבאית, אסטרטגיה וחוקי המלחמה. מאז 7 באוקטובר הייתי בעזה ארבע פעמים כחלק ממשלחות מוטסות עם צה"ל. ראיינתי את ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקדי פיקוד הדרום, עשרות מפקדים וחיילים בחזית. עיינתי בפקודותיהם, צפיתי בתהליך הסימון והתקיפה שלהם, וראיתי חיילים שלוקחים סיכונים ממשיים כדי להימנע מפגיעה באזרחים. שום דבר ממה שראיתי או חקרתי לא מזכיר רצח עם או כוונה כזו.
"הלפגוט-ברטוב טוען שחמישה ציטוטים של מנהיגים ישראלים מוכיחים כוונת רצח עם. הוא מתחיל באמירה של ראש הממשלה נתניהו ב־7 באוקטובר שחמאס 'ישלם מחיר כבד.' זו לא קריאה לרצח עם. זה מה שכל מנהיג היה אומר אחרי מתקפת הטרור הקשה בתולדות המדינה. הוא מצטט גם את דבריו של נתניהו שחמאס יושמד ושהאזרחים צריכים להתפנות מאזורי לחימה. גם זה לא מעיד על רצון להשמיד עם. זו בדיוק דרך הפעולה של צבאות מקצועיים הנלחמים באוייב שמסתתר בין אזרחים.
"הלפגוט-ברטוב מציג את ההתייחסות של נתניהו ל'עמלק' כ'הוכחה' לכוונה. אך זוהי אמירה מההיסטוריה והמסורת היהודית. היא חקוקה גם ביד ושם וגם באנדרטת השואה שבהאג, ושם נועדה לשמש כאזהרה להיות ערניים לאיומים – לא כקריאה לטבח המוני.
"הוא גם מדגיש את השימוש של שר הביטחון גלנט במונח 'חיות אדם' לתיאור לוחמי חמאס. זו לא עבירה. אחרי הטבח, האונס והחטיפות של אזרחים ב־7 באוקטובר, רבים יבינו ואפילו יזדהו עם התחושה הזו.
"כיוון שהוא לא מוצא כוונה אצל אלו שמובילים את המלחמה, פונה הלפגוט-ברטוב לפוליטיקאים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ' וניסים ואטורי. אך אלו אינם מפקדים על חיילים, לא נותנים פקודות ולא קובעים את פעולות הלחימה בשטח. אני חקרתי את הפקודות האמיתיות – הן עוסקות בהשמדת חמאס, חילוץ חטופים והגנה על אזרחים ככל האפשר. הרטוריקה שלהם לא רלוונטית להליך המשפטי.
"ישראל נקטה בצעדים יוצאי דופן כדי למזער פגיעה באזרחים: היא מזהירה מראש לפני תקיפות באמצעות מסרונים, שיחות טלפון, כרוזים ושידורים. היא פותחת מסדרונות בטוחים ומפסיקה את הפעולה כדי לאפשר לאזרחים לעזוב את אזורי הקרבות. היא עוקבת אחר נוכחות אזרחית עד רמת הבניין. ראיתי משימות שנדחו או בוטלו בגלל קרבת ילדים. ראיתי חיילים ישראלים סופגים אש אך לא משיבים – בגלל הסיכון לאזרחים.
"צה"ל העביר לעזה יותר סיוע הומניטרי מכל צבא אחר בהיסטוריה שסיפק סיוע לאוכלוסיית אויב בזמן מלחמה. למעלה מ-94,000 משאיות עם יותר מ-1.8 מיליון טון של סיוע נכנסו לרצועה. ישראל תמכה בבתי חולים, תיקנה קווי מים, שיפרה את הגישה למים נקיים, ואפשרה ליותר מ-36,000 חולים לצאת מעזה לטיפול.
"צה"ל תיאם מיליוני מנות חיסון, סיפק דלק לבתי חולים ולתשתיות, ואיפשר הזרמת מזון ותרופות דרך האו"ם, ארגוני סיוע וגורמים פרטיים. רק הקרן ההומניטרית המשותפת לארה"ב וישראל סיפקה מעל 82 מיליון מנות אוכל – בין מיליון לשני מיליון ביום – תוך החלשת שליטת חמאס על הסיוע. זה לא רצח עם – זו מדיניות הומניטרית אחראית ותקדימית באמצע מלחמה.
"הלפגוט-ברטוב מסתמך בעיוורון על נתוני מתים מהרשויות הבריאות של חמאס. הוא טוען ש-58,000 נהרגו, בהם 17,000 ילדים. אך המיספרים מגיעים מארגון טרור. הם מערבבים אזרחים ולוחמים, ומחשיבים כל מי שגילו מתחת ל-18 כילד – גם כשחמאס מגייס ילדים ללחימה. הנתונים לא מאומתים, ויש בהם טעויות ברורות – בשמות, גילאים ומין. מות אזרחים הוא טראגי, אך בעזה הוא גם חלק מהאסטרטגיה של חמאס.
"אין שיפוט מוסרי של מלחמה על סמך מיספרי הרוגים או הרס בלבד. לפי ההיגיון של הלפגוט-ברטוב – כל מלחמה גדולה הייתה מוגדרת כרצח עם. שני מיליון אזרחים נהרגו במלחמת קוריאה – ממוצע של 54,000 בחודש. במלחמות עיראק ואפגניסטן נהרגו מאות אלפים. המלחמה בדאעש החריבה ערים שלמות וגרמה לעשרות אלפי הרוגים. אף אחת מהמלחמות הללו לא הוגדרה כרצח עם. גם עזה לא. מלחמה נבחנת לפי פעולות המפקדים, מטרות המנהיגים, וכיצד נשמרים חוקי המלחמה – לא על פי סטטיסטיקות מחוץ להקשר.
"מלחמה היא גיהינום. היא לא אנושית, הרסנית ומכוערת. אבל היא לא פשע בהכרח. מדינות אינן רשאיות לכוון נגד אזרחים. עליהן לשמור על עקרונות ההבחנה, המידתיות, ולנקוט בכל אמצעי סביר למניעת פגיעה באזרחים. ישראל עושה את זה. ראיתי את זה בעיניים.
"ברפיח בקיץ הזה, ישראל הכינה פינוי אזרחים במשך שבועות. היא פתחה אזורים בטוחים והמתינה עד לפינוי לפני שתקפה את מטרות חמאס. במבצע הזה חוסל מפקד בכיר בחמאס, הוחזרו חטופים, ונמנעו כמעט לחלוטין פגיעות באזרחים. זו דוגמה ברורה לכוונה ולפעולה חריגה מצד ישראל להגן על אזרחים תוך תקיפת חמאס בלבד – חלק מהסיפור שמתעלמים ממנו כשהופכים מלחמה לכותרת או סטטיסטיקה.
"מה שקורה בעזה הוא טרגי. אך זה איננו רצח עם. וזה לא לא חוקי.
"רצח עם דורש כוונה ברורה ומוכחת להשמיד עם – באמצעות פעולות מתמשכות ומכוונות. נטל ההוכחה הזה לא הוכח. ברטוב ואחרים אפילו לא ניסו.
"באופן דומה, חוקי המלחמה אינם אוסרים על עצם קיום מלחמה. הם מחייבים הבחנה בין לוחמים לאזרחים, שימוש בכוח מידתי, ונקיטת כל אמצעי זהירות סביר להגנה על חיי אזרחים. ראיתי את צה"ל עושה בדיוק את זה. ראיתי איפוק, סיוע הומניטרי, וציות מדויק לסטנדרטים משפטיים – גם כשזה בא על חשבון הישגים טקטיים.
"זו אינה מערכה להשמדה. זו מלחמה נגד חמאס – צבא טרור המובנה לפעול מתוך אזורים אזרחיים.
"החוק חשוב. הדיוק חשוב. ומעל הכול – האמת חשובה."
ג'ון ספנסר הוא יו"ר תחום לימודי לחימה אורבנית במכון ללימודי מלחמה מודרנית, ומנחה הפודקאסט Urban Warfare Project. שירת 25 שנה כלוחם רגלי, כולל שני סבבי קרבות בעיראק. שותף לכתיבת הספר Understanding Urban Warfare.
https://rotter.net/forum/scoops1/909423.shtml
מזלנו שיש אמריקאים שאינם יהודים יורדים מישראל, ומספרים את האמת.

מארכיון חדשות בן עזר:
עתידות
החלה ההרשמה לגור במדינת ישראל החדשה
הקיימת רק על נייר עיתון "הארץ" של יואל מרקוס
וזאת בעקבות מאמרו ב"הארץ" מאתמול (3.6.05), הטוען כי ישראל אינה זקוקה עוד לכוח מאסיווי של שריון וחרמ"ש, ליחידות קרביות כה רבות ולכמות נוספת של מטוסי תקיפה – כי מלחמות עם המדינות הסמוכות לגבולנו כבר אינן ריאליות. "טרור אולי יהיה אך לא בו טמונה הסכנה הקיומית לישראל," אומר מייסד מדינת ישראל האלטרנטיבית, הקיימת בינתיים רק על הנייר של עיתון "הארץ" – "הצטמצמו עד לאפס האיומים שבעבר כה פחדנו מהם."
אפשר לפנות ל"חדשות בן עזר" בקשר לטרנספר מישראל האֶרץ לישראל של "האָרץ".
("חדשות בן עזר", גיליון 42 4.6.05).
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00042.php
נעמן כהן

ציטוט מאתר מידה מיום 20.7.2025
דו"ח הקונגרס לא מגלה ממצאים משמעותיים בנוגע למימון פדרלי של המחאה, אך מצביע על הפרות אפשריות של חוקי העמותות בארה"ב.
בסוף השבוע שעבר פורסם דו"ח מיוחד של ועדת חקירה של הקונגרס האמריקני בעניין ״המימון של ממשל ביידן-האריס לארגונים לא-ממשלתיים המתנגדים לנתניהו.״ הדו"ח מתבסס על עדויות ומסמכים שהובאו בפני הוועדה ומרכז את המידע המוכר על מקורות המימון של המחאה. הדו"ח נוקב בסכום כולל של מיליארד דולר שהגיע מתורמים אמריקניים לארגוני המחאה הישראלים, סכום בלתי נתפס לכל הדעות.
שאלת המימון באמצעות עמותות אמריקניות מעלה שתי שאלות: מה היה חלקו של הממשל האמריקני במימון הישיר או העקיף של המחאה? ושאלה לא פחות חשובה, האם עמותות אמריקניות הפרו את חוקי רשות המיסים האמריקנית האוסרים על תמיכה בקמפיינים פוליטיים?

שאלת המימון הפדרלי של המחאה
בכל הנוגע למימון פדרלי, הבשורות של הדו״ח הזה צנועות וחלקיות ביותר. הדו״ח לא מצליח להצביע על מימון מפורש וישיר שהגיע מהתקציב הפדרלי לעמותות שתמכו במחאה בישראל, אלא מציג סכומים לא גבוהים במיוחד של מימון פדרלי שהגיעו ל"עמותות צינור״ שבנוסף למחאה תומכות במיזמים רבים.
השחקן המרכזי בתחום הזה היא עמותת צינור בשם – PEF ראשי תיבות של "הקרן למען פלשתינה", עמותה ותיקה מאוד שהוקמה על ידי ראשי הציונות האמריקנית לואי ברנדייס וסטפן וייז בשנת 1922, סמוך להענקת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ומאז משמשת צינור פילנתרופי פטור ממס למען ישראל. התורמים האמריקניים לקרן הזו זכאים להחזר מס (בדומה לסעיף 46 הישראלי), והקרן מעבירה את הכספים ליעדם בישראל.
זוהי שיטה מקובלת ומוכרת בעולם הפילנתרופיה, אולם אחד החסרונות שלה (או היתרונות, תלוי את מי שואלים) היא היעדר שקיפות: הקרן לא מחוייבת לדווח על מקור כל הכספים ועל כל ההוצאות שלה, וללא גישה מלאה למסמכים הפיננסיים שלה אי אפשר לדעת באמת לאן הגיע הכסף.
בשנים 2023-2024 למשל עמד תקציבה של הקרן על כ-290 מיליון דולר בכל שנה, ובשנת 2023, שנת השיא של המחאה, תרמה הקרן 18 מיליון דולר (כ־65 מיליון שקל) לעמותת "עתיד כחול לבן", הגוף העיקרי בישראל שמימן את המחאה אז. היה זה כמעט מחצית מתקציבה הכולל של העמותה, שעמד אז על 155 מיליון ש״ח.
מה מקור הכסף? כפי שהסברנו, לא ניתן לדעת. הדו"ח מציין שבשנים 2021-2024 קיבלה פי.אי. אף. 187,000 דולר מקרן רוקפלר האמריקנית, קרן שקיבלה כ-50 מיליון דולר במימון פדרלי מ- USAIDוממחלקת המדינה וממחלקת ההגנה של ארה"ב. קרן רוקפלר טענה בתגובה לפניות הוועדה שהסכומים הללו שימשו לטובת פרויקטים מסויימים שאינם נוגעים לישראל, אך בוועדה מציינים כי חלק מהשאלות לגבי פרטים נוספים לא נענו באופן משביע רצון.
פי.א.אף. קיבלה גם 41 מיליון דולר מקרן נוספת בשם JCF (Jewish Communal Fund) אולם למחברי הדו״ח לא היה מידע מבוסס לגבי מקורות המימון הזה והאפשרות שהוא מגיע מתקציב פדרלי.
בשנים 2021-2025 הגיעו לידי ׳עתיד כחול לבן׳ 4 מיליון דולר נוספי מעמותת צינור נוספת בשם MEPDN Middle East Peace Dialogue Network הרשת לדיאלוג מזרח תיכוני. כאן הדו״ח לא מציין שמקור הכספים עשוי להיות פדרלי. לסיכום העניין – אין בדו״ח ראיה ישירה למימון פדרלי שהגיע לעמותת עתיד כחול לבן.

מלבד עתיד כחול לבן, הדו"ח מציין עוד מיספר עמותות שייתכן שקיבלו כספים פדרליים דרך עמותת בת של קרן רוקפלר – קרן האחים רוקפלר, שקיבלה כ־560,000 דולר מקרן רוקפלר, ובשנת 2023 מימנה שורה של ארגוני מחאה ישראלים בסכום מצטבר של 370,000 דולר. הדו"ח מזכיר במפורש את הקרן לישראל חדשה ואת אחים לנשק, אולם אין בדו״ח קביעה לגבי מקור הכספים וכמה מהם הגיעו מהתקציב הפדרלי.
הסכום הפדרלי היחיד בדו"ח שלגביו אין סימני שאלה הוא 42,000 דולר שממשל ביידן העביר לתנועה לאיכות השלטון בשנים 2020-2022 לטובת "תוכנית חינוך לאקטיביזם אזרחי". התנועה לאיכות השלטון היא מהשותפות הקולניות ביותר במחאה. הכסף אמנם הועבר לתנועה בשנים שלפני המחאה נגד הרפורמה המשפטית אך התנועה עסקה בפעילות נגד ממשלת נתניהו גם בתקופה זו.
לסיכום נושא המימון: לדו"ח אין מידע או ראיות בדבר מימון פדרלי בהיקפים גדולים למחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, אך הוא מעלה כמה סימני שאלה, ותשובה מלאה בנושא הזה תוכל להתקבל רק בחקירה מעמיקה ומקיפה של הרשויות, שיקבלו גישה לכלל מסמכי העמותות המדוברות ויוכלו להציג את נתיב המימון המלא של העמותות.

הפרה של חוקי העמותות
החוק האמריקני אוסר על עמותות בעלות מעמד של פטור ממס ״לתמוך או להתערב בכל קמפיין פוליטי בעד או נגד מועמד למשרה ציבורית,״ סעיף זה תקף גם לגבי פעילות מחוץ לגבולות ארצות הברית, וגם בנוגע לקמפיינים שעוסקים בשינויי חקיקה ורפורמות.
עבירה על סעיפים אלו אינה תלויה במקורות המימון ובמסלול הכסף. עצם התמיכה של עמותה במעמד של פטור ממס בקמפיינים פוליטיים, עלולה לסכן את מעמדן החוקי ולהוות עבירה על חוקי המס. בהקשר הזה הדו"ח מספק חשדות חשובים ועל כמה מן העמותות הנזכרות בו מציין כי הן עלולות להסתבך עם רשויות המס.
כך למשל עמותת PEF עשויה לאבד את הפטור שלה ממס בשל "מעורבותה הישירה במחאות נגד ממשלת נתניהו.״ על פי המידע בדו״ח, העמותה סיפקה מימון בסך כולל של 884 מיליון דולר ללא פחות מ-1000 עמותות ישראליות שונות, ובתוכן עמותות שעסקו במחאה. לחשיפה הזו עשויה להיות השלכות על העמותה והיא דורשת חקירה של רשויות המס באמריקה. גם עמותת MEPDN נמצאת במצב דומה מסיבות דומות.
לגבי שתי העמותות הנוספות הנזכרות בדו"ח – קרן רוקפלר, JCF – הדו"ח לא מציין המלצות בנוגע לחוקי המס, ככל הנראה בשל האופי העקיף של התמיכה שלהן, דרך עמותות צינור אחרות.
בשורה התחתונה, בשאלת המימון הפדרלי הדו״ח מספק מידע מועט יחסית ורק חקירה מקיפה ומעמיקה יותר של הרשויות תוכל לחשוף את ההיקף המלא של התופעה, אם אכן יש כזו. בעניין הפרת חוקי המס באמריקה הדו״ח מעלה חשדות כבדים שיחייבו פעילות נמרצת של הרשויות האמריקניות. אם אכן תהיה אכיפה בנושא הזה הדבר עשוי לשנות באופן דרמטי את מערך הכוחות שמאחורי המחאה ולפגוע באופן משמעותי בצינור הכספים שלה.
עקיבא ביגמן

שירים 1995-1955
אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ, 2005

שער ראשון: שירים מוקדמים

אב רעב

אַבָּא רָעֵב
יֹאכַל אֶת אִמָּא
וְיֵעָנֵשׁ

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים
נָמוּת מִצַּעַר –

כְּדֵי לַעֲנֹשׁ
אֶת אַבָּא.

1961